מחלות זה לא באמת

חשבתם על זה פעם?

האם יצא לכם לחשוב על כך שמחלות הן לא  דבר אמיתי, שהן בעצם פיקציה, משהו ​שגורם לנו לחשוב בדרך מסויימת? דרך שלרוב אינה מתאימה  למטרה האמיתית שלנו - בריאות.

​כאשר מתקשרים אלי אנשים לברר ​על הטיפולים שלי, הם כמעט תמיד שואלים אותי משהו כזה "האם ​אתה יכול לטפל במחל​ה X ?" (מלאו כל שם של מחלה שעולה על דעתכם...)​. ואני חושד שכמה וכמה מהם ויתרו על שרותי כששמעו את התשובה ​לפיה: אני לא מטפל במחלות. ​אני מטפל באנשים!

​הבהרה ותניית פטור: 
הידע המובא בדף זה מקורו בלמידה אישית והוא ​מיועד להשכלה כללית בלבד. השימוש הנעשה בידע זה הוא על אחריות המשתמש בלבד. הכותב אינו רופא. ​מילים עם השורש רפא (כמו רפואה או ריפוי), אם מופיעות בדף, אינן קשורות או מרמזות על ריפוי ​ע"י רופא או בשיטות המקובלות ברפואה הרגילה.
קרא​ו עוד ​מדוע נדרשת הצהרה זו...

אני נטורופת. בלימודי הנטורופטיה במכללה היו שיעורים רבים על רפואה רגילה (מערבית, קונבנציונאלית) בהם נסקרו המון מחלות, תרופות, פרוצדורות ובדיקות רפואיות. זה היה מעצבן ​מאוד עבורי, כי לא מצאתי היגיון בחומר הנלמד, הסיבות לא היו סיבות, הטיפולים נגעו רק בסימפטומים, מרבית המחלות ​הוגדרו כ'אידיופטיות' (ברפואית: נגרמות מסיבה לא ידועה). ​נדרשתי פשוט לשנן את החומר כאילו ​אני סטודנט לרפואה, וכאשר התלוננתי בפני המורה, סטודנט לרפואה בעצמו, קיבלתי בתשובה את הציטוט האלמותי "ברפואה לא צריך להבין, צריך רק לשנן ולזכור".

אך ​למדנו גם מבוא לרפואה, תזונה ופילוסופיה סינית, ושם לא ​לימדו אותנו על מחלות, אלא על חוסר איזון, על תקיעות של אנרגיות, על מחמם עליון ותחתון ושאר מושגים (שרבים מהם כבר איני זוכר). זה היה רק מבוא, אך זה הדליק אצלי ניצוץ של מחשבה: הרפואה הסינית בכלל לא ​מתייחסת ​אל בעיות בריאות כ"מחלות", אלא חושבת במושגים של יציאה מאיזון ​אנרגטי. אם גישה בריאותית כל כך עתיקה ומבוססת אינה חושבת מחלות, אולי מחלות זה הדרך היחידה הנכונה לחשוב על בריאות?

אחרי הלימודים רכשתי ​מערכת לאבחון על ידי תדרים. על פניו, מחברים את המטופל למכשיר, וכעבור עשר דקות יש פלט שמראה המון דברים, אבל... לא מאבחן מחלות. זה היה מתסכל. היו לקוחות שעשו לי חידון, "תגיד לי אתה איזה מחלה  יש לי לפי המערכת שלך?" הם ביקשו. ואני ראיתי בעיות של סטרס, של מחסור תזונתי, של איברים לא מאוזנים, אך לא מחלות!

 לקח לי זמן להבין. זה לא קשור למכשיר הזה,​ או לבדיקה ההיא. זה פשוט: מחלות הן לא דבר אמיתי, ולכן לא ניתן לאבחן אותן בלי מישהו, במקרה שלנו רופא רגיל, שחושב ועובד במושגים הללו של מחלות. ​ואם זה כך, אז כמובן שגם ​מערכות אבחון ו​בדיקות מכל סוג שהוא ​אינן יכולות לאבחן מחלות. אפשר להרחיב את האמירה הזו לכל מערכת ושיטה המסייעות באבחון. רנטגן, CT ו- MRI לא מאבחנים מחלות, בדיקות דם, שתן וצואה לא מאבחנות מחלות. ​בדיקת לשון, הסתכלות באישון ומישוש גושון אינן מאבחנות מחלות. פשוט לא.

מה ששיטות אבחון מכל הסוגים עושות, זה לתת למטפל גישה אל פיסות של מידע, ואיש המקצוע מפרש את המידע על פי הדסיפלינה בה הוא עובד.

אם הוא רופא ​ברפואה הרגילה, הוא אוסף את התסמינים השונים, ומנסה ​להתאים להם שם של מחלה. אם הוא מרפא סיני, הוא אוסף את התסמינים ומפרש אותם למצב חוסר איזון על פי הגישה הרפואית הסינית. אם הוא נטורופת, הפרשנות שלו נוטה לחפש של חריגות מאורח חיים מקדם בריאות. אם הוא עובד על פי תפיסת הרפואה החדשה, הוא מנסה לאתר את הקונפליקט שהביא לחולי. כל דיסיפלינה ​וההבנה שלה באשר לסיבות לחולי...

מחלות זה לא דבר אמיתי

לכן... מחלות הן לא דבר אמיתי. הן בסך הכל הפרשנות של הרפואה הרגילה למידע אבחוני. מעין סט של תסמינים וסימנים, שאם יש למטופל את רובם, הרופא אומר לו שיש לו את מחלה X. הרופא רואה שגשוג של תאים במקום מסוים וקורא לזה סרטן, הוא רואה חום, גרון אדום וחיידק, וקורא לזה אנגינה. הרופא בפרשנותו,  הוא שהופך את סדרת תסמינים וסימנים כלשהי למחלה. 

אפשר ללכת צעד רחוק יותר ולומר שמחלות הן המצאה, פיקציה, דבר לא אמיתי. מחלה היא מושג שכולם בחברה שלנו משתמשים בו, כי כך חונכנו לחשוב  במאה השנים האחרונות, בהן התפתחה הרפואה המהרגילה ובהן היא תפסה לעצמה את החזקה על תחום הבריאות. אבל עדיין, מחלה היא בסך הכול סט של תסמינים.​

דוגמה לכך הן מחלות הפריחה השונות. חצבת, אדמת, אבעבועות רוח או שחורות, אסתמה של העור, קדחת השחת ואחרות.  המחלות הללו  מערבות כולן תסמינים די דומים שכוללים פריחה, חום ברמה משתנה, כאבי ראש וגוף, נזלת וכדומה. הרופאים ישבעו לנו שיש הבדלים בבמיקום הפריחה, באופן שבו היא מתחילה או נגמרת, ברמת עליית החום, בתדירות הכאבים וכדומה. מבחינתם , אלו ההבדלים שמגדירים אם זה תסמינים של מחלה זו או אחרת, אבל יש מקרים רבים בהם הרופאים לא מצליחים להבדיל, וגם משהבדילו וקבעו, יכול רופא אחר לאבחן מחלה אחרת באותם תסמינים, ולפעמים אצל אותו החולה.

יתרה מכך, אנו יודעים שאם הילד קיבל חיסון, הרופא נוטה במקרים רבים לפסול מראש את מחלה שכנגדה ניתן החיסון, עקב אמונתו כי החיסון ​יעיל במניעת המחלה וכי לא סביר שילד אשר חוסן יחלה במחלה זו. הרופא למעשה פוסל את המחלה כנגדה קיבל הילד חיסון, ומחפש מחלה מתאימה אחרת, בגלל אמונתו זו בחיסון.

כך יוצא שהגדרת המחלה, ולכן גם רישום המחלה, ולכן גם סטטיסטיקת המחלות של משרדי הבריאות השונים, תלויים כולם באבחנתו של הרופא, אבחנה שמקורה ב​דסיפלינה שלו, באמונות שלו, בהנחיות של הגורמים המקצועיים ומשרדי הבריאות ואפילו... בתעמולה של חברות הפארמה.

חצבת, אדמת, אבעבועות רוח או שחורות, אסתמה של העור, קדחת השחת אלרגיה ומחלות רבות אחרות, מערבות כולן תסמינים של פריחה, חום ברמה משתנה, כאבי ראש וגוף, נזלת, גרון וכדומה...

​אבל...אפשר לבדוק וירוסים

חכמים יגידו כי כל זה היה אולי נכון בעבר, אך כיום הרופא יכול לשלוח תרבית או דגימה כדי לבדוק בדיוק אם זה הווירוס של החצבת או זה של האבעבועות רוח. רק מעטים יודעים כי אין כיום הוכחה מדעית ראויה לקיומו של וירוס הגורם לחצבת, כפי שקבע בראשית 2017 בבית המשפט הפדרלי העליון בשטוטגרט (קביעה מדהימה שלא קיבלה שום הד בתקשורת). וכי התאוריה הגורסת כי וירוסים הם גורמי מחלות אינה מוכחת בצורה העונה על כללי המדע הרפואי עצמו (תודה לעידן סער על מאמרים אלו). הרופאים מאבחנים מחלות ויראליות במקרים רבים פשוט מפני שאינם מצליחים לאתר חיידקים בתרבית. הם מאמינים במיקרוב שגורם מחלה. אם הם לא מוצאים אותו, אז הם ממציאים אותו.

הענין הוא שהווירוסים המשוערים הללו, אם הם בכלל קיימים, הם כה קטנים, עד כי איתורם וזיהוים, ועוד יותר מכך, צפייה בפעולתם והוכחת מנגנון הנזק שהם לכאורה גורמים, כל אלו הם משימה קשה מידי אפילו עבור המיקרוסקופים האלקטרוניים המקובלים במעבדות המחקר. מיקרוסקופים אלו מסוגלים לספק רק תמונות מטושטשות בגווני אפור.  התמונות המפורטות והמפחידות של הווירוסים אותן אפשר למצוא ברשת ​מקורן בדמיון של אומני פוטושופ.

​בין מיקרוסקופ לפוטושופ: תמונה עם וירוס HIV כפי שצולמה במיקרוסקופ אלקטרוני (מימין), אותה תמונה לאחר צביעה, החלקיקים ​בירוק הם וירוסים משוערים (באמצע), וווירוס HIV במלוא אכזריותו ופרטיו, כפי ש​דמין וצייר אותו אומן הפוטושופ (משמאל). מקורות: ויקימדיה/דפוסיטפוטוס.

​מלכודת הדבש של המחלות

הבה נחזור למחלות עצמן. לכאורה מחלות עוזרות לנו להגדיר מה יש לבן האדם וממה הוא סובל, אבל המחלות גם כובלות אותנו (וגם את הרופא) ומפריעות לנו לראות ברור. כי אותם סטים של תסמינים לא באמת מגדירים מה הבעיה של האדם ובוודאי לא מתייחסים לגורם של הבעיה. אם כבר, הם מסתירים אותם.

עבור הרופא המערבי, אותם סטים של תסמינים (המחלות) הם העיקר. הוא מאבחן אותם, נותן להם שם שלמחלה, ואז מטפל בהם, בתסמינים, לא באדם! לצורך כך הרופא רושם תרופות, (חומרים בדרגת רעילות גבוהה האמורים לדכא מנגנוני גוף יוצרי תסמינים), או שהוא חותך אותם (בניתוח), או שהוא שורף אותם (בקרינה) וכיו"ב. הרפואה הממוסדת ממוקדת בטיפול בתסמיני החולי, אך לא בבריאות.

ולאור התוצאות, אפשר לומר בבדיחוּת דעת עצובה כי...

​כל כך טוב מטפלת הרפואה המערבית במחלות, שהן ממשיכות ​וחוזרות שוב ושוב, ובמקרים רבים הן נשארות לתמיד ​ומזמינות את החברים.


אך זו מין מלכודת דבש מרה שכולנו תקועים בה. אם חושבים על ​בריאות במשקפיים של מחלות, אז במקום לראות אדם רואים חולי. במקום לראות חוסר איזון רואים תסמינים ובמקום לטפל בגוףנפש, עוסקים בחיסול התסמינים בכל מחיר. הרופאים ברובם חושבים בצורה הזו (וזה הגיוני, הם עברו לפחות 12 שנה של אינדוקטורינציה, כדי שיתקשו לחשוב אחרת). אבל אנחנו, האנשים הפשוטים, גם אנו חושבים כך, כי חונכנו והתרגלנו. יש חום, ניקח משהו להוריד אותו. יש חיידק - אנטיביוטיקה (אנטי חיים) תסלק אותו. יש גידול, נחתוך/נשרוף/נרעיל אותו.

רק מעטים מאתנו מצליחים להתייחס לבריאות שלהם שלא דרך משקפי המחלה המגבילים. מעטים הם אלו שלא חושבים על עצמם במושגים של חולי. "אני סכרתי" אומר האחד עם בעיה באיזון סוכר. אני חולת סרטן, אומרת האישה עם הגוש בשד. הוא חולה שעלת, אומרים על הילד שמשתעל.

וכמובן, אם אתה ממוקד בחולי, אז הפרשנות שלך עוסקת בהתאמת מחלות לתוצאות הבדיקות . אם מאידך מוקד החשיבה הוא בריאות, אזי הפרשנות שלך תשאל "מה יָצא מאיזון וכיצד מחזירים את האיזון", מתוך הבנה נטורופטית שאיזון מביא בריאות. או שתשאל "מה הקונפליקט שהביא להופעת תסמינים אלו", אם אתה מפרש דברים ע"פ הבנות הרפואה החדשה​.

ואכן, רפואה טבעית לגווניה מציעה כמעט בכל המקרים חזרה לאיזון, הן גופני והן רגשי. אם יש סכרת, נבדוק כיצד להפסיק את נדנדת הסוכרים שמפעילה תנגודת אינסולין ותשישות של הלבלב (ואפשר לעשות זאת תוך שבוע!), או, מדוע נכנס האדם לקונפליקט התנגדות. אם יש סרטן, כיצד ניתן לגוף את מה שהוא צריך כדי שתאיו ​המשגשגים ירפאו עצמם, ומהו הקונפליקט שהפעיל את שגשוג התאים המופרז. אם יש שעלת, כיצד נעודד את מערכת החיסון לפרק במהרה את רעלני החיידק, ​וננסה במקביל לזהות איזה קונפליקט של פחד טריטוריאלי חווה המשתעל.

​בפרקטיקה שלי, אני מסרב לטפל ב"מחלות". במקום זאת, אני מבקש לדעת מהם התסמינים, ומה באמת חווה האדם. אני מסביר את הקשר לקונפליקט, מציע תוכנית טיפולית של תזונה ותוספים ובעיקר, עוסק בהפחתת הפחד שיש לכול​נו ממחלות, על ידי עזרה בהבנת התהליכים הטבעיים של הגוףנפש. ומענין, כשהאנשים שאני עובד איתם מפסיקים לפחד מהמחלה שלהם, ומתחילים להתייחס אל ​ה"מחלות" שלהם כאל תגובה טבעית, ואפילו הגיונית, של הגוףנפש לסיטואציות שקרו וקורות בחייהם, הבראה יכולה להתקיים.

מה שהתחיל כניצוץ ​של רעיון בלימודי מבוא לרפואה סינית, והמשיך עם אותה מערכת אבחון שלא ​אומרת מחלות, מאפשר לי כיום לעזור למתרפאים לראות ​​ולהבין שהם לא המחלה שלהם, שמחלות הן רק התרשמות של רופא, שיש דרכים נוספות להבין את המצב שלהם,  ומה שחשוב זה מה שקורה באמת, אצלנו בגוף ואצלנו בנפש.


​אלו הסיבות מדוע...

מחלות זה לא באמת!


לקביעת פגישה לאבחון וטיפול בכל בעיה או מצב בריאותי, צרו איתנו קשר.