מצבים שונים  ומחלות

יוד בהריון

כפי שתואר בפרק היוד וחשיבותו, היוד חיוני ליולדת כמו גם לעובר ומחסור בו יגרום לבעיות החל מאינטליגנציה פחותה דרך פיגור שכלי וגמדות וכלה בהפלה או מות העובר. רופאי פרויקט היוד ממליצים על לקיחת 12.5 מ"ג על ידי כל יולדת, מיד עם היוודע דבר ההיריון ורצוי אף טרם ההתעברות. מינון זה נקבע הן בהתייחס לצריכה המקובלת של נשים ביפן והן לשם הזהירות המשפטית [p. 288, 13] [15, t. 13:15], אולם סביר כי מינון גבוה יותר היה מגדיל את התועלת לאם לעתיד ולעוברה.

הבהרה ותניית פטור: 
הידע המובא בדף זה מקורו בלמידה אישית והוא מיועד להשכלה כללית בלבד. השימוש הנעשה בידע זה הוא על אחריות המשתמש בלבד. הכותב אינו רופא. מילים עם השורש רפא (כמו רפואה או ריפוי), אם מופיעות בדף, אינן קשורות או מרמזות על ריפוי ע"י רופא או בשיטות המקובלות ברפואה הרגילה.
קראו עוד מדוע נדרשת הצהרה זו...

יוד לילדים

ניתן ורצוי לתסף יוד לילדים. ד"ר בראונשטיין מעריך מניסיונו כי מינון של 0.25 מ"ג לכל ק"ג משקל גוף של הילד (1 מ"ג לכל 4 ק"ג) הוא מינון סביר, אולם לכל ילד צרכים משתנים התלויים בין היתר בתנאי הסביבה (חשיפה לרעלים, תזונה וכדומה).

יוד ומחלות תריס ו- AIT

תת פעילות של בלוטת התריס והשימוטו:  חשוב: אנשים עם תת-תריס (היפו-תירואיד) או מחלת השימוטו או AIT אחר חייבים להתחיל עם התוספים הנלווים (ראו פרק השימוש המעשיובעיקרסלניום, כשלושה שבועות לפחותלפני התחלת תיסוף יוד, על מנת להגן על הבלוטה מנזק חמצוני.

עוד בטרם תיסוף יש להמעיט ואפילו לסלק כל גורם המביא למחלות אוטואימיניות כגון תזונה תעשייתית  (עתירת משמרים וכימיקלים), סילוק גורמי דלקת (חיטה מודרנית, מוצרי חיות תעשייתיים, מזונות עתירי לקטינים, כל סוכר/סירופ מזוקק, ירקות ופירות מרוססים או מהונדסים גנטית וכדומה). למעשה, בגלל שיטות היצור והצורך בשימור, כמעט כל מזון ממפעל הוא מזון דלקתי) ומנגד להרבות באכילת ירקות נקיים, עלים ירוקים, פירות במידה, שומנים טובים (אבוקדו, שמן קוקוס ושמן זית בכבישה קרה, חלב קוקוס, זרעי פשתן והמפ) וכן אפשר לאכול כמות קטנה של בשר אורגני מוזן עשב וסלמון פראי.

הפרוטוקול הרגיל  של ד"ר דיויד בראונשטיין  מתאים עבור רוב המקרים של תת-תריס והשימוטו, בכפוף להתחלה מוקדמת של התוספים הנלווים.

חשוב: יש להוריד את הדלקת ואת רמת הנוגדנים לנורמה, בטרם מתחילים לתסף יוד. שינוי תזונה כנ"ל יספיק לכך ברוב המקרים. לקיחת סלניום ברמה של 200 - 400 מק"ג (ולא יותר מ- 800 מק"ג) מחולק לשתי פעמים ביום, תעזור למנוע נזק חמצוני ובכך להוריד דלקת ונוגדנים. לאחר שרמת הנוגדנים ירדה אפשר להתחיל לתסף בטיפת לוגול או חצי טבלית איודורל (6.25 מ"ג) כל יום או יומיים.

במקרים ששינוי תזונתי וסלניום אינם עוזרים, אפשר לפעול בשיטת שלושת השלבים לריפוי השימוטו ותת-תריס[i] הנעזרת בתרופות טבעיות לבלוטת התריס.

המסמך לטיפול בתת-תריס והשימוטו ברשת[ii] מכיל עושר של מידע וקישורים ומומלץ לקרוא אותו במלואו.

יתר תריס (מחלת גרייבס) - מחלת השימוטו היא למעשה תת-תריס חמור ההופך ליתר-תריס וחוזר חלילה, בהתאם לתנאי סביבה ורמת הנזק החמצוני והחיסוני שנגרם לבלוטת התריס. ממאפייני יתר-תריס הם חולשת שרירים, עצבנות, רעד, קשיי שינה, איבוד משקל ועוד. במקרים חמורים עלולה להיות עליה מסכנת חיים בקצב הלב ובלחץ הדם, הנקראת "סערת-תריס" (thyroid storm).

המחקר מראה כי תוספי L-קרניטין (L-Carnitine) במינון של 2000 - 4000 מ"ג, עוזרים עד מאוד בשיכוך יתר-תריס ותסמינים קשורים [38]. כאמור לעיל, יתר-תריס, בדומה לתת-תריס נגרמות שתיהן בגלל מחסור ביוד והטיפול הרפואי בהן בעבר כלל מינונים גבוהים של יוד. גם במצב זה יש לקחת את התוספים הנלווים ולהוריד את רמת הנוגדנים בטרם התחלת תיסוף ביוד.

על ישן וחדש במאמרי האתר 

מאמר זה הוא אחד מהוותיקים במאמרי האתר, ונכתב במהלך לימודי הנטורופתיה שלי או מעט בהמשך לסיומם. בעוד שכנטורופת למדתי על חומר (הגוף) חומרים (תוספים, צמחים) ופרוצדורות (חוקן, ניקוי) הרי שמאז שהתחלתי לעבוד ולייעץ לפי הרפואה הגרמאנית החדשה (GNM), הלכה והשתנתה תפיסתי לגבי היחסים בין החומר לבין הרוח במה שאני מתייחס אליו כיום כ'גוףנפש' (המערכת האחודה הכוללת את הפסייכי, המוח, והגוף - אין הפרדה!)

הרפואה החדשה מוכיחה בצורה מלאה את ההשפעה של קונפליקט משמעותי הקורה לאדם בחייו, בגרימת ה"מחלות" (מצבי בריאות של הגוף ו/או הנפש) המגיעות בהמשך. ההוכחה היא כה נרחבת וכוללת, שהיא מכסה למעשה את כל מצבי החולי כולל מצבי נפש והפרעות התנהגות  רבות (למעט פציעה, הרעלה או תת-תזונה). והכי מדהים, זה כך תמיד. ב- 100% מהמקרים.

החשיבה על פי הרפואה החדשה, המאפשרת לי לעזור לאדם לזהות את הגורם למצב החולי שלו ולייעץ על מהלך טיפול עצמי מותאם, שהוא חשיבתי והתנהגותי בעיקרו, הביאה אותי להפחית מאוד את ההסתמכות על טיפולי חומר, חומרים ופרוצדורות. מאחר וכך, רבים מהמאמרים מסוג זה (כולל זה שאתם קוראים כעת) הפכו עם הזמן להיות לא רלוונטיים עבורי.

כיום אני מביא ידע, מייעץ ומדריך במסגרת
המרכז הישראלי לרפואה החדשה

אמנם סביר בהחלט כי הידע במאמר זה עדיין נכון ומדוייק למסגרת התפיסה החומרית הקודמת שלי, אך מאחר וכעת איני עוסק כמעט במחקר ולמידת חומרים לפי תפיסה זו, אין באפשרותי לתת יעוץ, תמיכה או טיפול על פי הידע המובא במאמר. אני משאיר אותו באתר, זמין למי שמתעניין, למטרות למידה בלבד.

וכמובן, אני ממליץ כיום לכל אחת ואחד, לקרוא על וללמוד את הרפואה החדשה, כדי לשלב בחייו את מתנת הידע המופלא שהיא מביאה.

יוד וסרטן בלוטת התריס

דיווחים בספרות הרפואית הציעו קשר אפשרי בין סרטן פפילרי של בלוטת התריס לבין תיסוף יוד. ד"ר בראונשטיין מציין כי אם אכן היה קשר כזה, הרי שתחלואה בסרטן זה היתה צריכה לרדת במתאם לירידת רמת היוד באוכלוסיה (שנפלה בלמעלה מ- 50% בתוך 20 שנה), בעוד שבמציאות המצב הפוך ויש דווקא עליה במקרי סרטן זה [13, p. 282]. בראונשטיין מוסיף כי יש מתאם ישיר בין קרינה רדיואקטיבית לסרטן התריס, כפי שהוכח בפולין, רוסיה ואוקראינה לאחר אסון צ'רנוביל. דווקא מתן יוד הוא אחד הטיפולים להגנה מחשיפה לקרינה והוא ניתן לתושבי המדינות הללו בהצלחה רבה. כאשר בלוטת התריס רוויה ביוד, יוד רדיואקטיבי נספג בה הרבה פחות ובכך פוחת גם הנזק לבלוטת התריס, כמו גם לאיברים אחרים.

מחסור ביוד, המעצים את הרעילות של ההלוגנים ברומיד, פלואוריד ופרכלורט , הוכח כגורם מסייע להתפתחות של דיספלזיה והיפרפלזיה ולשינויים טרום סרטניים ברקמת השד (מחלה פיברוציסטית של השד) בעוד תיסוף יוד מונע שינויים אלו ואף משקם את הרקמה. כך גם הדבר בשחלות, שאף הן בלוטה המרכזת יוד. באופן דומה, מחסור ביוד גורם לשינויים מבניים בבלוטת התריס ויש מקום להניח כי בנוסף ליצור הורמונים, ליוד תפקיד של הסדרת גדילת הרקמות וריפוין גם בבלוטת התריס.


הערות:

[i] בכתובת http://tinyurl.com/threephasehashi

[ii] המסמך http://tinyurl.com/iodine-hashimotos  מכיל מידע יעודי לתיסוף יוד בתת פעילות תריס ו- AIT