עלינו לפתור את הקונפליקטים שלנו בשני מישורים.
ראשית  במציאות של חיינו, ואז גם במישור הרגשי.

ד"ר ריקה גירד האמר

החוק השני של הרפואה החדשה (חלק ב')

בחלקו הראשון של מאמר זה הסברתי את החוק השני "חוק שני השלבים של כל מחלה" וסקרתי את השלבים של התוכנית הביולוגית וכיצד דוקא שלב התיקון מתבטא באופן שאנו רגילים לתפוס כ"מחלה".

במאמר הנוכחי אסקור את משבר הריפוי, אותה פסגה גבוהה באמצא שלב הריפוי והיבטים נוספים של החוק השני. אך לפני כן עלינו להבין מה תפקידו של המוח בכל התהליך, ומה קורה בו במהלך התב"מ.

הבהרה ותניית פטור: 
הידע המובא בדף זה מקורו בלמידה אישית והוא מיועד להשכלה כללית בלבד. השימוש הנעשה בידע זה הוא על אחריות המשתמש בלבד. הכותב אינו רופא. מילים עם השורש רפא (כמו רפואה או ריפוי), אם מופיעות בדף, אינן קשורות או מרמזות על ריפוי ע"י רופא או בשיטות המקובלות ברפואה הרגילה.
קראו עוד מדוע נדרשת הצהרה זו...

המוח והתוכנית הביולוגית

את ההשפעה של הקונפליקט על המוח זיהה ד"ר האמר כאשר סקר תצלומי CT מוח של חולים בבית החולים בו עבד. הוא ראה בהם תופעה של עיגולים קונצנטריים (בעלי מרכז משותף, ראו תרשים 1) במיקומים מסויימים במוח, אשר המופע שלהם השתנה ככל שהתקדמה המחלה. התופעה היתה מוכרת למומחי הרנטגן של התקופה, והם פטרו אותה או כתופעת לוואי של מכשירי ה- CT עצמם,  או פיענחו אותה כגידול במוח, בהתאם לשלב של התוכנית הביולוגית בו נמצא הנבדק ברגע הבדיקה.

האמר סבר כי ההסבר אינו הגיוני, הן משום שתופעת לוואי זו לא היתה קבועה במיקומה בכל התצלומים ומכל הזוויות, והן משום שהיתה חזרתיות במיקום התופעה במקרים של מחלה באיברים מסויימים. האמר פנה לחברת סימנס, אשר אישרה כי בתנאים מסויימים עיגולים אלו אינן "תופעת לוואי" והם מייצגים תופעה אמיתית שאכן מרתחשת במוח.

המחקר של האמר הוביל אותו לזהות מוקדים אותם הוא כינה 'ממסרים' או 'מרכזים' במוח השולטים על איברים שונים ומהם מתבצע הניהול של התוכנית הביולוגית כולה. הקולגות של האמר בבית החולים החלו לכנות בלגלוג את הממסרים הללו בשם "מוקדי האמר" (HH). האמר אימץ את השם והחל לבנות מפה המתארת את המיקום שלמוקדים אלו ואת האיברים הקשורים בהם (ראו תרשים 2)

ברגע ה- DHS (כזכור, הרגע בו קורה קונפליקט המהווה איום על שרידות האורגניזם או יכולתו להתרבות). חלה התנתקות בקשרים הנוירוניים באותו איזור ספציפי במוח, אשר השולט על איבר המטרה. איבר המטרה הוא האיבר ששינוי בביולוגיה שלו יעזור לאורגניזם להתמודד עם האיום שנחווה. לדוגמה, מרדף של טורף יביא לקונפליקט פחד מוות שיפגע בממסר נאדיות הריאה במוח (מסומן בחיצים בתרשים 1 ומספר 2 בתרשים 2), פגיעה שתביא לשגשוג מהיר מאוד של תאים בנאדיות הריאה, מתוך מטרה ביולוגית של אספקת יותר חמצן להתמודדות עם האיום.

img-6

תרשים 1:  מוקד HH בממסר נאדיות ריאה ימין 



img-7

תרשים 2: מפת ממסרי HH בגזע המוח


עם סיום הקונפליקט (בדוגמה הנ"ל זה קורה מיד לאחר שהטורף הפסיק את המרדף), יתחיל מיידית שלב התיקון של התוכנית הביולוגית, בו יורה המוח על פירוק התאים העודפים בנאדיות הריאה. באותו הרגע יתחיל גם התיקון של הממסר המוחי שנפגע עם קרות  ה-DHS. תיקון הממסר המוחי הוא שמביא את משבר התיקון.

מנגנוני התיקון - בצקת דלקת וחום

הרפואה הרגילה מפחדת מבצקת ומדלקת, ורואה בהן לרוב מחלה, או סימן להחמרה במצב, שיש לטפל בו על ידי תרופות או ניקוז, כדי לסלקו.

הרפואה החדשה, מנגד, מבינה כי בצקת, וכמוה הדלקת, הינן חלק אינטגרלי וחיוני של שלב התיקון.

בצקת היא למעשה הצפה של הרקמה הבין תאית בסרום (נוזל הדם ללא הכדוריות). הצפה זו מאפשרת לגוף להוביל ביתר קלות חומרי מזון לאיבר ולהפעיל בו תהליכים כימיים בייתר יעילות.

דלקת משמשת כדי לפרק את תוצרי התיקון ולספוג אותם או להסיעם אל מחוץ לגוף (דוגמת פצעונים בעור), תוך שימוש בתאים לבנים ובחיידקים לפי הצורך (המהווים את המוגלה). גם תהליך של דלקת מביא להצטברות נוזלים, והכאב במקום הדלקת הוא תוצאה של ההתנפחות המביאה ללחץ על העצבים.

עליית חום מקומית או כללית הינה כלי של הגוף לניהול פעולתם של מקרובים וסילוקם כאשר מסתיים תפקידם בתהליך התיקון. (ארחיב על תפקידם של מיקרובים  במאמר על החוק הרביעי).

במקביל לתהליך באיבר, בצקת נוצרת גם בממסר המוחי בו פגע הקונפליקט, על מנת לסייע בתיקון של אותו איזור במוח. בצקת זו הי למעשה הסימן הניתן לאיתור בסריקות CT של המוח (כמודגם בתרשים 1 לעיל) והיא עוזרת להבנת השלב בתוכנית הביולוגית בו נמצא המתרפא. ברפואה הרגילה, הבצקת הזו המופיעה במוח עלולה להיות מאובחנת בין היתר כגידול מוחי או כבעיה אחרת במוח.

במקרים מסויימים, בהם מעורב קונפליקט נוסף המביא לאצירת מים בגוף (קונפליקט "דג מחוץ למים", הפוגע בכליות), יכולה להתפתח בצקת משמעותית העלולה להביא להחמרה במצב המתרפא ולתהליך תיקון קשה ומסוכן יותר.

משבר התיקון

כזכור, התוכנית הביולוגית מתנהלת בו-זמנית ובמקביל בנפש, במוח ובאיבר. במהלך התיקון של איזורים אל' המוח מציף אותם בנוזלים ונוצרת בצקת הן באיבר והן בממסר המוחי שנפגעו ע"י הקונפליקט.

ככל שחלקו הראשון של שלב התיקון (PCL-A) קרב לסיומו, מגיע השלב בו על המוח לנקז את הבצקת שהצטברה בו כדי לאפשר את סיום תהליך התיקון בשלב PCL-B. ניקוז הנוזלים, הנעשה על ידי פולס של מערכת העצבים הסימפטתית, אשר דוחף בחוזקה את הנוזלים מרקמת המוח, והוא שמביא למשבר התיקון, אותה פסגה מחודדת בין שני החלקים של שלב התיקון.

img-8

תרשים 3: משבר התיקון (EC)

תסמיני משבר התיקון

משבר התיקון המנוהל על ידי מערכת העצבים הסימפטתית הינו סימפטתי באופיו, דהיינו, הוא תגובה קצרת טווח של סטרס, המתרחשת בין שני החלקים הווגוטוניים (רגיעה ושיקום) של שלב התיקון. 

עקב הסטרס, משבר התיקון מביא לחזרה קצרה של של תופעות השלב הפעיל, אם היה שגשוג תאים בשלב הפעיל, יהיה כעת שגשוג דומה למשך זמן קצר. אם היה כיוב בשלב הפעיל הוא יחזור לזמן קצר משבר התיקון ואם השלב הפעיל הביא לירידת תפקוד או הגברתו, תגובה זו תתרחש בקצרה שוב.

אבל הסיבה בגללה שלב זה נקרא משבר, נעוצה בשתי קבוצות עיקריות של תופעות לוואי, הקורות עקב הפעולה של דחיקת הנוזלים מן המוח, בהתאם לחלק המוח המעורב יכולות להיות תופעות של:

  • התכווצויות שרירים, עוויתות שרירים וכאבים.
  • סחרחורות, בלבול הפחתת הכרה ועד עילפון.

ברוב המקרים מדובר בהתקף קצר בלבד אשר לעיתים קרובות יתרחש במהלך שינה או מנוחה ועשוי להתבטא בהתעוררות, בהלת פתאום או חלום רע, בלבד. במקרים אחרים ההוא יכול להתבטא בהתקף התעטשות, התקף שלשול, דימום מהאף וכדומה. התקף בוטה יותר יכול להביא למה שמוכר כהתקף אפילפטי, התקף אסתמה, קוליק של המעי או ורטיגו, ובמקרים מסוימים, דוגמת התקף לב, הוא עלול גם להיות קטלני. הכל כתלות באופי הקונפליקט המקורי, ובמשך השלב הפעיל ועוצמתו.

במרבית המקרים מדובר בתופעות המתרחשות למשך זמן קצר בלבד, בין שניות אחדות ועד שעות בודדות, בהתאם לאופי הקונפליקט ולאיזור המעורב במוח. אם התופעות הללו חוזרות על עצמן, הרי שמדובר במצבים המוגדרים ברפואה החדשה 'קונפליקט תלוי' או 'תיקון תלוי', והם אלו שיביאו למה שהרופאים מכנים "מחלה כרונית".

תיקון תלוי

על קונפליקט תלוי והתמשכות השלב הפעיל הסברתי בפרק הקודם. תיקון תלוי (או ריפוי תלוי) הוא מושג אחר הגורם להחמרה של מצבי חולי ובמקרים רבים מביא למה שהרופאים מאבחנים כ"מחלה כרונית".

תיקון תלוי הינו מצב בו התוכנית הביולוגית עוברת מהשלב הפעיל אל שלב התיקון, ואז, עקב טריגר או עקב הטראומה של משבר התיקון, האדם חווה סטרס משמעותי המתחיל תוכנית ביולוגית חדשה כבר במהלך שלב התיקון - דבר המונע את השלמתו של התיקון באיבר המושפע. לחילופין, טריגר כזה יכול להתרחש בזמן כלשהו לאחר סיומה המלא של התוכנית הביולוגית הקודמת, דבר  שיביא בהמשך להפעלת תב"מ חדשה ולחולי בעל תסמינים דומים. 

מצבים אלו  זה בו תב"מ חוזרת ומופעלת, ומביאה לתסמינים דומים בכל שלב תיקון, יכולים במשך הזמן לגרום להתדרדרות במצבו של האיבר המושפע, בעיקר אם הם קורים לעיתים קרובות. על פי התפיסה הרפואית הרגילה, מצבים אלו יפורשו כמחלה כרונית, אלרגיה,  מחלה "אטואימונית" וכדומה.

טריגרים בפעולה

תרשים 4: בהמשך לתב"מ מקורית (בצד שמאל), טריגר 1 מביא להפעלת תב"מ חדשה במהלך שלב התיקון, דבר המונע השלמת תיקון האיבר. לחילופין, טריגר 2 מביא לתב"מ חדשה בזמן כלשהו לאחר השלמת התב"מ המקורי.

טריגרים 

בעת קרות הקונפליקט (DHS) חושינו חווים דברים רבים. מראה, ריח, קול, מגע מסוים, מחשבה או רגש וכדומה. כל אלו מאוחסנים במוח הלא מודע שלנו, ביחד עם הפרשנות הלא מודעת שלנו לארוע, ובמקביל להפעלת התב"מ המקורי המיועד להתמודדות עם הקונפליקט עצמו.

בהמשך חיינו, כאשר אנו חווים מחדש ריח, קול, מגע או משהו אחר המזכיר לתת-המודע את הארוע המקורי, תת המודע קולט אותם ומסיק כי מתגשמים התנאים של הקונפליקט המקורי. בתגובה לכך, תת המודע ממהר לנקוט בפעולה, ולהפעיל באופן אוטומטי תב"מ דומה, המיועדת להתמודדות עם הקונפליקט הראשוני.

img-10

אני מאוד גאה באתר הקטן שלי, ובמאמרים המושקעים שבו, המשקפים את התפתחותי כיועץ, כותב ומטפל בענינים של בריאות. 

עם זאת, המרכז הישראלי לרפואה החדשה, הוא כיום מקור  הידע הנרחב ביותר, בעברית, על הרפואה החדשה. חברי ואני מעשירים אותו כל העת בידע נוסף  על תגליות מהפכניות אלו, השומטות את הקרקע מתחת רגלי "רפואת המחלות" המקובלת.
                      אני מזמין אותך לבקר גם בו.

אותן חוויות שנקלטו במוח באופן לא מודע הן כעת טריגרים, החוזרים ומפעילים שוב ושוב תוכנית ביולוגית. ההיגיון מאחורי מנגנון זה הוא בהפעלה אוטומטית ומהירה של תב"מ, אשר נוסה במהלך הקונפליקט הראשוני והוכיח עצמו כמוצלח להצלת האורגניזם והשרדותו. בעולם החי, הצבי לא צריך ללמוד מחדש כי ריח של נמר מחייב בריחה. תת המודע שלו מפעיל תגובת בריחה באופן אוטומטי, ומרוויח עבורו כמה שניות יקרות. הנהג במכונית לא צריך ללמוד מחדש כי התקרבות לרכב שלפניו מחייבת בלימה, תת המודע מפעיל אותה אוטומטית ועוזר להימנע מהתנגשות. אלו הם טריגרים החוזרים ומפעילים תגובות שתפקידן לעזור לנו. 

להסברים ודוגמאות נוספות כיצד טריגרים פועלים בחיינו, מומלץ לצפות בהסבר על החוק השני המובא בקורס הרפואה החדשה למתחילים.

הקונפליקטים והתב"מ בחיינו

עקב מציאות חיינו המודרנית, המסובכת והעמוסה, אנו חווים קונפליקטים כל הזמן, מילדות ועד יום מותנו. קונפליקטים אלו יכולים לבוא ברצף ואף במקביל, בהתאם לארועים ביחיינו. הנה כמה דוגמאות:

  • קונפליקט של דאגה בקן יתבטא בשגשוג תאים באחד השדיים. הוא יכול לנבוע מכל מצב בו אישה (ולפעמים גם לגבר) חווה פחד משמעותי הקשור לבית, לילדים, לבעל או לכל דבר שהיא תופסת כ"קן המשפחתי" שלה. חשש לשלום ילד, חשש לגירושין, דאגה הקשורה לבית עצמו, דאגה במקום עבודה הנחשב 'בית' וכדומה. מטרת שגשוג התאים היא תגבור יכולת ההזנה.
  • קונפליקט הקשור ל'נֵתַח' (Morsel בלעז) יתבטא בשגשוג תאים במקום רלוונטי לאורך מערכת העיכול או באיבר הקשור לעיכול (קיבה, מעי גס או דק, לבלב, כבד, חלחולת, פי הטבעת...). נתח כזה יכול להיות נתח מזון אמיתי שנתקע (וכך זה לרוב בעולם החי), אך אצל בני אדם הנתח הוא "וירטואלי" או סמלי, כמו עלבון או עוול שאנו מרגישים כי הוא "לא ניתן לעיכול". מטרת שגשוג התאים היא לסייע בעיכול ע"י יצור כמות גדולה יותר של מיצי עיכול.
  • קונפליקט סימון טריטוריאלי יתבטא בכיוב בדרכי השתן. קונפליקט סימון טריטוריאלי יכול להתעורר כאשר אנו חשים כי משהו או מישהו לא מכבד את הגבולות של מה שאנו  תופסים, במודע או שלא במודע, כטריטוריה שלנו, אשר יכולה להיות הבית שלנו או החצר, מקום העבודה או העמדה שלנו בה, מגע בגוף שלנו או של בן/בת הזוג שלנו וכדומה. כיוב כזה יביא להרחבת מעברי השתן, ע"מ לאפשר מעבר יותר שתן לסימון הטריטוריה. קונפליקט זהות הוא סוג אחר של קונפליקט סימון, אשר יביא להתפתחות של טחורים ופיסורות אם הוא נמשך זמן רב או חוזר שוב ושוב

חשוב לזכור: כדי שקונפליקט אכן יביא להפעלת תב"מ ובעדבותיו לתסמיני חולי, עליו לענות לתנאים הספציפיים להתרחשות קונפליט כפי שהוגדרו בחוק הראשון.

כשאנו רואים רשימה קצרה וחלקית זו אנו יכולים כבר להבין כי יתכנו בחיינו קונפליקטים כאלו לרוב, ולכן גם תב"מ לרוב. תב"מ אלו יכולות להתרחש אחת בלי קשר לאחרת או להתרחש ולפעול עלינו במקביל. אנו יכולים להיות בשלב ריפוי של תב"מ אחד בעודנו בלשב פעיל של תב"מ אחרת אחת או יותר. תב"מ אלו יכולות להיות מופעלות על ידי קונפליקטים חדשים, או על ידי טריגרים המפעילים קונפליקטים ישנים.

סיכום

במאמר זה עסקנו בתפקידו של המוח כמנהל התוכנית הביולוגית, הבנו את משבר התיקון וראינו כיצד קונפליקטים יכולים להימשך, להתרחש שוב ושוב, ולהפוך למה שיאובחן ב"מחלה כרונית", עקב טריגרים המפעילים תב"מ מחדש פעם אחר פעם.

הבנת הקונפליקט והאספקטים השונים של התב"מ הם חשובים מפני שהם מסבירים לנו מדוע יש לנו תסמינים, ואת מהותה האמיתית של מה שנקרא ברפואה הרגילה "מחלה", כחלק בלתי נפרד ממה שקורה לנו במהלך חיינו. בכך הם נותנים משמעות ומובן לתסמינים, שעד כה היו בעיקר מפחידים ונטולי כל משמעות והגיון. בכך ניתן לנו להפחית את מימד הפחד ואף לבטלו, וזו אחת התועלות העיקריות שרוכש מי שמבין את הרפואה החדשה.

אשר לפתרון שמציעה הרפואה החדשה, זה כרוך, ראשית, בשחרור הפחד הבסיסי שחשים כולנו בהקשר למחלה, ועוד יותר בגלל המפגש המאיים עם התפיסה הפוגענית של הרפואה הרגילה, שנית, במודעות לקונפליקט שחווינו ולטריגרים שחוזרים ומעוררים אותו, ושלישית בביצוע שינויים שונים שישפיעו על ההתיחסות שלנו לגורם הבעיה (Reframing) במטרה לשחרר את השפעת הקונפליקט לגמרי, ואם זה לא הולך, אזי נבדוק  שינוי היבטים פיזיים מעשיים של חיינו, כדי למנוע או להפחית את המפגש עם הטריגר הבעייתי המעורר את הקונפליקט בחיינו. עוד על כך בהמשך.

במאמר הבא על החוק השלישי של הרפואה החדשה, נעסוק בקצרה בשכבות הנבט העובריות והשפעתן על מהלך התוכנית הביולוגית ועל שלביה השונים.