כדי לספק אוטומציה זו, תת המודע אוגר כמות עצומה של מידע, והוא למעשה החלק הגדול והחזק של המוח שלנו, החזק והגדול בהרבה מהחלק המודע של המוח. אולם, עיקר כוחו של תת המודע אינו בגודלו, אלא בהיותו מעין מחשב-על הפועל עבורנו ומפעיל אותנו מבלי שנהיה מודעים לפעילותו. זה נשמע מפחיד לחשוב על ישות כזו החבויה בנו, אך יש לזה יתרונות רבים עבורנו. מחשב-העל פועל בשבילנו בלי להטריד אותנו בדברים שאינם חשובים ומאפשר לנו לעשות אותם באוטומט, תוך שהוא מֶפַנֶה אותנו למה שחשוב באמת. עם זאת, פעמים רבות הוא גם מפעיל אותנו בכיוונים אחרים ובתגובות שונות מאלו שאנו, במוחנו המודע, רוצים בהם ומתכוונים להם.

אתם בוודאי מכירים את התחושה של כעס המציפה אותנו וגורמת לנו להתפרץ על דברים של מה בכך, התפרצות שאנו מצטערים בה אחר כך. או המקרים בהם אנו זורקים הערה שנונה ו/או פוגעת, מבלי שבכלל התכוונו והבנו כי אנו פוגעים באחר. או מקרים אחרים בהם אנו קופאים במקום בו אנו מבינים, בדיעבד, כי ראויה היתה תגובה ברורה ומידית, וכך הלאה. כל אלה נובעים מתגובות "אוטומטיות" של תת המודע, המגיב למצב כפי שהוא תופס אותו בתגובה אוטומטית שאולי היתה מתאימה בעבר, אך כעת היא עלולה להיות לנו לרועץ.

כך באשר להתנהגויות ולתגובות, אך מה במקרים בהם מתח גורם לנו לכאב ראש, כאב גב או ברך שמקורו אינו ברור, מצב של מחלה שתקפה אותנו, או תנועות לא רצוניות של איברים, דוגמת טיקים בעין וכדומה. כל אלו הן בוודאות תגובות לא מודעות, אך האם הן נובעות באמת מהמוח שלנו, או שהן רק של הגוף, כמו שנוטה הגישה הרפואית השלטת לחשוב? האם בכלל יש כזה דבר "רק של הגוף"?

בסיס ידע מדעי וקליני גדל והולך מראה לנו כי הגוף והנפש חד הם ונכון לקראם גוףנפש, כפי שאני עושה באתר זה. לתת המודע,  המרכיב העיקרי עיקרי של הנפש, יש את כל הגוף לשלוט בו, לנהל אותו אך גם להאזין לו ולקבל ממנו משוב. לכן, כאשר קורה משהו לגוףנפש, תת המודע קולט, רושם וזוכר הכול (גם אם אנו חושבים ששכחנו). מצד שני, כאשר לתת המודע יש בעיה, הבאתה לביטוי בגוףנפש היא הדרך היחידה של תת המודע לנסות לטפל בה (שהרי אין לו בשליטתו שום דבר אחר שאינו הגוףנפש שלנו). מסיבה זו, קונפליקטים וטראומות שאנו חווים בכל רמה של הגוףנפש, יתבטאו תמיד בצורה מסוימת בגוףנפש, אם כרגש כמו עצב, כעס, פחד וכדומה, ואם כבעיה גופנית, כאב או מחלה מלאה, וכדומה. בכל מקרה מדובר בתכנית ביולוגית שהופעלה בגוף כתגובה וכפתרון לקונפליקט. בכל מקרה כזה, תת המודע שלנו הוא המגיב עבורנו. הוא סרק את מאגר זיכרונותיו ותגובות העבר שלו, ובחר את התגובה המתאימה ביותר ע"פ אותו ניסיון עבר, גם אם תגובה זו אינה בהכרח מתאימה לנו כיום, ואפילו היא עלולה, לתפיסתנו המודעת, להיות מעוותת לחלוטין בחומרתה, כמו, לדוגמה, דיכאון, כאב או מחלה קשה.

זהו לא יותר מאשר תיאור קצר וממצה של אותו מוח אדיר וחבוי זה שלנו וכוחו העצום בחיינו. ארחיב יותר על כוחו של תת המודע ועל ההתנהגויות והמחלות של הגוףנפש, הנובעות מהשפעות אלו, במאמרים על הרפואה החדשה ועל ריקול-הילינג (ריפוי בהיזכרות) בעתיד. אולם גם מתיאור קצר זה של תת המודע וכוחו "עלינו", אנו יכולים לראות כיצד היכולת לפנות אליו ולשנות את תגובותיו, ובכך את התחושות וההתנהגויות האוטומטיות שלנו  לתגובות המתאימות והנכונות יותר לחיינו כיום, יכולה להיות כלי רב כוח ושימושי ביותר לריפוי. זה מה שעושה EFT. וכעת הבה נרחיב על השיטה עצמה.

מדוע EFT עובד

כאמור, יש כמה וכמה השערות מדוע שיטת EFT יכולה להיות יעילה כל כך, וקצרה היריעה מלסקור אותן כאן. לתפיסתי, יעילות השיטה נובעת מכך שהיא פונה בו זמנית הן אל הגוף והן אל הנפש, אשר שניהם הם ה"לקוחות" הישירים של תת המודע. הפנייה אל הגוף נעשית על ידי טפיחה על או עיסוי של נקודות מסוימות, כפי שיוסבר בהמשך. הפנייה אל הנפש נעשית על ידי הצהרת אישור וקבלה עצמית מיוחדת, הנקראת "היפוך פסיכולוגי",  שמטרתה לתאר לתת המודע את הבעיה, ובמקביל "להבטיח" לו שלמרות קיומה של הבעיה, בעצם הכול בסדר.

באופן מעניין, מסתבר כי שילוב זה, כאשר הוא מדויק, יכול לשכנע את תת המודע לשחרר את התגובה האוטומטית הבעייתית שנרכשה ע"פ ניסיון העבר, ולאמץ תגובה חדשה המתאימה יותר לניסיון ההווה.

לדוגמה, אדם נכנס לחרדה בכל פעם שעליו להיכנס למעלית. פחד זה ממעליות נובע מכך שכילד הוא נתקע במעלית בלי יכולת להגיע לכפתורי התפעול ולשחרר עצמו, ומאז תת המודע מגיב בהפעלת חרדה כדי למנוע הישנות של אותה הסכנה. על ידי שימוש מושכל ב- EFT ניתן "להסביר" לתת המודע כי כיום אותו אדם הוא גבוה וכבר מגיע לכפתורים, כך שאין צורך להיכנס לפאניקה בכל פעם שצריך לעלות במעלית.

דוגמה אחרת יכולה להיות כעס על אדם אהוב או חשוב לנו. כעס כזה, בין אם מוצדק ובין אם לא, יכול לקלקל יחסים אם האדם האחר, ולפגוע בנו עצמנו או סתם למרר לנו את החיים. שימוש נכון ב- EFT יכול לשכך את הכעס ולפוגג את העלבון, כך שנוכל לקחת בחזרה את השליטה על רגשותינו ובכך לפתור את המצב הבעייתי, במקום להחמירו, כמקובל, על ידי תגובות נגד של עלבון וכעס.

דוגמה פיזית יותר היא של אדם שברכיו כואבות בעליה או ירידה במדרגות, ללא סיבה הניתנת לאיתור. בתחקיר עולה כי בעברו נפל בעת עליה במדרגות ונפגע בברכיו. תת המודע מגן עליו זה שנים בניסיון למנוע שימוש במדרגות על ידי ניסיון לחזק את הברכיים בכל פעם שיש מדרגות (המדרגות הן טריגר, המפעיל תגובה של המוח המתבטאת בכאבים בברכיים). גם כאן, השימוש המדויק ב‑EFT יכול להבהיר לתת המודע שהאדם הוא כעת כבר בוגר ומסוגל לעלות במדרגות ללא פגע. לפעמים זה כל מה שצריך כדי לשחררו מכאב כזה.

כפי שאפשר לראות, איתור הקונפליקט הראשוני הוא חשוב ומועיל כדי לפתוח בהליך EFT  מוצלח, וכן גם איתור של הטריגר, אשר מפעיל במקרים רבים את זכר אותו קונפליקט, המטפל ב‑ EFT יתחקר את המתרפא וישתדל לעזור לו להיזכר בקונפליקט הגורם, אך במידה ואין זה אפשרי לגשת לזיכרונות כאלו, ניתן בטכניקות שונות לגעת בבעיה בעקיפין דרך הביטוי שלה, הרגש או הכאב.

מאחר וטכניקות לאיתור הסיבות של קונפליקטים שונים תידונה במאמרים אחרים, לא ארחיב עליהן כאן, ואעבור ישירות לתיאור השימוש ב- EFT.

כיצד מבצעים EFT

שיטת התיפוף של EFT היא פשוטה למדי ללמידה, והיא מורכבת ממספר שגרות פשוטות

1. נגדיר ונמדוד, יש לחשוב על הבעיה בה רוצים לטפל, ולנסות להגדירה בצורה ספציפית ומפורטת ככל שניתן, ככל שנהיה ספציפיים בהגדרת הבעיה, כך יקל על תת המודע שלנו להתחבר ולהגיב.
2. ננסח את משפט האתחול, או ה"היפוך הפסיכולוגי" אותו נאמר שלוש פעמים בצורות שונות בכל סבב EFT, תוך כדי תיפוף על נקודת האתחול (הקרטה) או תוך עיסוי הנקודה הרגישה (ראו תרשים הנקודות).
3. נתופף מהר וברצף על נקודות התיפוף 1 עד 8 תוך שאנו מתארים את הבעיה בצורות שונות, ומחליפים את נקודת התיפוף תוך כדי התיאור, במטרה לתאר באופן מגוון את הבעיה בה בחרנו לטפל. נעבור על נקודות 1 – 8 באופן זה לפחות פעמיים, תוך עצירה לנשימה עמוקה בין המעברים.
4. נעריך מחדש: עם סיום הסבב ננשום עמוקות פעם פעמיים ונבצע הערכה מחודשת של הבעיה. נשים לב לשינויים שחלו באופן בו אנו חשים את הבעיה, ביחס להגדרה שעשינו בשלב 1.

להלן הסבר מפורט יותר של שלבים אלו תוך שימוש בדוגמאות אחדות:

להגדיר ולמדוד

אנו יכולים, לדוגמה, לרצות לטפל בבעיה כללית ומופשטת כמו "אני חסר בטחון", אולם תת-המודע שלנו אינו מבין הפשטה זו, לכן אך עדיף לרדת לפרטים ולתת תשובות לשאלות כמו:

• במה מתבטא חוסר הביטחון? רצוי לטפל בביטוי הספציפי, לדוגמה גמגום, קושי בדיבור מול קהל, הרגשה של פחד שיגלו כי איני טוב כמו אחרים, ...
• מתי קורה לי הביטוי הזה של חוסר הביטחון (בישיבות, בהרצאות עם הרבה משתתפים, כשאני מתרגש עם החברה, ...)
• מה בדיוק קורה בסיטואציה הזו?
• איך זה מרגיש לי כשאני בסיטואציה, מה הרגש העיקרי שמלווה את הסיטואציה?
• כשאני חושב כעת על הסיטואציה, האם זה מתבטא במקום מסוים בגוף?
• אם כן, איך זה מרגיש בגוף (גוש חונק בגרון, כאב בחזה, קושי לנשום, דפיקות לב, ...)?
• כמה זה חזק בסולם של 1 – 10 (10 הכי גבוה)?
• האם יש לזה צבע, מרקם, צורה כלשהם?
• איפה ומתי פגשתי את זה לראשונה, והאם זה קשור לאירוע מסוים?
• ...

חשוב מאוד לדרג את רמת התחושה/הפרעה בהווה. דירוג זה ישרת אותנו אחרי כל סבב EFT על מנת לראות אם יש שינוי בעוצמת התחושה. שאר הפרמטרים הנ"ל יעזרו אף הם, הן כדי להגדיר במדויק את הבעיה ולדברר אותה, והן כדי לבדוק בכל סבב את השינוי שחל בתחושות שלנו לגביה. שימו לב שגם אם האירוע התרחש בעבר, מה שאנו חשים לגביו עכשיו הוא הדבר שמפריע לנו והוא העניין בו אנו מטפלים.

אפשר ורצוי לרשום על פיסת ניר את הפרמטרים הללו כפי שהגדרנו אותם לעצמנו, הן כדי לזכרם במהלך התרגול, והן כדי לנטר את השיפור במצב.

שלב האתחול

או ה"היפוך הפסיכולוגי", בו אנו פונים אל תת-המודע שלנו באמירה בת שלושה חלקים, בה אנו מכירים בקיומה של  הבעיה , אך מבהירים כי למרות שיש בעיה, הכול בסדר ואנו מקבלים את עצמנו כמו שאנחנו, עם הבעיה המדוברת.

חשוב לשים לב כי אנו פונים אל תת-המודע שלנו, ולא אל החלק המודע והמֶחָשֵב של המוח (המיינד). תת-המודע שלנו חושב כמו ילד, מאמין לחוויות (בין אם אמתיות או מדומיינות) ואינו מבין הפשטות כלל. בנוסף, אך חשוב לא פחות הפניה אל תת-המודע נעשית תוך תיפוף רצוף על נקודת הקרטה, או עיסוי רצוף של הנקודה הרגישה (נקודות האתחול בתרשים). בגלל הקשר הישיר בין תת-המודע לגוף, המגע בנקודות אלו בגוף עוזר לתת-המודע להפנים את האמירה שלנו כאמת, ולשחרר את אחיזתו באותה הבעיה בה אנו מנסים לטפל.

לדוגמה, תוך כדי תיפוף על נקודת הקרטה נאמר את משפט האתחול לפי תבנית זו:

"למרות    בעיה X  , אני מקבל את עצמי באופן מלא ושלם".

זהו כל משפט האתחול, אשר עליו נחזור שלוש פעמים ברצף, מבלי להפסיק את התיפוף.

דוגמאות למשפטי אתחול אפשריים:

• למרות שאני נבהל ומגמגם כאשר המורה מבקשת שאקריא לכל הכיתה, אני מקבל את עצמי באופן מלא ושלם!
• למרות שכואבת לי ברך שמאל כשאני עולה במדרגות, אני מקבל את עצמי באופן מלא ושלם!
• למרות שאני משתוקקת לשוקולד כל פעם אחרי האוכל, אני מקבלת את עצמי באופן מלא ושלם!
• למרות שיש בי כעס על אחי בגלל שדחף אותי, אני אוהב ומקבל את עצמי באופן מלא ושלם!
• למרות ההשפלה שאני חשה מאז שיוסי דחה אותי וזלזל בי, אני מעריכה ומקבלת את עצמי באופן מלא ושלם.
• וכך הלאה ...

שימו לב לכך שבכל המשפטים ההתייחסות היא לתחושה בהווה, תוך אזכור האירוע הגורם, אם ידוע כזה, וסיומם תמיד בהצהרת קבלה עצמית ללא תנאי!

בעבודתי אני פוגש מתרפאים המרגישים התנגדות להגיד משפט זה, לרוב כי אינם מוכנים להצהיר קבלה עצמית ללא תנאי. כאן חשוב לזכור ולהדגיש כי ה"לקוח" של ההצהרה הזו הוא תת-המודע שלנו. משפט האתחול החוזר שלוש פעמים בכל סבב, משמש הן להצהרת טיבה של הבעיה, והן להצהרת קבלה עצמית ללא תנאי, אשר מיועדת אך ורק לתת-המודע שלנו. אין אנו חייבים להיות באמת בקבלה עצמית או לחוש אהבה ללא תנאי בעת שאנו אומרים את ההצהרה, היא נאמרת אך ורק בכדי שתת-המודע שלנו ישמע אותה, אפילו אם המוח המודע והשופט שלנו אינו מסכים איתה ומתקשה לקבל אותה. לשמחתנו, תת-המודע אינו שופט אותנו ואינו בודק את נכונות ההצהרה, אלא מקבל אותה, כמו כל דבר אחר שהוא חווה דרך הגוף, כנכונה ללא תנאי.

תיפוף ותיאור הבעיה

אחרי שחזרנו על ההצהרה שלוש פעמים תוך טפיחות על נקודת הקרטה, אנו עוברים לתופף על סדרת הנקודות 1 עד 8, תוך שאנו חוזרים ומתארים את הבעיה במשפטים קצרים. אנו טופחים עם שתי אצבעות על כל נקודה, חמש עד עשר תפיחות, ועוברים הלאה. המספר המדויק ומהירות התיפוף אינם חשובים במיוחד. אם נשתמש בדוגמה הנ"ל של גמגום תחת לחץ, אזי סבב תיפוף עשוי להתנהל כך: