החוק הראשון - הקונפליקט

הקריטריון השני 

קריטריון זה נובע מכך שהארוע נתפס בתת המודע כמאיים על קיומו של האורגניזם או על יכולתו להתרבות ולהעביר את הגנים שלו הלאה. שימור עצמי ורביה הן שתי הדרישות הבסיסיות, ואולי היחידות, שהאבולוציה, או הבריאה, הציבו לכל האורגניזמים באשר הם. כל איום על הקיום ו/או על יכולת הרבייה, מציב בפני האורגניזם קונפליקט שיש לתת לו מענה מיידי. התוכנית הביולוגית המיוחדת היא הדרך של הטבע לעשות זאת.

תת המודע שלנו הוא החלק המנהל באופן אוטומטי את הרוב העצום של הפעולות הנדרשות להתנהלות היומיומית שלנו, מנשימה תאית ועד נהיגה ברכב. אך תת המודע שולט רק על הגוף, ולא על שום דבר אחר בעולם שסביבנו. לכן, כאשר תת המודע תופס ארוע כלשהו כאיום המהווה קונפליקט, הוא יכול להגיב רק על ידי ביצוע שינויים באיבר או איברים בגוף, וכך הוא עושה, על ידי הפעלת תב"מ, אשר  פועלת בו זמנית בנפש, במוח ובאיבר בגוף שיש בו כדי לתת מענה לאיום. מסיבה זו, אנו קוראים לתגובה הזו תוכנית ביולוגית.

אצל חיות, ארוע כזה יכול להיות טורף המאיים על החיים, או זכר מתחרה בלהקה המאיים על האפשרות של זכר האלפא להתרבות. אצל בני האדם הענין מסובך יותר, מאחר ולנו יש את היכולת לדמיין ולחשוב באופן ציורי. עקב כך, תת המודע שלנו יכול לתפוס גם ארועים דמיוניים, או מחשבות שונות, כקונפליקט המאיים עלינו, ולהפעיל תב"מ להתמודדות עם הקונפליקט.

לדוגמה, מחסור במזון או אובדן של כסף יכולים כולם להיתפס כקונפליקט רעב. אך גם חשש מאובדן כסף עקב השקעה גרועה יכול להיתפס כך. תאונת דרכים יכולה להיתפס כהתקפה חזיתית, אך גם כמעט תאונה, זיכרון של תאונה או אפילו חלום על תאונה, יכולים להיתפס כך. בעוד שבמודע אנו יודעים לרוב להבדיל בין מציאות לדמיון, חשוב לזכור כי עבור תת המודע שלנו, דימיון ומציאות הם הינו הך.

הקריטריון השלישי 

מסביר כי הקונפליקט משפיע בו-זמנית על הנפש, על המוח ועל האיבר. זוהי השפעה שניתן לחוות אותה ואף למדוד ולתעד אותה, וזה בדיוק מה שעשה ד"ר האמר.

בואו נראה איך זה קורה בכל רמה ורמה.

הערה חשובה: 

החוק הראשון הוגדר בשלב מאוד מוקדם ביחס לשאר התגליות במחקרו הארוך של ד"ר האמר, בזמן בו הוא חשב על תגליתו בעיקר במושגים של מציאת הגורם לסרטן. החוק התברר בהמשך כנכון לכל המחלות, אך דומה כי רבים מתפקודי הגוף הרגילים (דהיינו, אלו שאינם נחשבים "מחלה") מצייתים גם הם לתהליך המתואר בו, של קונפליקט המביא לתוכנית ביולוגית. עוד על כך במאמר הרחבה זה הסוקר היבטים משוערים נוספים של החוק הראשון.

סיכום

החוק הראשון מראה כיצד קונפליקט המהווה איום על השרדות האורגניזם או יכולת ההתרבות שלו מביא לתגובה אוטומטית מולדת של הגוףנפש. הקונפליקט נרשם בו זמנית בנפש, במוח ובאיבר. התגובה תהיה הפעלה של תוכנית ביולוגית אשר תביא לשינויים באיבר או רקמה, שינויים שמטרתם לפשט את התמודדות עם הקונפליקט ולחזק את האורגניזם לאתגרים דומים נוספים בהמשך.

כעת הבה נלמד על החוק השני, המפרט את התוכנית הביולוגית והשלכותיה, ומחבר אותנו למציאות הבריאותית ולמה שאנו נוהגים לכנות "מחלה".