טריטוריה או כולסטרול - מה גורם לחסימת כלי דם?

התפיסה המקובלת ברפואה הרגילה לגבי הגורם להתקפי לב היא כי הם  נגרמים עקב שקיעת כולסטרול המביאה לחסימת העורקים ועצירת זרימת הדם, דבר המביא  לפגיעה בשריר הלב ולכן להתקף לב. 

הרפואה החדשה טוענת, מנגד, שהיצרות או חסימה של עורק כלילי היא חלק משלב התיקון, ומטרתה שיקום דופן העורק מפצעי כיוב הנוצרים בו כפתרון זמני במהלך קונפליקט טריטוריאלי. עוד טוענת הרפואה החדשה כי זרימת הדם להמשך העורק מובטחת, כנראה מראש, על ידי מעקפים טבעיים הנוצרים כהכנה או כחלק משלב תיקון זה ומסוגלים להעביר את כל נפח הדם הנדרש כדי למנוע פגיעה בשריר הלב.

מי צודק, מה הגיוני? במאמר זה נסקור את שתי הגישות וננסה להבין מה מראה לנו המחקר הרפואי בהקשר של היצרות או חסימה של כלי דם והאם יש הצדקה מחקרית לטיפולים להורדת כולסטרול הנובעים מהתפיסה הרפואית השלטת

הבהרה ותניית פטור: 
הידע המובא בדף זה מקורו בלמידה אישית והוא מיועד להשכלה כללית בלבד. השימוש הנעשה בידע זה הוא על אחריות המשתמש בלבד. הכותב אינו רופא. מילים עם השורש רפא (כמו רפואה או ריפוי), אם מופיעות בדף בהקשר טיפולי, אינן קשורות או מרמזות על ריפוי ע"י רופא או בשיטות המקובלות ברפואה הרגילה.
קראו עוד מדוע נדרשת הצהרה זו...


היצרות וחסימת כלי דם - האם צריך לפחד?

כשהרופאים רואים תמונה כמו זו (תמונה 1) במכשירי הדימות שלהם, המראה הפרעה משמעותי לזרימת הדם בעורק כלילי המזין את שריר הלב, הם נוטים להיבהל בעצמם ולהפחיד את החולה בנבואות התקף לב ומוות, אם לא יסכים במהרה לתרופות ופרוצדורות פולשניות המיועדות להתערב ולתקן את הטעות הזו של הטבע.

אולם בניגוד לדרך חשיבתם של הרופאים, אשר אינם אינם מודעים לקונפליקטים של כלי הדם הכליליים  ולתוכנית הביולוגית המתחילה מהם, ברפואה החדשה אנו מבינים כי המוח מתכנן מראש את מהלך תיקון של העורק הכלילי הפגוע (וכל עורק ואיבר אחר), ובטרם הוא חוסם אותו לצורך תיקונו, הוא מכין עורקיקים עוקפים בכמות גדולה, שתפקידם להעביר את הדם הנדרש כדי למנוע פגיעה בכלי הדם הנמצאים בהמשך לחסימה הזמנית, ובכך למנוע גם את הפגיעה בשריר הלב עצמו.

היצרות בכלי הדם

תמונה 1: הדמייה של זרימת דם בעורקים (אנגיוגרפיה) עם חומר ניגוד. החץ מצביע על היצרות וחסימה של כלי הדם, אך ההדמיה אינה מראה את הכל... (לחצו להגדלה)

פתרון החידה - המחקר של ברולדי

המחקר המדעי שהוכיח זאת התקיים מזמן, לפני יותר מ- 60 שנה, עת הרופא והפתלוג ד"ר ג'ורג'יו בַּרוֹלדי (Giorgio Baroldi) וצוותו יצרו דגם מדהים של כלי הדם בעזרת טכניקה מיוחדת: הם מלאו לב אמיתי של נפטר בתמיסה של חומר פלסטי בעל תכונות זרימה דומות לאלו של הדם, והזרימו אותו עם משאבה שפעלה בלחץ ובפעימות הדומים לאלו המתקיימים בעורקים הכליליים. לאחר מכן הם חיממו את הלב עם החומר הפלסטי עד שהחומר התקשה והפך מוצק.

בהמשך הסירו הפתלוגים את הרקמה האורגנית של הלב מן הפלסטיק המוקשה, ומה שהתקבל היה דגם של כל חללי הלב וכלי הדם בלב סביבו.  כפי שניתן לראות בתמונה 2. הדבר דומה ליציקת גבס בתבנית, כאשר דגם הגבס המתקבל לאחר התקשותו הוא דמות מוצקה של חלל התבנית.

מאחר והחומר בו מילאו את הלב דימה היטב את צמיגות הדם, בדגמי הלב שהפיק ברולדי ניתן היה לראות לא רק את מעברי הדם עם הוורידים והעורקים הכליליים הגדולים יותר, אלה אפילו את המעברים הקטנטנים והזעירים ביותר, הנקראים עורקיקים, אשר מובילים את הדם לכל פינה ברקמת שריר הלב. 

כלי הדם בדגם של ברולדיתמונה 2: דגם כלי הדם של הלב במחקר של ד"ר ברולדי מציג את כל כלי הדם, מגדול עד זעיר (לחצו להגדלה)

דבר נוסף שניתן היה לראות בדגמים אלו של כלי הדם הן החסימות שהיו בהן בעת המוות של בעל הלב, (ראו את החץ בשמאל תמונה 3). במקרה של הלב בתמונה, החסימה קרובה למדי לבסיסו של העורק הכלילי הימני, אך ניתן לראות היטב כי המשכו של העורק, מאחורי החסימה, מלא כולו בדם (או בתמונה שלנו, בחומר ההדגמה הפלסטי) על כל ענפיו ועד לעורקיקים הזעירים ביותר שניתן לראות. 

הכיצד יתכן הדבר. התאוריה ברפואה הרגילה מספרת לנו שחסימה כזו היא הגורם להתקף לב, מכיון שכלי הדם במורד העורק החסום אינם מספקים דם לשריר הלב. השריר, כך לפי התאוריה, אינו מקבל דם ולכן גם לא חמצן, דבר הגורם לו להפסיק לתפקד ולעיתים מביא לפגיעה בלתי הפיכה בשריר.

והנה כאן אנו רואים חסימה ברורה של זרימת הדם בבסיס העורק, אך הדבר אינו מפריע למילוי של המשך העורק ואינו מונע זרימה של דם. מה קורה כאן?

תמונה 3: דגם כלי הדם מזוית שונה. החץ מצביע על חסימה בעורק (לחצו להגדלה)

את התשובה אנו מקבלים בתמונה 4. כאן, מוקף באדום, אפשר לראות חסימה בעורק כלילי, אשר ענן של מעין חוטים דקיקים מקיף אותה. ענן זה הוא למעשה רשת סבוכה של עורקים זעירים אשר הוכנו מראש או גדלו במהירות, כדי ליצור חיבור בין חלק העורק שלפני החסימה לזה שמאחוריה. וכפי שמראה התמונה, עורקיקים אלו מעבירים מספיק דם כדי למלא את כלי הדם שבהמשך לחסימה.

תמונה 4: דגם כלי הדם מזוית שונה. החץ מצביע על חסימה בעורק (לחצו להגדלה)

זה קורה מהר

זאת ועוד, מחקרים שונים אמתו תצפית זו בהמשך, ואף התיחסו למהירות הרבה של התפתחות המעקפים הללו. כך אנו למדים כי אפילו חסימה חלקית של העורק מביאה לגדילת עורקיקים אלו באופן כזה שבתוך פחות משבוע, ובמחקר אחר בתוך פחות מ- 48 שעות, העבירה רשת עורקיקים עצמית זו את כל הדם שקודם עבר דרך אותו איזור בעורק הכלילי שנחסם.

ד"ר קנוּט סרוֹקה, שבמאמר זה באתר שלו הכרתי לראשונה את עבודתו של ברולדי, סוקר גם מחקרים המעידים על המהירות של הופעת המעקפים מסביב לאיזור ההיצרות/חסימה, אשר נעשו בן היתר על ידי ניתוחי לב בחיות, ביצוע קשירה חלקית של העורק הכלילי, ולאחר מספר ימים גם חסימה מלאה, מבלי שנצפו כל תופעות שליליות בפעילות הלב של החיה. 

מחקרים וניסויים אכזריים כאלו מלמדים אותנו שהגוף יכול להגיב במהירות ל"תקלה בזרימת הדם" שהחוקרים יצרו בעצמם. עם זאת, ד"ר סרוקה והחוקרים שמאחורי הציטוטים שלו אינם מעלים על הדעת כי סביר למדי שהמעקפים הללו נבנו מראש מסביב לאיזור הבעייתי, כבר בעת שהמוח תכנן את שלב התיקון של אותו חלק פגוע בעורק הכלילי.

מאחר והן הדוקטור והן החוקרים אינם מכירים את תגליות הרפואה החדשה ואינם מודעים לתוכנית הביולוגית, הם ממשיכים לחשוב על חסימת העורק כעל תאונה או תקלה, שמקורה בגורמים לא ברורים, ואינם מעלים על דעתם כי סביר שכל התהליך הזה אינו אלא חלק מתוכנית ביולוגית הקיימת מראש, בכל החיים עלי אדמות ומשחר הבריאה, במטרה לעזור לאורגניזם לשרוד משברים קריטיים, הנתפסים בתת המודע כמסכני קיום.


הרפואה החדשה והקונפליקטים בכלי הדם הכליליים

תגליות הרפואה החדשה מראות לנו כי קיימות תוכניות ביולגיות משמעותיות מיוחדות עבור כל איבר ורקמה בגוף, שתפקידן לעזור לנו לשרוד מצבים הנתפסים כקונפליקט המאיים על החיים, או על היכולת להתרבות, דרך שינוי בביולוגיה של הגוף באופן שיפשט התמודדות עם האיום כפי שנתפס. התוכנית הביולוגית הזו מנוהלת על ידי המוח ומביאה לשינויים ביולוגיים באיבר בגוף בשלב הפעיל שלה, ולשיקום שינויים אלו בשלב התיקון, בו מנסה המוח להחזיר את האיבר לתקן את השינויים.

תוכנית כזו קיימת גם לעורקים הכליליים, והיא מתחילה בעקבות קונפליקט אבדן טריטוריאלי זכרי או קונפליקט מיני נקבי (שני הקונפליקטים יכולים לקרות אצל זכרים ואצל נקבות כאחד, כתלות בתנאים שונים).

קונפליקט טריטוריאלי

קונפליקט אבדן טריטוריאלי קורה עקב אבדן פתאומי ולא צפוי של טריטוריה או של כל דבר אותו תפס האדם כטריטוריה שלו: בית, שטח, עסק, רכוש, תפקיד, מעמד, קידום ודברים נוספים, כולל גם במקרים רבים בן/בת זוג או שותף/פה למין - הכל בהתאם לתפיסתו הלא מודעת של האדם את מה שמהווה  את הטריטוריה או מהווה חלק ממנה (הנה פירוט נוסף על קונפליקט טריטוריאלי [אנגלית])

קונפליקט מיני 

קונפליקט זה אף הוא למעשה סוג של קונפליקט טריטוריאלי, קשור, כפי שמרמז שמו, למצב של מצוקה או סכנה הקשורים למיניות וקורים באופן לא צפוי ופתאומי, בעיקר אצל נשים בגיל הפוריות: החל ממגע מיני כואב, הטרדה מינית, דחייה מינית של או על ידי שותף למין, בגידה, מגע לא רצוי, מגע רצוי שלא מתממש ועוד דברים רבים.  גם כאן, מה שקובע אם הארוע יתפס כקונפליקט היא התפיסה הבלתי מודעת של האישה את עצמה ואת מיניותה וכמה פרמטרים נוספים (הנה פירוט נוסף על קונפליקט מיני [אנגלית])

בהתאם לאופן בו נרשם הקונפליקט בתת המודע ולפרמטרים נוספים, מתחילה תוכנית ביולוגית של העורקים הכליליים או של הוורידים הכליליים.

ד

תרשים התוכנית הביולוגית המיוחדת על שלביה השונים (משמאל לימין)


השלב הפעיל בכלי הדם הכליליים

בהתאם לקונפליקט שנרשם במוח, השלב הפעיל מביא לכיוב והחסרת תאים ברפידת העורקים הכליליים (או בורידים הכליליים). המטרה הביולוגית של הכיוב היא להרחיב את המעבר בכלי הדם, כדי לאפשר הפעלה נמרצת יותר של הלב ובכך יותר אנרגיה במאבק על הטריטוריה. כיוב זה הינו למעשה פציעה קצרת מועד, שיוצר המוח, כדי להשיג מטרה הנתפסת כקריטית להשרדות: החזרת השליטה על הטריטוריה.

עקב הרגישות של רפידת כלי הדם הכליליים, הכיוב שקורה בה בשלב הפעיל מביא לתחושה של כאב מאחורי עצם החזה, היכול לנוע בחומרתו מכאב קל ועד חזק, בהתאם לחומרת הקונפליקט. הרפואה הרגילה מגדירה כאבים אלו כמחלה בשם תעוקת לב (אנגינה פקטוריס) ומניחה כי הם נגרמים עקב מחסור בחמצן בשריר הלב, אך בתפיסה זו אין הגיון רב, מאחר וכפי שאנו רואים, זהו דוקא השלב בו קוטר כלי הדם רחב מהרגיל, עקב הכיוב ברפידתו, דבר המאפשר לדם וחמצן רבים יותר להגיע ללב.

השלב הפעיל נמשך עד שנמצא פתרון לקונפליקט שנחווה. בקונפליקט אבדן טריטוריאלי, הפתרון יהיה בהשתלטות מחודשת על הטריטוריה או מציאת טריטוריה חדשה. במושגי אנוש זה יכול להיות חזרה לדירה או מציאת חדשה, הקמת עסק חדש, חזרת בן/בת הזוג או מציאת חדש, וכיוצא באלו חוויות הנתפסות כמתקנות את המצב של האובדן הטריטוריאלי כפי שנתפס. בקונפליקט מיני זה יכול להיות קשר מיני מוצלח או הפסקה של קשר רע. מציאת פתרון תביא תחושה של הקלה נפשית ושחרור מהסטרס המתמשך, ותתחיל מיידית את שלב התיקון

שלב התיקון ותפקידו של הכולסטרול

שלב התיקון מטרתו להביא לשיקום הכיוב בכלי הדם הכלילי שנפגע. עם זאת, יש כאן זרימה חזקה של דם, ותיקון הנזקים במצב זה דומה לניסיון לתקן כביש בשעות העומס מבלי לעצור או ולהטות את התנועה. לכן, מכין המוח מעקפים טבעיים (המוכרים גם כ- 'כלי דם קולָטֵרִלִיים') מסביב לאיזור הפגוע, וכאשר יש מספיק מהם, הוא מביא לעליית רמת הכולסטרול בדם ויוצר שכבת בידוד מעל הפצע בעורק, המכילה בעיקר כולסטרול LDL מחומצן ודביק. שכבה זו משמשת כמו תחבושת לכסות בה את הפצע ולהגן עליו בעת תיקון דופן העורק. 

שלב התיקון  בעורקים הכליליים נעזר בנוסף גם בדלקת ובבצקת, העלולות להביא להתנפחות ולהצרה או חסימה נוספת של העורק או הווריד. עם זאת, כפי שראינו לעיל, אספקת הדם לשריר הלב אינה נפגעת הודות למעקפים הטבעיים שנוצרו בכלי הדם.

תחבושת עצמית זו של כולסטרול ביחד עם התנפחות כלי הדם בשלב התיקון, היא הדבר שמביא למעשה להצרת כלי הדם או לחסימתו, והיא שהביאה לבלבול בין סיבה למסובב, בגללה מאשימים הרופאים את הכולסטרול בגרימת הנזק.

 משבר התיקון והתקף לב*

בתוך 3 - 6 שבועות מתחילת שלב התיקון, מתרחש משבר התיקון (EC בתרשים), הנקרא גם 'משבר אפילפטי', שהוא תוצאה של אותו פולס חזק ומהיר המיועד לשחרר את הבצקת שנוצרה במוח כדי להתחיל בתיקון המרכז המוחי המנהל את התוכנית הביולוגית. התקף לב קורה בדיוק בעת משבר התיקון, ועוצמתו בהתאם למשך ולעוצמה של הקונפליקט והשלב הפעיל. אם הקונפליקט הטריטוריאלי נפתר במהרה, בתוך ימים, שבועות או חודשים ספורים, הרי שהן שלב התיקון והן משבר התיקון יהיו קלים יחסית, יביאו לתסמינים מעטים ויתכן ואף לא יורגשו כמשהו מיוחד.

אם, מנגד, הקונפליקט נמשך חודשים ארוכים, יהיה שלב התיקון קשה ויוביל להתקף לב חמור. ד"ר האמר טען כי אם הקונפליקט נמשך למעלה מתשעה חודשים, הרי שפתרונו יביא להתקף לב שיהיה בהכרח קטלני, והמליץ שלא לנסות לפתור מצבים בהם ניתן לזהות קונפליקט טריטוריאלי ממושך. במקום זאת, יש להשתדל להפחית את עוצמתו בהדרגה. מריבת המטפלים שאני מכיר בארץ, מנסים להפחית את עוצמת הקונפליקט על ידי שיטות שונות להרגעת תת-המודע (דוגמת EFT, הילינג ואחרות).

התקף לב הקשור לקונפליקט בעורקים הכליליים מביא לכאבים חזקים מאחורי עצם החזה ולעיתים הקרנה של כאבים לכתף שמאל. אלו מלווים בזיעה קרה ובחילה וכן בהתכווצויות של כלי הדם הכלילי עצמו (וללא קשר לשריר הלב - המגיב לקונפליקט שונה*). התכווצויות אלו של כלי הדם עלולות לגרום לשחרור של פיסות מתחבושת הכולסטרול ולמה שנקרא 'תסחיף'. בעוד שתסחיף עורקי נשטף אל זרם הדם, תסחיף ורידי עלול להגיע לריאות ולגרום להפרעה בכלי הדם בה, מה שמוביל לתחושת קושי בנשימה.

הסכנה האמיתית במשבר התיקון היא מעורבות של מרכז קצב הלב הנמוך (Bradycardial center) במוח, העלול להגיב בהורדת יתר של קצב הלב עד כדי עצירתו במקרים קשים. זהו הגורם האמיתי להאטת או הפסקת פעולת הלב בעת התקף לב.

'תיקון תלוי' המוביל להסתיידות עורקים

במקרים בהם הקונפליקט הטריטוריאלי נפתר באופן לא שלם, או שטריגרים שונים גורמים להפעלה חוזרת של הקונפליקט המקורי ולמה שנקרא ברפואה החדשה: 'תיקון תלוי'. זהו מצב בו אותו מקום בעורק חוזר ועובר כיוב ואז החלמה, פעמים רבות ובמשך זמן רב. עם הזמן, מביא הדבר להצטלקות של האיזור בעורק ולהתקשותו, מצב שנקרא ברפואה הרגילה 'הסתיידות עורקים' (arteriosclerosis), המפחית את גמישותו של העורק ואת יכולתו להתכווץ ולהתרחב בהתאם לצורך.

*בניגוד לרפואה הרגילה המכירה רק סוג אחד של התקף לב, הרפואה החדשה מבחינה בין שני סוגים שלו, אחד הקשור לקונפליקט(ים) של כלי הדם הכליליים, בו אנו עוסקים כאן, המציג את התסמינים לעיל, והתקף לב אחר הקשור לקונפליקט 'עומס יתר' המתרחש בשריר הלב עצמו.


האם יש תועלת בהפחתת כולסטרול מלאכותית?

כאמור, בבואם לחפש את הסיבה להתקפי לב, זיהו הרופאים כי לחלק מהחולים שנפטרו מהתקף לב היו הצרויות או חסימות בכלי הדם הכליליים המזינים את שריר הלב. התאוריה הפשטנית והנסיבתית שהתגבשה ברפואה הרגילה היא כי חסימות אלו, הן המונעות מעבר של דם אל חלק משריר הלב, דבר המביא להתקף לב. האשם העיקרי, ע"פ תפיסה זו, הוא הכולסטרול, מולקולה הנוצרת רק או בעיקר בכבד, ותפקידה הסעת שומנים בדם. לפי התאוריה, כאשר יש יותר מידי כולסטרול בדם, הוא מתחיל לשקוע באופן אקראי בדפנות העורקים, עד שהם נסתמים.

תאוריה זו היא שהביאה את הרפואה להשמיץ את הכולסטרול, לחלק אותו לטוב ולרע ולהתייחס למדדי כולסטרול גבוהים בדם כאל מחלה בפני עצמה. למעשה, המדד המשני המשוער של כולסטרול בדם הפך להיות היעד טיפולי עיקרי.  

לשם כך, אימצה הרפואה מגוון גדול של בדיקות סקר, תרופות ופרוצדורות פולשניות, חלקן עתירות סיכון, כמו: 

  • בדיקות כולסטרול, לחץ דם וצמיגות הדם במגוון אמצעים.
  • בדיקות דימות של כלי הדם הכרוכות בהזרקת חומרי ניגוד, חלקם לא ממש בריאים.
  • מתן תרופות להפחתת כולסטרול, אשר גורמות לכאבים ודלדול רקמת השריר ולמגוון רב של השפעות לוואי מזיקות.
  • מתן תרופות להורדת לחץ דם (עוד גורם סיכון סטטיסטי שגוי שהפך למחלה בפני עצמו) אשר גם להן תופעות לוואי המביאות לפגיעה בריאותית.
  • תרופות לדילול דם ומניעת קרישה,האמורות למנוע קרישי דם שיובילו לחסימת עורקים, אשר בעצמן מעלות סיכוני דימום, מפרצת בכלי הדם ושבץ.
  • ניתוחי צינתור וניתוחים פולשניים יותר לפתיחה של כלי הדם חסומים, השתלות של תמיכות (סטנטים) בתוך כלי הדם, וכדומה..
  • נתוחי מעקפים בכלי הדם המיועדים, לעקוף את החסימות בכלי הדם, דבר שכפי שראינו, יודע הגוף לעשות לבד.. 
המחקר על אשמת הכולסטרול

מחקר רב נעשה בתקווה לאמת את התאוריה שכולסטרול הוא הגורם העיקרי לחסימת כלי דם, אך עד כה ללא הצלחה. מצד אחד, המחקר המדעי לא מצא מִתאם משמעותי וחוזר על עצמו בין רמת כולסטרול גבוהה בדם לבין חסימה של כלי דם או התקפי לב [1]. מצד שני התברר, מחקרית, כי דוקא ההיפך הוא כנראה הנכון, ורמה נמוכה של כולסטרול בהחלט כן עלולה להזיק לבריאות[2].

דבר זה הוא הגיוני למדי. הגוף עושה מאמץ רב לייצר ושלוט ברמת הכולסטרול בהתאם לצורכיו בכל עת. כולסטרול משמש כאמור להסעת שומנים בגוף, דרך הדם, אך בנוסף, בין היתר, לבנייה של ממברנות התא, ייצור הורמוני המין ויותרת הכליה, לייצור של מלחי מרה לעיכול וכמו כל דבר בגוף, קרוב לוודאי שיש לו שימושים נוספים רבים שחלק מהן אנו עדיין לא מכירים.

לכן, כאשר נדרש לשנע יותר שומן, צריך יותר כולסטרול. כשצריך לעכל יותר שומן, צריך יותר כולסטרול. כשיש סטרס, צריך יותר כולסטרול. כשצריך לתקן פצע בדופן העורק הפנימית, צריך כולסטרול, וכך הלאה...

מה קורה, עם כך, כאשר אנו משתמשים בתרופות להפחתת כולסטרול, המביאות להתערבות גסה ביצור שלו ובבקרה על כמותו בגוף? הנה מדגם קצר של התופעות הרעות בגוף הקורות מתרופות אלו, מהשכיח לנדיר יותר:

תופעות לוואי של תרופות להפחתת כולסטרול (סטטינים)
  • כאבי ראש
  • הפרעות במערכת עיכול (בחילה, עצירות, שלשול וכאבי בטן, נפיחות)
  • עייפות, חולשה, נדודי שינה וחלומות בלהה
  • כאבי מפרקים
  • התעבות ואף קריעה של גידים 
  • חוסר תיאבון 
  • נשירת שיער ועלייה במשקל
  • דלקת בלבלב
  • זאבת (לופוס)
  • נוירופתיה פריפרית בשל רגישות יתר לסטטינים
  • עלייה באנזימי הכבד (עדות לבעיה בכבד)
  • כאבי שרירים ותמס שריר (מילה יפה להתפרקות של רקמת השריר) היכולים להוביל לאי ספיקה כלילית חדה - שזה שם יפה לבעיות בכלי הדם הכליליים הנוצרות בגלל התרופה שניתנת כדי למנוע אותן.

תמונה 5: אסופת מאמרים בעיתונות המדעית על  הנזק הבריאותי בהפחתת כולסטרול. ראו גם בהערות השוליים. התמונה באדיבות גיא בן צבי (לחצו להגדלה)

כולסטרול לא לבד - סיכום והמשך

במאמר זה ראינו, ראשית, כי היצרות בכלי הדם הכליליים ואפילו חסימה שלהם אינה מונעת המשך זרימת דם בעורקים אלו, ולכן ההסבר המקובל ברפואה הרגילה להתקפי לב, כאילו הם נגרמים רק מחסימה כזו, אינו סביר וכנראה שגוי.

המשכנו להסבר של הרפואה החדשה, לפיו קונפליקט מסויים מאוד הנוגע לאיום על מה שנתפס כטריטוריה, הוא המוביל לכיוב ויצירת פצעים זמניים בכלי הדם, במטרה להתמודד עם בעיה הנתפסת באופן לא מודע כאיום קיומי. המשכנו וראינו כי היצרות או חסימה של כלי דם היא חלק משלב התיקון של כלי הדם, המשתמש, בין היתר, גם בכולסטרול, כדי לסוכך ולהגן על דופן כלי הדם הפגוע בעת התיקון שלו. ראינו גם כי התקף לב של העורקים הכליליים נגרם בעת משבר התיקון, וכי הוא עלול להיות מסוכן או קטלני אם השלב הפעיל של הקונפליקט הטריטוריאלי נמשך זמן רב.

עוד בהמשך ראינו כי המחקר הרפואי כשל בהוכחת אשמת הכולסטרול כגורם של בעיות כלי דם ולב, ובמקום זאת, הצליח דוקא להראות כי הורדת כולסטרול היא המסכנת את בריאותם של משתמשי התרופות. עם זאת, הורדת כולסטרול בכלל וסטטינים בפרט, כדי למנוע "היצרויות כלי דם"הם לא רק תאוריה נוחה להצדקת תרופה רבת מכר לכשעצמה, אלא שזו התשובה היחידה שיש לרפואה, כדי לנסות להסביר התקפי לב. ויתור על התאוריה הלא-מדעית הזו פירושו לא רק ויתור על הרווח העצום הטמון בתרופה רבת המכר להפחתת כולסטרול, אלא גם ויתור על האשלייה של הרפואה כאילו יש בידה תשובה לבעית היצרות וחסימה של כלי דם. 

כולסטרול אינו המדד החלופי היחיד שהפך מחלה בפני עצמו. גם לחץ דם או מדדים שונים של זרימת הדם הם כעת יעד טיפולי לכשעצמו שנועד להפחית את הסיכון הסטטיסטי, כך על פי התאוריה הרפואית, ללקות במגוון של מחלות. גם כאן מעורבות תרופות רבות מכר ועתירות בתופעות רעות הגורמות פגיעה בריאותית לכשעצמן, גם כאן, הביסוס המדעי לתאוריה שמאחורי מודל לחץ הדם הוא חסר מאוד עד שגוי לחלוטין, למרות מחקר רב מאוד שנעשה במטרה לאשש אותו וגם כאן ההסבר של הרפואה החדשה לסיבות בגללן עולה לחץ הדם, או יורד, הוא הגיוני ומשכנע הרבה יותר.

עוד על כך במאמר נוסף בהמשך...


הערות ומראי מקום

[1] לא נמצא מתאם בין רמת כולסטרול לבין הסתיידות עורקים:

  • Landé KE, Sperry WM. Human atherosclerosis in relation to the cholesterol content of the blood serum. Arch Pathol 1936
  • Mathur KS, Patney NL, Kumar V, Sharma RD. Serum cholesterol and atherosclerosis in man. Circulation 1961
  • Paterson JC, Dyer L, Armstrong EC. Serum cholesterol levels in human atherosclerosis. Can Med Ass 1960
  • Marek Z, Jaegermann K, Ciba T. Atherosclerosis and levels of serum cholesterol in postmortem investigations. Am HeartJ 1962
  • ורבים אחרים המופיעים בסקירה זו של הנושא (https://academic.oup.com/qjmed/article/95/6/397/1559536)

[2]  סקירת עדויות ומחקרים המציעה כי רמה גבוהה של כולסטרול דוקא מגינה בפני בעיות לב וכלי דם:
https://academic.oup.com/qjmed/article/96/12/927/1533176/High-cholesterol-may-protect-against-infections