מגיפת הפוליו הנוראה

הכול התחיל בפוליו, ובמאמר של ד"ר סוזן המפריז שפורסם בסוף 2011 ושמו 'עשן, השתקפויות וה"העלמות" של הפוליו' [i]. מאמר זה עורר בי את הספק המשמעותי הראשון לגבי המחלה עצמה ולגבי החיסון שניתן עבורה. המפריז מתארת בו כיצד אותו החיסון שהוצג כאחראי לירידה המשמעותית במספר מקרי הפוליו בין 1955 ל- 1961 (חיסון סאלק) היה נגוע למעשה בזן אלים של פוליו וגרם בעצמו למספר רב של ילדים ומבוגרים משותקים[ii]. היא מוסיפה ומתארת את הטריק של רשויות הבריאות להסתרת השערוריה.

אבל לפני שנעסוק בזה, הבה נלמד כמה עובדות חשובות על המחלה עצמה.

אפשר אם כך לראות כי עוד טרם החיסון לפוליו, חסו תחת הכותרת הרחבה של "מחלת הפוליו", חולים של מחלות שנקשרו ל"וירוסים" אחרים (שלא היו פוליו), אשר מחלתם הוחמרה עד כי הפכה שיתוקית, ויתכן שנגרמה בכלל מהרעלה באותם רעלים הפוגעים במערכת העצבים שהיו נפוצים בעותה עת (לחיטוי וניקיון  ע"י קטילת חרקים ומיקרובים). יתרה מכך, כבר אז היו כמה רופאים ומרפאים שהצליחו לרפא את המחלה[v] ולשקם את חוליה[vi],[vii]. אולם עבודתם זכתה באופן כללי להתעלמות, לטובת המאמץ האדיר ומתוקשר שהושקע בפיתוח החיסון.

"אם כך, שואלים אותי אלו השומעים על כך לראשונה, היכן הן אותן ריאות הברזל של עידן הפוליו, ומדוע אין אנו שומעים על מאות חולים כמו אז?" ובכן, יש חולים שיתוקיים רבים ויש ריאות (שאינן עוד מברזל), כפי שמדגים הציטוט להלן מדבריו של ד"ר דוגלס קר מבית החולים ג'ון הופקינס[ix].

     תינוקות צעירים בני חמישה חודשים יכולים לקבל טרנסוורס מיאליטיס, וחלקם ישארו משותקים לכל חייהם ותלויים במכונות הנשמה כדי לנשום. זו אמורה להיות תסמונת נדירה, לפני 1950 היו בסך הכול ארבעה מקרים כאלה שדווחו בספרות הרפואית. [כיום] הקולגות שלי בבית החולים ג'ון הופקינס ואני שומעים על, או מטפלים במאות מקרים חדשים כל שנה. במרפאת הטרשת הנפוצה, שגם בה אני מטפל בחולים, מספר החולים ממשיך לטפס באופן דומה"

האם יש עוד חיסונים שהם לא באמת

האם יתכן שגם חיסונים אחרים נחשבים ליעילים לא מפני יכולתם למנוע חולי, אלא מפני שהמחלות שכנגדן הם ניתנים שינו את השם שלהן או אובחנו כמחלה אחרת? הבה נכיר עוד כמה מחלות ותסמונות שנקראו לדגל כדי לשפר את היעילות הסטטיסטית של החיסונים.

חצבת "א-טיפית" (חצבת לא אופיינית - AMS)

כשבודקים את נתוני החצבת במאה העשרים, ניתן לזהות ירידה עצומה בתמותה, עד כדי שלמעשה כמעט ולא היו מקרי מוות מהמחלה בעשורים שלפני הכנסת החיסון הראשון ב- 1963. מספר מקרי תחלואת החצבת (הארעות) נשאר עם זאת גבוה, וירד משמעותית רק שנים אחדות לאחר הכנסת החיסון.

אז הנה זה שוב כאן, אותו שינוי של שם המחלה. החיסון ניתן להמוני אנשים. הרופאים האמינו שהוא יעיל ומונע את המחלה, כי ככה לימדו אותם ואת כולנו. עכשיו דמיינו מה קורה כאשר מובא לבית החולים ילד עם כל התסמינים של חצבת אך הפריחה אולי מעט שונה. האינסטינקט הראשוני של הרופא הוא לאבחן חצבת, אבל אז הוא מסתכל בגיליון החיסונים וחושב לעצמו שזו לא יכולה להיות חצבת, כי הילד חוסן כנגד חצבת, והחיסון הוכרז כיעיל. "טוב, אומר לעצמו הרופא, אם זה נראה כמו חצבת, מתנהג כחצבת אבל לא יכול להיות חצבת, אאבחן לו את המחלה החדשה, AMS". והנה כך נולד מחלה עם שם חדש, שבכל היבט מעשי היא חצבת והיא נשארה מדבקת כשהייתה, ואף מסוכנת יותר.

אם נשוב ונציץ בתרשים, לא נוכל שלא לשאול את עצמנו האם לא ראוי לייחס לפחות חלק מהירידה התלולה במקרי החצבת בשנים 1963 עד 1967 (מסומנים בצהוב בתרשים לעיל) לכך שהרבה מאוד מקרים אובחנו כחצבת החדשה מסוג AMS? או במילים אחרות, האם יתכן שתסמונת AMS היא כמעט במדויק מה שטרם החיסון הייתה פשוט חצבת, אך כעת אובחנה תחת שם חדש...?

ראוי שיהיה ברור כי זה לא רק ענין רפואי טכני, זהו שינוי מהותי מאוד.  הוא מאפשר למקדמי החיסונים לשמור על המוניטין של החיסון, ולהראות לנו בנתונים ותרשימים כיצד היארעות החצבת ירדה מיד לאחר הכנסת החיסון.  אך כמובן, זהו מצג שווא שניתן להשיגו רק בחסות אבחון מחלה חלופית, ולייחס לחיסון הצלחה שאין הוכחות מדעיות ראויות להשגתה.

החל משנות ה- 1980 הוכנס חיסון חדש ושונה שהוא כיום חלק מחיסון MMR. אין זה מעניינו של מאמר זה לעקוב אחרי יעילות חיסון חדש זה, אך סביר כי גם כיום הרופאים ממשיכים להאמין שאם הילד חוסן, זו אינה יכולה להיות חצבת. לכן סביר למדי כי המחלה הנקראת חצבת עדיין חיה ונושמת, אך למרות התפרצויותיה המתוקשרות, היא מאובחנת בחסר או מאובחנת כמחלה שונה. הדבר היחיד שחשוב, זה שאפשר להצהיר כי החיסון עובד!

כיצד מפחיתים שעלת ודיפתריה

התפרצויות שעלת מתרבות והולכות בשנים האחרונות ולפי נתוני משרד הבריאות מדובר באלפי חולים כל שנה, לעומת מאות אחדות בראשית שנות ה- 2000. מחקר אחד מצא כי יעילות החיסון בקרב ילדים טרם גיל ההתבגרות היתה כ- 41%, כאשר דווקא המחוסנים בו חלו יותר בשעלת מאלו שלא חוסנו[xiv]. עם זאת, זו כנראה תמונה מרוככת, כי כמו במחלות אחרות, אם הילד החולה מחוסן, נוטה הרופא שלא לאבחן את המחלה שכנגדה חוסן הילד, ובוחר לאבחן מחלה שתסמיניה דומים מספיק. כמו אסתמה[xv] או שיעול קרופ. כותבת על כך ד"ר וייברה שייבנר[xvi]

      ... החיסון גורם למחלת השעלת. ילדים רבים מפתחים שעלת מהחיסון עצמו, אך אם הם מחוסנים, הם יאובחנו כחולים בשיעול קרופ"[xvii]

גם מכתב זה שפורסם בעיתון רפואי [xviii] מסביר את העניין:

      [הקריטריון] "ללא היסטוריה של קבלת חיסון" התווסף לקריטריונים הנדרשים לאבחון [שעלת] בעת שהחיסון הוכנס לתוכנית החיסונים. אך אפילו ללא קריטריון זה, רופאים לומדים כי חיסונים הם יעילים. התוצאה היא שכאשר הם רואים אצל ילד מחלה אשר הוא "קיבל חיסון כנגדה", הרופאים נצפו כשהם מסיקים שהמחלה חייבת להיות מחלה אחרת [מזו שכנגדה החיסון], כך שהמקרה של המחלה אינו מדווח.
לדוגמה, שעלת מקבלת את האבחון של "שיעול קרופ" כאשר היא פוגעת בילד שחוסן, ודיפתריה מקבלת שמות כמו דלקת מכסה הגרון (epiglottitis)..." [הדגשות שלי ג.כ.]

אז הנה אנו רואים שבנוסף לפוליו, חצבת, ושעלת, גם את מחלת הדיפתריה נוטים הרופאים לאבחן כמחלה שונה, אם הילד חוסן כנגדה. עוד עדות לכך מופיעה בציטוט זה מהספר "לגדל ילד חופשי מחיסונים"[xix]

     ... הדודה טיפלה במקרי דיפתריה בבריטניה בשנות ה- 1950 והיא אמרה שלאחייניתה יש את התסמינים האופייניים לדיפתריה. הילדה הוטסה בהליקופטר לבית חולים גדול יותר באוקלנד, שם לקחו דגימה מהגרון שלה ואישרו דיפתריה. כאשר הם גילו שהילדה היתה מחוסנת מלא [לדיפתריה], אמר אחד הרופאים לאם, "אם כך, זו לא יכולה להיות דיפתריה" והם שינו את האבחון לדלקת בקטריאלית של קנה הנשימה (tracheitis)"

הערת אגב - חשוב להדגיש את מה שד"ר שייבנר ורבים נוספים[xx] [xxi] כותבים עליו. חיסון השעלת גורם לעליה במקרי השעלת! כמוהו כחיסון הפוליו וחיסונים אחרים המכילים אנטיגן מוחלש/מומת. דבר זה קורה הן באופן ישיר, מסיבות שונות[xxii] שאינן תמיד ברורות, והן כנזק חוצה דורות, כאשר אם שחוסנה לשעלת בילדותה ולכן לא זכתה לחלות בה, חסרה את הנוגדנים הנכונים להעביר לילדיה, דבר שהופך אותם מועדים לחלות בשעלת דווקא בגיל הרך מאוד של עד 4 חודשים. זהו הגיל בו תינוקות אמורים להיות מוגנים על ידי נוגדני האם, וגם הגיל בו הסיכון הוא הגבוה ביותר עבורם.

מאחר וגם שעלת היא מאותן מחלות בהן התמותה והסיכון ירדו כמעט לאפס טרם הכנסת החיסון לשימוש, הרי שהמצב הנוכחי בו בגלל החיסון חולים דווקא אלו שבסיכון גבוה, הוא הפסד אמיתי לבריאות ילדינו.

האבעבועות השחורות מקבלות שם חדש

מחלת האבעבועות השחורות, מוגרה ונכחדה מין העולם הודות לחיסונים, כך טוענים ארגוני הבריאות, השואפים להוליך את כל המחלות בעקבותיה. ואכן, אחרי מבצעי חיסון באפריקה בשנים 1963-70, אין אנו שומעים יותר על התפרצויות של מחלה זו בשום מקום בעולם, וב- 1980 היא הוכרזה רשמית כמחלה ממוגרת.

החיסון לאבעבועות שחורות היה הראשון לחיסונים כולם, עת רופא כפרי בשם אדוארד ג'אנר הדביק מספר נערים במוגלה מפרות שחלו בווקסיניה, היא מחלת אבעבועות הפרה. מכאן, אגב, נובעת המילה האנגלית לחיסון, וָקְסִין. יוקרתו של חיסון מוגלה ראשון זה והצלחתו למגר את המחלה, הם על כן יקרים מאוד לליבה של הקהילה הרפואית באשר היא.

אך חיסון מוגלה ותיק זה גם היה הראשון עבורו השתמשו הרופאים בשיטת "אבחן מחלה חדשה", המביאה להמצאת מחלות יחודיות למחוסנים. אותה שיטה המאפשרת לרופא לאבחן מחלה אחת כאחרת אצל חולה שחוסן, אם בגלל שהוא מאמין כי לא תיתכן המחלה אצל המחוסן, ואם כדי שלא יצטרך להודות שהחיסון לא עובד, ובכך יוכל לשמר את יוקרתו והצלחתו לכאורה של החיסון.

וכימי החיסונים, כך גם ימי שיטת ההטעיה הזו, כפי שהעיד הסופר ואיש הרוח ג'ורג' ברנרד שוֹ, במכתב תשובה לשאלת רופא לגבי עמדתו בנוגע לחיסונים [xxiii]:

     חוסנתי בינקותי ויש לי סימנים יפים להעיד על כך [xxiv] ובמגיפה הגדולה של 1881 (נולדתי ב- 1856) חליתי באבעבועות שחורות. במהלך המגיפה גדולה האחרונה בסוף המאה [ה- 19] הייתי חבר בוועדת הבריאות של מועצת לונדון-בורוו, ושם למדתי כיצד נשמר הקרדיט הסטטיסטי של החיסונים על ידי אבחון כל מקרי [המחלה אצל] המחוסנים מחדש כאקזמה פוסטולרית, וורילואיד או מה לא, הכל חוץ מאבעבועות שחורות. [...] מצאתי דו"ח חבוי של הוועדה העירונית לבתי החולים לחולי נפש על מבצע החיסון מחדש שהביא תוצאות הרות אסון במיוחד. בינתיים, למדתי את הספרות ואת הסטטיסטיקה של הנושא [...] אין לי ספק כי מתן חיסונים הינו תועבה בלתי מדעית וצריך להכריז עליו כעיסוק פלילי" [הדגשות שלי ג.כ.]

מחלת האבעבועות השחורות מוגרה והוכחדה אודות לחיסון. והיא אינה קיימת עוד, כך מתעקש ארגון הבריאות העולמי. אולם, לאור ההיכרות שערכנו עם השיטות לשמירת המוניטין של החיסונים על ידי המצאת מחלות חדשות ועל ידי אבחון חסר של המחלה כנגדה מחסנים, ולאור סמיכות המקום והזמן בו הופיעה מחלה אחת עת "הוכחדה" קודמתה, וכמובן עקב הזהות בתסמיני ה"מחלות" הללו, דומני שיש מקום לחשוד כי גם מחלת האבעבועות השחורות מוגרה בשיטה זו, ואי שם באפריקה היא עדיין חיה ונושמת, מדביקה ומתפשטת, הכל תחת שמה החדש, "אבעבועות הקופים".

הערות ומקורות

[i] http://www.greenmedinfo.com/blog/smoke-mirrors-and-disappearance-polio

[ii] http://vaxtruth.org/2012/03/the-polio-vaccine-part-2-2/

[iii] http://www.medicine.mcgill.ca/epidemiology/hanley/c622/salk_trial.pdf

[iv] http://www.westonaprice.org/health-topics/pesticides-and-polio-a-critique-of-scientific-literature/

[v] http://www.doctoryourself.com/klennerpaper.html

[vi] http://libguides.mnhs.org/sisterkenny

[vii] http://www.whale.to/a/scobey2.html

[viii] http://vaxtruth.org/2012/03/the-polio-vaccine-part-2-2/

[ix] http://donnajacksonnakazawa.com/the-autoimmune-epidemic-excerpt/

[x] נתוני משרד הבריאות - המחלקה לאפידימיולוגיה: http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/epidemiology/Pages/epidemiology_report.aspx

[xi] http://www.issuesinmedicalethics.org/index.php/ijme/article/view/110/1065

[xii] http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1619057/pdf/amjph00687-0058.pdf

[xiii] http://jama.jamanetwork.com/article.aspx?articleid=336928#References

[xiv] http://cid.oxfordjournals.org/content/54/12/1730

[xv] Peter and Hilary Butler, "Just a little prick" (2006, Pg 95)

[xvi] http://www.consumerhealth.org/articles/display.cfm?ID=19990705002005

[xvii] שיעול נבחני - Croup בלעז http://www.infomed.co.il/disease-847/

[xviii] http://www.whale.to/vaccine/hancock9.html

[xix] Raising a Vaccine Free Child, Wendy Lydall (2005, pg 68)

[xx] http://articles.mercola.com/sites/articles/archive/2012/07/30/whooping-cough-vaccine.aspx

[xxi] http://www.cidd.psu.edu/research/synopses/acellular-vaccine-enhancement-b.-parapertussis

[xxii] http://www.smartvax.com/index.php?option=com_content&view=article&id=112

[xxiii] http://www.vaccinationcouncil.org/2010/02/26/smallpox-vaccine-origins-of-vaccine-madness/

[xxiv] חיסון לאבעבועות שחורות היה ניתן על ידי פציעת הזרוע והכנסת מוגלה לתוך הפצע, מנהג שהיה מותיר אחריו צלקת לטווח ארוך.

[xxv] http://www.who.int/csr/disease/monkeypox/en/

[xxvi] מקור: ראו הערת סיום xxii