אם כך, עולה השאלה …

מה כן הוריד את התחלואה בטטנוס?

הרמזים לתשובה הובאו כבר לעיל. ​סביר כי הורדת החשיפה לחיידק עקב תהליכי עיוּר, ביחד עם שימוש גדל והולך ברכב מוטורי במקום בסוסים, הם האחראים להורדת התחלואה.
טטנוס הרי נפוץ בגללים של בעלי חיים ובאדמה חקלאית ומזובלת. המעבר לערים הפחית את אוכלוסיית האזורים כפריים והחוות, בהם סביר שיש אדמה מזוהמת בטטנוס, כך שהרבה פחות אנשים נחשפים לחיידק כיום.
בערים עצמן התחבורה הממונעת החליפה את העגלות משוכות הסוסים כאמצעי התחבורה העיקרי במהלך המאה האחרונה וכך נעלמו מרחובות הערים הן זבל הסוסים והן המסמרים שהיו נופלים מפרסותיהם, אשר היוו סיכון לפציעה להדבקה בחיידק. שני גורמים אלו הם כנראה בעלי המשקל הרב ביותר בהורדת התחלואה בטטנוס. מהנתונים הללו לא נראה כי לחיסון נגד טטנוס יש חלק משמעותי בכך.

האם החיסון יגן על הילד שלי?

התשובה לשאלה זו היא... שאף אחד לא באמת יודע!

כבר ראינו לעיל שחלק מהחולים בטטנוס היו מחוסנים כנדרש. כך שברור לנו שהחיסון לא מגן על כל מי שמקבל אותו. מה שעוד לא ראינו זה שכמו רבים מהחיסונים, גם חיסון הטטנוס לא נבדק אף פעם ליעילות.הנה ציטוט מדף של CDCבנושא האומר כי: "היעילות של טוקסואיד [הרעלן(החיסון)] לא נלמדה מעולם בניסוי של החיסון. אפשר להניח מרמות האנטיטוקסין המגנות [בדם?] שלסדרה שלמה של הטוקסואיד יש יעילות קלינית של 100%"

אתם מבינים את זה, היעילות לא נלמדה, אבל אפשר להניח…

אני מעדיף שלא להניח, אלא לבדוק. הבה נראה מה יודע החיסון הזה לעשות באותם המקרים המעטים שבכל זאת חוטפים הרעלת טטנוס:
כבר צינתי לעיל כי חולים בהרעלת טטנוס גם אלו שלא חוסנו וגם אלו שכן חוסנו נגד המחלה. לדוגמה, ארבעה מחמישה ילדים שחטפו הרעלת טטנוס בפינלנד בין 1969 ל- 1985, היו מחוסנים.

הנה לנו עוד מקרה מענין של נער בן 14 מגרמניה שהיה מחוסן באופן מלא בזמן שחטף הרעלת טטנוס. יש כמה דברים ללמוד מהמקרה הזה: ראשית, החיסון לא עזר לנער. שנית, המקרה הזה כל כך נדיר שהרופאים טרחו לכתוב עליו ולפרסם אותו. שלישית, ממה שהם מספרים נראה שהם לא הצליחו לזהות את המחלה הנדירה ונדרשו להם כמה ימים לכך. דבר אחרון שכדאי לשים לב זה לכך שהנער לא ניקה את הפצע שדרכו חדר החיידק לגוף. עוד דיווחים מופתעים על מקרים כאלה של הדבקה במחוסנים יש כאן וכאן.

והנה גם מחקר על קופים ​המראה לנו כי למרות תוכנית החיסונים שהוכנה להם ולמרות שהייתה להם רמה ראויה של נוגדנים בדם, הדבר לא השפיע על רמת התמותה של הקופים מהרעלת הטטנוס! לא בכדי מסכם זאת אחד החוקרים כך:

      "סף ההגנה המינימ​לי הינו שרירותי ואין בו כדי להבטיח הגנה לחולה ספציפי".

כאמור, החיסון לטטנוס אולי עובד ואולי לא. אף אחד לא ממש יודע…

האם החיסון מזיק?

החיסון הניתן כיום הוא DTaP שמשלב חיסון לטטנוס יחד עם דיפתריה ושעלת, ולפעמים ​מוסיפים לקוקטייל גם אבעבועות רוח. בשנים 2005 – 2006 דווחו במערכת VAERS בארה"ב בסך הכול 41,290 תגובות לחיסון , מהן 215 מקרי מוות, 460 מקרים "מסכני חיים", 451 מקרים של נכות מתמדת ויותר מ- 12,000 אישפוזים. אזכיר שלפי הערכת השלטונות בארה"ב, רק אחוז אחד ​מכלל התגובות לחיסונים אכן מדווחות במערכת זו. אז בואו נחזור למספרים הנ"ל ונכפיל ​במאה, זה אומר משהו כמו 20,000 מקרי מוות מהחיסון במהלך 2005-6 בלבד…!

נראה שלחיסון DTaP בהחלט יש פוטנציאל לנזק רציני ואפילו למוות של הילד שלנו, ובטוח שזה לא חיסון בטוח! לכן, מי שבכל זאת רוצה לחסן, רצוי שידרוש את החיסון המשלב רק דיפטריה וטטנוס (DT) שדומה ​כי הוא גורם לפחות תופעות לוואי ומקרי תחלואה.

ובכל זאת, אנחנו הורים. אני יודע מהי שאלה שמתרוצצת באחורי המוח שלנו. ואם בכל זאת…

​ויטמין C

ראשית, ילדים בריאים המוזנים היטב ובעלי מערכת החיסון תקינה יכולים לעמוד מול מחלות בקלות יחסית. נתוני התמותה שירדו טרם הכנסת החיסון מלמדים זאת. אך בכל זאת, אם הילד שלנו, מחוסן או לא, נפצע מעצם חד ומלוכלך ואנו חוששים מן המחלה, מה אנו יכולים לעשות:

ובכן, ויטמין C הוא אנטי-רעלן המשפעל וממריץ את מערכת החיסון והוא אינו רעיל גם במינון גבוה מאוד. ישנן עדויות רבות על טיפול במחלות בעזרת ויטמין C והמחקר המדעי תומך בכך בצורה נחרצת, ובלבד שניתנו כמויות מספקות של הוויטמין למשך כל זמן ההרעלה/מחלה.

ספציפית להרעלת טטנוס, המאמר כאן סוקר ​ניסוי בנגלדשי מוצלח אחד בבני אדם חולי טטנוס (שבאופן מוזר, לא הביא לשום מחקר המשך) וסדרה של מחקרי חיות ומראה כי במינון מספיק, ויטמין C אכן מגן מפני רעלן הטטנוס. המאמר ​הזה מאת ד"ר סוזן המפריז עוסק אמנם בטיפול בשעלת, אשר גם היא מחלה הנגרמת מרעל​ני חיידק, ובו הרופאה מסבירה לנו ​כי וויטמין C הוא מנטרל רעלנים כללי אם נותנים אותו במינונים גדולים ומספיקים (Mega Dose).

ד"ר תומס לוי מתייחס כאן לוויטמין C כחומר ה"אנטי-ביוטי, אנטי-היסטמיני ואנטי-רעלני רחב הטווח ביותר שקיים" ומציין את תפקידו בריפוי מגוון מחלות, כולל הרעלת טטנוס. כל הרופאים שריפאו בהצלחה מחלות והרעלות עם ויטמין C עשו זאת על ידי מינונים גבוהים בהרבה מאלו שמקובל לחשוב עליהם לגבי ויטמינים , מינונים של עשרות גרמים המחולקים על פני היממה באינפוזיה, הזרקה או דרך הפה.

הטיפול בעזרת ויטמין C בטטנוס חורג מהטווח של מאמר זה אך מומלץ להורים, בעיקר אלו הבוחרים לקחת אחריות על בריאות בני ביתם, להכיר את החומר המופלא הזה ואת השימוש בו לתמיכה ​והקלה של כמעט כל מחלה, הרעלה ותאונה, כדאי להחזיקו במלאי לתמיכה בבריאות בני הבית. הנה מאמר שיעזור לכם בהיכרות מהירה ומעשית עם ויטמין C.

האם ​ויטמין C ​מנטרל את הרעלן ב​עצבים

חשוב לזכור כי רעלן הטטנוס משפיע על העצבים. אחת הסיבות המשוערות ליעילות הירודה של החיסון נעוצה בכך שהוא מביא (או אמור להביא) לייצור של נוגדני טטנוס בדם, אך נוגדנים אלו הנוצרים בדם אינם מגינים בפני הרעלנים ​שבעצבים. גם מתן של תכשיר המכיל נוגדנים (Tetanus ImmunoGlobulin או בקיצור TiG) לא יעזור, אם הרעלן ​נמצא כבר ​בעצבים.

​ויטמין C, מאידך, נמצא במוח ובעצבים בריכוז גבוה, ובלבד שלקחתם מספיק והגוף אכן רווי בויטמין C. המאמר הזה מפרט את מגוון התפקידים הידועים של ויטמין C במערכת העצבים ובמוח. המאמר הזה ​מסביר את תפקידו של ויטמין C כנוגד חמצון (ולכן גם נוגד רעלני טטנוס) במערכת העצבים ובמוח ומראה כי הריכוזים הגבוהים ביותר של ויטמין C בכל הגוף נמצאים בדיוק שם. במערכת העצבים ובמוח.

ריכוז גבוה זה הנדרש במוח, מסביר מדוע הצליחו הרופאים להציל את כל הילדים, ​​אך רק חלק מן המבוגרים, שהשתתפו בניסוי בבנגלדש. המינון המצומצם מידי שנתנו החוקרים הספיק להצלת הילדים ממות, אך היה ​נמוך מידי מכדי לעזור לחלק מהמבוגרים, בעלי הגוף הגדול יותר. מהכרותי עם ויטמין C , סביר כי מינון של 10 גרם, במספר מנות במהלך היום, היה מציל את המטופלים כולם. מה חבל שהרופאים בניסוי לא ידעו כיצד ראוי להשתמש בויטמין ​מופלא זה.

יש עוד מגוון של תוספי תזונה שיתמכו בגוף במצב של הרעלת טטנוס. המאמר כאן מפרט את סיפורו של אדם שלקה בהרעלת טטנוס כולל פירוט התוספים בהם השתמש והתחושות שחווה. במאמר כאן מוסבר על עוד כמה תוספים ועל ניקוי הפצע בעזרת מי חמצן או יוד רפואי העוזרים לחמצן את החיידק. 

ולמי שרופאים נוסכים בו ביטחון, מסתבר שהם, המאיצים בנו לתת לילד חיסון מסוכן למחלה שכמעט אינה קיימת, לא מספרים לנו ואולי אינם יודעים על הפתרון שיש לרפואה האלופטית עצמה במקום החיסון. למי שלקה בהרעלת טטנוס יכולים הרופאים להזריק לגוף את הנוגדנים עצמם (תכשיר TiG) וחשוב מאוד שכל הורה ידע על הטיפול הזה, כי לרופא הרבה פעמים אין על זה מושג. הרי המחלה כל כך נדירה שאף רופא כמעט לא ראה חולה בהרעלת טטנוס במהלך הקריירה שלו.

לסיכום

זה מה למדנו על המחלה והחיסון נגדה.
• ​אנו מפחדים ממחלה שכמעט לא קיימת ונדיר ביותר ללקות בה.
• התחלואה והמוות מהמחלה ירדו מאוד עוד לפני השימוש בחיסון עקב העלמות התנאים שגרמו לה.
• החיסון הוא בעל יעילות לא ברורה, וכנראה לא גבוהה, במניעת המחלה.
• לחיסון יש סיכונים ברורים רבים כולל מוות ונכות קבועה.
• יש לנו עדויות שניקוי הפצע וזרימת דם תקינה מחסלות את הבקטריה בקלות.
• יש לנו עדויות ומחקרים שאפשר לטפל ברעלן בעזרת ויטמין C ומגוון תוספים ותרופות טבעיות שונות.
• אם תגיעו לבית חולים, יש לרופאים אנטי-טוקסין נגד המחלה, אבל אולי תצטרכו אתם לספר להם על זה.

וכדי להיתלות באילן גבוה, הנה הדברים שאומר ד"ר גרהרד בוכוואלד, מומחה גרמני לחיסונים ומחבר הספר "חיסונים – עסק המבוסס על פחד" (Vaccination: Business Based on Fear):

       פצעים מדממים לעולם לא יגרמו לטטנוס מפני שטטנוס הוא אנאירובי. זה לגמרי טיפשי לחסן ילדים בגלל חתך בברך. הסיבה היחידה לכך היא כסף."

אני מקווה שהמידע הזה עושה את ההחלטה שלנו כהורים לקלה יותר.