כל מה שנקרא (ברפואה הרגילה) "מחלה", אינו אלא תופעה בעלת מובן ביולוגי ייחודי.  אין בטבע דבר שהוא  "ממאיר" או "חולה"!

ד"ר ריקה גירד האמר

הרפואה החדשה - איך זה התחיל

ריקֵה גירד  האמר נולד ב- 1935 בגרמניה. הוא היה כנראה בחור די מבריק כי עד גיל 26 הוא הספיק להשלים תואר בתאולוגיה ודוקטורט ברפואה, והיה לרופא הצעיר ביותר שהוסמך בגרמניה. הוא עבד כפנימאי בבית חולים ופתח מרפאה פרטית עם אשתו. לזוג נולדו 4 ילדים.

בעבודתו כרופא המציא האמר כמה המצאות רפואיות שהתמלוגים מהן הכניסו לו כסף רב.  במהלך שנות ה- 1970 הוא הגשים חלום ופתח ברומא מרפאה לטיפול במיעוטי יכולת.

img-6

ד"ר ריקה גירד האמר

האסון

באוגוסט 1978 יצא דירק, בנו של האמר, יחד עם חבורת צעירים לטיול שייט באיים באיזור קורסיקה, שם, מסיבות לא לגמרי ברורות, ירה נסיך הכתר האיטלקי על הספינה שלהם. מהירי נפגע דירק בירך, ואיבד הרבה דם טרם הובא לבית חולים. הוא הוטס לטיפול בגרמניה ושם נפטר לאחר כארבעה חודשים בזרועות הוריו.

img-7

דירק האמר

זמן קצר לאחר מותו של הבן חלה ד"ר האמר בסרטן אשכים, הוא עבר ניתוח אך סירב לקבל טיפול כימותרפי מאחר, כפי שצוטט אומר מאוחר יותר "אני לא מכיר אף רופא שיהיה מוכן לקבל את הטיפול הזה". עקב סיבוכים בעקבות הניתוח האמינו רופאיו כי אין לו סיכוי להחלים, אך הוא שרד את המחלה.

img-8

דירק האמר

img-9

אני מאוד גאה באתר הקטן שלי, ובמאמרים המושקעים שבו, המשקפים את התפתחותי כיועץ, כותב ומטפל בענינים של בריאות. 

עם זאת, המרכז הישראלי לרפואה החדשה, הוא כיום מקור  הידע הנרחב ביותר, בעברית, על הרפואה החדשה. חברי ואני מעשירים אותו כל העת בידע נוסף  על תגליות מהפכניות אלו, השומטות את הקרקע מתחת רגלי "רפואת המחלות" המקובלת.
                      אני מזמין אותך לבקר גם בו.

התגלית

האמר היה אז בן 44 ועד אותו אירוע אדם בריא לגמרי. מסיבה זו, הוא היה משוכנע שהמחלה תקפה אותו בעקבות הטרגדיה של מות בנו. לאחר החלמתו מהניתוח הוא עבד כמנהל רפואה פנימית בבית חולים אוניברסיטאי לסרטן ופיקח על הטיפול בכ- 200 חולים. סקרן לגבי הרעיון של ההלם כגורם לחולי, החל האמר לתשאל את החולים שבאחריותו.

הוא גילה שכל החולים כולם חוו הלם משמעותי בזמן כלשהו לפני המחלה, ואפילו הצליח לשייך הלם מסוג מסוים להופעה של סרטן באיבר מסוים. לדוגמה, לכל החולים שחוו הלם של אובדן של צאצא, או מה שהם תפסו כצאצא, או שחוו פחד מאובדן כזה, התפתח מאוחר יותר סרטן באשכים. אצל נשים עם חוויה דומה התפתח ציסטה או גידול בשחלות. האמר הגדיר את ההלם הזה כקונפליקט, והבין שהקונפליקט הזה מביא בדרך כלשהיא להתפתחות של המחלה

לחצו להגדלה

מוקד האמר (מסומן בחיצים) בגזע המוח (באדיבות learninggnm.com)

היה ברור להאמר שהוא עלה על משהו, ותחושתו זו התחזקה כאשר הוא זיהה, בצילומי CT מוח של אותם חולים, תופעה של עיגולים דמויי מטרה במקומות שונים במוח. מומחי הדימות יחסו עיגולים אלו לבאגים במכשיר הדימות, אך האמר, שזיהה כי הם מופיעים במקומות וגדלים שונים וראה כי מיקומם זהה בקונפליקטים שונים, האמין כי לתופעה יש משמעות. בתגובה משועשעת החלו הרנטגנולוגים לקרוא לתופעה בלעג "מוקדי האמר", וכך הם נקראים עד היום ברפואה החדשה.

האמר המשיך לחקור את הנושא וניסח את "חוק הברזל של הסרטן" שהוא החוק הראשון של הרפואה החדשה, ואשר התברר בהמשך כנכון לכל המחלות כולן, למעט אלו הנובעות מחסר תזונתי, הרעלה או פציעה.

בהמשך מחקרו הצליח האמר לבנות מפה שקישרה בין קונפליקטים ספציפיים שונים כאלו, לבין המחלות המגיעות בעקבותיהם, והתמחה בזיהוי מחלותיו של החולה דרך צילומי ה- CT של המוח. בעודו נאבק להבין זאת הצליח האמר לזהות כיצד מתנהל תהליך המחלה, דהיינו, מה קורה בגוף מרגע הקרות הקונפליקט ועד שאותו קונפליקט מתבטא בגוף בתסמינים של מחלה. גילוי נוסף זה אפשר להאמר לנסח את החוק השני של הרפואה החדשה, חוק "שני השלבים של כל מחלה".

שני חוקים אלו לכשעצמם, מהווים שינוי קיצוני ביותר של התפיסה המקובלת של הגורמים למחלות, והם כמובן התקבלו בחשדנות ובלעג על ידי חבריו של האמר לעבודה.

לחצו להגדלה

מפת ממסרי HH בגזע המוח

קצרים ולענין - קורסים בווידאו

קורסי הוידאו שלנו הם ניסיון להביא את החומר המורכב של הרפואה החדשה לאנשים מן הישוב, למתחילים, ולאלו שרוצים להבין את עיקרי הרפואה החדשה מבלי להיות מטפלים ומבלי ללמוד אנטומיה, פיזיולוגיה ושיטות ריפוי שונות (אך הם מתאימים גם למטפלים שרוצים עכשיו ומהר).

img-12

כדי לעשות זאת יצרנו קורסים המורכבים מסרטוני וידאו קצרים המסבירים את עיקרי הרפואה החדשה עם הדגמות ודוגמאות רבות, מלוות באנימציות מרהיבות.


עבור אלו מכם השוקלים ללמוד את הרפואה החדשה לעומק, קורס זה יכול לשמש כמבוא, שיאפשר לכם לדעת אם ברצונכם להעמיק והשתלם בנבכי הרפואה החדשה. להמשך הדרך אנו ממליצים על קורס המלא שלנו, המיועד לאנשי מקצועות הריפוי.

רדיפות

האמר, שפעל מתוך תחושת שליחות והרגיש שהוא חייב את הגילוי לבנו המנוח, לא אפשר לעוינות זו לעצור אותו והמשיך לפתח את התפיסה החדשה שלו, תוך שהוא בודק כל מקרה ומקרה על ידי תשאול של החולה, צילום CT של המוח ואיתור התסמינים של המחלה בגוף, והגיע למצב בו הוא יכול לאבחן סרטן ומחלות אחרות בגוף ישירות דרך עיון בצילומי המוח.

כאשר הגיש האמר את עבודתו, כפוסט-דוקטורט, לבדיקה ואימות, סירבה האוניברסיטה, באופן תקדימי, לבדוק את העבודה ובהמשך לא הייתה מוכנה לבדוק אותה, באמתלות שונות, אפילו תחת צו של בית משפט. גרוע יותר, ב- 1986 שללה האגודה הרפואית הגרמנית, בדיון בזק, את רשיונו של ד"ר האמר לעסוק ברפואה, מאחר והוא (כך בתרגום מהמקור):

     כשל מלהתכחש לחוק הברזל של הסרטן וסירב לחזור לעיקרי האמונה של הרפואה הרשמית" 

בדיון זה לא עלתה שום האשמה ברשלנות או בבעיה כלשהי ביחס לחוליו. כל שדרשו ממנו חבריו הרופאים היה שיתכחש למחקרו.

ככל שהידיעה על התפיסה החדשה התפשטה, וככל שיותר ויותר חולי סרטן הגיעו אליו ליעוץ וויתרו על הטיפול הרפואי המסוכן, הלכה וגברה אופוזיציה תוקפנית מצד ממסד הרפואה, מגובה על ידי המדיה התקשורתית. בתוכנית טלוויזיה מאותה תקופה אפשר לראות אותו יושב בפנל אליו הוזמן ומציע "אני מוכן להעמיד את התפיסה שלי לבדיקה של כל גוף שתרצו" והרופא לידו צועק "אדון האמר, אף אחד לא יכול לבחון תאוריה משוגעת ולא שפויה" וממשיך וצועק "אתה עצמך משוגע וצריך טיפול פסיכיאטרי". כותרות העיתונים לא היו טובות יותר וכמקובל, כינו את האמר "שרלטן" וכינו את תפיסתו החדשה "הונאה", זאת מבלי שנבדקה ומבלי שנעשה כל ניסיון לאמת או לשלול את התפיסה החדשה.

img-13

מתרברב - ויטוריו עימנואל

במהלך כל אותו זמן אויים האמר והוטרד על ידי נסיך הכתר האיטלקי ובאי כוחו, על מנת שימשוך את תביעתו כנגד הנסיך שהרג את בנו. הנסיך, ויטוריו עימנואל לבית סבויה, הורשע פעמיים בהריגתו של דירק האמר וערער על ההרשעות הללו. במשפט שלישי נעלמו כמה ראיות מרשיעות והוא הצליח לצאת מהפרשה ללא עונש. כשלושים שנה מאוחר יותר, בעת שהיה כלוא בחשד לעבירות מס ורכוש שונות, הוקלט ויטוריו עימנואל בתאו כשהוא מתרברב כיצד הרג נער והצליח לצאת ללא עונש.

לדברי האמר, הצליחה משפחתו של הנסיך, המקושרת למוקדי כוח אירופים רבים, להציק לובמשך כעשור, אולם האמר, איש ועקשן, לא היה מוכן, ואולי לא היה מסוגל, לסגת ממה שהוא תפס כאמת. וכך, במקביל לשלילת מטה לחמו על ידי ממסד הרפואה הגרמנית, נשללו ממנו גם אמצעים כספיים אחרים עקב התנכלות מצד משפחת הנסיך, מה שהקשה כמובן עוד יותר על מחקרו.

אימות בשוגג

שילוב אינטרסים זה כנגדו הביא לכך שבעשורים הבאים נעצר האמר פעמיים ונכלא לתקופות ארוכות ללא משפט הן בגרמניה והן בצרפת. מהצד השני, במשפט שכן התנהל כנגדו החרימו הרשויות 6,500 תיקי מטופלים שלו, ואז גם נאלצו להודות שלמעלה מ- 90% מאותם מטופלים שרדו והיו עדיין בחיים לאחר יותר מעשור של יעוץ לפי הרפואה החדשה, מספר שאין לו שום תקדים בטיפולי המקובלים כנגד סרטן ברפואה הרגילה. בכך אימתו הרשויות, או לפחות תמכו, בתגליות הרפואה החדשה ובתפיסה הטיפולית הנגזרת מהן, כפי שיושמה על ידי ד"ר האמר.

האמר שהה ועבד בספרד כעשור, ואז, כשהוא כמעט בן 70, נעצר שוב ונכלא בצרפת באמתלה שייעץ לשני רופאים על פי תפיסתו. הוא היה הכלוא במשך שנה וחצי בבידוד. לכששוחרר לבסוף בהתערבות בית המשפט האירופי לערעורים בהאג, הוא קיבל מקלט בנורבגיה, שם המשיך לפתח ולחקור את הרפואה החדשה עד מותו ביולי 2017 והוא בן 82 שנה.

הערות:

האנטישמיות המיוחסת לד"ר האמר

בערוב ימיו כתב ד"ר האמר מכתבים מהם, בין היתר, עולה האשמה לפיה רופאים בישראל משתמשים זה מכבר ברפואה החדשה, כדי להציל מסרטן יהודים אחרים, בעודם מונעים אותה מהגויים (האמר כתב ברוח זו לרבי מלובביץ, בהתייחסו למידע, שקיבל מיהודים, הטוען כי האחרון "אסר על הפצת הרפואה החדשה לגויים"). במכתב אחר כתב  האמר כי האונקולוגים בגרמניה הם כולם יהודים.

בהכירי את שוק הסרטן בארץ, ברור כי האשמה הראשונה אינה נכונה ברמה העובדתית. לצערי, אין בארץ היכרות ציבורית עם הרפואה החדשה ורופאים אינם משתמשים בידע רב ערך זה כדי לעזור למרבית מאובחני הסרטן. כתוצאה מכך, מספר הפטירות מסרטן ומטיפולי סרטן בארץ אינו שונה מהותית מהממוצע בארצות המערב.

בעוד שאני מסכים לגמרי עם האמר בתפיסתו כי האונקולוגים והטיפול בסרטן מיצגים היבט שלילי ומזיק במיוחד של טיפולי הרפואה הרגילה, הרי שאיני נוטה להאמין כי הוא בדק מהי דתם של כל האונקולוגים בגרמניה, וסביר כי גם לאמירתו זו אין בסיס עובדתי מוצק.

עם זאת, לא מוכרות לי עדויות כי ד"ר האמר הפלה יהודים וסירב לעזור לאדם בגלל יהדותו. עוד ידוע כי בעשורים הראשונים לגילוי הרפואה החדשה, ד"ר האמר שיתף פעולה עם רופאים יהודים שונים באירופה. שיתוף פעולה זה עלה על שרטון בין היתר כאשר רופאים רבים, כולל אלו היהודים, הפנו לו עורף תחת איומי הגילדה הרפואית (בצרפת) ואחדים הגדילו ושילבו את הידע שקיבלו ממנו בתפיסתם הטיפולית, ללא רשותו של ד"ר האמר ותוך הפרת זכויות היוצרים שלו.

דומה, אם כך, כי ד"ר האמר לא היה נגוע באנטישמיות יותר מאירופים רבים אחרים. אני מניח כי כילד  שנולד וגדל בשיא התקופה ההיטלראית,  הוא היה חשוף להשפעה אנטישמית בילדותו, בה בעת שארצו הפסידה במלחמה וחרבה. אני מאמין כי השפעה ונסיבות אלו הם שהביא אותו למצוא להאשים יהודים בקשייו אלו, אך הוא הוסיף והאשים רבים אחרים בקשייו, כולל כאלו שאינם יהודים.

אין כוונתי במסגרת זו להצדיק את אמירותיו ודעותיו ככל שהיו אכן נגועות באנטישמיות או נבעו ממנה. אך בעודי דוחה כל היבט של אנטישמיות או הפליה, אני ממשיך לזכור כי ד"ר האמר הוא שהביא לאנושות את הרפואה החדשה, ואני מודה לו מכל לב על החשיבה פורצת הדרך ועל מחצית מחייו שהשקיע בפיתוחה, תוך הקרבת קורבנות אישיים ניכרים.

תקוותי היא שהרפואה החדשה תכה שורש דוקא בארצנו ותועיל כאן לרבים, וכי שמו של ד"ר ריקה גירד האמר יהיה מוכר בעיקר בזכותה.

מקרי המוות של ד"ר האמר

בכמה מן העיתונים האירופיים שסקרתי עבור כתבה זו, נטען כי ד"ר האמר אחראי לעשרות מקרי מוות של אנשים שאימצו את עצותיו (עיתון אחד טען ל- 80 מקרים כאלו). הטענה הבסיסית של המדיה ושל הרפואה הממוסדת היא, כי אנשים אלו "היו יכולים להינצל לו היו מקבלים את הטיפול הרפואי המקובל" (ניתוחים, כימו והקרנות, כמובן)". 

מקצוע הרפואה, המדיה התקשורתית ואפילו הציבור, אינם נוטים להאשים את האונקולוגים במותם של חולים, מתוך הנחה שהם עשו כמיטב יכולתם, זאת למרות שהם ממשיכים להשתמש בשיטות שיעילותן ירודה עד שלילית זה יותר מ- 100 שנה. אך כאשר מדובר בתפיסת בריאות  חלופית, המאיימת על ההגמוניה של הרפואה הרגילה, כאן מוסרות הכפפות מיידית, כפי שאפשר ללמוד מהתאור הקצר של היחס אותו קיבלו תגליותיו של ד"ר האמר. 

כדי לקבל פרופרציות ביחס לטענות הללו  של מתנגדי ד"ר האמר, חשוב לדעת כי הוא פיתח את הרפואה החדשה במשך 37 שנה, במהלכן הוא חקר, תשאל וייעץ ליותר מ- 50,000 אנשים. גם אם אפשר היה להאשימו באחריות למותם של אותם חולים אשר הקשיבו לעצתו ובחרו להימנע ממרבית הטיפולים המקובלים, הרי שהמספר הזה נמוך בצורה מדהימה ביחס למספר מטופליו (בערך מקרה מוות יחיד לכל 600 מטופלים). ונמוך בסדרי גודל עצומים ממספר מקרי המוות של חולי סרטן, המקבלים את האבחונים הפוגעניים ואת הטיפולים הרעילים מאת רופאים העובדים לפי התפיסה המלחמתית הברוטאלית המקובלת ברפואה הרגילה.