ראיון עם ד"ר האמר על ה"רפואה החדשה"

(תרגום מאנגלית: גליה אגמון)

​הבהרה ותניית פטור: 
המידע המובא בדף זה ​הינו תרגום של מאמר או מידע אחר, מאת רופא MD, אשר פורסם בציבור ברשת האינטרנט או התקבל בדרך אחרת. מידע זה תורגם למטרות של השכלה כללית בלבד. כל שימוש הנעשה במידע זה הוא על אחריות המשתמש בלבד. ​​
קרא​ו עוד ​מדוע נדרשת הצהרה זו...

החומר להלן תורגם מהקלטה שנערכה במקור בגרמנית ע"י הוצאת "אמיצ'י די דירק" בקלן, גרמניה בשנת 1992.

מטרת חומר זה לאפשרהיכרות עם "הרפואה החדשה" מפיו של ד"ר רייק גריד האמר [Ryke Geerd Hamer] והכרות עם ספריו "סרטן, מחלה של הנפש" ו"מורשת הרפואה החדשה, חלק 1, המערכת האוֹנְטוֹגֶנֶטִית של גידולים לרבות סרטן, לוקמיה, פסיכוזה ואפילפסיה".

המידע המובא להלן יסייע להתוודע לנושאי הספרים הנ"ל. כמו כן מידע זה הכרחי כדי להבין את הקלטת שדנה במחלות ספציפיות, לדוגמא: סוגים שונים של סרטן ומחלות מקבילות. [הערת האתר: ספרים אלו הם בגרמנית]

שימו לב: 

חלק ממשוגי הרפואה החדשה בראיון זה שונים מאלו שבשימוש במרבית מאמרי האתר. בחרתי להשאירם כך כדי לשמור על האותנטיות. ראו רשימת המונחים בסוף הדף לשם השוואה עם מונחי האתר.


שאלה 1 - ד"ר האמר, מה הניע אותך לחקור את הסרטן ולעשות הֶקשר בין נפש למחלה?

למען האמת נושא זה לא העסיק אותי עד 1978. עבדתי כרופא פנימי בבתי חולים אוניברסיטאים במשך 15 שנים, מִתוכַן חמש שנים כמורה. בנוסף היתה בבעלותי קליניקה במשך מספר שנים, עד 1978. אז קרה דבר נורא: ללא סיבה מובנת, בעודו ישן על סיפון סירה, נורה בני דירק ע"י אדם מטורף, נסיך איטלקי. עבורי זה היה שוק גדול, פיתאומי ובלתי צפוי שהותיר אותי חסר אונים.

בחיי היומיום אירועים וקונפליקטים לא תופסים אותנו כל-כך לא מוכנים. בדרך כלל יש באפשרותנו לִצְפּות קונפליקטים סבירים עמם אנו מתומדדים בחיינו, אך אירועים להם איננו מוכנים ואשר גורמים אין אונים וחוסר יכולת להגיב, יוצרים בתמציתם הלם פאניקה. אנו מכנים תגובות אלה "קונפליקטים ביולוגיים".

ב-1978 פיתחתי סרטן אשכים כתוצאה מתגובתי לקונפליקט הביולוגי, שאקרא לו "קונפליקט אובדן". מאחר ומעולם לא הייתי חולה במחלה רצינית, תהיתי האם קיים קשר בין מצבי לבין מותו של בני. שלוש שנים מאוחר יותר, בעודי מכהן כמנהל מחלקה פנימית במרפאה גניקולוגית-אונקולוגית בביה"ח האוניברסיטאי במינכן, נתקלתי בהזדמנות לעקוב אחר נשים חולות סרטן ולהשוות ממצאים כדי לבדוק אם מהלך המחלה דומה לשלי - האם גם הן סבלו מהלם בקנה מידה דומה.

גיליתי שכולן, ללא יוצא מן הכלל, חוו קונפליקט ביולוגי בדומה לי. הן גם זכרו את הסיבה להלם שחוו, את נדודי השינה בעקבותיו, הירידה במישקל, כפות הידיים הקרות ולאחר מכן תחילת צמיחת הגידול. בתקופה זו עולם המושגים שלי בנושאים הרפואיים היה מאד שונה מאשר כיום, וכשהצגתי את ממצאַיי לקולגות הם הציבו בפני אולטימטום: להתעלם מממצאים אלה או להתפטר לאלתר מעבודתי במרפאה.

שאלה 2 - זה נשמע כמו ימי הביניים! איך הגבת?

לא יכולתי להתכחש למה שהאמנתי שהיה האמת וכמובן שהתפטרתי. פיטורין לא מוצדקים אלה גרמו לי לקונפליקט ביולוגי נוסף, איבדתי את בטחוני העצמי. אני זוכר בבירור את התסכול והאכזבה מכך שהורחקתי מהמרפאה לאחר שהצגתי בפני עמיתַיי מידע שהתבסס על תוצאות מחקר מקצועיות מדעיות שלא ניתן להפריכן. לא עלה בדעתי שכך אפשרי. זה היה מאד טראומטי ויצר  קושי לבדוק את מאתיים החולות האחרונות במחקרי. סיימתי את עבודת המחקר, אך יחד עם זאת, בימים קשים אלה נולד החב"ס [IRC] - חוק הברזל של הסרטן.

שאלה 3 - אולי תוכל להסביר במלים פשוטות מה הם הקריטריונים ההכרחיים להווצרות חב"ס?

החב"ס הוא חוק ביולוגי. קיימים 3 קריטריונים. הראשון - כל סוגי הסרטן והמחלות הדומות מתפתחים עם ס"דה. זהו שוֹק קשה ביותר, חריף מאד, דרמטי ויוצר תחושת בידוד שנגרם כתוצאה מקונפליקט, שקורה בשלושה מישורים במקביל:

א) בנפש

ב) במוח

ג) באיבר בגוף

סד"ה פירושו סינדרום דירק האמר [DHS]. כיניתי זאת כך מאחר וכתוצאה מההלם שחוויתי עם מות בני [דירק] חליתי בסרטן אשכים. במשך הזמן סד"ה הפך להיות הנושא המרכזי ב"רפואה החדשה".

בכל מקרה ומקרה של מחלה עלינו לגלות באופן מודע מה הוא הסד"ה הספציפי על כל מִשתניו. עלינו להיזכר בארוע ספציפי ולהבין מדוע אדם מסוים חלה במחלה שהיא תוצאה של "קונפליקט ביולוגי", מהי הסיבה לכך שארוע זה היה כה טראומטי עבורו, מדוה לא היה סביבו אף אדם שעימו היה יכול לשוחח על הארוע ולמה זו היתה בעיה.

על רופא טוב להיות מסוגל "להכנס לראש" של תינוק בן יומו, של עובר, של אדם זקן, נערה צעירה ואפילו בעל חיים. הוא חייב להכנס לראשו של הפציינט לרגע הסד"ה, רק אז יוכל לגלות מה היה הקונפליקט הביולוגי הספציפי ולהבחין בינו לבין מאות בעיות אחרות.

רשימת השאלות

שאלה 4 - ישנם שני קריטריונים נוספים לחב"ס?

כן. השני הוא, שברגע שקורה הסד"ה, תוכן הקונפליקט יקבע את: א) ה"ה*, שהוא אזור ספציפי במוח, ב) המיקום של הסרטן/גידול בגוף. לכל קונפליקט יש תוכן מאד ספציפי אשר מגדיר את עצמו בדיוק באותו הרגע בו קורה הסד"ה. המוצר/תוצאה של תוכן הקונפליקט הוא "אסוציאטיבי" כלומר, קורה באופן לא מודע ולכן יעקוף את ההבנה המודעת שלנו. לדוגמא, נהג משאית המעורב בתאונה וכל השמן נשפך מהמשאית, או חלבן שממכוניתו נשפך כל החלב, הם דוגמאות לקונפליקט בו מעורבים מים או נוזלים. האסוציאציה בהלם שנגרם מהתאונה הקשורה בנוזלים יגרום לקונפליקט ביולוגי הקשור למים או לנוזלים - אשר ממוקם באזור המאפיין - סרטן הכליות.

שאלה 5 - פרושו של דבר שכֹּל ארוע של קונפליקט או עימות מתקשר לסוג של סרטן שניתן להגדירו בברור ואשר נרשם באזור ספציפי במוח?

כן, רישום מדויק לגמרי במוח. במקרה של סרטן כליות שנגרם כתוצאה מארוע הקשור במים או נוזלים, ברגע הסד"ה נוצר קֶצֶר באזור קבוע-מראש במוח, אשר גורם לבעיה בכליה הימנית או השמאלית, כל מקרה לגופו.

בצילום סי.טי. ניתן לראות את הקצר אשר מתבטא כפגיעה במוח ונראה כטבעות עם נקודה מרכזית, כמו דף מטרה במטווח ירי, או כמו אדוות שנוצרות על פני המים לאחר שנשליך אבן. רדיולוגים מפרשים בטעות טבעות אלה כפגם בציוד הרפואי. רישום זה במוח נקרא *ה"ה [HH]. אגב, שם זה נקבע ע"י המתנגדים לי, שמכנים בלעג אזורים אלה "המושב הקומי של האמר".

ה- HH - הפוקוס של האמר (לחצו להגדלה)

שאלה 6 - ומהו הקריטריון השלישי של חב"ס?

הקריטריון השלישי הוא, שהתפתחות הארוע מקבילה לסדר ה"ה במוח ולהתפתחות מאד ספציפית של סרטן או מחלות קשות באותו איבר.

במלים אחרות, הקונפליקט הביולוגי מכה בשלושה מישורים בו זמנית: בנפש, במוח ובאיבר בגוף. כיום ידוע ומוכח שתהליך הקונפליקט קורה בסינכרוניות בכל שלושת המישורים.

הנקודה היא, שזוהי מערכת שנקבעה מראש, ברורה לחלוטין מבחינה מדעית מאחר ואם ידוע לך המיקום המדוייק של כל אחד מהמישורים האלה, ניתן לאתר ולפרק את השניים הנוספים. פרושו של דבר שיש בידינו מנגנון שניתן להבינו בשלושה מישורים, אך בעצם מהווה יחידה אחת.

אספר את הסיפור הבא לדוגמא: בסיום הרצאה שלי בווינה, במאי 1991, אחד הרופאים הגיש לי תצלומי מיפוי מוח של פציינט וביקש שאקבע לפיו את מצבו הפיזי ולאיזה סוג פגיעה אשייך אותו . עשרים רופאים נוספים נכחו במעמד, ביניהם כמה רדיולוגים ומומחים ל-סי.טי. משלושת המישורים שהזכרתי, היו בידיי רק תצלומי ה-סי.טי המשקפים את מצב המוח. בעזרת התצלומים אבחנתי קרצינומה מדממת טריה בשלפוחית השתן בשלבי ההחלמה, פגיעה ישנה של קרצינומה בפרוסטטה, סוכרת, קרצינומה ישנה בַּרֵיאה ושיתוק באזור מסוים בגוף, וכמובן, את הקונפליקטים/ארועים המשוייכים להם. הרופא קם וברך אותי. "חמש דיאגנוזות, חמש פגיעות - אלה בדיוק המחלות שלו, ואתה אפילו הבחנת איזה מהן חדשות ואיזה ישָנות. פנטסטי!". אחד הרדיולוגים אמר "שיכנעת אותי לגבי השיטה שלך. איך היית יכול לנחש לגבי קרצינומה מדממת טריה בשלפוחית השתן? אני לא הצלחתי לראות כלום בצילומי ה-סי.טי ועכשיו, אחרי שהראית לנו את המערך, אוכל לעקוב אחר הממצאים".

שאלה 7 - אולי תוכל לדבר לרגע על מישור הנפש. איך אוכל לדעת שחוויתי הלם שממנו עלול להתפתח סרטן? איך אוכל לזהות מצב כזה?

ישנם סימנים מאד מפורשים שמבדילים בברור בין קונפליקטים ובעיות יומיומיות שלנו. מרגע הסד"ה תחווה מתח מתמשך במערכת העצבים הסימפתטית [הלא רצונית]. הסימפטומים יכללו כפות ידיים ו/או כפות רגליים קרות, איבוד תאבון, איבוד משקל, נדודי שינה ומחשבות בלתי פוסקות על נושא הקונפליקט. מצב זה ייפסק רק לאחר שהקונפליקט ייפתר. בניגוד למצב של טרדות יומיומיות רגילות, הפציינט נכנס למצב של מתח בלתי פוסק אשר גורם לו לסימפטומים ספציפים  וצמיחת הסרטן. ה-ה"ה במוח אשר ניתן להבחין בו מיידית, מראה שלמצבו הנפשי יש סימפטומים מוגדרים ומדוייקים שלא ניתן להתעלם מהם.

שאלה 8 - מה קורה אם כן, כאשר קונפליקט ביולוגי כזה נפתר?

כאשר קונפליקט ביולוגי נפתר, ניתן להבחין בסימפטומים מאד ברורים ברמת הנפש, ברמת המוח וברמת האיבר. ברמת הנפש ניתן לראות שהפציינט אינו  טובע במחשבות על הארוע, כפות הידיים חמות שוב, וחל שיפור בתאבון, במשקל ובשינה. כמו כן הוא יחוש עייפות, חולשה וצורך לנוח הרבה. הוא עדיין לא מתקרב לסוף הסיפור, אך אלה סימנים מאד חיוביים. שלב החלמה זה משתנה מבחינת משך הזמן בהתאם לזמן שהקונפליקט ארך. בשיא שלב ההחלמה בו הגוף צובר הרבה נוזלים, מגיע משבר של התקפים אפילפטים או דמויי אפילפטים, המתבטאים באופנים שונים בכל סוג מחלה.

לאחר סיום המשבר האפילפטי/דמוי אפילפטי, הגוף נפתר מהנוזלים שגרמו לבצקות וחוזר לאט לתיפקוד נורמלי והפציינט מרגיש שכוחותיו חוזרים. ברמת המוח נראה התפתחות מקבילה - היכן שראינו ה"ה בּצוּרָת טבעות מטרת ירי בשלב הפעיל של הקונפליקט, בשלב ההחלמה תופיע בצקת. צילומי סי.טי. יראו שהטבעות ה-ה"ה מיטשטשות ומתכהות מאחר ובשלב זה כל המערך מתנפח. המוח מעורר משבר התקפים אפילפטים/דמויי אפילפטים ומסמן שהגיע שלב השיא של הבצקת ובהתאם, נקודת המפנה בחזרה לתפקוד תקין. במחצית השניה של שלב ההחלמה, הריקמה החיבורית במוח ממלאת את האזור הפגוע ומתקנת אותו. הריקמה החיבורית במוח אותה ניתן לראות ב-סי.טי בצבע לבן על רקע היוד, נחשבה בעבר בטעות לגידולים במוח ואף היו מנתחים כדי להסיר אותה. מאחר ותאים אלה לא מתרבים לאחר הלידה, גידולים אמיתיים לא ייתכנו.

ברמת האיבר הפיזי, נבחין שהגידול נעצר. כלומר, הקונפליקט הביולוגי נפתר - אנו קוראים לכך "קונפליקטוֹלִיזִיס". זוהי הבחנה מאד חשובה אשר תקבע את הטיפול העתידי. ברמת האיבר נבחין בהחלמה ניכרת, עליה נדבר בהמשך. אפילו ההתקפים האפילפטיים מתבטאים בשני המישורים האחרים בהתאמה כמו גם ברמת האיבר (נפש, מוח ואיבר).

שאלה 9 - האם תוכל לתאר את המשבר  ההתקפים האפילפטיים?

המשבר האפילפטי הוא מתנת טבע בת מיליארדי שנים והוא עוֹבֶד על כל שלושת המישורים סימולטנית. המשבר קורה בשיא שלב הריפוי ומטרתו להחזיר לתיפקוד נורמאלי. התופעה שבד"כ אנו מכנים "התקף אפילפטי המלווה בעוויתות שרירים" היא רק מופע אחד של משבר אפילפטי, כלומר, משבר המופיע אחרי שנמצא ריפוי לקונפליקט מוטורי.

משבר דמוי-אפילפטי קורה בכל מחלה אך מתבטא באופנים שונים. הטבע ברא תחבולה לשמה המתרחשת בזמן ארוע משמעותי זה. בתהליך הריפוי החולה חווה ארועים נשנים של הקונפליקט הפסיכולוגי, ופרושו של דבר שהוא חווה את אותו קונפליקט לפרקי זמן קצרים (שלב הסטרס) שוב ושוב, כולל כפות ידיים קרות, זעה קרה וכל הסימפטומים שמופיעים בשלב בו התרחש הארוע שגרם להלם. תופעה זו מתרחשת כדי לדכא את הבצקת במוח ולהפחית את כמות הנוזלים ובכך לסייע בחזרה לתפקוד נורמאלי.

לאחר המשבר האפילפטי גופו של החולה יתחמם בהדרגה ואז מגיע השלב הראשוני המצומצם במתן שתן. מאותו רגע בו המשבר האפילפטי מתרחש הפציינט נמצא על מסלול ההחלמה. במלים אחרות, אם הפציינט יצליח להתגבר על משבר זה, הסבירות שיתנסה במשבר חמור נוסף היא נמוכה. השלב השני בו מגיבה שלפוחית השתן מתרחש בסוף שלב ההחלמה הראשוני, וכעת הגוף נפתר מכמויות שתן גדולות שהצטברו כתוצאה מהבצקת. קיים סיכון בסוף שלב המשבר האפילפטי/דמוי-אפילפטי, שלב בו מתברר האם המשבר האפילפטי הספיק כדי להניע את הוַוסָת או "יחידת הבּקרה" (במוח). בצורתו המוכרת ביותר, המשבר האפילפטי יתבטא כאוטם הלב, ומשבר דמוי-אפילפטי יתבטא כתסחיף ריאה, דלקת כבד או דלקת ריאות.

כדי לסייע לגוף לבצע את השינויים הנדרשים להחלמה, בעיקר בזמן קונפליקט ארוך טווח, לעיתים נדרשת זריקת קורטיזון במינון גבוה. במקרים מאד חמורים יתכן וזריקת הקורטיזון תינתן בשלב מוקדם יותר.

להתחיל עם הקורס למתחילים

הקורס למתחילים כולל 8 סרטוני וידאו, תמלולים וחומרים נוספים המסבירים את עיקרי הרפואה החדשה עם הדגמות ודוגמאות רבות, ​מלוות באנימציות מרהיבות.

הקורס מיועד לאנשים מן הישוב, למתחילים, ולאלו שרוצים להבין את עיקרי הרפואה החדשה מבלי להיות מטפלים ומבלי ללמוד אנטומיה, פיזיולוגיה ושיטות ריפוי שונות.


עבור אלו מכם השוקלים ללמוד את הרפואה החדשה לעומק, קורס זה יכול לשמש כמבוא, שיאפשר לכם לדעת אם ברצונכם להעמיק והשתלם בנבכי הרפואה החדשה. להמשך הדרך אנו ממליצים על קורס המלא שלנו, המיועד לאנשי מקצועות הריפוי.

שאלה 10 - האם תוכל לתאר מספר קונפליקטים אופיינים ולהסביר מדוע אתה קורא להם "קונפליקטים ביולוגיים"?

אני קורא להם קונפליקטים ביולוגיים מאחר ונדרש להבין את ההתפתחות ההיסטורית ולמצוא אנלוגיה, מכֵיוָון שהקונפליקט מתנהג באופן דומה אצל בני אדם ובעלי חיים. קונפליקטים ביולוגיים אינם קשורים לקונפליקטים או בעיות השכליות או הפסיכולוגיות שלנו, הם בעלי אופי שונה לחלוטין. מטבעם הם תגובה מתוכנתת שהטמענו במוחנו, תגובה שמבוססת על ארועים בעייתייים אותם חווינו בעבר. אתה חושב שאתה חושב. במציאות, הקונפליקט כבר קרה באופן אסוציאטיבי שבריר שניה לפני שהתחלת אפילו לחשוב. לדוגמא, כאשר זאב טורף טלה, אימו של הטלה חוֹוַה קונפליקט אם-בן בדיוק כפי שאֶם אנושית חווה. היא תחלה בסרטן השד באותו צד הגוף כפי שהאם האנושית תחלה. תלוי אם האם ימנית או שמאלית, גם אצל בעל חיים זה יקבע איזה צד בגוף ילקה בסרטן.

ה-ה"ה בקונפליקט של אם-בן בהקשר של "בית וטריטוריה" יהיה במיקום תואם במוחה של האם בהתאם למיקום "מערכת היחסים" בין האם ובנה. ה-ה"ה בקונפליקט של בן-אם, בעיקר קונפליקט הקשור ליניקה, אף הוא יתבטא במיקום תואם במוחו של התינוק בהתאם למיקום מערכת היחסים בין התינוק לאם. כל הקונפליקטים הביולוגיים שלנו ניתנים לחלוקה לקטגוריות בהתאם להתפתחות ההיסטורית שלנו. כשהתנהגות מסויימת נעשתה מתוכנתת במשך ההתפתחות ההיסטורית שלנו, לא רק האיברים והאיזורים במוחנו שייכים זה לזה, אפילו הקונפליקטים נעשו קשורים.

כל ארועים בעייתיים הקשורים לנפש סמוכים זה לזה במוחנו היסטורית ואורגנית. אפילו עד כדי רקמות בעלות מבנה תאי זהה. ניתן  להבחין בסדר מופלא בטבע כשאנו לומדים להתבונן באורגניזם שלנו מבחינת ההתפתחות ההיסטורית שלו.

שאלה 11 - תוכל להביא דוגמאות כמה דוגמאות מחיי היומיום?

נאמר שאֶם עומדת על מדרכה ומחזיקה ביד בנה, משוחחת עם שכן. הילד משתחרר מאחיזתה ורץ לכביש, נשמעת חריקת בלמים בעת שמכונית פוגעת בו. האם נתפסה לא מוכנה וללא התראה. היא קופאת משותקת. הילד מאושפז במצב קריטי במשך ימים. ידיה של האם הופכות קרות כקרח, היא לא יכולה לישון או לאכול וחווה מתח מתמשך אשר כתוצאה ממנו מתחיל להווצר "קשר" בשַדָה השמאלי - במידה והיא ימנית. היא חווה קונפליקט אם-בן אופייני, והתגובה נרשמת במוחה הימני. ברגע שהילד חוזר הביתה והרופאים אומרים "היה לנו מזל, הילד החלים" כפות ידיה יתחממו ושלב פתרון הקונפליקט יתחיל. היא תישן יותר טוב והתאבון יחזור. זהו קונפליקט אופייני והמאפיינים בו זהים לבני אדם ובעלי חיים.

דוגמא נוספת: אישה מוצאת את בעלה במיטה עם חברתה הטובה ביותר. היא תסבול מקונפליקט תסכול-מיני. בהיבט הפיזי, מאחר והקונפליקט קשור ליחסי מין הוא יגרום לקרצינומה ברחם, במידה וזו אישה ימנית. לא כל אחד יחווה בהכרח את אותו קונפליקט בסיטואציה זהה. אם אותה אישה לא אוהבת את בעלה ושקלה להתגרש ממנו, היא לא תחווה את ההלם כקונפליקט מיני אלא כקונפליקט אנושי, מאחר ויחסי גבר-אישה אינם קיימים בין בני זוג אלה. במצב כזה הקונפליקט יהיה קונפליקט זוגי שיגרום לסרטן בשדה הימני אִם אותה אישה היא ימנית. ארוע זהה יוצר תגובה רגשית שונה אצל כל אדם.

העניין הוא לא מה קרה' אלא איזה רגש חווה הפציינט ברגע שהסד"ה ארע. אותו ארוע יכול ליצור קונפליקט מעורר פחד שגורם היפוגליקמיה, נפילת סוכר בדם אם האישה מוצאת את בעלה במצב מביש, נאמר עם פרוצה. הארוע עשוי לגרום גם לתחושת חוסר ערך עצמי בנוסף לכך, עם או בלי קונפליקט מיני, אם היא תמצא את בעלה עם אישה צעירה ממנה בעשרים שנה. תחושתה אז עשויה להיות "אני לא מסוגלת להתחרות" או "אני לא יכולה להציע לו מה שהיא יכולה". במקרה כזה השלד יגיב, עצם הערווה באגן הירכיים תיפַּגע, ייווצר מחסור בסידן שמבטא את תחושת חוסר הערך העצמי המיני שלה.

עליך לדעת כל זה כדי לגלות מה הפציינט חשב ברגע הסד"ה מאחר ובאותו שבריר השניה מותווה הנתיב בו תתפתח המחלה. נתיב זה מְתַאֶר תמונה מאד משמעותית מאחר וכל הפרעה וכן כל הבעיות העתידיות הקשורות מותנות בארוע חד פעמי זה. במקרה כזה יתכן אפילו קונפליקט אלרגי.

שאלה 12 - ד"ר האמר, האם אפשרי כבר לטפל בפציינט בעזרת חב"ס?

כעקרון כן, אבל החב"ס הוא רק החוק הראשוני בתהליך הביולוגי של "הרפואה החדשה". קיימים סה"כ חמישה תהליכים ביולוגיים שאותם זיהיתי באופן אמפירי, אשר ניצפו ותועדו ב-15,000 מקרים [בעת מתן הראיון]. אם נטפל מתוך יושרה, עלינו לבחון את כל חמשת התהליכים הביולוגיים.

שאלה 13- נתבונן אם כך בכל התהליכים. מהו החוק השני אותו גילית בתהליך הביולוגי?

החוק השני ב"רפואה החדשה" הוא העובדה שבכל מחלה קיימים שני שלבים.

שאלה 14 - בכל המחלות? לא רק סרטן?

כן, בכל המחלות קיימים שני שלבים - "קר" ו"חם". בעבר רופאים הכירו בסביבות 1,000 מחלות אך לא היו מודעים לשני השלבים. 500 מהן היו אמורות להיקרא מחלות "קרות" בהן כלי הדם מתכווצים וגורמים לחיוורון וירידה במשקל. ה-500 האחרות "חמות" ובהן עולה החום, כלי הדם מתרחבים, עייפות רבה ותאבון בריא. היה מקובל לחשוב שכל המחלות שניתן להמנע מהן, הן סוגים שונים של מחלה. כיום ידוע לנו שזה אינו מדוייק. לפי הידע הקיים בידינו כעת רק ב-500 מחלות ישנם שני שלבים. השלב הראשון הוא תמיד השלב הפעיל בקונפליקט ה"קר", מלווה בלחץ על מערכת העצבים הסימפתטית, והשלב השני, במידה וניתן לפתור את הקונפליקט, הוא תמיד שלב הריפוי-החלמה ה"חם". כמובן שה-ה"ה של שני השלבים נמצא באותו מיקום במוח, כך שניתן להתייחס אליהם כאילו היו אותו ה"ה. בסריקת סי.טי. בשלב הפעיל של הקונפליקט נראה טבעות ברורות כמו בדף מטרה ובשלב הריפוי - השלב השני, הטבעות מתמוססות בבצקת.

מהדוגמא הזו אנו רואים שהחוק הביולוגי חשוב לא רק בסרטן אלא ברפואה בכלל. גם אייל זקן שמגורש מהטריטוריה שלו ע"י אייל צעיר יחווה מתח מתמשך, יסבול מקונפליקט ביולוגי, כלומר קונפליקט טריטוריאלי מלווה ב-ה"ה במוחו מעל האוזן הימנית. האייל הזקן יתקוף את הצעיר מתוך רצון לזכות בטריטוריה שלו בחזרה. הוא לא יכול לאכול ולישון, הוא מרזה ובסופו של דבר יילקה בהתקף לב או אנגינה פקטוריס. במובן האורגני יש לו פגיעות בעורק הלב. הוא יתקוף את האייל הצעיר כי זו הדרך היחידה להבריח את היריב אל מחוץ לטריטוריה. לאחר מכן הוא יעבור תהליך החלמה ארוך. קצות הגפיים שלו יתחממו שוב, התאבון יחזור והוא יהיה עייף מאד. בשיא שלב ההחלמה הוא יחווה אוטם הלב כמשבר דמוי-אפילפטי. אם ישרוד, הוא יוכל לשלוט שוב בטריטוריה שלו. התופעה זהה בעולם החי כבעולם בני אדם. כאדם, הטריטוריה עשויה להיות החַוָוה או העסק שלו, משפחתו או מקום עבודתו וכו'. קיימות מספר טריטוריות בחיינו, אפילו מכונית יכולה להחשב כטריטוריה.

אצל בני אדם ניתן להבחין באוטם הלב רק אם הקונפליקט נמשך לפחות שלושה או ארבעה חודשים, אך אם הקונפליקט ארך למעלה משנה ותחילת השלב השני לא אובחנה, מצב זה עלול להיות קטלני. ניתן לאבחן זאת באופן מיידי ע"י סריקת סי.טי. אם תישאל איך זה שהרפואה טרם גילתה את חוק שני השלבים מאחר והוא כה ברור, התשובה לכך קלה בדיוק כפי שהיתה מסובכת עד כה. אם לא נמצא פתרון לקונפליקט, המחלה נשארת בשלב הראשון, כלומר האדם נשאר בשלב האקטיבי של הקונפליקט, מאבד משקל בהדרגה ובסופו של דבר נפטר כתוצאה מחולשה או תשישות כרונית. חוק שני השלבים מיושם רק כאשר אדם מסוגל לפתור את הקונפליקט. יחד עם זה, חוק זה חל על כל מחלה ובהתאם על כל קונפליקט, מאחר וכעקרון ניתן לפתור כל קונפליקט בדרכים שונות.

שאלה 15 - מהו החוק הביולוגי השלישי שגילית?

זהו התהליך האוֹנְטוֹגֶנֶטִי של מחלות מקבילות לגידולים וסרטן.

שאלה 16 - מהו הפרוש המעשי למונח "אוֹנְטוֹגֶנֶטִי"?

אונטוגנטי פרושו שכל המחלות נובעות מההתפתחות ההיסטורית של אדם.

שאלה 17 - איך גילית זאת?

גיליתי את התהליך האונטוגנטי של מחלות מקבילות לגידולים וסרטן אחרי שחקרתי בערך 10,000 מקרים. עבדתי באופן אמפירי לחלוטין, כפי שכל מדען טוב אמור לעבוד. תיעדתי את כל המקרים וצילומי ה-סי.טי. של המוח וכל הממצאים ההיסטורים. רק לאחר שצירפתי את כולם והשוויתי ביניהם שמתי לב שקיימת סיסטמה. זה היה מדהים, בעיקר מכֵיוָון שמעולם לא חשבנו שזה אפשרי.

היו פציינטים רבים שפיתחו גידולים תאיים בשלב האקטיבי של הקונפליקט, אך אחרים פיתחו גידולים בשלב ההחלמה, אחרי שהקונפליקט נפתר. לא יתכן שאלו היו מחלות זהות. כך שישנם שני סוגים של גידולים תאיים:

1) סוג אחד בשלב האקטיבי של הקונפליקט

2) סוג אחר בשלב ההחלמה

במחלות שבהן בשלב האקטיבי התאים מדלדלים ופוחתים (חורים, נמק, אולקוס או מורסות) - שלב ההחלמה מתאפיין בריבוי תאים. השוויתי בין הממצאים השונים ותמיד הבחנתי בסיסטמה. גידולים שנוצרו בשלב האקטיבי של הקונפליקט היו תמיד ערוכים ביחד בגזע המוח ובמוח הקטן. שני חלקי מוח אלה ביחד נקראים "המוח העתיק".

אם כן, כל סוגי הסרטן אשר יוצרים גידולים תאיים בשלב האקטיבי של הקונפליקט, נערכים במוח העתיק, שמנווט אותם. הגידולים כביכול, שהם בעצם רק סימפטום של "הצפה" בשלב הריפוי שנוצר כתוצאה מהתרבות מוגזמת של תאים בתהליך ההחלמה, נערכים במוח הגדול.

הֶקשר סיסטמתי זה התגלה ב-1987 ונקרא בשם "סיסטמה אונטוגנטית של מחלות מקבילות לגידולים וסרטן". עם החב"ס [חוק הברזל של הסרטן] והחוק הגורס שלכל מחלה שני שלבים, הוחל המיון הסיסטמתי הבסיסי של "הרפואה החדשה". 

"אונטוגנסִיס" פרושו המקור והתפתחותו של כל אינדיבידואל חי וקיים.

"אונטוגנטי" פרושו בהתייחס להתפתחותו של כל אינדיבידואל קיים. כך שהסיסטמה האונטוגנטית של גידולים, פירושה שלא המיקום של ה"ה במוח ולא סוג הגידול או הנמק שמתפתחים בהמשך, קורים במקרה, מאחר וכל דבר נגזר מראש באופן הגיוני באבולוציה ההיסטורית של אדם.

נֵאֶמַר שאוֹנְטוֹגֶנזַה הוא סיכום של פילוגניה [תולדות הגזע] (ההתפתחות האבולוציונית של האורגניזם או קבוצות אורגניזמים), ופרושו של דבר שהתפתחותם של מינים שונים עד האדם משחזרת את עצמה אצל תינוק בשלב העוברי ובתקופת הינקות. ידוע לנו ששלושת השכבות התאיות הראשוניות נוצרות בשבועות הראשונים להתפתחות עובר האדם וכל האיברים נגזרים מאותן שלוש שכבות של תאים:

1) השכבה הפנימית או האֶנְדוֹדֶרְם

2) שכבת הביניים או המֶזוֹדֶרְמִיס

3) השכבה החיצונית/עור חיצון, או האֶקְטוֹדֶרְם

ניתן לייחס כל תא וכל איבר בגופנו לאחת מאותן שכבות תאים. לאיברים המתפתחים משכבת התאים הפנימית יש מערך או מערכת ניווט משלהם בגזע המוח, החלק העתיק ביותר במוח האדם. במקרי סרטן הם מייצרים תאים עודפים כגידולים דחוסים של תאים מסוג Adeno.

לתאים, ובהתאם לאיברים אשר מתפתחים מהשכבה החיצונית יש מערך משלהם או מערכת ניווט בקליפת המוח של המוח הגדול, החלק הצעיר ביותר במוח האדם. במקרי סרטן הם גורמים להדלדלות ופיחות תאים, בצורה של מורסות, או שהם מאבדים תיפקוד ברמה האורגנית, בצורה של סוכרת או שיתוק.

בשכבת הביניים יש להבדיל בין הקבוצה הצעירה יותר והעתיקה יותר. לתאים, ובהתאם לאיברים השייכים לקבוצה העתיקה יותר של שכבת הביניים, יש את המערכים שלהם במוח העתיק. פירושו של דבר שהם עדיין משתייכים למוח העתיק ולכן מייצרים גידולים דחוסים של תאים מסוג Adenoid [פוליפים] בשלב האקטיבי של הקונפליקט.

לתאים, ובהתאם לאיברים השייכים לקבוצה הצעירה יותר של שכבת הביניים, יש את נקודת הניווט שלהם בשכבה הלשדית של המוח הגדול. הם מייצרים נמקים או רקמות מחוררות, ובהתאם, הדלדלות תאים המתבטאת כחורים בעצמות, בטחול, בכליות או בשחלות - ומכונים עצם-מוחלשת, טחול-מוחלש, כליה-מוחלשת או נמק בשחלה - בשלב האקטיבי של הקונפליקט.

מכל זה נוכל לראות שהסרטן אינו התפתחות חסרת הגיון של תאים המתרבים ללא אבחנה. זוהי הישנות מובנת ואפילו צפויה אשר נובעת כהמשך מדוייק לסיסטמה האונטוגנטית.

שאלה 18 - לא כל הגידולים דומים. אולי תוכל להבהיר ולהסביר את ההבדלים בין הגידולים השונים במחלות ספציפיות?

כן, זו בדיוק הסיבה מדוע עד כה לא ניתן היה להבחין בסיסטמה (שיטתיות) בהיווצרות הסרטן. כיום, בבתיה"ס לרפואה שאותה אני מכנה "רפואה של תלמידים" ישנן הגדרות לחלוקה שאין בהן קשר שיטתי. לטענת אנשים הסרטן קיים כאשר תאים מתרבים ללא אבחנה אך כפי שאנו רואים כעת, תאים עשויים להתרבות בהגזמה במצבים שונים, כמו בשלב הקונפליקט ובשלב ההחלמה.

לדוגמא, פציינט לוקה בקונפליקט הפרעות עיכול, בדומה לבליעת חתיכה גדולה אותה לא ניתן לעכל. נניח שקנה בית ונוכח שחוזה המכירה אינו בר תוקף, רימו אותו והוא מאבד את ביתו. הלם זה עשוי לעורר התפתחות גידול בקיבה מסוג קרצינומה, "אָדֶנוֹ", שהוא גידול שצורתו דומה לכרובית. קרצינומה זו מתפתחת בשלב האקטיבי של הקונפליקט, עם ה"ה בצידו הימני של גזע המוח, החלק העתיק ביותר במוח באזור הנקרא "קשרים".

דוגמא נוספת: פציינט סובל מקונפליקט הקשור במים, נוזלים וכד'. בזמן שחייה בים הפציינט הצעיר איבד כוחות והיה קרוב לטביעה אך ניצל ברגע האחרון. במשך חודשים הוא חולם על טביעה ואינו יכול להתקרב למים. הוא סובל מסרטן כליה (נמק בריקמת הכליה) ומפתח ריקבון בְּתָאֵי ריקמת הכליה עד שהכליה יוצאת מתפקוד. לאחר שנים הוא יוצא עם משפחתו לחופשה בים. מכיוון שבִּיתו אוהבת מים הוא מצטרף אליה. פעולה זו פותרת את הקונפליקט. בשלב ההחלמה מתפתחת ציסטה גדולה בכליה, תאים מתרבים ללא אבחנה. הציסטה מתקשה לריקמה המחוברת לכליה שתפקידה לסייע לכליה בזמן מתן שתן. כעת הגענו לסיבה המקורית לציסטה. סוגי סרטן או גידולים אלה בשום פנים ואופן אינם חסרי הגיון, נהפוך הוא, הם די יעילים.

כמו בדוגמא בה אדם בולע חתיכת מזון גדולה ואינו מסוגל לעכל אותה וכתוצאה נוצר גוש גדול, דבר זה אינו חסר הגיון מאחר והתאים הקשורים בעיכול ותאֵי המעי מייצרים מיצֵי עיכול בכמות גדולה כדי לעכל את חתיכת המזון.

את אותה אינטליגנציה ניתן לראות בציסטה בכליה, אשר תגרום לכליה מוגדלת כדי שניתן יהיה להשתין שוב. זו הסיבה שתאים מתרבים לגידולים שונים, אשר לא הובנה קודם לכן.

כעת אנו יכולים להבדיל ביניהם באופן מדויק ולהבחין בקיומם במוח בהקשר להיווצרות רקַמות [Histological formation] וקונפליקטים. כל הַקְשָרים האלה מרוכזים במערכת האונטוגנטית של גידולים ומחלות המקבילות לסרטן.

כל מחלה המוּכּרת לרפואה נוצרת בהתאם לחמשת חוקים ביולוגיים אלה. ניתן לבחון ולשחזר אותן לפי אותה מערכת אונטוגנטית של גידולים ומחלות המקבילות לסרטן.

תופעות אלה זהות הן בנפש והן במוח לאורך כל אחד מהשלבים, אך ברמה הפיזית הן שונות. ראינו כיצד המוח הַעָתיק מורֶה לאיברים לִיצוֹר הִתְרָבּות תאים מוגברת בשלב האקטיבי של הקונפליקט, בעוד המוח הגדול מעורר איברים ליצור חורים, נמקים ומורסות בשלב האקטיבי של הקונפליקט. בשלב הריפוי הם מגיבים הפוך. בשלב הריפוי המוח העתיק מנווט איברים לְפַרֶק גידולים בעזרת חיידקים מיוחדים, בעוד המוח הגדול מניע את האיברים למלא את החורים הנמקים והמורסות ע"י התנפחות בעזרת וירוסים ובקטריות.

שאלה 19 - אני מניחה שהגענו לחוק הרביעי?

כן, המערכת האונטוגנטית של חיידקים.

שאלה 20 - איזה תפקיד לתפיסתך ממלאים חיידקים במערכת? שמענו רבות על מערכת החיסון בהקשר זה.

עד היום סברנו שחיידקים גורמים לזיהום. תפיסה זו נראתה מדוייקת מאחר ומצאנו חיידקים בכל אינפקציה. במציאות, אין זה נכון. כל המערכת החיסונית היא "פאטה מורגנה", מבוססת על הנחות.

בנוסף, במקרים של מחלות הניתנות למניעה שכחנו או התעלמנו מהשלב הראשון, השלב האקטיבי של הקונפליקט. רק לאחר שהקונפליקט נפתר החיידקים נהיים פעילים. הם אכן מנותבים ומופעלים ע"י המוח. הם לא אויבים שלנו; הם מסייעים לנו ומשפיעים על הַכְוָונת האורגניזם שלנו. מתוך שהם מונְחים ע"י המוח, הם עוזרים לפרק גידולים סרטניים לאחר שתפקידם הסתיים, או לאחות חורים נמקים ורקמות פגועות מהקבוצות האחרות של המוח הגדול. הם עוזרינו הנאמנים, הפועלים הזרים! הקונצפט של המערכת החיסונית, הצבא שלוחם בחיידקים הרעים, היא פשוט שגויה.

שאלה 21 - הקשר זה מעלה מחשבות על שחפת. איך יכלו כל אותם אנשים שלפני 50 שנה נאלצו לחיות בסנטוריום, להתרפא משחפת?

אם נשאיר את השחפת בצד אחד של קשת הצלעות ונתרכז בשחפת האמיתית, נוכל לומר ששחפת היא שלב ההחלמה לאחר סרטן רֵיאתי מתקדם. סרטן ריאתי היה מאז ומתמיד קונפליקט הפחד ממוות ותמיד נבע מהמוח העתיק שלנו. הגידול מתפתח בשלב האקטיבי של הקונפליקט אך נסוג בשלב הריפוי בעזרת החיידק הפיטרייתי השחפתי, במידה וחיידקים אלה נמצאים בגוף. אז הם ייפלטו החוצה בשיעול המלוּוֶה בד"כ בכיח דמי, אשר הוא זה שהפחיד אנשים וגרם לפחד נוסף מהמוות. יש להודות שזה היה מעגל אכזרי.

אצל בעלי חיים זה עובד באופן נאמן למקור - גידולי הריאה נפלטים בשיעול ומה שנותר הם כיבים המאפשרים לנשום יותר בקלות מאשר קודם. אך אם החיידקים הפיטרייתיים השחפתיים אינם בנמצא, הפגיעה המחזורית תישאר בתוך הריאות.

היום, לאחר כל אותם עשורים, אנו עדיין נתקלים בפגיעות ריאה ישָנות למרות שהן לא פעילות מאחר ואינן יכולות להתפתח שוב. בעבר ראינו כיבים אלה של שחפת לא פעילה, מאחר והחיידקים הפיטרייתיים השחפתיים היו בכל מקום.

שאלה 22 - בבקשה ספר לנו על החוק הביולוגי החמישי.

חוק הטבע הביולוגי החמישי הוא ממש התמצית של ארבעת החוקים הקודמים. תמצית זו מכילה לא רק את החוקים הלגמרי מדעיים הקודמים, אלא גם פותח צוהר למימד נוסף. הוא הרוח של "הרפואה החדשה", שלוקח אותנו צעד גדול קדימה. חוק הטבע החמישי מאפשר לנו לקשור עובדות מדעיות עם מה שבעבר פירשנו כמשהו טראנסנדנטאלי, על טבעי, על חושי, או מובן רק באופן דתי. משהו שאנו חשים וחווים אך מעולם לא היה לו מקום בתבניות החשיבה המדעיות. חוק זה מאפשר לנו קשר בר הבנה ליקום הסובב אותנו ושאנו חלק ממנו.

ביסודה, כל מחלה אמורה להיות מוסברת כתוכנית אבולוציונית ביולוגית רבת חשיבות של הטבע. במלים אחרות, כל מחלה מייצגת תוכנית מסויימת שבאה כפתרון לקונפליקט ביולוגי יוצא דופן ובלתי צפוי. זוהי דרך חדשה להבין מחלות כתוכנית ביולוגית רבת חשיבות של הטבע, המוסברת ע"י אבולוציית המינים.

כעת ביכולתנו לראות ולתפוס בפעם הראשונה, שלא רק שקיים סדר בטבע, אלא שלכל תהליך אינדבידואלי בטבע יש משמעות ביחס לכל אשר קיים.

שאלה 23 - אולי נעבור לטיפול המעשי בקונפליקטים. האם שיחות טיפוליות הן הצעד הראשון?

לא ממש. אין לנו צורך בשיחות טיפוליות המשמשות לפסיכותרפיה, אך כמובן שעלינו לדבר על הבעיה. הבה נתבונן שוב בממלכת החיות. חיה תוכל לשרוד אם קיים פתרון אמיתי לקונפליקט. האייל הזקן ישרוד רק אם יזכה מחדש בטריטוריה שלו. כאשר גור נחטף מאימו היא תשרוד רק במידה ותקבל את הגור חזרה. הריפוי בטבע קיים כחלק ממעגל החיים, כך שנקבה ממליטה מייד צאצא חדש כדי לפתור את הקונפליקט.

עלינו לפתור קונפליקטים באופן פראקטי וריאלי ביותר, כמו החיות. גבר שאישתו עזבה אותו זקוק לקבל חזרה את אישתו, או אישה חדשה. האייל זקוק לטריטוריה שלו או לטריטוריה חדשה. פתרון קבע הוא הפתרון הטוב ביותר.

אם אין פתרון פראקטי, אנו מנסים שיחות טיפוליות כאפשרות שניה. התרפיה המסורתית בה השתמשו עד היום היתה "קח קצת תרופות ותירגע".

הטבע לא יצר את שלב המתח ללא סיבה, מאחר ורק כתוצאה מהמצוקה הנפשית אדם יוכל לפתור את הקונפליקטים שלו. שלב זה מתקיים כדי להורות לפציינט שקיימת אפשרות לפתור את הקונפליקט. אם היינו נותנים כדורי הרגעה לאייל הוא לא היה מסוגל להילחם ולהחזיר לעצמו שליטה בטריטורה. במצב כזה הוא היה משתתק ולא מסוגל להבריח אף מתחרה.

אפשר לראות בפסיכיאטריה כיצד פציינטים שמקבלים כדורי הרגעה נעשים חולים כרוניים. היכולת הטבעית לפתור קונפליקטים נשללה מהם וכתוצאה מכך חלקם עשויים לבלות את שארית חייהם בבתי חולים פסיכיאטריים.

שאלה 24 - ד"ר האמר, איך ניתן לעבוד באופן תרפויטי בעזרת חמשת החוקים הביולוגיים שגילית?

עלינו להבין שהפציינט הוא בעל שלושה רבדים: נפשי, מוחי ואורגני, ושלושתם יחד מהווים אורגניזם. עלינו לחשוב על דרך הטיפול החדשה במושגים של אותם שלושת רבדים, או כהמשך שלהם.

ראשית כל, הכרחי לגלות מה הסד"ה (הקונפליקט שגרם להלם) ותוכן הקונפליקט, אם ניתן, בשלושת המישורים, וזה יש לעשות באופן מאד עירני ובזהירות מירבית. הכרחי לדעת אם הפציינט כותב ביד ימין או שמאל כדי לקבוע באיזה צד של המוח הוא משתמש. עלינו לקבוע מה מצבו ההורמונאלי: האם זו נקבה בשלה מינית, האם היא הרה? האם היא משתמשת בגלולות מונעות הריון (אשר משתקות את ייצור ההורמון בשחלות)? אולי היא בגיל הבלות? אותו הדבר לגבי גבר. שינויים הורמונליים עשויים לגרום לשנות את צד המוח בו אדם משתמש, כך שאישה הנוטלת גלולות נגד הריון מגיבה באופן גברי ועם מאפיינים זכריים. אישה הנוטלת גלולות נגד הריון תסבול מקונפליקט טריטוריאלי אם בעלה יעזוב אותה, יֵצֶא מהטריטוריה שלה.

לא נחפש את הקונפליקט במישור הנפשי בלבד. עלינו לאתר את המיקום המדוייק שלו במוח בהתאם לשלב הקונפליקט בזמן התפתחות המחלה (לפי תאור הפציינט את העבר שלו) ובדיקות. מיקום ה-ה"ה במוח יימצא במקביל לאיבר שלקה בסרטן. כל אזור במוח משוייך באופן ברור ביותר לאיבר בגוף ולהיפך. הפתרון לקונפליקט יתחיל ברמה הנפשית, מאחר והבעיה האמיתית היא הבסיס לקונפליקט.

אימו של הילד שנפגע ממכונית חייבת להחלים. גבר שסובל מקונפליקט טריטוריאלי לאחר שאיבד את עבודתו חייב למצוא עבודה או טריטוריה אחרת, לצאת לגימלאות, להצטרף למועדון כלשהו או להקדיש את זמנו לתחביב. קיימים פתרונות אפשריים רבים לכל קונפליקט. בטבע הפתרונות הם חלק ממעגל החיים. לדוגמא, כשטלה נגנב מאימו, הכבשה מוצאת פתרון בצורת המלטת ולד חדש. גם אצל בני אדם ההריון הוא בעל קדימות החל מהחודש השלישי ואילך - סרטן לא יכול להמשיך להתפתח מאחר ולהריון יש קדימות חד משמעית.

ברמת המוח רוב הקונפליקטים באים לביטוי כאשר מתפתחת בצקת כסימן להחלמה. יש לעקוב אחר הלחץ במוח הפציינט כדי שלא יפול לתרדמת [קומה]. בשלב זה במקרים קלים יותר, קפה, תה, ויטמין סי, קוקה קולה, או תחבושת קרח יכולים לעזור. במקרים קשים יותר, קורטיזון (במינון נמוך) הוא הבחירה המועדפת כיום. קורטיזון אינו מרפא סרטן, השימוש בו הוא רק כתרופה לבצקת במוח ובאיבר הנגוע בשלב ההחלמה, כפי שמשתמשים בו לכאב בַּעֶצֶם כאשר חלה נפיחות במעטפת העצם. במקרים הקשים ביותר על הפציינט להמעיט בשתיית נוזלים, להחזיק את ראשו למעלה ולהמנע משמש ישירה. אם יש בצקת בצד הגוף יש להמנע מלשכב על אותו צד.

ברמה האורגנית, החלק שאובחן ע"י רופאים כגידול תמיד נותח והוסר, הן בשלב הפעיל של הקונפליקט והן בשלב ההחלמה. במישור זה קיימת כיום תפיסה עתידית חדשה. כאשר הקונפליקט נפתר, ניתוח או הקרנות יהפכו להיות חריגים ולא הכלל שלפיו נוהגים, ואז רק במידה והגידול מטריד את הפציינט, למשל במקרה של כליה מוגדלת כתוצאה מציסטה או טחול מוגדל כתוצאה מנמק בטחול בשלב ההחלמה (נמק בטחול היה התשתית האורגנית לקונפליקט של דימום ופציעה המלווים בירידה בייצור כדוריות הדם בשלב האקטיבי של הקונפליקט).

פירושו של דבר שעלינו לטרוף מחדש את הקלפים. בעקבות הידע שמביאה "הרפואה החדשה" נדרש מאיתנו לשקול מה ניתן עדיין לעשות, מה חשוב באמת ומה הן שיטות הטיפול בהן לא נשתמש יותר. כאשר לפציינט יש אפשרות לבחור אם לעבור ניתוח להסרת גידול במעי - כאשר ידוע לו שהקונפליקט כבר נפתר ובד"כ הגידול מפסיק להתפתח - ב-99% מהמקרים הפציינט יאמר "דוקטור, אם זה לא יציק לי בשלושים-ארבעים השנים הבאות  אני מעדיף לקחת סיכון. תשאיר אותו במקומו".

שאלה 25 - האם תוכל להסביר מדוע ה חב"ס נקרא חוק "ברזל"?

הוא נקרא "ברזל" מאחר וזה חוק ביולוגי. העובדה שלילד תמיד חייבים להיות אם ואב היא דוגמא לחוק ביולוגי. תמיד יהיו שני שותפים כאשר מדובר בהבאת ילד לעולם. ב"רפואה החדשה" ישנם חמישה חוקים ביולוגים:

- חוק החב"ס (חוק הברזל בסרטן)

- שני השלבים מתקיימים בכל מחלה

- הסיסטמה האונטוגנטית של גידולים וסרטן ומקבילותיהם

- הבנת כל מחלה-כביכול המתנהלת בהתאם לחוק (ומובנת מבחינה אונטוגנטית ופילוגנטית [אבולוציונית]) של תוכנית טבע ייחודית, ויחד עם זה יש לה משמעות כשלעצמה.

- תוכנית הנפש. כשקונפליקט נפתר "תוכנית" מסויימת מופעלת והטיפול מתרחש אוטומטית. אך לפי חוקי טבע אלה, אם הפציינט אינו מסוגל לפתור את הקונפליקט, התוכנית לא תתקיים והפרט ימות. חוק חד משמעי זה הוא הסיבה לכך שהחוק נקרא "חוק ברזל".

שאלה 26 - מהו משך הזמן שעלינו לצפות, בהתחשב בסיבוכים הצפויים בשלב ההחלמה?

באופן טבעי, הפציינט ישאל את הרופא כמה יזמן ייקח עד לריפוי המחלה. אם נעבוד באופן אחראי ונמצא שהסד"ה וכן משך הזמן שעבר עד שהקונפליקט נפתר, נוכל לחשב כמה זמן ארך הקונפליקט. בעזרת פּרטֵי תולדות מחלה מדוייקים ניתן גם לגלות מה משקל תוכן הקונפליקט. מתוך משך הזמן והאינטנסיביות, ניתן להעריך את עוצמת הקונפליקט.

התקף אפילפסיה או משבר אפילפטי במהלך שלב ההחלמה. עלינו להכיר סיבוכים אלה מאחר ולעיתים הם עשויים לגרום למוות. אף על פי כן, נוכל להציל חיים ע"י שנכין עצמנו להתמודד עם חלק מהמסיבוכים במהלך שלב ההחלמה בעזרת תרופות, בעיקר קורטיזון.

הגורם החשוב ביותר כאן, הוא שהפציינט מודע לסיבוכים האפשריים ויש לו בטחון שהרופא מבין את כל תהליך המחלה, מאחר ורק כך גישתו ביחס למחלה תשתנה ותרגע. הרופא יהיה מודע לשלב האקטיבי של הקונפליקט ויוכל לנתב את תהליך הריפוי באופן הראוי, בהתאם למצב או לנסיבות. זה יאפשר להגיע לדרגת אמון גבוהה בין הפציינט לרופא.

סביר להניח שפציינט לא ייתקף בפחד כאשר הרופא יאמר לו שיש לו אנגינה זיהומית. מהי אנגינה זיהומית? זהו השלב לאחר ההחלמה מסרטן מסוג קרצינומה בשקדים. רופאים העלו בהרבה את כמות המשטחים שהם לוקחים מהשקדים של הפציינטים. ואז הם אומרים לפציינט שיש לו סרטן שקדים, מה שנכון עובדתית, אך התוצאה הסבירה תהיה שהפציינט ייתקף בפאניקה. הפאניקה עלולה לגרום לקונפליקט הלם נוסף - למשל פחד-מסרטן, או פחד-מוות יעוררו סרטן חדש, מה שעל פניו יאושש את הדיאגנוזה הראשונית של הרופא.

שאלה 27 - האם לטענתך גרורות אינן קיימות?

בהחלט! מה שהרופא ההדיוט רואה הוא סרטן חדש ובהמשך לאבחון ולפרוגנוזה שלו הוא גורם לפציינט קונפליקט הלם חדש. האגדה על הגרורות היא אגדה של הנחות שלא הוכחו. אף חוקר סרטן לא ראה מעולם תאים סרטניים בעורקים של חולה סרטן כלשהו, היכן שהיינו מוצאים תאים אלה אם היה עליהם לשחות לחלקים הפריפריאליים של הגוף.

שאלה 28 - ד"ר האמר, מה חלקם של החומרים המסרטנים, והאם תזונה בריאה מונעת או מעכבת סרטן?

אין דבר כזה, חומרים מסרטנים! מדענים ערכו ניסויים על כל-כך הרבה חיות ומעולם לא מצאו חומר מסרטן. ניסוי מטופש נערך על חולדות, כאשר במשך שנה שלמה ריססו את חוטמן בגז רעיל (פורמלדהייד) מרוכז, חומר שחולדות נמנעות ממגע איתו. החיות האומללות לקו בסרטן רירית האף. הן לא לקו בו כתוצאה מהגז, אלא בגלל שלא יכלו לסבול את הגז ופיתחו סד"ה [DHS, סינדרום דירק האמר] - קונפליקט ביולוגי של אי-רצון-להריח את החומר!

שאלה 29 - מה הסכנה בקרינה רדיואקטיבית?

קרינה רדיואקטיבית כמו זו שנגרמה מהתאונה בצ'רנוביל, אוקראינה, תשמיד תאי גוף ללא אבחנה, במיוחד תאים פרימיטיבים ותאי מח העצם, מאחר ומדרך הטבע תאים אלה מתחלקים בשיעור הגבוה ביותר. אם מח העצם - היכן שנוצר הדם - נפגע והגוף מצליח להחלים, תתפתח לוקמיה, שבעקרון היא כמו לוקמיה בשלב ההחלמה לאחר סרטן עצם. הסד"ה של סרטן העצם הוא "אני חסר ערך". אם אקצין, אומר שתסמיני הדם בלוקמיה אינם ספציפים, לא רק בסרטן, אלא בכל מצב של החלמת מח העצם. העובדה שחולי לוקמיה אינם מחלימים נובעת מבּוּרוּת הרופאים המטפלים בכימותרפיה ו/או הקרנות עד שמח העצם הנותר מתכלה. זה ההיפך המוחלט ממה שנדרש. בקצרה, הקרנות הן רעות, הן הורגות את התאים, אך הן לא מסרטנות מאחר והסרטן מתחיל אך ורק מהמוח.

שאלה 30 - מה לגבי תזונה בריאה?

הרעיון שמזון בריא יכול למנוע סרטן, אף הוא מטופש. אינדיבידואל בריא, אדם או בעל חיים, באופן טבעי פחות חשוף לכל סוגי הקונפליקטים, כפי שהסיכוי שעשירים ילקו בסרטן נמוכים בעשרות מונים מאשר עניים, מכֵיוַון שבאפשרותם לפתור קונפליקטים רבים בעזרת פנקס צ'קים.

שאלה 31 - ד"ר האמר, מהי המשמעות של כּאֶב ב"רפואה החדשה"? כיום כאב נחשב לסימן שלילי.

כן, כאב הוא בעיה מסובכת במיוחד. קיימות קבוצות שונות של כאב: כאב בשלב האקטיבי של הקונפליקט, כמו אנגינה פקטוריס או אולקוס, וכאב בשלב ההחלמה אשר נגרם כתוצאה מנפיחות, בצקת או היווצרות צלקת ברקמות. הכאב בשלב האקטיבי של הקונפליקט במקרה של אנגינה פקטוריס נמוג ברגע שהקונפליקט נפתר. ניתן לפתור כאב זה במישור הנפש.

כמובן שהם יודעים זאת, אך נוח יותר לבחור בדעה הדוגמטית לפיה כאב הוא התחלת הסוף ולא נותר מה לעשות אלא לקצר את הסבל באופן מיידי. פשוט מתעלמים מהריפוי הטבעי של הגוף, כך שסרטן נשאר מחלה סופנית לפציינט הבּוּר שאותו ניתן לתמרן במניפולציות.

שאלה 32 - איך היית מסכם את החשיבות של ה"רפואה החדשה", מה תמציתה?

"הרפואה החדשה" היא היפוך מוחלט של "הרפואה ההיפותטית" הנוכחית. לרפואה זו נדרשות 500 עד 1,000 היפותזות ו-1,000 היפותזות נוספות מאחר ועם כל אוסף העובדות שלהם, הם לא יודעים כלום פרט לעבודה על פי סטטיסטיקות.

שאלה 33 - ד"ר האמר, מה פירוש התואר "מורשת הרפואה החדשה"?

אני מאמין שהידע של "הרפואה החדשה" הוא מורשתו של בני המת, דירק.

מותו גרם לי לחלות בסרטן. בלב שלם, יש לי סמכות להנחיל מורשת זו לכל אלה שלקו במחלה, כדי שבעזרת "הרפואה החדשה" הם יוכלו להבין את מחלתם, לנצח אותה ולהחלים.


רשימת מונחים

  • אנמנזיה: היסטוריה של החולה בהקשר של המחלה
    Anamneses: case history of a medical patient in the context of the disease 
  • גזע המוח: החלק העתיק ביותר במוח
    Brain stem: The oldest brain
  • קרצינומה: סוג של סרטן (לפי ההמינוח הרפואי הסטנדרטי)
    Carcinoma: A cancer (in traditional medical terms)
  • המוח הקטן: חלק עתיק במוח
    Cerebellum: The old brain
  •  המוח הגדול: החלק החדש יותר במוח מחולק לשתי המוספירות - אצל אדם ימני, הצד הימני של המוח הוא הצד הזכרי והצד השמאלי של המוח הוא הצד הנקבי. אצל אדם שמאלי - הכיוון הפוך.
    Cerebrum: The new brain divided into two hemispheres - with a right handed patient, right brain side is the male side and left brain side is the female side. In a left-handed patient it is reversed
  • השלב האקטיבי של הקונפליקט (נקרא באתר זה: השלב הפעיל) אם מנוהל מהמוח הישן, מביא לשגשוג רקמות. אם מהמוח החדש, מביא להתפרקות (כיוב) של רקמות.
    Conflict active phase: "Active phase" - from the old brain, it is tissue growth; from the new brain, it is tissue breakdown. This is reversed in the healing phase
  • קונפליקטוליזיס  (נקרא באתר זה: פתרון הקונפליקט): פתרון או המסה של קונפליקט - מביא להתחלת שלב החלמה
    Conflictolysis: Resolution of conflict
  • סריקת סי.טי: צילום רנטגן ממוחשב (טומוגרפיה) של המוח
    CT Scan: Computed Tomography of the brain
  • סד"ה: סינדרום דירק האומר - הלם קונפליקט - תוכן הקונפליקט קובע את ה-ה"ה במוח ואת מיקום הסרטן באיבר (נקרא באתר זה: קונפליקט)
    DHS: Dirk Hamer Syndrome - conflict shock - the conflict content determines the HH in the brain and the location of cancer on the organ
  • בצקת: חלחול נוזל לתוך הרקמות, סימן לתחילת שלב התיקון (שלב הריפוי)
    Edema: Infiltration of tissue with fluid; sign of restitution/ healing phase
  • החלשה, התשה: כוח שריר מדולדל או חסר
    Enervation: Deprivation of nerve force or vigour
  • פאטה מורגנה: מיראז' - חזיון תעתועים, כל מה שנראה אמיתי אך אינו
    Fata Morgana: Mirage - anything that appears to be real but is not
  • שלב ההחלמה (נקרא באתר זה: שלב התיקון): שלב "חם" בתהליך ההחלמה, מתחיל רק לאחר שהקונפליקט נפתר (סרטן מפסיק לגדול)
    Repair Phase: "Hot" healing phase only after a conflict has been solved (cancer stops)
  • ה"ה: המושב הקומי של האמר - ה"ה במוח הינו שידור של רישום האזור במוח למיקומו באיבר
    HH: HAMERschenHerd - HH in the brain is the relay area from the brain to the organ location
  • היסטולוגיה: תורת רקמות הגוף
    Histology: Study of tissues
  • חב"ס: חוק הברזל של הסרטן (ראו גם: החוק הראשון של הרפואה החדשה)
    IRC: Iron Rule of Cancer