היוד מהו?

יוד (Iodine) הוא מינרל קורט לא מתכתי שסמלו הכימי (I) ומספרו האטומי 53. הוא הכבד ביותר ביסודות הנפוצים שבמשפחת ההלוגנים (קבוצה 17 בטבלה המחזורית), ומעליו  היסודות הקלים יותר: ברום (Br), כלור (Cl) ופלואור (F). ליסודות אלו מבנה ותכונות כימיות מסוימות הדומות ליוד ולעובדה זו יש השלכות חשובות על בריאותנו, כפי שנראה בהמשך.

הבהרה ותניית פטור: 
הידע המובא בדף זה מקורו בלמידה אישית והוא מיועד להשכלה כללית בלבד. השימוש הנעשה בידע זה הוא על אחריות המשתמש בלבד. הכותב אינו רופא. מילים עם השורש רפא (כמו רפואה או ריפוי), אם מופיעות בדף, אינן קשורות או מרמזות על ריפוי ע"י רופא או בשיטות המקובלות ברפואה הרגילה.
קראו עוד מדוע נדרשת הצהרה זו...

​הטבלה המחזורית. עמודת ההלוגנים, מספר 17, מסומנת בצבע טורקיז

היוד במצבו המוצק, נראה כקריסטל אפור-שחור. כאשר מחממים אותו הוא מתאדה, מבלי להפוך לנוזל, לגז בעל צבע סגול וריח חזק. יוד לא מתמוסס היטב במים, אך מתמוסס טוב יותר במספר חומרים אחרים ונותן לנוזל את הצבע הסגול/אדום האופייני. היוד נוטה להתרכב בעיקר עם אשלגן ונתרן [3].

היוד הוא מינרל נדיר למדי. הוא ה- 62 בשכיחותו מבין האלמנטים באדמה ונמצא בעיקר במי הים ובאזורים שהיו  מוצפים במי ים בעבר. יוד נמצא גם באורגניזמים ימיים, בעיקר באצות שהן המקור הטבעי השופע ביותר מפני יכולתן לרכז יוד בכמות גדולה ממי הים שסביבן. בקרום כדור הארץ היוד נדיר עוד יותר ונמצא בריכוז של עד 0.5 חלקים למליון.  יוד יכול להיות מופק ממכרות תת קרקעיים, ישירות ממי ים או מאצות, כגון אצת קלפ (Kelp) המרכזות אותו ממי הים.

יוד טבעי קיים בצורה רדיואקטיבית ובצורה שאינה רדיואקטיבית. הצורה הרדיואקטיבית משמשת ברפואה בעיקר, לאבחון מחלות בלוטת התריס וכטיפול רדיואקטיבי להריסת הבלוטה. צורה זו של יוד ידועה כקשורה למספר סוגים של סרטן ובעיקר לסרטן בלוטת התריס. מקורו העיקרי של היוד הרדיואקטיבי הוא בתחנות כוח גרעיניות ובפיצוצים גרעיניים, וכמותו באטמוספרה, בים ובאדמה עלתה בסדרי גודל בשבעים השנים האחרונות.

ישנם סוגים רבים של יוד המשמשים למטרות טיפול ואבחון. יש יוד אורגני[i] המשמש בתרופות גויטרוגניות (נוגדות תריס), בתרופות ללב ועוד. יש יוד רדיואקטיבי המשמש בפרוצדורות של הרפואה הממוסדת כחומר ניגוד למטרות אבחון או כטיפול מעכב לבלוטת התריס ועוד. אולם  היוד המשמש לתיסוף הוא תמיד יוד אנאורגני[ii] לא רדיואקטיבי, בעיקר הצורות של  יוד מולקולארי (I2 ) ושל יודיד (I- - מלחת יוד) או יודיד אשלגן (KI) המרכיבים הן את תמיסת לוּגוֹל הוותיקה והן את  טבליות התיסוף Iodoral® או מוצרים דומים. עם זאת, לצורך הפשטות תשמש המילה "יוד" לייצג את הן את היוד המולקולארי והן את היודיד, למעט בפרק העוסק בסוגים השונים של היוד ובמקומות בהן יש להבדל זה חשיבות להבנת הנאמר.

בטבלה להלן מסוכמות הצורות השונות של יוד. ראו סקירה מעמיקה יותר של סוגי יוד לתיסוף בפרק יוד - השימוש המעשי לריפוי.


הערות:

[i] ההגדרה של יוד כאורגני או אנאורגני הינה ההגדרה הכימית, מולקולה אורגנית היא מולקולה המכילה אטומי פחמן, ואינה קשורה להגדרת המילה במזון או בכל תחום אחר.

[ii] ראה הערה לעיל


​לפרק הקודם: הקדמה  |  לפרק הבא:ההיסטוריה של היוד  |  מעבר לתוכן הענינים