פרוטוקול פומי לשימוש ביתי בוויטמין-C

ויטמין C ידוע כבעל תכונות חזקות בטיפול בדלקות ולהפחתת סטרס חמצוני וכנוגד וירוסים וחיידקים, כפי שמסביר לעומק המאמר המפורסם של האתר על השימוש בויטמין C במינון גבוהכמו שמוסבר בפרוטוקול לילדים עם שעלת ומתואר בדף העדויות ובמאמר הקורונה החדש.

לכן, עם פרוץ בהלת הקורונה (פברואר 2020) והידיעה שלבהלה עצמה יש אפקט גורם תחלואה (כפי שאפשר לקרוא במאמר על המוות השחור, ובמאמרי הרפואה החדשה), התחלתי להמליץ למטופלי להשתמש בוויטמין C למניעה של המחלה ולעזרה עם הסטרס הרגשי המשמעותי שנוצר אצל רבים עקב ההפחדה המתמשכת. 

בהמשך, משלמדתי כי אחד מסיבוכיה העיקריים של המחלה הוא דלקת ריאות, או בעיה בעלת מופע דמוי אסתמה, היכולה להיות חריפה במיוחד, הבנתי כי מינונים גבוהים של ויטמין C יכולים במרבית המקרים להציל חולים אלו שמחלתם הסתבכה לדלקת כזאת, בהתאם לפרוטוקולים ששימשו את ד"ר פרד קלנר בשנות ה- 1940-70 ואת ד"ר קת'קרט בשנות ה- 1980, עליהם אפשר לקרוא כאן.

לאור שאלות רבות שקיבלתי, החלטתי להכין פרוטוקול זה, שמטרתו לעזור לכם, הקוראים, להבין כיצד ניתן להשתמש בוויטמין C בבית כדי להקל ולפתור חוליים רבים המוללים בדלקת.

המאמר מחולק לשני חלקים, בראשון מפורט הפרוטוקול עצמו הכולל צעדים מעשיים ומינונים שונים עם הפניה למוצרים השונים, לפרוטוקול לילדים ולמידע על ויטמין C בעירוי לשימושם של מטופלים ורופאים בבתי החולים.

בהמשכו של המאמר אני מביא דיון על הלוגיקה של השימוש בוויטמין C במצבי חולי ומגיפה שונים.

הבהרה ותניית פטור: 
הידע המובא בדף זה מקורו בלמידה אישית והוא מיועד להשכלה כללית בלבד. השימוש הנעשה בידע זה הוא על אחריות המשתמש בלבד. הכותב אינו רופא. מילים עם השורש רפא (כמו רפואה או ריפוי), אם מופיעות בדף בהקשר טיפולי, אינן קשורות או מרמזות על ריפוי ע"י רופא או בשיטות המקובלות ברפואה הרגילה.
קראו עוד מדוע נדרשת הצהרה זו...

פרטי הפרוטוקול: שימוש פומי בויטמין C במצבים שונים:

הפרוטוקול הפומי (לקיחה דרך הפה) שאני משתמש בו בעצמי וממליץ עליו בהצלחה למטופלים כבר זמן רב, מבוסס על ידע ומחקר של קרוב לעשור שנים, בהן אני עוסק בתזונה ובנטורופתיה. פרוטוקול זה מציע שימוש שונה ומינונים שונים במצבי שגרה, במצבי סטרס קל, במצבי חולי קלים וקשים יותר, ואפילו במצבים חמורים ומסכני חיים.

אזהרות חשובות:

  • במקרי דלקת חריפה, עליכם להיות בקשר עם הרופא, גם אם אתם מחליטים "ללכת על זה לבד"!
  • מינון גבוה של ויטמין C עלול לגרום לבעיות אצל אנשים עם חסר באנזים G6PD. למרות שבעיה זו אופיינית בעיקר למתן ויטמין בעירוי, הרי אנשים עם חסר כזה צריכים לנקוט במשנה זהירות גם בתיסוף פומי, ולהפחית או להפסיק את את התיסוף במידה ומפיעים סימנים להמוליזה של תאי הדם, המתבטאים בעיקר בהופעה של שתן כהה. למידע נוסף ראו כאן.
  • אנשים הסובלים מכשל כלייתי מתקדם (חסימה של מרבית ספיקת הכליות) יכולים לקבל ויטמין C תחת ניטור רפואי מתמיד והשגחה של רופא על רמת הוויטמין בדם. לפי הספרות, יש סיכוי סביר כי מתן מינון נמוך (כמה מאות מ"ג) של ויטמין C במצב זה, על ידי רופא המכיר את הטיפול, יביא לשיפור במצבם. ראו עוד על כך כאן.
במצב שגרה וכדי לשמר בריאות: 

למניעת מרבית מצבי החולי ושמירה על מצב של בריאות נוחה, אפשר לרוב להסתפק בלקיחת גרם אחד (1,000 מ"ג) של ויטמין C ליפוזומלי במהלך הבוקר ועוד גרם אחד במהלך אחה"ץ או הערב. אני מעדיף תצורה זו של ויטמין, בין אם בקפסולות או בנוזל, מפני שכמעט ואינה גורמת לבעיות במערכת העיכול.
במקום ויטמין C ליפוזומלי, ניתן לקחת ויטמין C בתצורה של חומצה אסקורבית או סודיום אסקורבט, במינון של 2-3 גרם (2,000 - 3,000 מ"ג) בבוקר ועוד מנה כזו אחה"ץ. אם צורה זו של הויטמין מביאה לבעיות במערכת העיכול, ניתן להקטין ולרווח את המנות. ראו גם את פרוטוקול סיבולת מעי של ד"ר קת'קרט כדי להבין שימוש פומי בחומצה אסקורבית לריפוי מצבי חולי.
נוטלי תרופות כרוניות: הכפילו את המינונים הרשומים לעיל.

במצבי ביניים המביאים לסטרס קל: 

ביום עם הרבה סטרס, בין אם רגשי או גופני, יש להעלות את המינון לשני גרם בבוקר ועוד שניים בערב, ואפשר להוסיף מנה גם באמצע. זה אומר סך הכל של עד 6 גרם כדי להקל מצבי סטרס שונים, כולל פציעות קלות, ולתמוך בריפוי.
נוטלי תרופות כרוניות: הוסיפו למנה היומית את המינונים הרשומים תחת מצבי שגרה לעיל.

במצבי סטרס משמעותי יותר והופעת תסמיני חולי ראשונים:

אם אתם חוששים שתפסתם איזה "וירוס", או אם יש התחלה של תסמיני מחלה גופניים, כמו  גרוי וכאב בגרון, שיעול משמעותי חוזר ונשנה, גודש במערכת הנשימה או קושי בנשימה או התקף אסתמה, כאב כלשהו בגוף, כולל כאבי אוזניים או כאבי דלקת בשניים, חום גבוה מהנורמה וכדומה (שהם כולם עדות לתהליך שיקום דלקתי בגוף, ש"נתקע" עקב מחסור בוויטמין C) יש להתחיל להגדיל את המינון. אפשר להגיע לשלושה גרם של ויטמין C ליפוזומלי כל 4 - 6 שעות, מסביב לשעון ובמשך ימים לפי הצורך, עד שהתסמינים מוקלים משמעותית או חולפים לגמרי. מינון יומי של ויטמין C ליפוזומלי במצב זה יכולה להגיע ל- 12 גרם ויותר. עם שוך התסמינים, הפחיתו את המינון בהדרגתיות במשך יומיים שלושה וחזרו למינון של מצב שגרה.
נוטלי תרופות כרוניות: הוסיפו למנה היומית את המינונים הרשומים תחת מצבי שגרה לעיל.

מצבי חולי עם תסמיני דלקת חריפים: 

פרוטוקול זה יכול לעזור במצבים כמו דלקת חזקה בגרון (טונסיליטיס, שעלת), דלקת בריאות, בשלפוחית וכדומה, או במקרה של תגובות אלרגיות חזקות ( התקף אסתמה, פריחה וכדומה), ובהעדר אפשרות של עירוי ויטמין C לווריד (אשר לרוב אינו זמין ללא איש מקצוע רפואי מורשה). בעוד המינונים הניתנים בעירוי יכולים להגיע עד 50,000 מ"ג (50 גרם) בתוך שעות ספורות והם מעלים בקלות את רמת הוויטמין בדם,  קשה יותר להגיע לרמה כזו בדם עם לקיחה פומית.
מטרת הטיפול הביתי היא להציף את הגוף בוויטמין C דרך כל מנגנוני הספיגה המוכרים, שניתנים ליישום עצמי. לשם כך ניתנת מנה של חומצה אסקורבית ובהמשך לה תיסוף שוטף של ויטמין C ליפוזומלי.

נוטלי תרופות כרוניות:  פעלו לפי הפרוטוקול תוך שימת לב להגברת מינון עד לשיפור בתסמינים (והפחתתו אם צריך). שימו לב ללקיחת מזינים מומלצים נוספים. שיקלו עם הרופא שלכם הפחתה או הפסקה של תרופות שאינן קריטיות בטווח מיידי (לדוגמה, סטטינים) כדי להפחית עומס מגופכם. אכלו מזון מלא מן החי (ציר עצמות או ציר עוף יהיה מזון נפלא להשלמה מהירה של מינרלים ומזינים אחרים).

לביצוע התיסוף פעלו כך:

1. חומצה אסקורבית לפתיחה:

  • מיד כשמתחילים לטפל, קחו 10 גרם (10,000 מ"ג) של חומצה אסקורבית במנה אחת עם כוס מים (זאת על פי מחקר חדש ראשוני ומבטיח המראה כי מנה ראשונה של חומצה אסקורבית (אך לא סודיום אסקורבט) הניתנת על קיבה ריקה, מקפיצה את ריכוז ויטמין C בדם לרמה גבוהה מאוד, למשך כעשר דקות). 
    • קחו בחשבון כי מנה כזו יכולה לגרום לאי נוחות בקיבה ולשלשול. השלשול מהווה סימן כי נלקחה חומצה אסקורבית מעל יכולת הספיגה המיידית של מערכת העיכול.
    • אם אין שלשול, תוכלו להמשיך לתסף מנה דומה של חומצה אסקורבית עם כוס מים, על קיבה ריקה פעמיים ביום.
    • אם מופיע שלשול או אי נוחות משמעותית במערכת העיכול, הפחיתו את גודל המנה של החומצה האסקורבית ב- 20 אחוז בכל תיסוף, עד להפסקת השלשול. ראו מאמר זה על משמעותו של שלשול בהקשר למינון גבוה של ויטמין C.
    • חשוב: הקפידו לשתות הרבה ולצרוך מינרלים אם יש שלשול במהלך התיסוף, כדי למנוע התייבשות והתדלדלות מינרלים. כוס מים עם חצי כפית מלח מלא (הימלאיה, אטלנטי), תעשה את העבודה.
    • אם אתם בוחרים שלא להשתמש בחומצה אסקורבית כלל, הגדילו את מינוני הויטמין הליפוזומלי (להלן) בכמחצית לערך.

2. ויטמין C ליפוזומלי כמנה עיקרית:

  • במקביל ללקיחת חומצה אסקורבית, יש לקחת בנוסף גם ויטמין C ליפוזומלי במינון הולך וגובר. התחילו ב-4 גרם (4000 מ"ג).
  • אם אין שיפור בתסמינים ובתחושה הכללית בתוך כשעה, קחו 6 גרם נוספים.
  • המשיכו להעלות עד את המינון עד שיש שיפור כזה. לכשמצאתם מינון המביא להקלה, המשיכו לקחתו כל 6 שעות (לכל היותר) מסביב לשעון כולל במהלך השינה (שימו שעון בשביל זה!) . במרבית המקרים, שיפור מסויים יושג בתוך שעות ספורות ועד כיממה.
  • שימו לב: אם התחלתם לתסף ויטמין C כאשרהתסמינים היו כבר בעיצומם, הרי שהשיפור שיושג יהיה איטי יותר.

ויטמין C ליפוזומלי נוח יותר לתיסוף כמותי ללא תסמיני עיכול משמעותיים, וספיגתו טובה בהרבה. עם זאת, כתלות במוצר ובמצב הבריאותי האינדבידואלי, יכול להתפתח שלשול גם בויטמין C ליפוזומלי. יש לנהוג בשלשול כסימן של הגוף שהוא קיבל מספיק ויטמין C בשלב זה. במקרה כזה יש להפסיק לצרוך חומצה אסקורבית, ולהפחית את המינון של הליפוזומלי ב- 20%, אך להמשיך לתסף את הוויטמין הליפוזומלי במרווחים של לא יותר מ- 6 שעות מסביב לשעון, תוך תשומת לב לתסמינים. אם תסמינים מחמירים, יש להגביר את התיסוף כמקודם. אם השלשול ממשיך, יש להפחית את המינון ב- 20% נוספים, וכך הלאה.

חשוב: לאחר לקיחת מינונים גבוהים, אין להפסיק את צריכת הוויטמין בבת אחת, אלא  להורידה בהדרגה במהלך מספר ימים!
מזונות ומזינים מסייעים:

המזינים להלן עוזרים אף הם לניהול של תגובה דלקתית בגוף. נוח לצרוך מזינים נוספים אלו כתוספים, אך אפשר גם בצורתם הטבעית בתזונה מלאה, אם אתם צורכים כזו במהלך מחלתכם:


ציר עצמות: אם אינכם צמחוניים או טבעוניים, ציר העשוי מעצמות ומתבשל במשך מספר ימים (בקר עד 3 ימים, עוף כיממה) הינו לא רק מרק טעים ומשביע, אלא מזון-על בכל הקשור לאספקת מינרלים, חלבונים, שומנים ומזינים רבים נוספים, ויש בו כדי לסייע בהבראה בכל מצב. אם אינכם יכולים להכין או לאכול ציר כזה. הוסיפו (לפחות) את המזינים הבאים לפרוטוקול.

ויטמין-D3:

  • יש להתחיל ב- 5,000 יחב"ל ביום למשך שבועיים, ולהפחית ל- 2,000 יחב"ל ביום בצורה קבועה. 
  • בדלקת חריפה יש לקחת 25,000 יחב"ל בשבוע הראשון כדי לתסף במהירות את החוסרים.
  • בארץ ניתן לרוב לקבל מספיק ויטמין D מחשיפה בת חצי שעה לשמש בחודשי הקייץ (זרועות חשופות מספיקות),  
  • אם יש לכם כולסטרול נמוך או שהינכם לוקחים תרופות להורדה שלו, המשיכו לקחת תוסף בכל מקרה. כולסטרול נמוך מפריע לספיגה יעילה של ויטמין D מהשמש.

מגנזיום:

  • יש לצרוך 400 מ"ג מגנזיום ביום (בצורת מגנזיום ציטרט, מגנזיום מאלאט, מגנזיום כלוריד וכדומה).

אבץ

  • יש לצרוך 20-40 מ"ג ליום כתלות במשקל הגוף.

פרוטוקול ויטמין C לילדים

ד"ר סוזן המפריז, רופאה אמריקנית, כתבה פרוטוקול זה לשימוש בוויטמין C אצל ילדים החולים בשעלת. הפרוטוקל מציע לתת לילדים עד 450 מ"ג ויטמין C פומי, לכל קילו משקל גוף, ליום (ילד במשקל 10 קילו יקבל 4.5 גרם ליום, מחולקים על פני היום). הפרוטוקול מתאים, כמובן, גם למצבי חולי אחרים, כולל כל אלו המערבים דלקת.
בעוד שלדעתי ניתן לתת גם מינונים גבוהים יותר במקרים קשים, אני מעריך שהורים רבים ירגישו בטוחים יותר עם הצעתה של הרופאה.
בהצלחה

מידע על טיפול עם ויטמין C במינון גבוה בבית החולים

לרופאים בבתי חולים, ובכלל, ישנה אפשרות לתת ויטמין C בעירוי ישירות לווריד (IVC), שיטה העוקפת את הקושי העלול להיווצר במערכת העיכול עקב לקיחתו הפומית כחומצה אסקורבית או סודיום אסקורבט. עם זאת, ככל שידוע לי, אין כיום בבתי החולים בישראל מודעות לתועלת האפשרית למטופל, ממתן ויטמין C במינון גבוה בעירוי וליכולתו להציל חיים, ומרבית הרופאים מחזיקים בדעה קדומה כנגדו ואינם נכונים לאפשר למטופל לבחור טיפול זה, אם כטיפול עיקרי ואם כטיפול נוסף.

עם זאת, ויטמין C הניתן בעירוי ובמינון גבוה (בדוגמה כאן ניתנו 10,000 - 50,000 מ"ג במהלך שעות ספורות) יכול להציל חייו של אדם במגוון גדול של מצבי וחולי, אשר כעת אין לרופאים מענה ראוי עבורם, כולל במצבים של דלקת ריאות או דלקת חמורה אחרת.

לאור היותו של ויטמין C נטול רעילות כמעט בכל מצב ומינון, יטיבו הרופאים בבתי החולים עם יחקו את ד"ר פרד קלנר, שהיה נותן לכל מטופל המגיע למרפאתו 15 גרם של ויטמין C (כסודיום אסקורבט, בזריקה לווריד) כפתיח, ורק אז היה ממשיך ובודק את מצבו של המטופל.

על זכויותיו של המטופל:

למרות שחוק זכויות החולה אינו מחייב רופא לתת לחולה טיפול כבחירתו, הרי שלחולה יש זכויות רבות, כולל הזכות להתנגד לטיפול רפואי לא רצוי, והזכות לדרוש דעה שניה מכל רופא אחר לבחירתו. בנוסף, בתי החולים הם מוסדות לשם רווח, וככאלה עליהם לתת את הדעת לרצונו של החולה ולשביעות רצונו מהטיפול. כל אלו עומדים לרשות החולה (או המלווה שלו) בבואו לדרוש טיפול בוויטמין C במינון גבוה. אולם, לפחות בעת כתיבת שורות אלו, עליו להיות נכון לעמוד מול דעתם השוללת של הרופאים, ולדרוש מהם את הטיפול מציל החיים הזה, במקום או בנוסף לטיפולים עם תרופות.
קראו מאמר זה למידע נוסף על זכויות חולה בבואו לדרוש טיפול ספציפי כמו זה המפורט כאן.

מידע לרופאים:

המידע להלן מיועד לסייע לרופאים שלכם ליישם באופן יעיל ומועיל מתן ויטמין C במינון גבוה בעירוי בבית החולים:

שתפו אותנו במה שהצליח

אם השתמשתם בוויטמין C לטיפול וריפוי של מצבים שונים, אצלכם או אצל אחרים, ספרו על כך לכולנו. סיפורי מקרה מעשיים מעודדים אחרים ועוזרים להם לעשות שימוש מושכל יותר בויטמין C במינון גבוה, כםי שתוכלו לראות בדף העדויות שלנו.

כתבו לנו על:

  • מהו מצב הבריאות בו טיפלתם?
  • איך טיפלתם עם ויטמין C (מינון שנתתם, צורת לקיחה, כמה פעמים ביום)?
  • מה עוד עשיתם כדי לסייע להצלחת הטיפול?
  • מה היו תוצאות הטיפול?

בהצלחה לכולנו

הלוגיקה: הקשר בין מחסור במזינים לארועי תמותה ומגיפות

דלקת מהי

דלקת היא תהליך של שיקום רקמה בגוף, המתחיל בעקבות פגיעה ופציעה של הרקמה. בין אם היא חיצונית (בעור) או פנימית (לדוגמה בריאות, בכלי הדם, בשלפוחית השתן ואיברים אחרים), בלי קשר לסיבת הדלקת, זהו תמיד תהליך תובעני מאוד מבחינת המשאבים הנדרשים לגוף, כדי לנהל אותה בהצלחה.

על מחלות רקע, תרופות ותזונה

ככל שהפגיעה ברקמה נרחבת יותר, וככל שחסרים רכיבים מזינים חשובים הנדרשים לניהול שלה, כך תהיה הדלקת חמורה יותר. דלקת הריאות המתרחשת בסיבוכים של מחלות כמו שפעת או קוביד-19, אצל אנשים הנוטלים תרופות כרוניות רבות, היא דוגמה למצבים כאלו בהם מחסור תזונתי (שבחברה השבעה שלנו, נגרם לרוב עקב נטילת התרופות,), מחמיר מצבי דלקת בָרֵיאות והופכם לקשים עד קטלניים. זוהי למעשה הסיבה לכך שמרבית הנפטרים ממחלת קוביד-19 (או סיבוכי שפעת) הם "מבוגרים בעלי מחלות רקע" או "מחלות כרוניות", שכמובן נוטלים תרופות עבור אותן מחלות.

ויטמין C 

ויטמין C הוא מרכיב מפתח בבנית רקמות הגוף (מרכיב מפתח ברקמת הקולגן). במהלך דלקת נזקק הגוף לכמויות גדולות בהרבה של ויטמין C מאשר בשגרה, כדי לשקם את הרקמה הפגועה (ביחד עם כמה מזינים אחרים, שמרביתם לרוב אינם בחוסר משמעותי אצל אדם הניזון בצורה תקינה). בנוסף, ויטמין C מונע נזק חימצוני לרקמות, משפר את מערכת החיסון ונחשב לאנטי ויראלי ואנטי חיידקי חזק.

חסר של ויטמין C מחמיר מצבי דלקת

אם ויטמין C אינו מתוסף אצל אדם הסובל מדלקת, רמתו ברקמה המודלקת יכולה לרדת עד כדי חוסר מוחלט, דבר המביא להיווצרות של מחלת חסר תזונתי הנקראת צפדינה. מחלה זו (שהיתה אופיינית למלחים בהפלגות ארוכות ופגעה במאות הקודמות באוכלוסיות רבות בצפון ומרכז אירופה בכל חורף), מביאה לחולשה של מערכת החיסון, אשר אינה מסוגלת לפעול כיאות בהעדר כמות מספקת ויטמין-C,  ולפריכות של רקמות הגוף אשר אינן יכולות להשתקם, לאחר שסבלו מנזק, בהעדר ויטמין C לבניה של רקמת הקולגן.

זהו קרוב לוודאי התהליך המביא להחמרת דלקת הריאות במחלות הנחשבות "ויראליות" כמו שפעת וקוביד-19 (כמו גם במחלות דלקתיות רבות אחרות, ובדלקות כרוניות שונות). הדלקת צורכת את מעט הוויטמין C שברקמה ובגוף ומביאה למחסור מקומי של ויטמין C ברקמה המשתקמת ובגוף כולו. המחסור הזה הוא המביא להחמרת הדלקת בריאות במחלות אלו.

ניתן לומר זאת גם כך: החמרת דלקת הריאות (או כל דלקת אחרת בגוף!) כמו גם התפתחות חום גוף גבוה הם סימנים כי חסר ויטמין C בגוף, והוא אינו מסוגל לנהל את הדלקת בצורה תקינה.

ילד הסובל מצפדינה, באיור מהתקופה בה היתה נפוצה והביאה לבעיות כמו נפילת שיניים, שטפי דם, חבורות, דלקות, ועמידות מועטה לכל חולי נוסף.


לכן, כדי לעבור  בשלום תהליך דלקתי נרחב כזה, יש לספק מינון גבוה של ויטמין C ככל שנדרש, בהתאם לחומרת תסמיני הדלקת. מאחר ועודף של ויטמין C מופרש בקלות בשתן, הרי שאין לו למעשה כל רעילות ידועה אפילו במינונים של מאות גרם ביום. עם זאת,  מסיבה זו הוא גם משתחרר מהגוף במהירות גדולה יחסית לוויטמינים אחרים, ולכן יש להמשיך ולתסף אותו ברציפות מסביב לשעון, כפי שרשום בפרוטוקול.

עבודותיהם המרשימות של ד"ר קלנר, ד"ר קת'קרט וד"ר לוי המתוארות במאמר על ויטמין C במינון גבוה, המחקרים הסיניים על קורונה והמקורות השונים המתוארים במסמך זה [אנגלית] הם כולם עדות כי מינון גבוה של ויטמין C יכול להציל חיים ולהביא מזור לתחלואים רבים, ובעיקר אלו המערבים דלקת.

מזינים יכולים להיות חסרים מסיבות שונות. אם אלו ארועים היסטוריים כמו מלחמות או שינויי אקלים,  אם זה הרגלי תזונה לקויים ואם עקב לקיחת תרופות רבות באופן קבוע.

היסטורית, מקיפות קרו תדיר במרבית חלקי אירופה, בעידן שטרם התחבורה המוטורית (ספינות, רכבות ובהמשך מכוניות), אז היו מרבית מקומות הישוב מנותקים תחבורתית במהלך החורף המושלג והאביב הבוצי, ונאלצו לסמוך תזונתית רק על מה שגודל ונאגר בעונת הגידול הקצרה של הקיץ. כך היה קורה שבסוף כל חורף ועם תחילת האביב, התפתח רעב במקומות רבים באירופה, כאשר המזון האגור הלך ואזל. סוף החורף והאביב זו גם התקופה בשנה בה החלו מרבית מקרי התחלואה , שגרמו לאוכלוסיה תמותה רבה בהיותה מוחלשת עקב תת-תזונה. מגיפות של ממש בקנה מידה גדול, שהגיעו לשיא עם  מגיפת המוות השחור, או מגיפות אזוריות קטנות יותר, הוסיפו להוות חלק מהחיים באירופה, אמריקה ואיזורים אחרים בעולם.

במחצית הראשונה של המאה ה- 20 היתה תת-התזונה בדרך כלל פועל יוצא של מלחמות מצבי שפל כלכלי הנגרמים מהן . כאלו היו השפעת הספרדית בסיום מלחמת העולם הראשונה, הטיפול של הקומוניסטים בברה"מ באוכלוסיית האיכרים האוקראינית, המגיפות שפרצו בגיטאות ומקרי רעב משמעותיים אחרים במלחמת העולם השניה ומקרים נוספים סיפקו כולם את הרקע לתמותה נרחבת ממחלות המחמירות מאוד במצבי תת-תזונה.

גם מהעולם השלישי לא נחסכה תמותה מתחלואה הקשורה לתת-תזונה.  מצבים כאלו קרו במהלך המחצית השניה של מאה ה- 20, בעיקר באפריקה וסביב סין ותת היבשת ההודית. איזורים אלו סבלו אז, ולעיתים עד היום, ממצבים של רעב מזדמן או תזונה חסרה (כשהאוכלוסיה בכללה נסמכת על מזון עיקרי יחיד, שאינו מספק חלק מהמזינים החיוניים). אם בגלל מלחמות השמד שפרצו תדיר באיזורים אלו, ואם בגלל אידאולוגיות שדגלו בהנדסה חברתית. "הזינוק הגדול קדימה" של משטר מאו בסין, מלחמת השחרור של בנגלדש ושל ביאפרה (בניגריה), טיהור האוכלוסין  בקמבודיה ועוד, הביאו כולם להשמדת אוכלוסין עקב רעב שלווה במחלות שחסר תזונתי הוא גורם עיקרי או גורם מחמיר שלהן. בנוסף, איזורים אלו של העולם סובלים במקרים רבים מניהול ירוד של עניני המדינה, המביא למצבי מחסור תזונתי מזדמן, ולחולשה בריאותית מתמשכת בחלקים של האוכלוסיה.

מאז מלחמת העולם השניה היתה מרבית האוכלוסיה במערב (כולל אלו העניים יותר), מוזנת בצורה מספקת ולא היתה חשופה בדרך כלל לתת-תזונה ישירה הנגרמת ממחסור במזון. זו הסיבה האמיתית בגללה נעלמו מקרי התמותה ההמונית ממחלות מזהמות ומגיפות במערב, מאז תחילת המחצית השניה של המאה ה- 20. כיום, הגורם העיקרי לתמותה בעולם המערבי השבע, הוא הטיפול הרפואי במה שמקובל לכנות "מחלות כרוניות"  ו"סרטן".

התמותה העיקרית הקשורה לתת-תזונה מסויימת מתרחשת כעת בעיקר אצל אנשים זקנים המטופלים במה שנקרא "מחלות רקע כרוניות". אנשים אלו צורכים תרופות רבות לאורך זמן. תרופות אלו, המפריעות לתפקודי הגוף הטבעיים, הן למעשה רעלים לכל דבר וענין, והן מחייבות את הגוף לעסוק בנטרול ופינוי שלהן.

תהליך הנטרול והפינוי הטבעי של רעלים בגוף מתרחש הן בתאי הגוף והן בכבד, והוא מבוסס, בפשטנות מה, על נוגדי חמצון לנטרול נזקי הרעלים ועל מינרלים לפינויים מהגוף. לכן יש לתרופות אלו השפעה מכרעת על מצבם התזונתי של צורכי התרופות, בעיקר בכל הקשור למחסור בויטמינים ומינרלים, הנצרכים על ידי הגוף בכמויות גדולות בתהליך הנטרול והפינוי של רעלי התרופות..