מאמר זה הוא המשך לסדרת "התחכם לסרטן שלך" והוא ראשון ממספר מאמרים המתארים את ההיסטוריה והתאוריה של כמה וכמה גישות לטיפול בסרטן. בפרק זה נכיר את תה אסיאק מראשית המאה ה- 20, נרפרף על שיטת גרסון, נסקור את שיטתו של ד"ר קלי והשימוש באנזימי לבלב, נכיר את ויטמין B17 וכיצד הוא פועל ואת ההיסטוריה והרעיון של התרופה הנרדפת פרוטוסל. ראו במאמרים הבאים שיטות וגישות נוספות.
שימו לב כי זהו אינו מאמר ישומי וכדי להשתמש בשיטות אלו יש להמשיך וללמוד אותן לעומקן. מאמר זה אינו המלצה לשימוש בהן, אולם במידת האפשר הוספתי הפניות למקורות ללמידה נוספת.

​הבהרה ותניית פטור: 
הידע המובא בדף זה מקורו בלמידה אישית והוא ​מיועד להשכלה כללית בלבד. השימוש הנעשה בידע זה הוא על אחריות המשתמש בלבד. הכותב אינו רופא. ​מילים עם השורש רפא (כמו רפואה או ריפוי), אם מופיעות בדף, אינן קשורות או מרמזות על ריפוי ​ע"י רופא או בשיטות המקובלות ברפואה הרגילה.
קרא​ו עוד ​מדוע נדרשת הצהרה זו...

גישות לטיפול בסרטן

תה אֶסיאַק

תה טיפולי זה מקורו בקנדה בתחילת המאה העשרים. רנה קייסי (Rene Caisse), אחות בית חולים, קיבלה את הנוסחה מאישה זקנה בה טיפלה, אשר מצידה קיבלה אותה 30 שנה קודם לכן מאיש רפואה אינדיאני משבט האוג'יבווה שעזר לה לטפל בסרטן השד שפיתחה. המתכון הבסיסי מכיל ארבע צמחי בר: שורש של לפה גדולה (Arctium lappa), רומקס (Rumex acetosella), רובארב (Rheum palmatum) ואולמוס (Ulmus fulva ), אותם יש לבשל בצורה מסוימת כדי ליצר תה סינרגטי שכוחו ​בטיפול בסרטן גדול מסך מרכיביו. שמו של התה נגזר מהיפוך שם המשפחה של רנה קייסי.

רנה קייסי טיפלה ראשית בבני משפחה ומאוחר יותר החלה לרקוח את התה במטבח ביתה בכמויות גדלות והולכות. בהשגחת מספר רופאים קיבלו אלפים את תה המרפא בין השנים 1934 ל- 1942 ורבים מאוד הבריאו מסרטן. ב1937, לאחר בדיקה ושימוע, קבעה ועדת הסרטן המלכותית בקנדה כי תה אסיאק הוא מרפא לסרטן. הפרלמנט של מדינת אונטריו בקנדה קיבל עצומה בת 55,000 חתימות,  שהפכה להצעת חוק, לאשר לרנה קייסי לתת את התה לכל דורש. ההצעה נפלה בהפרש של 3 קולות. ד"ר צרלס ברוש (Charles A. Brusch), שהיה רופאו האישי של הנשיא קנדי, עבד יחד עם רנה קייסי בין 1959 ל- 1962 וביחד הם טיפלו באלפי חולים במרפאתו שבמסצוסטס. הד"ר בדק את התה במשך עשור שבסיומו הכריז "אסיאק הוא תרופה לסרטן, נקודה. כל הניסויים שנעשו במעבדות בארה"ב ובקנדה תומכים במסקנה זו" [1, p. 57].
בעקבות הצלחה זו של התה ​בטיפול בסרטן, אסרה הממשלה קנדית על מכירה ואספקה של הצמח רומקס, המרכיב עיקרי בנוסחה. בהמשך ניסתה קייסי למכור את הנוסחה לחברות תרופות שונות בתנאי שישתמשו בה מיידית לטיפול בסרטן, דרישה שכמובן מנעה כל עסקה.

ב- 1977 מכרה קייסי לבסוף את הפורמולה לחברת תרופות כושלת תמורת דולר אחד בתנאי שיבוצעו מחקרים עם בני אדם. החברה לא ביצעה את המחקרים ולא שילמה לקייסי תמלוגים. בשנותיה האחרונות נתנה קייסי גרסאות שונות של הפורמולה לארבעה אנשים לפחות, בניהם גם חברתה ועוזרתה בהכנת התרופה, מרי מק'פרסון. האחרונה מכרה את הפורמולה לד"ר גארי גלאם (Gary Glum) אשר פרסם ספר בשם "קריאת המלאך" וקלטת וידאו, המגלים את הנוסחה לציבור [i] [34].

רנה קייסי נפטרה ב- 1978 בגיל 90, במהלך אשפוז עקב שבר בירך. מיד לאחר מותה פשטו סוכני הממשלה על ביתה, החרימו ושרפו מידע על הפורמולה בחבית בחצר הבית [1, p. 58]. בעקבות מותה החלה מלחמת שמות ונוסחאות בין חברות וארגונים שונים כשכל אחד מהם מקדם נוסחה משלו לאסיאק, כך שכיום יש כנראה עשרות יצרנים עם פורמולות שונות. על פי הצהרה בשבועה של מרי מקפרסון, הפורמולה שפרסם ד"ר גלאם היא המקורית [35].
עלות: עקב ריבוי היצרנים והספקים, מחיר הפורמולה נא בין עשרות דולרים למאות אחדות לחודש של טיפול.

גישת ד"ר גרסון

גישת ד"ר מקס גרסון (Max Gerson 1881-1959) היא אולי הגישה תזונתית המקיפה ביותר. הגישה שבסיסה כבר לפני 100 שנה, כוללת שינוי תזונתי קיצוני לתזונה שהיא בעיקרה נאה וכמעט לחלוטין טבעונית, הכוללת כמויות גדולות מאוד של פירות וירקות הנצרכים הן בצורתם המקורית והן, ובעיקר,  ככמות גדולה מאוד של מיצים טריים (לפעמים יותר מכוס כל שעה). מטרתה של התזונה האינטנסיבית הזו היא לספק לגוף את חומרי התזונה הנדרשים לו לחדש את עצמו ולהתרפא. סיוע בטיהור רעלים נעשה לפעמים מספר פעמים ביום, על ידי חוקן של קפה מיוחד המעורר וממריץ את הכבד. לגישה זו הצלחה רבה יחסית למי שמצליח לעמוד בתובענותה.​

מקס גרסון שהחל את דרכו בגרמניה, היגר לארצות הברית ב- 1936 מפחד המשטר הנאצי. ב-1942 קיבל רישיון רופא בארה"ב והחל לעבוד עם חולים ולרפאם. כמו רבים לפניו ואחריו שטענו לרפא סרטן ומחלות "רווחיות" אחרות, גרסון נתקל בקשיים רבים משהחל לרפא מחלות אלו. עבודתו בבית החולים הופסקה והוא נדחה מכל בתי החולים שפנה אלהם, הביטוח שלו הופסק, היו ניסיונות לכאורה להרעילו ותיקי מטופלים שלו כמו גם כתב היד של ספרו נעלמו. לאחר מותו הקימה בתו שרלוט את "מכון גרסון", מרפאה המשרתת חולים עד היום בטיחואנה, מקסיקו.

איני נכנס לסקירה מעמיקה יותר של הגישה הן משום הקושי בביצוע שוטף של משטר התזונה שלה והן בגלל שהיא מסובכת מאוד לביצוע ללא עזרה, ואכן רוב המתרפאים בעזרתה עושים זאת במרפאות מתמחות כמו מכון גרסון . בעיה נוספת עם הגישה הותיקה הזו היא שהנחיות התזונה שלה אינן בהכרח אופטימאליות על פי הידע המדעי המעודכן.

ד"ר ויליאם קלי ואנזימי לבלב

השימוש באנזימי לבלב (אנזימים פנקריאטים) מפרקי חלבון לטיפול בסרטן הוצע, כאמור, על ידי ד"ר ג'ון בירד כבר בתחילת המאה שעברה . ד"ר ויליאם קלי (William D. Kelley) היה רופא שיניים שחלה בשנת 1963בסרטן בלבלב, בכבד ובמעי. סרטן הלבלב עצמו נחשב עד היום לכמעט נטול סיכוי לריפוי (במושגים אלופטיים. ראו השוק האלופתי לעיל), ונטול כל סיכוי במקרה של סרטן מפושט. רופאיו צפו שישרוד לא יותר משבועות ספורים. קלי לא קיבל את פסק דין המוות שנתנו לו רופאיו. הוא התיישב לחקור את הנושא, טיפל בעצמו בעזרת אנזימי לבלב ותזונה עד להחלמה, ונותר חופשי מסרטן 40 שנה נוספות. בהמשך פיתח קלי את ה"רפואה המטבולית", וטען כי סרטן הוא מחלת חסר של אנזימי לבלב. כאמור, בהמשך לעבודתו של ד"ר בירד המציגה את הדימיון בין תאי סרטן לבין תאי השליה (טרופובלסטים) ומראה כיצד אנזימי לבלב חושפים אותם למערכת החיסון, טען קלי כי הסרטן הוא סימפטום, המתפתח בהתקיים שלושה תנאים: [36]

  • נוכחות של תאי גזע באזור מסוים בגוף – תאים אלה נותרים בגוף במצב רדום עוד מעת התהוותנו ברחם.
  • נוכחותם הממריצה של הורמוני מין נקביים – עקב תנאים של חוסר איזון הורמונאלי, עקב עודף הורמונים אלו בתזונה או עקב פרוצדורות רפואיות, תרופות, גלולות הורמונים וכדומה.
  • מחסור באנזימי לבלב פעילים בגוף – אם בגלל שאנזימים אלו בשימוש לעיכול של עודפי חלבונים מהתזונה, או בגלל כשל של הלבלב ליצרם בכמות הנחוצה.

כאשר תאי גזע אלו, היכולים להימצא בכל מקום בגוף, פוגשים משק הורמונאלי עתיר אסטרוגן הם הופכים תאים טרופובלסטים ומתחילים לייצר שלייה במקום בו הם נמצאים. מחסור באנזימי לבלב לפירוק המעטה החלבוני בעל המטען השלילי שלהם,  מאפשר לתאים טרופובלסטים אלו לחמוק ממערכת החיסון ולהשתכפל ללא הפרעה. מחסור כזה יכול להיווצר בעיקר בגלל התשה של הלבלב, ועקב עודפי חלבון בתזונה, מאחר וחלבון צורך אנזימי לבלב רבים לעיכולו [36]. קלי טען כי "ממאירות לעולם אינה תא בריא שהתפרע, אלא תא גזע נורמאלי הגדל באופן נורמאלי במקום הלא נכון".

עוד טען קלי כי כמו שסוכרת היא סימפטום של תזונה לא מאוזנת ומשק אינסולין לא תקין היכול להימנע על ידי תזונה נכונה או ע"י מתן אינסולין, כך גם ניתן למנוע או לרפא לפחות 86% ממקרי הסרטן על ידי תזונה מתאימה ומתן אנזימי לבלב.

קלי בנה תוכנית טיפול מטבולית מדויקת שהמעקב המדוקדק אחרי הוראותיה נחשב חיוני, ואשר כללה את הסעיפים הבאים:

  • אספקת אנזימים ותוספים – שלב זה נועד לעצור את גדילת הגידול, דבר שהושג בקלות יחסית בתוך 3 שעות עד 12 יום.
  • דטוקסיפיקציה של הגוף – שלב מתמשך בו צריך לפנות מהגוף את הגידול ואת המתפרק הרעלים הנפלטים ממנו. זהו השלב הקשה ביותר ועל פי קלי לא מעט חולי סרטן החלימו מהסרטן רק כדי למות מהרעלה של הגוף. שלב זה נמשך לפעמים אפילו שנה.
  • מתן תזונה מדויקת ומותאמת לחולה – התזונה הותאמה על פי הסיווג המטבולי של החולה הספציפי.
  • גירוי עצבי – קלי טען כי במקרים רבים הלבלב אינו מייצר מספיק אנזימים כתוצאה מנזק עצבי, אותו ניתן לתקן על ידי גירויים ייעודיים.
  • גישה רוחנית – קלי טען כי גישה חיובית הרואה במחלה הזדמנות שנקרתה לחולה ללמוד על עצמו ומביאה ללקיחת אחריות עצמית על הריפוי, היא חיונית לתהליך החלמה מוצלח.

קלי אימץ רבות מהשיטות של ד"ר גרסון (ראה פרק על גישת ד"ר גרסון) כמו שימוש במיצי פירות בתזונה וחוקני קפה כעזר לכבד בשחרור רעלים. אך השימוש בכמויות גדולות של אנזימי לבלב היה ייחודי לשיטתו.

ב- 1969 פירסם ד"ר קלי את ספרו "תשובה אחת לסרטן" [36], ולאחר פרסומו, בדומה למקס גרסון לפניו, החל נרדף על ידי הממסד הרפואי,  אם דרך בית המשפט שהורה לו לא לדבר ולא לכתוב שוב על סרטן! ואם דרך שלילת רישיונו לרפואת שיניים! בשנת 1976. לאחר עשור של הטרדות הוא ויתר לבסוף ב- 1986 וסגר את מרפאתו. הפרוטוקול של קלי עזר על פי ההערכות לכ- 33,000 אנשים לטפל בסרטן ולרבים מאלו להגיע להחלמה מלאה במהלך שלושים שנה [1, p. 92].

ניקולאס גונזאלס (Dr. Nicholas Gonzalez), אז סטודנט לרפואה, החל ב- 1981 לבחון את עבודתו של קלי לבקשתו של חבר. בדיקה זו הפכה למחקר שניהל גונזלס בהדרכתו של ד"ר רוברט גוד (Robert Good)[ii]. המחקר שצומצם לבסוף לחולי סרטן הלבלב, סרטן שאחוזי השרידה שלו​ ברפואה הרגילה הם אפסיים, הראה 100% השרדות של מטופלים אשר עקבו אחרי הפרוטוקול במלואו (מול 0% הישרדות אצל מטופלים שלא עקבו אחרי הפרוטוקול במדוקדק). ד"ר גונזלס ממשיך לטפל כיום  בחולי סרטן על ידי תזונה ואנזימי לבלב במרפאתו בניו יורק[iii]. בנוסף לסרטן המרפאה מטפלת במגוון מחלות ניווניות אחרות כמו בעיות פרקים, אמפיזמה, סכרת ועוד.​

פרוטוקול קלי/גונזלס נחשב לפרוטוקול קשה יחסית לביצוע, המטופל נדרש לקחת כמות גדולה מאוד של תוספי תזונה שונים, אולם לעוקבים אחרי הפרוטוקול במדויק יש סיכוי טוב במיוחד להצלחה. הפרוטוקול אינו זול, מחיר התוספים יכול להגיע ל- 850$ לחודש ולפגישות המעקב החצי שנתיות מחיר דומה. עם זאת, הפרוטוקול אינו מחייב אשפוז והוא זול משמעותית מכל טיפול אנטי סרטני אלופטי וכמובן יעיל ללא השוואה.

לאיטריל (B17, Laetrile, Amygdalin)

ויטמין B17 (מוכר גם כלאיטריל או אמיגדלין) הוא מרכיב טבעי במזונות רבים והוא בעל רעילות ספציפית לתאי סרטן. מולקולה זו מורכבת משתי מולקולות גלוקוז עם  מולקולה של בנזלדהיד (Benzaldehyde) ומולקולה של ציאניד (Cyanide). ​מולקולה זו מצויה במגוון בן יותר מאלף מזונות צמחיים אכילים, בכמויות גדולות במיוחד בזרעי משמש, שסק, תפוח, שקד מר ומקדמיה ובכמויות קטנות יותר בזרעי שעועית מאש, אספסת, דוחן ובירקות ועלים שונים [14, p. 56] [37]

הן הבנזלדהיד והן הציאניד הם רעלנים חזקים כאשר הם חופשיים. אולם רק אנזים אחד בגוף, בטא-גליקוזידאז, מסוגל לפרק את המולקולה ובהעדרו המולקולה נשארת יציבה ורכיביה הקשורים יחדיו אינם רעילים לתאי הגוף. באופן לא מפתיע, אנזים מפרק זה נמצא בתאים סרטניים בכמות עד 3,600% יותר מאשר בכל מקום אחר בגוף. יתרה מכך, המולקולה הסוכרית המרה הזו חביבה על התא הסרטני מאחר וכאמור, תא זה זקוק לכמות עצומה של סוכר כדי לספק לו את האנרגיה לקיומו.

כאשר B17 נכנס לגוף, הוא פוגש באנזים רודנאז (Rhodanese) הנפוץ בתאים בריאים. אנזים זה מפרק את ה- B17 למולקולות בעלות תועלת. הבנזלדהיד מתחבר למולקולת חמצן והופך להיות חומצה בנזואית (Benzoic acid) שהיא חומר משכך כאבים טבעי, בעוד שהציאניד הופך לטיוציאנאט (Thiocyanate) שהיא מולקולה העוזרת באיזון לחץ הדם ובאגירת ויטמין B12 בכבד.

מאידך, כשתא סרטני פוגש את המולקולה של B17, הוא קולט אותה לתוכו בגלל הסוכר שבה. בתוך התא האנזים β-גולקוזידיאז (β-Glucosidase) מפרק את הציאניד ואת הבנזלדהיד מהמולקולה וחומרים אלה, שסינרגטית יוצרים רעל חזק, הורגים את התא הסרטני.

כיצד פועלים אנזימי הגוף עם לאיטריל כפי שתיאר לראשונה ארנסט קרבס 1959

מתיאור תהליכים כימיים אלו אנו למדים שהטבע יצר מולקולה ייעודית שתפקידה בקרה על כמות התאים הסרטניים בגוף. הטבע עוד  והגדיל ופיזר אותה בשפע, במגוון גדול של צמחים אכילים.

המולקולה (אמיגדלין) תוארה כבר ב- 1830. ב- 1845 השתמשו בה רופאים אחדים לרפא סרטן, בדרך כלל על ידי צריכה של מזונות עתירי אמיגדלין [38] .  הראשון לתאר מנגנון הפעולה זה היה הביוכימאי ארנסט קרבס (Dr. Ernst T. Krebs, Jr) שב- 1952 העלה לראשונה את תיאורית החסר התזונתי, לפיה סרטן הוא מחלת חסר תזונתי של B17 באותו אופן בו צפדינה היא מחלת חסר תזונתי של ויטמין C. על כן, לפי גישה זו ריפוי סרטן כמוהו כריפוי של צפדינה ומחלות חוסר אחרות והוא כרוך באספקת רכיבי התזונה החסרים, כש- B17 בראשם, דרך מזון או דרך תוספים מתאימים.
מרפאים המשתמשים ב- B17 כיום נותנים את הוויטמין בזריקה (עד 9 גרם ליום) בנוסף ללקיחה אוראלית כדי לטפל במחסור החמור שהביא למחלה וממשיכים במתן הוויטמין דרך מזון ותוספים (100 – 3000 מ"ג ליום) למשך כל החיים [39].

כמו ברוב שיטות ​הטיפול החלופיות, המטופל חייב לאמץ תזונה מתאימה יחד עם ויטמין B17. המטפלים העיקריים בחומר זה ממליצים על תזונת מזון נא (Raw Foood) שעיקרה ירקות ופירות שאינם מבושלים, כמתאימה ביותר, כנראה משום שבנוסף לתכולת B17 במזונות הצמחיים השונים, הם גם מכילים חומרים המסייעים לפעולתו האנטי סרטנית של  הוויטמין וביניהם אבץ, המתואר כמוביל את הוויטמין לתאים, ויטמין C בכמויות גדולות, מנגן, מגנזיום, סלניום, ויטמיני B12 ,B9 ,B6, ויטמין E וויטמין A. מטפלים אחדים ממליצים גם על חומצה פנגמית (ויטמין B15). אנזימים פרוטאוליטים (ראה פרק על ד"ר קלי לעיל) נחשבים אף הם כתוספת משלימה וקריטית להצלחת הטיפול [40].

ההוכחות ליעילותו של B17 נובעות הן ממחקרי תצפית והן מעבודתם של מרפאים וחוקרים שונים. התצפיות נשענות על אוכלוסיות שתזונתם עשירה בוויטמין והסרטן נדיר או לא קיים אצלם, החל משבט ההונזה בצפון הודו, דרך ילידים באמריקה, תושבי אוקינאווה וכלה באסקימוסים בקוטב. הוכחות נוספות התקבלו ממחקרים בחיות וממחקרים קליניים בהם התברר כי טיפול בגישה זו יכול להיות יעיל מאוד, ועל פי דיווחים יכול להביא להחלמה של למעלה מ- 90% של חולי סרטן ראשוניים ולמעלה מ 50% בחולי סרטן ​חוזר עם גרורות (ואחרי טיפול אלופטי) [14, pp. 105-110] [41].  אולם פעולתו של הוויטמין היא איטית יחסית ונדרשים חודשים אחדים ועד חצי שנה בטרם מצטברת בגוף הכמות הנדרשת להשפעה מסיבית על מהלך המחלה [41]. השפעה איטית זו נובעת כנראה מכך שגם תאים בריאים משתמשים במולקולה (בעזרת האנזים רודונאז כמתואר לעיל) ולכן יש לספק הוויטמין בכמות מספקת כדי להרוות את הגוף, כך שיגיע בשפע גם לתאי הסרטן. מסיבה זו, מומלץ לחולים שמצבם חמור ומשך חייהם הצפוי קצר, לשלב את הטיפול ב- B17 עם פרוטוקולים אנטי סרטניים נוספים, כמו פרוטוקול סלקט-בדוויג[iv] או ויטמין C במינון גבוה, על מנת "לקנות" לחולה זמן חיים ולסייע לתאי הגוף הבריאים להתאושש מהעקה שגרם הסרטן [40].

ניתן להשיג לאיטריל במקומות שונים בעולם בהזמנה אינטרנטית. בדרך כלל ממקסיקו[v], שם התפתחה תעשייה שלמה של מרפאות לריפוי סרטן, לטובת השכנים מצפון, שריפוי זה מנוע מהם על ידי תעשיית הסרטן ושותפיה בממשל[vi]. מקור נוסף ללאיטריל הם גלעיני משמש, פטל וכל מאות מוצרי המזון הנאכלים בתזונה צמחית טרייה ונאה. גם גלעיני משמש ניתן להשיג דרך האינטרנט. יש לצרוך אותם במינון של כ- 16 גלעינים ליום למניעה ולחולים ברמיסיה, ו- 24 – 40 גלעינים לחולים בסרטן פעיל. יש להתחיל בכמות קטנה ולהגדיל לאט לכמות הרצויה [40].

פרוטוסל

פרוטוסל (Protocel, ידוע גם כ- Entelev, Cancel או Cantron) היא נוסחה ייעודית לסרטן העובדת על ידי ניצול של אחת מתכונותיו הבולטות של התא הסרטני – נשימה תאית מנוונת המחייבת הסתמכות על התססה של סוכרים לצורך יצור אנרגיה תאית (ראו עוד במאמר הראשון בסדרה). פרוטוסל היא  נוסחה נוזלית המורידה את רמת האנרגיה בכל הגוף ב- 10 עד 15 אחוזים. בעבור התאים הרגילים המסתמכים על חמצן ליצור יעיל של אנרגיה בשפע, הירידה הזו נסבלת ללא קושי. אולם עבור התא הסרטני, הנמצא ממילא בחסר אנרגטי מתמיד, הירידה הנוספת הזו באנרגיה התאית מביאה אותו אל מתחת לסף הנדרש לו כדי להתקיים והוא פשוט מת ונמס (Lyses) בגוף. באופן כזה מטפל פרוטוסל למעשה בכל סוגי התאים בעלי התכונות אנאירוביות בגוף, כולל תאים ויראליים ותאים חולים אחרים.

ג'ים שרידן (Jim Sheridan), כימאי ועורך דין אמריקאי, בילה חלק ניכר מחייו בפיתוח הנוסחה שלו ​לטיפול בסרטן. בין 1936 עת החל במלאכה ל- 1983 עת הציג מוצר שמסוגל לרפא בהצלחה 80% מעכברי הניסוי שלו, הוא גם למד ועבד כעורך דין מומחה לפטנטים תוך שהוא מפתח ומשפר את הנוסחה בזמנו הפנוי. בתוך התהליך הוא עבד על הנוסחה במעבדה ביתית שהקים במרתף ביתו וגם הועסק במספר מכוני מחקר וחברות שונות כחוקר סרטן המפתח את הפורמולה הזו.

ניסיון ראשון להעביר את הנוסחה ממבחן בעכברים לניסוי בבני אדם החל כבר ב- 1953, עת הנוסחה כבר השיגה אחוזי ​החלמה גבוהים במעבדות "מכון דטרויט לחקר הסרטן". ניסיון זה הוכשל בהתערבות של החברה האמריקאית לסרטן (ACS). חודשים אחדים לאחר מכן פוטר שרידן מן המכון ולפי השמועה כל ממצאי המחקר שלו הושמדו. עשור מאוחר יותר סירב המכון הלאומי לסרטן (NCI) לאפשר בדיקה של הנוסחה במעבדותיו בתקופת בדיקה הארוכה יותר בת 28 יום הנדרשת לבדיקתה, במקום הבדיקה בת החמישה ימים כמקובל בחומרי כימוטרפיה רעילים. בשנים 1978-80 הסכים לבסוף ה- NCI לבדוק את הנוסחה בחיות, אך בניגוד גמור להגדרות השימוש בנוסחה ששלח שרידן- נתינה אוראלית ולא בזריקה, תקופת ניסוי של 28 יום לפחות והימנעות מבדיקה בעכברים חולי לוקמיה – בחרו חוקרי המכון לבדוק את הנוסחה דווקא בהזרקה, במשך 8 ימים בלבד ומכל סוגי הסרטן דווקא בעכברים חולי לוקמיה. בעקבות ניסוי זה הם הודיעו כי הנוסחה אינה אפקטיבית. שרידן הצליח לגרום ל- NCI לבצע שוב את הבדיקה, רק כדי שיחזרו על אותן "טעויות" ויגיעו לאותה המסקנה. ב- 1982 רשם שרידן את הנוסחה לבדיקות של תרופה חדשה (NDI) על ידי FDA אולם תוך זמן קצר עצר FDA את הבדיקות בגלל העדר מידע באשר לרעילות הנוסחה, למרות שהנוסחה נבדקה כבר פעמים רבות בעכברים ונמצא כבלתי רעילה. את הבדיקות להיעדר רעילות חייב היה שרידן לעשות באחת מהמעבדות המאושרות על ידי FDA והוא אכן הגיש שוב מספר פעמים את הנוסחה לבדיקת אלו, רק כדי להיתקל בדחייה או סירוב לבדיקה מיד כשהמעבדות גילו באיזה נוסחה מדובר. חבר של שרידן שהיה מעורב בתחום סיפר לו כי כל מעבדה בה ביקש לבדוק את הנוסחה זכתה לביקור של נציג FDA שהבהיר כי אין להתעסק בבדיקה זו. שרידן ניסה לעניין את חברות התרופות בנוסחה, אולם אלו ירדו מהעניין מיד כשגילו כי לא ניתן לפטנט אותה [1, pp. 152 -155].

בתחילת שנות השמונים חבר שרידן עם איש עסקים בשם אד ספוק (Ed Sopcak) אשר החליט לממן יצור ומשלוח של הנוסחה לכל דורש בלא עלות! בין 1984 ל- 1992 ייצר ספוק 20,000 בקבוקים של הנוסחה ונתן אותם ללא כל עלות לחולי סרטן. ביקור חצי שנתי של ה- FDA אצל ספוק לא עצר את החלוקה מאחר ולא בוצעה כל פעולת מכירה, דבר שהשאיר את FDA נטול סמכויות בנושא. עדויות ​לטיפול המוצלח החלו לזרום חזרה אל ספוק אולם ניסיונותיו לחשוף את הנוסחה לקהל הרחב נחסמו על ידי ה- FDA, שלטענתו איים על חברות השידור ומנע באופן אפקטיבי את הכיסוי הטלוויזיוני של הנושא. [1, p. 156]. ב- 1990 נבדקה הנוסחה על ידי NCI בשלישית, הפעם במעבדה, ונדחתה כתרופה אפשרית לסרטן, הפעם בגלל ש"כל נוסחה שמקבלת תוצאות כאלה טובות היא מן הסתם רעילה מידי לבני אדם" כדברי ד"ר ואן נריינאן, ראש מחקר התרופות של NCI [1, p. 157].

ב-1992 הצליח ה- FDA לקבל, במעמד צד אחד, צו של שופט פדראלי המורה להפסיק כל הפצה של הנוסחה, ​לטיפול בכל מחלה שהיא. הפצת הנוסחה לחולים נעצרה לחלוטין למשך 7 שנים. עד שלבסוף, ב- 1999 שינתה משפחת שרידן את שמה של הנוסחה לפרוטוסל ותחת שם זה הצליחה לקבל אישור להעדר רעילות (כנראה שמעבדות ה- FDA עדיין לא הכירו את השם החדש) וכן אישור לשווק אותה כתוסף תזונה כללי ה"עוזר לגוף להתנקות מתאים אנאירוביים מיותרים". כך היא משווקת עד היום, ללא כל אזכור של המילה "סרטן".

בגישה הלא שגרתית של פרוטוסל טמון גם החיסרון הגדול שלו, הוא עובד לבד. פרוטוסל מוריד את רמת האנרגיה בגוף בשעה שמרבית הטיפולים המשלימים לסרטן עוסקים בהעלאת רמת האנרגיה. מסיבה זו לא ניתן לקחת במהלך הטיפול תוספים של ויטמיני C ותוספים אחרים המעלים את האנרגיה התאית וממריצים את הגוף. תוספים אלו פשוט סותרים את פעולתו של פרוטוסל.

חיסרון נוסף של פרוטוסל, המשותף גם לשיטות אחרות ​לטיפול בסרטן, הוא בשאריות תאי הסרטן הנוצרות בתהליך המסת תאי הסרטן (Lysing). פסולת  זו אמורה לצאת מן הגוף דרך הצואה, השתן, העור, דרכי הנשימה וכדומה אולם אם משתמשים במינון גבוה מידי עלולה פסולת זו להצטבר ולגרום לבעיות שונות עקב חסימת ערוצי הפינוי הללו. הסיכון להצטברות פסולת זו מחייבת עבודה איטית ומדודה עם פרוטוסל אשר אינה מתאימה לחולים מתקדמים. חולים אלו, בדרך כלל אחרי כשלון הטיפולים האלופטיים, אינם נהנים ממשך חיים צפוי ארוך מספיק לתהליך הריפוי המבוקר והאיטי יחסית הנדרש בעבודה עם פרוטוסל והטיפול בהם מחייב שילוב של שיטות לתמיכה וחיזוק התאים הבריאים ומערכת החיסון, שילוב אשר נוגד, כאמור לעיל, את אופן פעולתו של פרוטוסל.

למול חסרונות אלו יש לנוסחה יתרונות חשובים. היא עוזרת למערכת החיסון על ידי חיסול פתוגנים אנאירוביים ויש לה ערך ORAC (מדד לרמת מניעת חמצון) של 1.4 מיליון! דבר ההופך אותה כנראה למונע חמצון החזק ביותר שקיים [1, p. 128]. אולם אלו אך תוספות מועילות ליכולתה לפרק בצורה ספציפית תאי סרטן, על ידי הפחתת האנרגיה שלהם אל מתחת למינימום הנדרש להם לחיים.

תזונה

בניגוד לרוב הגישות האחרות ​לטיפול בסרטן. פרוטוסל פותח כתרופה שאינה תלויה בדבר וכאמור היא אף נוגדת את פעולתם של רוב התוספים המקובלים. עם זאת, תזונה בריאה חיונית כדי להזין את הגוף וכדי למנוע מן הסרטן לחזור וחשוב שהחולה יסלק מסרטנים מתזונתו ויכניס לתוכה מזון צמחי רב ומאוזן.

יישום ועלות

בעבור חולי סרטן ראשוניים בטרם טיפולים אלופטים פרוטוסל יכול להיות בחירה מצוינת בשל פשטות הטיפול ומחירו הנמוך. המטופל נדרש לקחת רבע כפית עד כפית מהנוזל במרווחי זמן קבועים של 4 – 6 שעות לאורך כל שעות היממה (גם בלילה). עלות הנוסחה לחודש טיפול היא כ- 100 דולר בלבד. לנוסחה שתי גרסאות שכל אחת מהן עדיפה לסוגי סרטן שונים.

עקב השוני של פרוטוסל מרוב הטיפולים האחרים בסרטן, חשוב מאוד להבין את אופן עבודת הנוסחה ולהכיר את פרוטוקול העבודה איתה. לדוגמה, תופעת לוואי של פרוטוסל היא תחושה של חולשה, הצפויה עקב הורדת רמת האנרגיה בגוף ותופעה זו מראה כי הנוסחה עובדת. עוד תופעות שחשוב להכיר הן שהגידול הסרטני עשוי להיראות כאילו הוא גדל בסריקות רדיולוגיות ומדדי סרטן שונים (דוגמת PSA לסרטן הערמונית) עלולים לעלות משמעותית. גם כאן, תופעות אלו מעידות דווקא על הצלחת הפירוק של הגידול! [42] בנוסף, כאמור לעיל, יש מגוון של חומרים ותוספים שאסור לקחת עם פרוטוסל כי הם סותרים את אופן פעולת הנוסחה ובראשם ויטמין C (אם כי חשוב לזכור כי לנוסחה השפעות שחלקן דומות לאלו של הוויטמין). מידע חשוב על השימוש בפרוטוסל אפשר למצוא בפרק 12 בספר Outsmart Your Cancer [1, pp. 167-206] ובמקורות נוספים [vii] . מידע זה הינו קריטי להצלחת הטיפול וחשוב מאוד לקראו ולהבינו בטרם השימוש בנוסחה!

הערות

[i] להלן קישור לסרטון YouTube על אופן ההכנה הביתי של תה אסיאק  http://youtu.be/GeFLl3PDqrQ

[ii] ד"ר רוברט גוד היה באותה עת הנשיא היוצא של מכון סלואן קטרינג לחקר הסרטן, מהמוסדות המובילים בעולם הרפואה האלופטית בתחום זה.

[iii] אתר האינטרנט של ד"ר גונזלס http://www.dr-gonzalez.com/index.htm 

[iv] ראה http://www.cancertutor.com/Cancer02/Cellect_Budwig.html

[v] לדוגמה כאן http://www.cytopharmaonline.com/

[vi] בארה"ב ה- FDA שם מצור של ממש על כל מכירת לאיטריל וייצר אבסורד שבו לרופאים אסור לרכוש את החומר לחוליהם, אך לחולים מותר לרכוש את החומר לעצמם ואז לתת אותו לרופא שרשאי להזריקו לחולה. FDA משתמש בטענה המגוחכת לגבי הימצאות ציאניד במולקולה, למרות שהחומר  CN- אינו רעיל כלל ולמרות שאותו החומר נמצא במאות רבות של פריטי מזון אכילים ובתוספי תזונה רבים.

[vii] מקורות נוספים למידע חשוב על השימוש בפרוטוסל: