1. ​ויטמין C במינון גבוה

אם הייתם יכולים לקחת תוסף תזונה אחד בלבד לאי בודד, איזה תוסף הייתם לוקחים?

לאחר חקר וקריאה רבה בנושא, אני יכול לומר ​כי למיטב הבנתי, ויטמין- C הוא החומר האחד החשוב ביותר לתחזוקה של בריאות תקינה וריפוי מחלות שונות. ישנם נוטריאנטים חשובים רבים, אך מבין התוספים, ויטמין- C הוא כנראה החומר החיוני ביותר לחיים שאין אנו יכולים ליצרו כלל בגופינו, ועם זאת ותפקידיו בגוף מרובים ואנו זקוקים לו בכמות גדולה בהרבה מהמומלץ על ידי רשויות הבריאות.
וויטמין-C חיוני לבניית רקמת החיבור העיקרית בגוף, הקולגן. הוא מגן על תאי מערכת החיסון ומחמש אותם להתמודדות עם מצבי חולי או רעילות. הוא משמש כנוגד חמצון עיקרי בדם ובנוזל הבין תאי, והוא אנטי היסטמיני חזק ויכול ​לסייע בהתקף אלרגי כמעט מייד. ויטמין- C במינון גבוה מספיק ​​יכול לסייע מאוד במחלות חיידקיות וויראליות כמו גם מצבי רעילות שונים במהירות וביעילות רבה, אפילו ביחס למקובל בשימוש ​באמצעים המקובלים, ובלבד שנלקח במינונים גבוהים מספיק ולמשך מספיק זמן. בניגוד לתרופות בעלות רעילות גבוהה הנהוגות ברפואה המערבית, הפועלות על ידי שיבוש תפקודי הגוף הטבעיים, מחסלות את הפלורה הטבעית במערכת העיכול ומביאות לחולי מתמשך בטווח הארוך, ויטמין- C דוקא מחזק את הגוף ומגביר משמעותית את יכולתה של מערכת החיסון להלחם בכל חולי, כל זאת ברעילות אפסית. יש אומרים כי ויטמין- C הוא ​המזין הנחקר ביותר בעולם ב- 80 השנים האחרונות. ​במאמר זה אני מביא סקירה של מה שלמדתי על ​חומר מופלא זה.

​הבהרה ותניית פטור: 
הידע המובא בדף זה מקורו בלמידה אישית והוא ​מיועד להשכלה כללית בלבד. השימוש הנעשה בידע זה הוא על אחריות המשתמש בלבד. הכותב אינו רופא. ​מילים עם השורש רפא (כמו רפואה או ריפוי), אם מופיעות בדף, אינן קשורות או מרמזות על ריפוי ​ע"י רופא או בשיטות המקובלות ברפואה הרגילה.
קרא​ו עוד ​מדוע נדרשת הצהרה זו...

המוֹתַר האדם מן הבהמה?

​מסתבר כי רוב החיות מייצרות כמויות שונות של ויטמין- C בכבד או בכליות שלהם. ​כאשר בודקים את כמות הוויטמין שחיות אלו מייצרות כל יום, אנו רואים שהן מיצרות בין מאות מ"ג (אלפיות גרם) ביום שקט ובריא, ועד עשרות רבות של גרמים (כל גרם=1,000 מ"ג) ביום לפי הצורך במצבי פציעה, מחלה, עקה (סטרס) כגון בריחה מטורף, לחימה על טריטוריה וכדומה. דהיינו, דרישת הגוף לוויטמין- C עולה בכל מצב של סטרס והחיות השונות, כל אחת בהתאם להסתגלותה, מיצרות יותר ויטמין בכבדן כדי להתאים לדרישות המשתנות של גופן. העז היא האלופה בנושא, היא מייצרת כ- 13 גרם (13,000 מ"ג) ויטמין- C ביום, במצב של בריאות ויכולה להגיע ליצור של 100 גרם! ביום במצב של עקה או מחלה. עיזים, יכול לספר לנו כל רועה, כמעט אף פעם אינן חולות. רוב החיות בבר חולות אף הן רק לעיתים נדירות ומחלימות מהר יחסית. מחלות כרוניות אינן ידועות בעולם החי, למעט אצל אותן חיות שנקשרו אל האדם וניזונות משאריותיו.

אנו, בני אדם (וכמונו גם קופי אדם, חזירי-ים ועטלפי פירות) הם  החיות היחידות הידועות שאינן מייצרות ויטמין- C בגופן וחייבות להסתמך על אספקתו בתזונה. ואכן, ​בעלי החיים הללו חיים וניזונים באיזורים עתירי מזון ​העשיר בוויטמין- C, והם שורדים שם בבריאות סבירה. לא כך בני האדם, ​אשר עזבו את האיזורים  העתירים בוויטמין- C לטובת איזורי מחייה ושיטות יצור מזון החסרים מאוד במזין חיוני זה. דבר זה חושף אותנו לתחלואים רבים הנובעים מחולשת מערכת החיסון, מ"פריכות" והתפרקות של רקמות שונות בגוף, מ​קושי לנטרל רעלים, מאלרגיות ומ​מצבי סטרס, כולם תחלואים המוחמרים בהעדר ויטמין- C, שהוא כנראה האנטי-היסטמין החזק מכל תכשיר ​קיים.

צפדינה: מחלת חסר ויטמין- C

מחסור חמור בוויטמין- C גורם למחלת חסר תזונתי הנקראת צפדינה (Scurvy), שהיתה נפוצה במאות הקודמות אצל מלחים בים ואצל תושבי קווי הרוחב הצפוניים במהלך החורף. בשני מצבים אלו חיו אנשים ​במשך תקופות ארוכות בתנאי רעב יחסי וסבלו מתת תזונה, ו​כמובן גם ממחסור במזון טרי ​המכיל ויטמין- C.

צפדינה היא מחלה נוראה, המתאפיינת באיבוד שיניים ודימומים מהחניכיים, כאבים ותחלואים משניים רבים ובשלב מאוחר יותר בפציעות ושטפי דם במקומות שונים בגוף עת כלי הדם נחלשים ונפרצים. בנוסף, היא גורמת לפגיעות למגוון רב של מחלות משניות, עקב החלשות מערכת החיסון, ומחסור חמור בנוגדי חמצון בגוף. השלב הסופי של המחלה הוא מוות ביסורים. עם זאת, אפשר למנוע צפדינה אקוטית על ידי לקיחה של 60 - 90 מ"ג של ויטמין- C ביום.


​​צפדינה באיור בן הזמן. נפילת שיניים, שטפי דם, חבורות ומערכת חיסון ירודה.

צפדינה כרונית ותרומתה למחלות כרוניות

בספרים, מאמרים והרצאות שקראתי במחקרי על ויטמין- C במינון גבוה (ראו את חלקם כאן), מוזכר שוב ושוב המושגים "צפדינה מקומית" ו"צפדינה כרונית". החוקרים מתארים מצב בו מחסור מתמשך בויטמין- C באיברים ורקמות שונים של הגוף, גורם לנזקים מצטברים או אקוטיים באותם איברים. החוקרים מזכירים את יכולתו של ויטמין- C כמונע חמצון חזק בגוף, את היותו אנטי דלקתי ומנטרל רעלנים, את תפקידו הקריטי בבניית רקמת החיבור קולגן ובבניית מוליכים עצביים בגוף, את תפקידיו במשק ההורמונים ובשמירה על הכבד. לויטמין- C תפקיד חשוב בשליטה וניהול משק הסוכר בגוף והוא מעלה את הרגישות לאינסולין ואת היצור והשחרור שלו לפי הצורך.

חיזוק רקמת הקולגן בגוף על ידי ויטמין- C עוזר לבניית רקמות בריאות, ליצירת כלי דם חזקים ולשיקום פגיעות בכלי הדם האופיניות למחלות לב וכלי דם. חיזוק הקולגן על ידי ויטמין- C במינון מספיק ​דווח כמועיל בשמירת הריון אצל נשים,  כמועיל ​בהפחתת סימני מתיחה בהריון וקרע בחיץ הנקבים בעת הלידה, וחשוב מכל, בהולדת תינוקות בריאים לאימהות בריאות (ראו דיווחיו של ד"ר קלנר, בהמשך). 

המחקר מראה כי ויטמין- C הוא אנטי היסטמין חזק המשקיט ומונע מצבי דלקת ואלרגיה ויכול לעזור במגוון מצבים נפשיים הנובעים מעודף אדרנלין והיסטמין, כמו סכיזופרניה. ויטמין- C משמש רכיב קריטי לפעולתם היעילה של תאי הדם הלבנים, ומינון גבוה של ויטמין- C יכול למנוע או להקל מאוד בחומרתן של מחלות זיהומיות, החל מדלקת גרון דרך צהבת, שפעת, פוליו ואחרות. כך גם לגבי מחלות המתאפיינות ברעלנים משעלת וחצבת ועד טטנוס והכשות. מחקרים מהעשורים האחרונים מזכירים אפילו את מחלת האבולה, שתסמיניה, הדומים להפליא לצפדינה, מרמזים על מחסור מיידי וחמור בוויטמין-C. המחקר הרב מלמד אותנו כי כמות יומית של כמה עשרות מ"ג, בעודה מועילה במניעה של צפדינה, אינה מספיקה לגופנו כדי למנוע מגוון גדול של מחלות ומצבי בריאות לקויה, ​הניתנים למניעה על ידי מינונים מתמשכים וגבוהים בהרבה של הוויטמין.

מאחר וויטמין C הוא בלתי רעיל גם במינונים של מאות גרמים ליום, אין כל מניעה להשתמש בו במינונים גבוהים משמעותית מאלו המומלצים על ידי ארגוני הבריאות, ואפילו כדאי מאוד לעשות זאת, כפי שהראו הרופאים החלוצים להלן...

מרפאים אמיצים

​מאז גילויו של ויטמין- C לפני כ- 80 שנה, מספר לא גדול של רופאים אמיצים השתמשו בו לטיפול במגוון של מחלות ומצבי אי-בריאות שונים. פורץ הדרך היה ד"ר פרדריק קלנר (Klenner) אשר משנות ה- 1940 המאוחרות ועד 1980 לערך טיפל וריפא בקלות יחסית מאות חולים בעזרת מינונים גבוהים של עשרות ומאות גרמים ויטמין- C שניתנו דרך הווריד או דרך הפה. חולים בפוליו, חצבת, שעלת, הפטיטיס, דלקת קרום המוח, אבעבועות רוח, הרפס לסוגיו, מחלת הנשיקה, הרעלת טטנוס, כלבת, הכשות חרקים (והכשת נחש אחת), דלקת מפרקים, עששת ועוד הרבה מצבי בריאות טופלו כך על ידו ורופאו, בתוך כשלושה ימים במקרים רבים.

ד"ר קלנר טען כי כל חולה שמגיע לבית החולים, צריך לקבל זריקה של 15 גרם ויטמין- C עוד לפני שהרופא מתחיל לברר את פרטי התלונה. נאמן למילתו הוא נהג כך לא רק לגבי חולים, אלא גם לגבי נשים הרות בריאות, אותן ​נהג להחזיק על משטר של ויטמין- C במהלך ההריון כולו​, דבר שלעדותו מנע הפלות,  עזר במניעת סימני מתיחה ובמקרים רבים ​חסך את הצורך בחיתוך חיץ הנקבים בעת הלידה. 

התיסוף של ויטמין C הביא להולדת ילדים כה מלאי חיות ובריאים עד שניתן להם הכינוי "תינוקות ויטמין- C" בבית החולים בריידסוויל שבצפון קרוליינה.

בשנות 1970-80 טיפל ד"ר רוברט קת'קרט (Cathcart) באלפי חולים בעזרת ויטמין- C. קת'קרט הרבה לתת ויטמין- C דרך הפה ופיתח את הקונספט של "גורם סיבולת מעי" לפיו ​יכול המתסף לדעת כמה ויטמין- C צריך הגוף בכל עת.

היה זה קת'קרט שהציע כי ​מצבי חולי שונים מביאים למחסור חמור ואקוטי בוויטמין- C בחלקים שונים של הגוף, המוביל למה שהוא כינה "אנאסקורבמיה" (Anascorbemia) שהיא למעשה צפדינה מקומית אך חריפה הנגרמת עקב הצריכה הגבוהה של הוויטמין על ידי הגוף בעת מחלה או זיהום. דבר זה יכול להוביל למגוון גדול של בעיות וביניהן חולשת מערכת החיסון, זיהומים משניים (מחלות נוספות), דלקות מפרקים, בעיות כלי דם וקושי בהחלמה עקב חולשת רקמת החיבור, התקפי אסטמה, פגיעות רבה לאלרגנים ורעלנים, תפקוד לקוי של מערכת העצבים ותסמונות נפש שונות, הנובעות שכולן נובעות, לניסיונו, ממחסור מתמשך בויטמין-C המחמיר מאוד במצבים של חולי, זיהום ורעילות. המודל של קת'קרט מתאים ביותר לטיפול עצמי ויידון בהמשך.

מרפאת ריורדן (Riordan Clinic) בניו יורק מטפלת בחולי סרטן על ידי אינפוזיה של ויטמין- C לבדו, או כתוספת ולכימוטרפיה והקרנות ובעיקר כהגנה מנזקם של טיפולים אלו. מרפאה זו טיפלה בעשרות אלפי חולים ב- 40 השנה האחרונות, בהצלחה מרשימה.

ד"ר תומס לוי (Thomas Levy) משתמש בו לטיפול בסרטן. ד"ר סוזן המפריז (Suzanne Humphries) משתמשת בו במחלות ילדים. שניהם רופאים ​המקדמים שימוש בויטמין C במקום תרופות וחיסונים, ומספרים לנו על נסיונם הקליני (ראו מקורות בסוף המאמר). כמוהם ישנם נוספים. יבורכו כולם.

למה הרופא שלי לא אמר לי על זה?

כי הרופא שלך, כמו מרבית הרופאים, פשוט לא יודע על זה. ויטמין C הוא מזין (חומר תזונתי) חשוב באופן יוצא מגדר הרגיל לריפוי של מחלות. אולם מרבית הרופאים אינם מכירים את סגולותיו ויכולתו בריפוי, ואם שמעו עליה, הם מכירים בעיקר את אותם המחקרים בהם מינון נמוך מידי הוביל לתוצאות חסרות משמעות קלינית.

​וכך קורה שהרופא שלך חושב כנראה על ויטמין-C במינון המומלץ של 60 מ"ג, ​כתרופה למניעת צפדינה, ופשוט אינו יודע דבר על סגולותיו ועל השימוש במינון גבוה שלו למצבי בריאות אחרים. יש לכך מספר סיבות:

ראשית, לא לימדו אותו. מדהימה ככל שהיא, עובדה היא כי רופאים אינם לומדים כמעט דבר על תזונה. סך זמן הלימוד המוקדש לתזונה בבתי הספר לרפואה בארה"ב עומד על ממוצע של מעט פחות מ- 24 שעות (בין 2 שעות ל- 70 שעות).  במהלך כל הכשרתו של הרופא, האורכת בין 8 ל- 15 שנה, הוא מקבל יממה אחת של לימודי תזונה!

כמובן שמשך מגוחך זה של לימודי תזונה אינו מספיק לכסות יותר מאשר שבריר המידע התזונתי הקיים לגבי ויטמין C, שלא לדבר למידת מזינים נוספים ושימוש בתזונה לריפוי.

שנית, גם אחרי לימודיהם, למרבית הרופאים אין זמן רב להתעכדנות ולמידה. כאשר הם עושים זאת, הם מעדיפים את כתבי העת הרפואיים העיקריים, שבהם רופאים אחרים כותבים מאמרים נכבדים על תרופות ופרוצדורות, וממעטים לעסוק בתזונה ומזינים ככלי לריפוי.

שלישית, רופאים מודרנים עובדים על פי פרוטוקולים טיפוליים, אותם למדו בבית הספר לרפואה ואותם מכתיב להם המחשב, לאחר שהזינו את התסמינים. פרוטוקולים אלו כוללים תרופות ופרוצדורות טיפוליות פולשניות אחרות, אך רק במקרים נדירים יופיע בהם רכיב תזונתי כמרכיב עיקרי בטיפול.

מאחר וסטייה מהפרוטוקול הטיפולי אינה מתקבלת בברכה, ולעיתים אף נאסרת במפורש, הרי שבמרבית המקרים אין לרופא שיקול דעת ​של ממש בבחירת טיפול שונה ​מהמותר.

למה זה ככה? ממה שהצלחתי ללמוד על ההיסטוריה והפוליטיקה של הרפואה, מצב הדברים בו תרופות ופרוצדורות נלמדות עד אין קץ, אך תזונה זוכה להתעלמות, עשוי להיות קשור לכך שחברות התרופות נמצאות בעמדת שליטה במרבית בתי הספר לרפואה, והן אלו המכתיבות את מרבית חומרי הלימוד שמקבלים הרופאים לעתיד. לחברות אלו אין ענין שרופא ידע לטפל ולרפא על ידי שימוש בתזונה, והן מעדיפות מן הסתם שהוא יכיר וירשום למטופלים רק את מוצריהן. 

​השפעה זו של חברות התרופות על חומרי הלימוד החלה לפני מעט יותר ממאה שנה. במהלך שהחל מפרסומו ואימוצו של דו"ח פלקסנר על ידי הקונגרס של ארה"ב, ​ונמשך בחיסולן המעשי של מרבית הגישות הטיפוליות המתחרות, כולל אלו שדגלו בתזונה, וכמעט כל בתי הספר לרפואה הוליסטית בארה"ב, הצליחה ​הגישה רפואית הפולשנית (ש​כיום נקראת "קונבנציונלית") להשתלט על תחום הריפוי ולהפכו למקור ​לרווחי עתק, במחיר יקר מאוד לסובלים. עוד על כך במאמר זה מאת מיכל גולן [עברית].

מה  אומר המדע על ויטמין C

הבסיס המחקרי לגבי ויטמין- C, תפקידו בגוף ויכולתו בריפוי של מצבי בריאות שונים, הוא ​נרחב יותר מכל נושא מחקרי אחר. מאז זיהויו של ויטמין​ C ועד היום  ונכתבו עשרות אלפי מאמרים המתארים מחקרי מעבדה, מחקרי חיות והתנסויות קליניות (בקצב של כמחקר, מאמר או ניר מדעי חדש כל יום בערך, זה 80 שנה!). המידע ​להלן ​נסמך על ספרים שונים, מחקרים, פרסומים וסקירות קליניות של רופאים (הנ"ל ואחרים) ושל מדענים שונים שאספתי וקראתי עם הזמן. רבים מהם מקושרים בתוך המאמר או מוזכרים בסופו.

לא בכל המקרים הפיקו החוקרים תוצאות חיוביות. במהלך הזמן בוצעו גם מחקרים שתוצאותיהם שוללות את התועלת הקלינית של הויטמין. ​להערכתי, מרבית המידע אצל אותם הרופאים (המעטים) שבכלל שמעו על שימוש אפשרי בוויטמין- C לריפוי, נובע דוקא ממחקרים אלו. אולם, סקירה שיטתית של המחקר על ויטמין- C (כפי שבוצעה בחלק מהספרים שלהלן) מראה כי ללא יוצא מן הכלל, מחקרים שכשלו מלהשיג תוצאות חיוביות הם אלו בהם החוקרים השתמשו במינון נמוך מדי של ויטמין- C (פחות מגרם ביום) ולרוב גם נתנו מינון חד יומי של הוויטמין. דומה כי במקרים רבים, אותם חוקרים פשוט לא הבינו את ההיבטים הביוכימיים של ויטמין- C בגוף וכשלו, הן מלהבין את המחקר המוקדם יותר, והן מלהפנים את הניסיון הקליני שצברו עמיתיהם הנזכרים לעיל.

רעילותו האפסית של ויטמין C במינון גבוה

המחקר הרב של ויטמין C במינון גבוה לא מצא סימנים לרעילות שלו. מאחר וויטמין- C הוא מסיס במים, עודפים מהדם ומהתאים נשטפים החוצה בשתן, וכפי שנראה להלן, הסיכון היחיד בלקיחת כמויות גדולות מיד הוא צואה רכה או שלשול, הנפסקים עם הורדת המינון (הרחבה להלן). ויש מרפאים הממליצים על שטיפת C (שלשול יזום על ידי לקיחת עודף מכוון של הוויטמין) כאמצעי להייטיב עם מערכת העיכול.

מבחני רעילות גילו כי ויטמין- C הוא פי 4 פחות רעיל ממלח שולחן​. המבחן LD50 הוא ניסוי לקביעת "מינון ממית" של חומרים שונים. הניסוי נערך בעכברים ובודק באיזה מינון מתים 50% מהעכברים. התוצאה נרשמת במ"ג לקילו משקל גוף (מ"ג/ק"ג) וככול שהיא גבוהה יותר, כך  רעילות החומר הנבדק היא נמוכה יותר.

​הציון של ויטמין C במבחני רעילות מסוג זה עומד על 11,900 ​מ"ג/ק"ג לעומת 3000 ​מ"ג/ק"ג במלח שולחן, 1944 ​מ"ג/ק"ג באצטאמינופן (אקמול), 200 ​מ"ג/ק"ג באספירין ו- 192 מ"ג/ק"ג עבור קפאין. ויטמין C הוא פי 6 פחות רעיל מאקמול, ופי 60 פחות רעיל מאספירין או קפאין. עם זאת, מרבית ההורים הנבהלים ממינון גבוה של ויטמין C, ​לא יהססו לתת ​אקמול או נגזרות אספירין לילד עם חום, ומתן מינון אגרסיבי של קופאין הוא טיפול רפואי מקובל לבעיות נשימה ​בפגים.

​אבנים בכליות!?

בחוגי הרפואה מקובלת "עובדה" לפיה עודף של ויטמין C יכול להוביל לאבנים בכליות. שני רופאים סקרנים ניסו לאתר בספרות הרפואית  את המקור ל"עובדה" זו ​והם כותבים: "​במשאל מקרי של 20 קולגות רופאים, היו כולם ערים לקשר [בין ויטמין C לאבני כליה], אך מהיכן הגיע ידע רווח זה? חיפוש בספרות הרפואית לא מצא ​אף מאמר בעיתונים הרפואיים ​[...] המדווח על מקרים של מינון גבוה של ויטמין C ​כגורם לאבנים בכליות. במקום זאת, ​נמצאה סקירה ספרותית המצטטת פרק מספר, שבתורו מצטט תקצירי מחקרים, מכתבים ​וסקירות מחקרים אחרות.  [...]  בשום מקום בנתיב זה של ציטוטים יש ​התיחסות לאיזו אינפורמציה בסיסית האם, ובאיזה תכיפות, נגרמות אבני כליה עקב מינון גבוה של ויטמין C. המחברים פשוט מצטטים מחברים אחרים שאמרו אותו הדבר". בהמשך הדברים כותבים סופרי המאמר כי ככל שיכלו למצוא, אם יש קשר כלשהו, הרי ויטמין C במינון של 1.7 דוקא קשור לירידה קלה במקרים של אבנים בכליות.

​מתי כן להיזהר

ככל שיכולתי למצוא, המקרים היחידים בהם נדרשת זהירות רבה יותר והשגחה, הם עם באנשים הסובלים מאי ספיקת כליות ברמת דיאליזה ​ועם אלו שיש להם מחסור באנזים G6PD. הראשונים נמצאים ממילא בבית החולים (שם לצערי לא סביר שיקבלו ויטמין- C, למרות שכנראה היה מייטיב עימם תחת השגחה נאותה), האחרונים ​יכולים להעלות מינון בזהירות תוך שתיה מרובה ולהורידו מעט אם מופיע שתן כהה (הנובע מהתפרקות של כדוריות דם). באופן ספציפי לתסמונת זו, הספרות שמצאתי  מציעה כי מינון פומי של עד 6 גרם ליום אינו מסוכן וכי עיקר הסיכון נובע מוויטמין C הניתן דרך הווריד. מחוץ לאלה, כפי ​שצוטט מרפא אחד אומר:

    ​   הטעות היחידה שאפשר לעשות עם ויטמין- C בריפוי של כל חולי, היא לקחת מינון קטן מידי, לעיתים רחוקות מידי!

2. השימוש בויטמין- C לריפוי

​בניגוד לד"ר לוי המצוטט להלן, איני חושב שויטמין- C במינון גבוה ​הוא פנסיאה (התרופה לכל), אך השימוש בו באופן קבוע יתרום לבריאותו של כל אדם ואדם, ושימוש במינונים גדולים יכול במקרי​ חולי רבים להציל אדם מאישפוז ממושך וממוות. 

עם זאת, ​חשוב להבין כיצד הוויטמין פועל בגוף וחשוב יותר, כיצד הגוף מגיב לוויטמין זה. מעבודתו של ד"ר קת'קרט אנו למדים כי המינונים ​המועילים של ויטמין- C הם בסדרי גודל של גרמים רבים ליום ויכולים להגיע ​עד מאות גרם ביום (ראו בטבלה להלן).

המשך המאמר סוקר בעיקר את השימוש המעשי  בויטמין- C בלקיחה פומית (דרך הפה), שהיא כמעט השיטה היחידה הזמינה למי שאינם רופאים. אלא אם צויין אחרת, ההסברים והתהליכים המתוארים להלן מתייחסים לוויטמין- C מסוג חומצה אסקורבית. הרחבה על סוגים שונים של ויטמין- C מובאת לקראת סוף המאמר.

​ד"ר תומס לוי (M.D.,  J.D), ​

קרדיולוג ומומחה לוויטמין C

      ​[ויטמין C] תוכנן על ידי הטבע לטפל בכל זיהום או רעלן שהגוף פוגש. [...]   ויטמין C מרפא, או עוזר לרפא, טווח רחב של זיהומים עבורם הרפואה המודרנית ​מציעה ​מעט מאוד, או ​לא מציעה דבר ​​[...]. המחקר המדעי ​התומך בטענותי ​ הוא מוצק." 

השלשול המבורך

כאמור, ויטמין- C במינון גבוה משמש למגוון תפקידים בגוף והוא נצרך על ידי רקמות הגוף ותאי מערכת החיסון. בלקיחה פומית מגיע ויטמין- C אל המעי ומשם הוא נספג לדם ואז לתאים הזקוקים לו. התופעה האופיינית ללקיחת מינון ויטמין- C ​מעבר לצרכי הגוף היא ​צואה רכה עד שילשול.

ההסבר לשילשול הוא בכך שבלקיחת יותר ויטמין- C ממה שהגוף זקוק לו בכל עת נתונה, הוויטמין העודף אינו ניספג אל הדם, ולכן נישאר במעי וגורם לעליה בחומציות בתוך המעי. הגוף מגיב לחומציות זו בהצפת המעי במים, דבר המוביל לצואה רכה או שלשול.

מנגד, במצב של עקה (סטרס) הכוללת כל מצב של חולי, הרעלה, פציעה, לחץ בבית או בעבודה, דיכאון, אבל וכדומה,  זקוק הגוף לכמות גדולה יותר של ויטמין- C כדי להתמודד עם העקה החמצונית. התאים סופגים מהר יותר את הוויטמין שבדם, שבתורו סופג יותר מהוויטמין שבמעי. מצב זה של ספיגת ויטמין מוגברת ​מפחית את החומציות במעי ולכן גם ​מונע את תופעת השלשול. מכך יוצא כי  במצב של עקה, עת הגוף במחסור, נוכל לצרוך יותר ויטמין- C בטרם שלשול. כך ​למעשה מלמד אותנו השלשול על רמת הצריכה הרצויה בכל עת.

חשוב להבין כי השלשול הינו תגובה טבעית של המעי לעודף חומציות ואינו מהווה סימן לרעילות של ויטמין- C. לראיה, מתן של כמויות גדולות בהרבה בהזרקה או בעירוי, ישירות לדם של המטופל ומבלי שהוויטמין עובר במעי, נסבלת היטב על ידי מטופלים, ואינה גורמת לשלשול כלל. עירוי של ויטמין C הוא טיפול מקובל אצל ​אותם רופאים המשתמשים בוויטמין- C טיפול במגוון של מחלות, כולל סרטן, ללא חשש מהרעלת הגוף.

יתרה מכך, מרפאים אחדים, כמו ד"ר תומס לוי הנזכר לעיל, ממליצים על שימוש רגיל ב"שטיפת-C" מפעם לפעם. שטיפת-C פירושה לקיחת ויטמין- C במינון המכוון לגרום לשלשול חד פעמי, אשר "שוטף" את כול אורכו של המעי בחומר מרפא זה. עודפי ויטמין- C הנספגים אל הדם נפלטים דרך השתן ובכך מועילים למניעת דלקות במערכת השתן ונראה כי גם להפחתת אבנים בכליות.

סיבולת מעי - השיטה לזיהוי צרכי הגוף

העובדה כי בעת עקה הגוף צורך יותר ויטמין- C בטרם מופיע שלשול, נוצלה על ידי ד"ר רוברט קת'קרט לפיתוח של גישת סיבולת המעי (Bowel Tolerance) לזיהוי צרכי הגוף במצבי בריאות שונים בהם טיפל.

ד"ר קת'קרט טען כי 80% מהאנשים יסתדרו יפה עם מינון של 10 - 15 גרם מחולקים ל- 4 מנות יומיות, מבלי לפתח שלשול. התגלית המשמעותית שלו היא שרוב האנשים יוכלו לקחת כמות גדולה פי 10 ויותר כאשר הם במצב מחלה או עקה. ואכן, בעת התמודדות עם מצב של עקה, מכל סוג, הדריך ד"ר קת'קרט את מטופליו להגדיל את המינון משמעותית.

בנוסף, ד"ר קת'קרט שם לב כי יש מרווח קטן מאוד בין מתן מספיק ויטמין- C להקלה מהותית בתסמיני המחלה ובין מתן יותר מידי ויטמין ברמה שתעבור את סיבולת המעי ותגרום לשלשול.

הקלה מהותית בתסמיני המחלה פירושה כי רמת הוויטמין הנלקחת מספקת את דרישות הגוף להתמודדות עם העקה. כל כמות נוספת מעבר לכך תישאר במעי ותוביל לשלשול. לכן, לשיטתו של קת'קרט, כל שיש לעשות במידה ונגרם שלשול זה להוריד במעט את המינון כדי שהשלשול יפסק. רמה זו שבה כמעט יש שלשול היא הרמה הנכונה לטיפול במחלה והיא כמובן משתנה מאדם לאדם, מזמן לזמן וממצב למצב.

הטבלה ​להלן מדגימה כמה ויטמין- C היה ד"ר קת'קרט נותן במצבי בריאות שונים בטרם שהגיע החולה למצב של אי-סבילות מעי, דהיינו לשלשול או צואה רכה.

ד"ר קת'קרט טיפל כך בכמה עשרות אלפי מטופלים.

טבלת מינוני ויטמין C לפי ד"ר קת'קרט

מצב בריאותיסה"כ גרם ב-24 שעות (ממוצע)מס' מנות ב‑24 שעות
מצב נורמאלי (אין מחלה או עקה)4-154-6
הצטננות קלה30-606-10
הצטננות חמורה60-100+8-15
שפעת100-1508-20
נגיפי מעיים (קוקסקי, ECHO)100-1508-20
מחלת הנשיקה150-200+12-25
דלקת ריאות ויראלית100-200+12-25
קדחת השחת, אסתמה15-504-8
אלרגיה למזון ולגורמים סביבתיים0.5-504-8
כוויה, פציעה, ניתוח25-150+6-20
חרדה, תרגול גופני, עקה קלה15-254-6
סרטן15-1004-15
דלקת חוליות (Ankylosing spondylitis)15-1004-15
תסמונת רייטר (Reiter's syndrome)15-604-10
דלקת אקוטית של הענביה (אובאיטיס)30-1004-15
דלקת פרקים ראומטית15-1004-15
זיהום חיידקי30-200+10-25
דלקת כבד זיהומית30-1006-15
קנדידה מפושטת (Candidiasis)15-2006-25


אזהרה:  ​לא להפסיק בבת אחת!

אם לקחתם מינון גבוה למשך תקופה, אל תורידו את המינון בבת אחת, אלא הפחיתו אותו בהדרגה. הפסקת מינון גבוה בבת אחת משאירה את הגוף, ואת מערכת החיסון, "בלי אויר" ובמצב של מחסור מיידי וקריטי. בפרקטיקה שלי יצא לי לפגוש מספר אנשים שהפסיקו את לקיחת הוויטמין מייד עם הטבה ראשונית, וכתוצאה מכך התדרדר מצבם במהירות.
לכן, ​חשוב ​להפחית בהדרגה את מינון הוויטמין, רצוי ​אפילו שבוע של הפחתה הדרגתית במינון, ואפילו להמשיך לקחת מינון תחזוקה נמוך כל החיים.

​ סיכום

​מהמחקר המצטבר, ​אנו למדים ​כי ניתן  להשתמש בוויטמין- C ​במינונים גבוהים מאוד ללא חשש מהרעלה. אנו למדים גם כיצד ניתן לבצע זאת בבטחה תוך הסתמכות על התגובה הברורה של הגוף, השלשול. גם ניסיוני בשנים האחרונות מראה כי לויטמין- C במינון גבוה יש ערך רב במניעה של מחלות אקוטיות, בסיוע למחלות כרוניות, בקיצור משמעותי של משך התחלואה ובשיפור תחושת החולה בכל מצב בריאותי כמעט.

בנוסף לשיכוך מהיר ​של מחלות אקוטיות שונות, לוויטמין- C במינון גבוה מגוון של שימושים נוספים ​בטיפול במגוון מחלות "כרוניות" וניווניות שונות, המטופלות כיום ברפואה הרגילה על ידי תרופות "לכל החיים" (אשר גורמות בעצמן לנזק ומובילות לחולי נוסף). בגלל סגולותיו של הוויטמין להפחית דלקת ולסייע בבניה של רקמות חזקות וגמישות בכל רחבי הגוף, הוא משמש ​מרכיב חיוני ​בכמה פרוטוקולים ​המטפלים במחלות כמו סרטן, מחלות לב וכלי דם, פיברומיאלגיה, מחלת כבד כרונית, בעיות מפרקים, בעיות נפש  ועוד רבות. למעשה, ראוי לשקול שימוש במינון גבוה של ויטמין- C (יחד עם חומרי תזונה נוספים דוגמת מגנזיום, אבץ, ויטמין E ואחרים על פי הצורך), בכל מצב של חולי מתמשך.

ויטמין- C ​יכול גם להיות לעזר לאותם הורים החוששים מאי מתן חיסונים לילדיהם. מבלי להכנס לעובי היריעה של החיסונים והבעיות הקשורות בהם (על כך תוכלו לקרוא כאן), ברור כי אם, כפי שציטטנו את ד"ר תומס לוי לעיל, ניתן להשתמש בוויטמין- C, כדי ​​להקל באופן יעיל ובלתי רעיל ​על תסמיני מירב המחלות שכנגדן מחסנים, איזו סיבה יש להורים מודעי-בריאות לתת לילדם חיסונים מסוכנים, שתועלתם ממילא מפוקפקת ותקפותם המדעית ​אינה ברורה, במקרה הטוב...

לכן, בתשובה לשאלה מפתיחת מאמר זה, לאי הבודד אני הייתי לוקח ויטמין- C, הרבה!  


3. ​סוגים ומקורות של ויטמין- C

ישנם מספר רב של סוגים והכנות של ויטמין- C, להלן אני מזכיר את העיקריים, שהם הטובים והנוחים על פי ניסיוני האישי. עם זאת, כמה הערות:

  • כל אדם שונה וכל אחד נהנה או מסתדר טוב יותר עם סוגים שונים, בדקו והתנסו עד שתמצאו מה מתאים ועובד עבורכם.
  • הדבר החשוב לזכור לגבי ויטמין C הוא שאם זה לא עובד, סימן שאינכם לוקחים מספיק.
  • אם הגעתם למצב של שלשול, צואה רכה או אי-נוחות במערכת העיכול ועדיין ללא תוצאות מיטיבות, נסו את ההכנות הליפוזומליות השונות, שלהן סף שלשול גבוה בהרבה.
  • לילדים ואנשים מבוגרים, ולאלו עם סיבולת מעי נמוכה, אני ממליץ להתחיל עם הסוגים הליפוזומליים דוקא.
  • אם אתם משתמשים באבקות של חומצה אסקורבית או סודיום אסקורבט, אני ממליץ לרכוש ולהחזיק תמיד בבית גם ויטמין C ליפוזומלי, לשימוש בשעת חירום, כרשום להלן, להכנה זו של הוויטמין יש ספיגה משופרת, ובשעת חירום היא יכולה, על פי עדויות רבות, להיות מצילת חיים.

חומצה אסקורבית

זהו החומר ה"אמיתי", דהינו, המולקולה הזהה ביולוגית למולקולת ויטמין- C המייצרת בכבד של חיות רבות ובצמחים שונים. חומצה אסקורבית נמכרת כאבקה לבנה וחמוצה (למעשה קריסטלים זעירים) ומיוצרת לרוב מתירס. ישנן גרסאות בקפסולות ובקפליות שונות ויש גם גרסאות עם טעמים, בעיקר לילדים. ד"ר קת'קרט השתמש בחומצה אסקורבית כדי לפתח את "גורם סיבולת המעי" ואכן אפקט זה המוסבר לעיל עובד בצורה הברורה ביותר עם חומצה אסקורבית בתצורת אבקה או בקפסולות המכילות רק חומצה אסקורבית.

עם זאת, חומצה אסקורבית נספגת יחסית לאט מהמעי אל הדם, ונוסף, חלק מהחומצה האסקורבית נספג בתאים באותו מנגנון כמו סוכר, כך שלקיחה שלה ביחד עם משקה מתוק או מזון מתוק אחר יוצרת תחרות על הספיגה. ​מסיבות אלו, לא ניתן להעלות את רמת הויטמין בדם מעבר לסף מסוים בלקיחה פומית (דרך הפה) של חומצה אסקורבית.

סודה-C היא דרך נעימה לשתות ויטמין- C מסוג חומצה אסקורבית: שימו בכוס כפית ויטמין- C מסוג חומצה אסקורבית, הוסיפו כחצי כפית סודה לשתייה. על זה הוסיפו רבע כוס מים והמתינו עד שהתסיסה תיפסק. אז הוסיפו עוד מים ובחשו. בזאת יצרתם כוס סודה של ויטמין- C. הסודה לשתייה שבתמיסה תועיל אף היא, למערכת הבופר (ניהול החומציות) של הגוף.

חשוב - יש להקפיד לקנות חומצה אסקורבית שרשום עליה הסוג L-Ascorbic Acid.

קישור לחומצה אסקורבית באבקה (קופסא של 1 ק"ג)  |  קישור לחומצה אסקורבית בקפסולות (250 קפסולות של 1 גרם)

ויטמין- C מינרלי

זוהי אותה חומצה אסקורבית אך בגרסאות אלו היא מחוברת כימ למינרל כלשהו ביחס ההופך אותה לנייטרלית מבחינת ערך ההגבה (pH) שלה. הגרסאות השונות כוללות, בין היתר: סודיום אסקורבט, מגנזיום אסקורבט, קלציום אסקורבט וגרסאות מעורבות שונות. גם אלה מגיעים בצורת אבקה, קפסולות וקפליות שונות.

גרסאות אלו מתאימות לאנשים המתקשים עם הגרסה החומצית של הויטמין והן לרוב קלות יותר על הקיבה והמעי, אולם הן פחות מתאימות לעבודה עם אפקט סיבולת המעי (למעשה, הן כנראה תגרומנה לשלשול לא בגלל חומציות מעודף ויטמין- C, אלה אולי בגלל חוסר איזון מינרלי). גרסת סודיום אסקורבט היא ששימשה את ד"ר קלנר במתן זריקות ועירויים, בעבודתו.

בגרסאות אלו המינרל מהווה בין שמינית לעשירית מכמות החומר. בלקיחה יומיומית של 5 - 20 גרם, כמות זו אינה משמעותית, אך אם לוקחים כמויות גדולות יותר יש לשים לב כי עודף מינרלים מסויימים עלול לשבש את יחסי המינרלים בגוף. לכן, בלקיחת כמויות כדאי להשתמש בעיקר בסודיום אסקורבט (המכיל את המינרל נתרן), מפני שלגוף האדם אין לרוב בעיה להסתדר עם עודפי הנתרן. בלקיחת מינון גבוה של סודיום אסקורבט, יש לשתות הרבה מים לאורך כל היום כדי לעזור לגוף לנהל את עודפי הנתרן.

קישור לוויטמין מסוג סודיום אסקורבט באבקה (קופסה של כחצי קילו)

הערות לחומצה אסקורבית ואסקורבט:

  • את האבקות השונות יש לערבב היטב בכוס מים. כפית עם גבעה קטנה מכילה בערך 4 גרם ויטמין- C.
  • מאחר וויטמין- C נספג באותו המנגנון כמו סוכר, מומלץ להמעיט מאוד בסוכר ובפחמימות ריקות ובכך לאפשר ספיגתו הטובה (למעשה, תמיד מומלץ להמעיט בסוכרים ופחמימות ריקות.)
  • חשוב לקחת את הוויטמין במספר מנות המפוזרות לאורך היום. בבריאות תקינה לקחת  2 - 4 פעמים ובעת חולי להגדיל את כמות הויטמין ומספר המנות היומיות.
  • חלק מן האנשים רגישים לצורות אלו ויפתחו שילשול כבר במינון נמוך. אנשים אלו יצאו נשכרים משימוש בוויטמין- C ליפוזומולי המתואר בהמשך, אותו אפשר לקחת במינון מופחת ולקבל תועלת דומה.

ויטמין- C ליפוזומלי

הכנה זו של ויטמין C היא חדשה יחסית ויקרה יותר מהאחרים, אם כי יעילה יותר עקב הספיגה המשופרת. מדובר בוויטמין שבתהליך מיוחד עורבב עם שומן (פוספוליפיד) ליצירת מולקולות שומניות בצורת כדוריות חלולות (ראו בתמונה) המכילות בתוכן את הוויטמין. הגוף מזהה את הכדורית ​כשומן ולכן סופג אותה ביעילות רבה, בנתיב הספיגה התזונתי של שומן, השונה משמעותית מזה של ויטמין C חופשי. מסיבה זו, ויטמין C ליפוזומלי אינו גורם כמעט לשלשול (​שהרי אין ויטמין חומצי חופשי במעי), ובנוסף, בגלל הספיגה המשופרת, צורה זו נחשבת חזקה כדי פי ​2- 5 יותר מההכנות הרגילות המסתמכות על אסקורבט, והשפעתה מהירה יותר. הוויטמין בצורה זו מגיע בשקיקים, קפסולות או בתצורת סירופ עדין המתאימה המיוחד לילדים.

חתך ש​ל ​מולקולת ליפוזום. החומר הפעיל (ויטמין C) נמצא בחלל המרכזי.

מתאים לשעת חירום - בגלל אופן ספיגתו ועוצמתו, ויטמין- C ליפוזומלי הוא המוצר אותו תרצו ​לשעת חירום וכדאי להחזיק קופסא או שתיים ממנו בבית. מוצר זה מתאים למצב בו רוצים השפעה מהירה מאוד בעת פציעה, הרעלה, ניתוח, התקף או כל עקה אחרת. ככל שאפשר, יש להשתמש בו בנוסף למתן ויטמין C רגיל דרך הפה או בעירוי. מוצר זה מתאים מאוד למאושפזים בבתי החולים, שם עלול להיות מסובך להתגבר על התנגדויות של רופאים למתן ויטמין C בעירוי. הוויטמין בשקיקים להלן נחשב יעיל אף יותר ויכול לעזור להם להתאושש.

קישור לוויטמין- C ליפוספרי של מעבדות ליבון (שקיקים)  |   קישור לוויטמין ליפוזומלי של מרקולה (קפסולות -חשוב לשתות איתן הרבה מים)  | קישור לסירופ וויטמין ליפוזומלי בבקבוק עם טעם סביר של מעבדות דה-וינצי. | קישור לוויטמין ליפוזומלי נעים טעם בבקבוק (נמכר בארץ על ידי אקוסאפ)

אפשר גם להכין ויטמין- C ליפוזומלי בבית, הנה אתר המתאר זאת לפרטי פרטים


​האם לא עדיף לקחת ויטמין C טבעי?

אני שומע לעיתים מאנשים, בעיקר בקהילות המקדשות צריכת צמחים כחלק הארי של תזונתם, כי ויטמין C סינטטי (זה שמיוצר במעבדה, כמו כל ההכנות שהומלצו לעיל) אינו "הדבר האמיתי" וכי אנו בני האדם נועדנו לצרוך רק ויטמין C ממזון צמחי, או כזה שהופק על ידי מיצוי מפירות עתירי ויטמין C (כגון אַסֶרולָה) ונטחן לתוך קפסולות. לפי טענה זו, הוויטמין המגיע בצורה זו מלווה במזינים צמחיים שונים (פלבנואידים) העוזרים לגוף לספוג אותו.

​הטענה לפיה הצורה הצמחית של ויטמין C היא טבעית היא נכונה... לצמחים. עבור יונקים, מאידך, הטבע תכנן השגת ויטמין C ​דרך יצור עצמי תוך גופי של מולקולת החומצה האסקורבית, דבר הקורה בכבדן של מרבית החיות, כפי שהוסבר בתחילת מאמר זה. מאחר ובני אדם אינם מייצרים מולקולה חיונית זה בגופם, הרי שכל צורה אחרת של קבלת ויטמין C, למעט הכמות הזעומה שניתן לקבל במזון נא (מן הצומח  שנקטף טרי או מאבריהן הפנימיים של חיות שניצודו לאחרונה), מחייבת אותנו בתהליכי יצור מעבדתיים או תעשייתיים, ואלו הם היחידים המאפשרים לנו לקבל את המינון הגבוה מספיק שמאמר זה מטיף לו.

יתרה מכך, עד כה לא מצאתי מחקר תומך ליתרונות המדוברים של ויטמין C כזה ממקור צמחי. עם זאת, בתחילת דרכי טרחתי לבדוק הכנה כזו על עצמי, וניסיון אישי זה לימד אותי שכנראה עוצמתו פחותה משמעותית מזה הסינטטי. נדרשתי לקחת יותר קפסולות כדי להשיג תועלת דומה, ומערכת העיכול שלי סבלה ממנו אפילו במינון נמוך, בדמות גזים וצואה רכה, כאמור, ללא תועלת ברורה.

בעיה אחרונה עם הכנות צמחיות אלו היא שהן מכילות אך מינון זעום ביחס לוויטמין המקובל, דבר ההופך אותן ליקרות משמעותית לצריכה שוטפת.

 קישורים, ספרים ומאמרים מומלצים: 

שבילים ברפואה טבעית - מגוון מאמרים מומלצים על ויטמין- C - מאת ראובן דולב גילמור [עברית]

​CURING THE INCURABLE - Vitamin C Infectious Diseases and Toxins - by Thomas E Levy MD [אנגלית]  

Klenner's  Clinical Guide to the Use of Vitamin C - by Lendon H. Smith, M.D [אנגלית]  

Ascorbate - the Science of Vitamin C - Steve Hickey PhD. and Hilary Roberts PhD. [אנגלית]  

THE  HEALING FACTOR - VITAMIN C Against Disease - by Irwin Stone [אנגלית]  

Safety of Vitamin C: Urban Legends - by Harri Hemilä [אנגלית]  

אינדקס של קישורים למחקרים ומידע היסטורי על ויטמין C [אנגלית]