מגיפות וחולי המוני בראי הרפואה החדשה

מאמר זה נכתב בעיצומן של הפחדות הקורונה בחורף 2020 בהמשך לסרטון "קורונה שמורונה, ומדוע איני מפחד מהווירוס". מטרת המאמר להסביר כיצד רואה הרפואה החדשה את התרחשותן של מגיפות העבר הגדולות, דרך תאור התנאים ההיסטוריים הנדרשים כדי להפוך מצבי קונפליקט קלים יחסית לארועי מגיפה המונית.

במאמר זה אעסוק ראשית במגיפת המוות השחור, ובהמשך אשתדל לצרף ניתוח של ארועי מגיפה נוספים, דוגמת השפעת הספרדית ואחרים...

הבהרה ותניית פטור: 
הידע המובא בדף זה מקורו בלמידה אישית והוא מיועד להשכלה כללית בלבד. השימוש הנעשה בידע זה הוא על אחריות המשתמש בלבד. הכותב אינו רופא. מילים עם השורש רפא (כמו רפואה או ריפוי), אם מופיעות בדף בהקשר טיפולי, אינן קשורות או מרמזות על ריפוי ע"י רופא או בשיטות המקובלות ברפואה הרגילה.
קראו עוד מדוע נדרשת הצהרה זו...

מגיפת המוות השחור

מגיפה זו שפגעה ברבים כל כך היתה צירוף מרתק של תנאים שהצטברו יחד והביאו ל"סערה מושלמת" שהתבטאה בארוע חולי המוני היסטורי המשפיע על המחשבה האנושית גם לאחר כמעט 700 שנה. מה היו התנאים הללו וכיצד הם יצרו והגבירו אחד את משנהו?

השערת הרפואה הרגילה

על פי הרפואה הרגילה, מגיפת המוות השחור מלפני כ- 700 שנה נגרמה עקב חיידק בשם ירסיניה פסטיס. כמובן שבתקופה ההיא אף אחד לא ידע על חיידקים, וחיידק זה הואשם באיחור רב בגרימת המגיפה מפני ש- DNA  שלו נמצא בקברים של אנשים שמתו באותה תקופה. ראיה נסיבתית זו צורפה לאחרות והביאה לתאוריה כי חידק זה גר בפרעוש שגר על חולדות שהגיעו בספינות מהמזרח. לרפואה הרגילה אין השערה ברורה מדוע היה חיידק זה קטלני כל כך במהלך אותן 4 שנות המגיפה.

הבסיס לפי הרפואה החדשה

ראשית, הבה ניזכר בבסיס. ע"פ הרפואה החדשה הכל מתחיל בקונפליקט, שהוא מעין שוק המביא להפעלה של תוכנית ביולוגית בנפש במוח ובגוף. השלב הפעיל של התוכנית מביא, לסטרס רב בקשר לקונפליקט שנחווה ולשינויים ספציפיים ברקמות של איברים רלוונטיים, כדי לעזור להתמודד עם הקונפליקט שנחווה. אם הקונפליקט נפתר, מתחיל שלב של תיקון, שהעוצמה שלו והמשך שלו דומים לאלו של השלב הפעיל. במרבית המקרים, מה שהרופא מאבחן כ"מחלה" זה בעצם השלב הזה של התיקון, מפני שבשלב הזה מופיעים כל התסמינים המוכרים של דלקת, בצקת, כאב, חום, עייפות רבה וגם תסמינים מקומיים שונים כמו נפיחות, פריחה, שיעול, דימום וכדומה, הכל בהתאם לקונפליקט שחווה האדם ולאיבר והרקמה שבו הקונפליקט הזה מתבטא.

בזמן שלב התיקון והריפוי, הגוףנפש נעזר בסוגים שונים של חיידקים ופטריות, כדי לשקם את הרקמה והאיבר שעברו שינוי בשלב הפעיל. השיקום הזה דורש אנרגיה רבה מהגוף, וכן גם חומרי הזנה רבים. זה אומר שעל האדם לצרוך מזון עשיר המכיל מזינים (ויטמינים ומינרלים) רבים, וגם להיות במנוחה רבה, מאחר והגוףנפש יכול לבצע שיקום רק בעת רגיעה, כשהוא לא בסטרס. זו הסיבה לעייפות הרבה שמלווה תמיד את שלב התיקון.

קונפליקט פחד מוות

דוגמה לתהליך כזה הוא קונפליקט שנגרם מתחושה של פחד מוות, שהתגובה הטבעית לו, בריחה או לחימה, דורשת חמצן רב. לכן קונפליקט זה מביא להגברה מתמשכת של תפקוד נאדיות הריאה כל עוד הוא נמשך.

אם פחד המוות נמשך זמן רב, תאי הנאדיות יתחילו לשגשג כדי לעמוד בדרישה המוגברת לחמצן, ולמעשה יווצרו גידולים של תאי נאדיות ריאה נוספים כדי לעזור לריאות לספוח יותר חמצן, והתוספת הללו של תאים תמשיך, ככל שהאיום הוא גדול וככל שהוא ממושך.

כאשר ימצא פתרון לאיום ופחד המוות יחלוף, יתחיל הגוף לפרק את התאים הללו שכעת מיותרים, בתהליך שמסתייע במיקרובים שונים ומביא לתסמינים המקובלים של דלקת, שיעול וחום ברמה משתנה, בהתאם לעוצמה ולמשך של הקונפליקט עצמו, שזה בעצם מה שמקובל לזהות כ"דלקת ריאות". אם האדם מוזן היטב ויכול לתת לעצמו מנוחה, תהליך השיקום הזה, שאנו קוראים לו "שלב התיקון" יתקדם במשך הזמן שנדרש לביצוע התיקונים ברקמת נאדיות הריאה, ויגמר בשלום כמעט בכל המקרים.

או פחד טריטוריאלי

חשוב לציין כאן, בסוגריים, שברקמות אחרות התהליך יכול להיות הפוך, לדוגמה, בסמפונות של הריאה יש בשלב הפעיל החסרה של תאים ברפידה שלהם, שמטרתה להרחיב אותם ולאפשר שאיפת יותר אויר בקונפליקט של פחד טריטוריאלי ובהלה. ואז בשלב התיקון מתחיל שיקום אותה רפידה, שכפי שהסברתי בסרטון הקודם, מביא את התסמינים האפייניים של דלקת, חום ושיעול שזה מה שאנו מזהים כשפעת, הצטננות, סארס ועכשיו גם וירוס הקורונה החדש.

אלה הם התהליכים הבסיסיים שמסבירים חמשת חוקי הטבע הביולוגיים של הרפואה החדשה. אלה הם בדיוק התהליכים שעובר על כל אחד מהחולים במחלה, בין אם הוא חולה לבדו ובין אם רבים אחרים חולים באותו זמן. זה תמיד מתחיל מחוויה של קונפליקט-שוק, שמביא לשלב פעיל עם סטרס רב ואז לשלב תיקון עם תסמינים.

שני תנאים למגיפה

אפשר עם כן לראות כי שני תנאים עיקריים נדרשים כדי שהתהליך כזה יהפוך למגיפה הגורמת למוות המוני. התנאי הראשון ​הוא קונפליקט התחלתי שיהיה משותף לקבוצה גדולה של אנשים. התנאי השני זה שרבים באותה קבוצה יהיו במצב של תת-תזונה.

כשאנו מסתכלים לאחור על מגיפות בהיסטוריה מתוך נקודת המבט של תגליות הרפואה חדשה, אנו צריכים לראות אם התנאים הללו היו יכולים להתקיים במשותף. הבה נתחיל עם לבדוק זאת לגבי מגיפת המוות השחור.

עידן הקרח הקטן

המוות השחור היכה באיזורים גדולים בעולם באמצע המאה ה- 14, אך דיווחים יחסית אמינים לגביו יש לנו בעיקר מאירופה, עת השתולל בה בין 1347 ל- 1351. בשביל להבין את התקופה, אפתח בתאור השפעותיו של השינוי האקלימי האמיתי שקרה באותה עת.

עד אמצע המאה הזו היתה תקופה בת 300 שנה בערך של אקלים חם משמעותית מזה של היום, ותקופה זו, שהביאה לנסיגת קרחונים בשטחים רבים בצפון אירופה ולשגשוג ביבולים, נקראת עד היום "תקופת ימי הביניים החמה". השגשוג הרב הביא להכפלת האוכלוסייה באירופה.

החל משנת 1250 בערך, התחילה התקררות משמעותית ומהירה הנקראת כיום "עידן הקרח הקטן", אשר נמשכה ברמה משתנה עד 1850 לערך, שאז החלה התחממות גלובלית הדרגתית הנמשכת למעשה עד היום.

התנאי הראשון - רעב

כפי שאפשר לראות בגרף, המעבר מתקופת ימי הביניים החמה אל עידן הקרח הקטן התרחש מהר יחסית והביא לירידה של כמעלה צלזיוס בטמפרטורה הממוצעת (כאן מתבטאת כטמפרטורת פני הים בקיץ) בתוך זמן קצר יחסית. דבר זה גרם לירידה משמעותית ומהירה ביבול החקלאי, ולמחסור במזון באוכלוסייה, שהיתה כעת גדולה מידי למשאבי המזון המתמעטים והולכים. בנוסף, ההתקררות הביאה לחורפים קשים וארוכים יותר, דבר שהקשה עוד יותר על שינוע של מזון אפילו למרחקים קצרים. הרעב שהתפתח בתקופה זו ממלא את התנאי הראשון שציינתי לעיל, בהובילו לתת-תזונה מתמשכת בקרב חלקים גדולים באוכלוסייה.

צפדינה ומחלות חסר תזונתי

תת התזונה לכשעצמה, הובילה למחלות חסר תזונתי, ובראשן מחלת הצפדינה הנובעת ממחסור חמור ומתמשך בוויטמין C, ומביאה הן לחולשה חיסונית והן לפריכות של כל רקמות הגוף כולן, ולכן לשטפי דם, פצעים, אובדן שיניים, פצעים שאינם מחלימים ולפגיעות רבה לכל חולי או פציעה משנית.

התנאי השני – קונפליקטים

את התנאי השני להתרחשותה של מגיפה, קונפליקט אחד או יותר המשפיע על המונים, קשה קצת יותר לאתר לאחר כל כך הרבה שנים, ולשם כך אנו פונים לתסמינים עצמם, כמו גם לספרי ההיסטוריה.

לפי תיאורים היסטוריים היו למחלה כמה מופעים שהופיעו, חלקם או כולם, אצל החולים. היה מופע של מורסות מוגלתיות מסריחות בגדלים משתנים במקומות שונים בגוף, היה מופע אחר שמזכיר בלוטות לימפה נפוחות מאוד במפשעה, בצוואר ובבתי השחי, ועוד מופע של מחלת ריאות קשה המלווה בשיעול ובהקאת דם, והיא שהיתה למעשה גורם המוות ברוב הגדול של המקרים. בנוסף היו תמיד גם חולשה כללית עמוקה וחום גוף גבוה.

לפי תגליות הרפואה החדשה, כל התסמינים הללו הם תסמיני שלב תיקון של כמה קונפליקטים שונים, אשר קרו ביחד או בנפרד, וסביר כי אצל רבים התפתח בנוסף גם קונפליקט קיומי, שיש בו כדי להחמיר את תסמיני שלב התיקון של כל הקונפליקטים האחרים.

מורסות  בעור

המורסות המסריחות מופיעות בשלב תיקון של קונפליקט התקפה חריף או קונפליקט לכלוך, בו שכבת הדרמיס בעור מגיבה למה שנתפס כהתקפה כנגד הגוף בעיבוי עור מקומי, , בחלקים של העור במהלך השלב הפעיל, תופעה המוגדרת כיום כמלנומה.  ואז להתפתחות של מורסות מוגלתיות כעורות ומסריחות בעת שיקום העור בשלב התיקון.

מקור סביר לקונפליקט כזה ברמה המונית יכולות להיות אותן תהלוכות המוניות של הפלגלנטים. הם היו מסדרי סגפנות דתיים, שדגלו בהלקאה עצמית בשוט לכפרה לשיכוך כעסו של האל המטיל על העולם את עונש הרעב. המקרים הידועים הראשונים של מנהג זה החלו בעקבות יבול רע כבר ב- 1259 והמשיכו ביתר שאת במהלך המגיפה הגדולה. תהלוכות אלו של אנשים סובלים המכוסים פצעים מסריחים היו מגעילות ודוחות, וקרוב לוודאי שהביאה לקונפליקט דומה של לכלוך וסירחון אצל אלו שבאו איתם במגע ואפילו אצל אלו שרק צפו בהם, וחוזר חלילה.

בלוטות הלימפה

בלוטות הלימפה מתנפחות בשלב התיקון של קונפליקט ירידת ערך עצמי ברמה בינונית. אמנם לא מצאתי גורם היסטורי ספציפי לקונפליקט המוני מסוג זה, אך יהיה זה סביר להניח כי בתקופה בה היה שפל כלכלי גדול עקב הירידה החדה ביבול החקלאי, היו אנשים רבים באוכלוסייה שסבלו מקונפליקט ירידת ערך עצמי עקב אובדן רכושם ומטה לחמם, וחוסר יכולתם לפרנס את משפחתם.

דלקת בנאדית הריאה

כמו שהסברתי בדוגמה קודם, דלקת ריאות הקשורה לנאדיות הריאה היא למעשה חלק משלב התיקון של קונפליקט פחד מוות, כאשר מתחיל הריפוי של נאדיות הריאה שגדלו עקב קונפליקט פחד מוות מתמשך. לאחר שסקרנו את התקופה הנדונה, כבר ברור לנו כי רבים חשו פחד מוות לעצמם או לבני משפחתם, שבוודאי התעצם ברגע בו התפתח סימן כלשהו למחלה אצלם.

קונפליקט קיומי

כל הקונפליקטים שסקרתי הופכים חמורים הרבה יותר אם באותו הזמן יש לחולה גם קונפליקט קיומי או קונפליקט נטישה. אלו מביאים לתחושת "דג מחוץ למים" שבעקבותיה מורה המוח לכליות להפחית שחרור נוזלים, דבר שמביא להפחתת שיתון ולאצירת הנוזלים רבים בגוף. מהתנאים ההיסטוריים שסקרתי עד כה, די ברור כי רבים באוכלוסייה הרגישו נטושים ותחת איום קיומי, אם ברמה פרטנית עקב מותם של יקיריהם או הוריהם ואם ברמת האמונה, עקב מה שנתפס אצל האוכלוסייה הדתית של אז כנטישת האל את האנושות.

אצירת הנוזלים גורמת שהמורסות בעור תהיינה גדולות וכואבות יותר, בלוטות הלימפה תתנפחנה עוד יותר והדלקת בריאות תהיה חמורה יותר. אם נוסיף לזה את מחלת הצפדינה שהזכרתי קודם, המונעת תיקון רקמות ומביאה לדימומים שונים, והרי לנו הסבר גם להחמרת החולי וגם לשיעול דמי ולהקאה של דם המדווחים כתסמינים עיקריים.

הפחד כגורם להדבקה והתפשטות

על הפצת המחלה והפיכתה למגיפה המקיפה את כל אירופה שקדו לא חולדות ופרעושים, אלא אותם אנשים ששרדו את גלי התמותה הראשונים ונפוצו לכל עבר כדי להימלט מהאיזורים מוכי המגיפה. הם שהפיצו את השמועה עליה, ויצרו גלי פחד חדשים בכל מקום חדש אליו הגיעו. אליהם הצטרפו מצעדים של אותם הפלגלנטים המצליפים בעצמם, אשר עברו בתהלוכות ממקום ישוב אחד למשנהו בנסיונם לשכנע את האוכלוסייה המקומית להיטהר באמצעות הלקאה עצמית.

וכך, מבלי שנזדקק לתאוריות בנות ימינו, לפיהן חולדה, פרעוש ומיקרוב הם שהיו אחראים להפצת המגיפה, מספקת לנו הרפואה החדשה הסבר שלם והגיוני המראה כיצד שינוי היסטורי בתנאי האקלים יכול היה, וכנראה הביא, לסדרת קונפליקטים ביולוגיים בקנה מידה המוני ולדפוסי התפשטות כאלו שהביאו למגיפה, אשר הקיפה את מרבית אירופה והרגה חלק ניכר מאוכלוסייתה.

המגיפה כגורם מאזן

כאשר חלפו ארבע שנות המגיפה והאוכלוסיית אירופה קטנה בשליש עד מחצית, הושגה לבסוף התאמה בין גודל האוכלוסין ליכולתה של האדמה להזינם. הרעב חלף בהדרגה, הבטחון התזונתי החל להשתפר ופעילותם של מסדרים כמו הפלגלנטים נאסרה על ידי הכנסיה.

למרות שקונפליקטים עדיין קרו, ומגיפות קטנות יותר עדיין התרחשו לאורך כל עידן הקרח הקטן –  ופחתו משמעותית רק עם תחילת ההתחממות הגלובלית של 150 השנה האחרונות ובעיקר עם כניסת התחבורה המוטורית לשימוש ואיתה היכולת לספק מזון לכל אתר ומקום גם במהלך החורף – אותו אפקט מצטבר הקריטי שהביא למגיפה, אותו כדור שלג של רעב, תת-תזונה וקונפליקטים חמורים, לא חזר מאז על עצמו בקנה מידה דומה, עד... 

השפעת הספרדית (בהמשך)

השפעת הספרדית השתוללה בשנים 1918-19 והביא למותם של 25-100 מליוני אנשים בעולם. ניתוח של ארוע חולי המוני זה אוסיף כאן בהמשך...

שובו לבדוק עדכונים בדף זה מפעם לפעם.