החוק הראשון - לא רק מחלות, לא רק סרטן
מבט ביקורתי על נוסח החוק הביולגי הראשון ומשמעותו
מבוסס על מאמר מאת דויד מוניך
כאשר החל ד"ר האמר את מחקרו וניסח את החוק הראשון, הוא קרא לו חוק הברזל של הסרטן (Die eiserne Regel des Krebs) מפני שהוא עבד אז בעיקר עם חולי סרטן.
השם לא השתנה מאז, ונוסח החוק עצמו עוסק בעיקר בקונפליקט דרמטי-חריף. אך יש כמה בעיות עם הנוסח הזה, שגם אם אינן פוגעות במהותו, עדיין כדאי לתת עליהן את הדעת.
הבהרה ותניית פטור:
הידע המובא בדף זה מקורו בלמידה אישית והוא מיועד להשכלה כללית בלבד. השימוש הנעשה בידע זה הוא על אחריות המשתמש בלבד. הכותב אינו רופא. מילים עם השורש רפא (כמו רפואה או ריפוי), אם מופיעות בדף בהקשר טיפולי, אינן קשורות או מרמזות על ריפוי ע"י רופא או בשיטות המקובלות ברפואה הרגילה.
קראו עוד מדוע נדרשת הצהרה זו...
זה "רק" הגורם לסרטן
חשוב לזכור כי באותה נקודת זמן, בראשית שנות ה- 1980, ד"ר האמר עדיין לא הכיר את התוכנית הביולוגית המיוחדת (תב"מ) המפורטת במאמר על החוק השני, וכרופא רגיל העובד בבית ספר לרפואה, הוא עדיין חשב במושגים המקובלים של מחלות. לדידו, באותה תקופה, התגלית המדהימה היתה הזיהוי כי ארוע שנחווה בנפש, משפיע על הגוף ומוביל לתופעות ביולוגיות משמעותיות (גידול סרטני) בצורה חזרתית הניתנת לאבחנה בכל הרמות בהן הוא מתרחש, בנפש, במוח ובאיבר. לתפיסתו אז, המימד המשמעותי היה בכך שהוא מצא את הגורם הרגשי-נפשי לסרטן.
כשמכירים ויודעים את התב"מ, המונח "סרטן" מאבד את תקפותו. אנו יודעים כי תב"מ מופעל עקב קונפליקט ומביא לתוצאה בגוף. זה יכול להיות הגברת תפקוד, שגשוג תאים, כִּיוב רקמה, נפיחות, דלקת - אלו כולם תסמינים, המכונים לעיתים "סרטן" - אשר לובשים צורות שונות בהתאם לשלבים השונים בהתנהלות התב"מ. התָוִיות עם שמות "המחלות" הופכות, לפיכך, לחסרות משמעות (מסקנה אליה הגעתי לפני שנים, עוד בטרם הכרתי את הרפואה החדשה) והן אכן נזילות ומשתנות תדיר בלא יותר מאשר הבל פה או שרבוט של רופא.
לא רק דרמטי וחריף!
חשוב לשים לב כי אותו תהליך ביולוגי הקורה בעת קונפליקט דרמטי-חריף המוביל בהמשך ל"מחלה", קורה גם בארועים יומיומיים, וכך מתנהלת למעשה כל תגובה בגוף עקב גירוי חיצוני או פנימי. דוגמה מוכרת היא כאשר אנו מרָיְירִים (מפיקים ריר) עקב גירוי הריח של האוכל, או אפילו ממחשבה על אוכל בדימיון. אפילו מצב יומיומי זה הוא מעין קונפליקט המביא לתגובה גופנית של הגברת תפקוד של בלוטות, במקרה זה בלוטות הרוק. ההבדל המשמעותי היחיד בין מצב זה לבין "סרטן בלוטות הרוק" הוא שכאן הקונפליקט נגמר עם סיום האכילה, בעוד שמה שמזוהה כ"סרטן" הוא תוצאה של קונפליקט שלא הסתיים, עקב הכרח לבלוע או לפלוט בלא הצלחה נתח דמיוני כלשהו. התהליך בשני המקרים זהה, אך העוצמה והמשך שלו הם שיביאו לזיהוי של מחלה במקרה השני.
להתחיל עם הקורס למתחילים
הקורס למתחילים כולל 8 סרטוני וידאו, תמלולים וחומרים נוספים המסבירים את עיקרי הרפואה החדשה עם הדגמות ודוגמאות רבות, מלוות באנימציות מרהיבות.
הקורס מיועד לאנשים מן הישוב, למתחילים, ולאלו שרוצים להבין את עיקרי הרפואה החדשה מבלי להיות מטפלים ומבלי ללמוד אנטומיה, פיזיולוגיה ושיטות ריפוי שונות.
עבור אלו מכם השוקלים ללמוד את הרפואה החדשה לעומק, קורס זה יכול לשמש כמבוא, שיאפשר לכם לדעת אם ברצונכם להעמיק והשתלם בנבכי הרפואה החדשה. להמשך הדרך אנו ממליצים על מגוון הקורסים של המרכז הישראלי לרפואה החדשה, המיועדים הן למטפלים והן לאנשים "רגילים" שרוצים לקחת לעצמם את השליטה בבריאותם
אני מאוד גאה באתר הקטן שלי, ובמאמרים המושקעים שבו, המשקפים את התפתחותי כיועץ, כותב ומטפל בענינים של בריאות.
עם זאת, המרכז הישראלי לרפואה החדשה, הוא כיום מקור הידע הנרחב ביותר, בעברית, על הרפואה החדשה. חברי ואני מעשירים אותו כל העת בידע נוסף על תגליות מהפכניות אלו, השומטות את הקרקע מתחת רגלי "רפואת המחלות" המקובלת.
אני מזמין אותך לבקר גם בו.
דוגמה אחרת היא הוֶוסֶת, אצל נשים. כשהקונפליקט של "לרצות להכנס להריון" פעיל, גם רירית הרחם משגשגת וממתינה. כשהתשוקה הביולוגית להריון פוחתת, עקב שינויים הורמונליים, מהווה הדבר פתרון לקונפליקט, והתאים שנבנו נבקעים ומופרש דם. זהו למעשה אותו תהליך של תב"מ, המתרחש באופן תקופתי. תוכניות ביולוגיות יומיומיות רבות פועלות כך, מבלי שיהיה קונפליקט ראשוני דרמטי מובחן היטב.
לכן, גם הדרישות להופעת קונפליקט בחוק הראשון (משהו מאוד חריף-דרמטי, מבודד ובלתי-צפוי - שהן כמובן אינן מדידות וסוביקטיביות ביותר) מבוססות על תסמינים מאוד משמעותיים, שהם הרבה יותר נדירים,יחסית, מאלפי ה"קונפליקטים" היומיומיים שאנו חווים בתגובה לכל גירוי, או מהטריגרים שמפעילים אצלנו חזרתיות של הקונפליקט (לדוגמה השעה של האוכל, או ריח של אוכל, מזכירים לנו אוכל ומגבירים יצור ריר בבלוטות).
התעלם מארועים קטנים
הבה נשוב לשאלת העוצמה של הקונפליקט. מחקרו של ד"ר האמר היה מבוסס רבות על סריקות CT של המוח, אשר הארועים הקטנים המרובים של היום יום כמעט לא השתקפו בהן. וארועים חוזרים כמו מחזור חודשי היו בבחינת רעש לבן, שהופיע בקביעות ב- CT של כל אישה ולכן לא היה מובחן כמשהו מיוחד. בנוסף, אנשים הגיעו אליו עקב מצבי בריאות דרמטיים ומסכני חיים, כמו סרטן, לא עקב זוטות. מסיבות אלו, מחקרו של ד"ר האמר התעלם מהרבה מאוד ארועים קטנים, או תב"מים קטנים, אשר נותרו באותה התקופה מאחור ולא נחקרו.
ד"ר האמר התרכז במחקרו בעיקר בשינויים בתאים (שגשוג, הפחתה של תאים) הקורים במשך זמן רב יחסית עקב התמשכות של קונפליקט בעוצמה גבוהה, והם אלו המביאים לכך שקונפליקט יהפוך מסתם מצב של החיים, למצב בריאותי משמעותי ומסכן חיים. קל היה להבחין בשגשוג התאים בנאדיות הריאה כמה שבועות או חודשים לאחר חווית פחד מוות. מסובך הרבה יותר לזהות את השינויים התפקודיים בנאדיות הריאה, שקרו מייד ברגע החוויה הקשה, ועדיין לא התבטאו כתסמין רפואי בר-אבחון.
הביולוגיה לא התכוננה לזה
כתוצאה מכך, הבנת המשמעות הביולוגית של הקונפליקט נותרה לעיתים קרובות בצד הדרך. שגשוג תאי נאדיות הריאה הוא פועל יוצא מאוחר של הגברת תפקוד הנאדיות, והוא קורה בגלל שבמקרים רבים, אצל בני אדם רבים, קונפליקטים קשים כמו פחד מוות אינם נפתרים בתוך זמן סביר ביולוגית (לדוגמה, בגלל אבחנה מבהילה של סרטן קודם), אלא מתמשכים זמן ארוך הרבה יותר ממה שצפתה הביולוגיה שלנו. מבחינת ההתמודדות הביולוגית עם האיום המיידי, הגברת התפקוד המיידית של הנאדיות היא שהיתה חשובה, בעוד ששגשוג התאים, המתמשך עקב העדר פתרון לקונפליקט, יוצר תופעה בעייתית של גידול, המאובחן מאוחר יותר כמחלה.
אפשר לראות כי הביולוגיה שלנו לא התכוננה למצב של קונפליקט שאינו נפתר בתוך זמן סביר. התוכניות הביולוגיות הן תדירות הרבה יותר ממה שאנו נוטים לשער. הן קורות במצבים רבים בהרבה ממה שאנו חושבים. במרבית המקרים הן מתחילות עקב קונפליקטים יום יומיים כמו ריח של אוכל או קונפליקטים תקופתיים כמו שינוי הורמונלי. רק לעיתים רחוקות הם קשים מספיק ו/או בלתי פתירים למשך זמן רב מספיק, כדי שיצרו עבורינו בעיה המתבטאת בביולוגיה, ובשפת הרפואה "מחלה".