​ה​הבחנה בין הנפש, המוח והגוף היא אקדמית בלבד.   במציאות ​ ​הם כולם שלם אחד

​ד"ר ריקה גירד האמר

החוק הראשון - הקונפליקט

ד"ר האמר הגדיר את הרפואה החדשה על ידי חמישה חוקי טבע, אשר מתארים את הגורם למה שנקרא מחלה, את התנהלותה ואת הגורמים השונים המשפיעים על התנהלות זו. מאמר זה עוסק בחוק הראשון של הרפואה החדשה.

הבהרה ותניית פטור: 
הידע המובא בדף זה מקורו בלמידה אישית והוא מיועד להשכלה כללית בלבד. השימוש הנעשה בידע זה הוא על אחריות המשתמש בלבד. הכותב אינו רופא. מילים עם השורש רפא (כמו רפואה או ריפוי), אם מופיעות בדף, אינן קשורות או מרמזות על ריפוי ע"י רופא או בשיטות המקובלות ברפואה הרגילה.
קראו עוד מדוע נדרשת הצהרה זו...


​החוק הראשון של הרפואה החדשה נקרא, חוק הברזל של הסרטן, מאחר והאמר החל את מחקרו בהקשר של סרטן. מאוחר יותר וככל שהתפתחה הבנתו את ההשלכות של ממצאיו, הורחב החוק והוא כולל כעת את כל המחלות כולן, למעט אלו הנובעות מהרעלה, פציעה או חסר תזונתי.

לחוק הראשון שלושה קריטריונים:

  • קריטריון ראשון: כל מה שנקרא "מחלה" (ולהלן תוכנית ביולוגית מיוחדת - תב"מ) נובע מקונפליקט, שהוא הלם בלתי צפוי, אקוטי ומבוֹדֶד, הקורה בו-זמנית ברמת הנפש, המוח והגוף.
  • קריטריון שני: תוכן הקונפליקט קובע  איזה איבר יושפע ממנו ואיזה ​מוקד במוח ינהל את ה​התוכנית הביולוגית.
  • קריטריון שלישי: כל תב"מ ​פועלת בו זמנית בשלוש הרמות של הנפש, המוח והאיבר.

​​הבה ננסה להבין את זה במילים פשוטות.

הקריטריון הראשון ​מראה כי כאשר אדם (או בעל חיים) אחר חווה מה שמהווה עבורו הלם משמעותי, יביא הלם זה לקונפליקט ש​יפעיל את אותה תוכנית ביולוגית מיוחדת (אותה נכיר ​בהמשך, במאמר על החוק השני). אך כדי שההלם הזה אכן יביא להפעלת תב"מ, עליו לענות לשלושה תנאים.

  • ראשית, הוא צריך להיות ארוע פתאומי ולכן בלתי צפוי. הארוע תופס את האורגניזם לא מוכן וללא אסטרטגיה להתמודדות עם מה שקרה. ​
  • שנית, עליו להיות מיידי מאוד (אקוטי). אפילו שניות בודדות של ​התכוננות לארוע, מבטלות למעשה את ההשפעה הדרמטית הזו שלו.
  • שלישית, הארוע מבודֶד את האורגניזם​. אצל בני אדם, הארוע ​יהיה משהו שלא ניתן לדבר עליו, ולא ניתן לתקשר את החוויה והתחושה שחווינו, לפעמים אפילו לא עם עצמנו. אנו מרגישים לגמרי לבד עם התחושה הקשה הזו.

​כאשר ארוע עונה לתנאים אלו הוא נחשב לקונפליקט ביולוגי משמעותי אשר יביא להפעלת תב"מ.

בין חוק טבע לתאוריה במדע

חוק טבע הינו תאור של מה שקורה, ותמיד יקרה, כאשר תנאים מסויימים מתממשים. חוק טבע מתאר את הטבע באופן המאפשר לדעת מה תהיה התוצאה בהתקיים תנאים מסויימים, ולכן גם מה היו התנאים שהביאו לתוצאה מסויימת. לדוגמה, במצב של כוח כבידה, תפוח בנפילה חופשית תמיד יפול ישר למטה, כפי שהבין ניוטון עת נמנם לו תחת העץ. התפוח שנפל על מצחו של ניוטון הבהיר לו כי התקימה נפילה חופשית בתנאי כוח כבידה.
חוק מסביר מה קורה אך אינו מסביר לָמה ואיך זה קורה.

תאוריה הינה ניסיון להסביר את הלָמה על ידי פיתוח של השערה או סדרת השערות (היפותזות) על סמך עובדות ידועות. מרגע הצגתה מתקיימים ניסויים שמטרתם לשלול את התאוריה (כן, ככה זה במדע), והיא משתנה ומתעדכנת ככל שמתגלות עובדות רלוונטיות חדשות, או שהיא נזנחת, אם אינה מתאימה לעובדות החדשות שהתגלו.

​שום כמות של ניסויים לא תוכל ​לעולם להוכיח כי אני צודק, אך ניסוי יחיד יכול להוכיח את טעותי.

​​ ​אלברט איינשטיין

בעוד שחוק טבע הינו תאור קבוע ובלתי משתנה, תאוריה משתנה כל העת. בעוד שחוק טבע נכון כל עוד מתקיימים התנאים המוגדרים, תאוריה תמיד נמצאת בספק בדבר נכונותה.

לכן, כאשר זיהה ד"ר האמר את הכללים של הרפואה חדשה, וככל שהתקדם במחקרו, הוא הבין כי גילה חוקי טבע הפועלים תמיד, בכל החיים עלי אדמות, בהתקיים התנאים המסויימים.

הקריטריון השני נובע מכך שהארוע נתפס בתת המודע כמאיים על קיומו של האורגניזם או על יכולתו להתרבות ולהעביר את הגנים שלו הלאה. שימור עצמי ורביה הן שתי הדרישות הבסיסיות, ואולי היחידות, שהאבולוציה, או הבריאה, הציבו לכל האורגניזמים באשר הם. כל איום על הקיום ו/או על יכולת הרבייה, מציב בפני האורגניזם קונפליקט שיש לתת לו מענה מיידי. התוכנית הביולוגית המיוחדת היא הדרך של הטבע לעשות זאת.

תת המודע שלנו הוא החלק המנהל באופן אוטומטי את הרוב העצום של הפעולות הנדרשות להתנהלות היומיומית שלנו, מנשימה תאית ועד נהיגה ברכב. אך תת המודע שולט רק על הגוף, ולא על שום דבר אחר בעולם שסביבנו. לכן, כאשר תת המודע תופס ארוע כלשהו כאיום המהווה קונפליקט, הוא יכול להגיב רק על ידי ביצוע שינויים באיבר או איברים בגוף, וכך הוא עושה, על ידי הפעלת תב"מ, אשר רצה ופועלת בו זמנית בנפש, במוח ובאיבר בגוף שיש בו כדי לתת מענה לאיום. מסיבה זו, אנו קןראים לתגובה הזו תוכנית ביולוגית.

אצל חיות, ארוע כזה יכול להיות טורף המאיים על החיים, או זכר מתחרה בלהקה המאיים על האפשרות של זכר האלפא להתרבות. אצל בני האדם הענין מסובך יותר, מאחר ולנו יש את היכולת לדמיין ולחשוב באופן ציורי. עקב כך, תת המודע שלנו יכול לתפוס גם ארועים דמיוניים, או מחשבות שונות, כקונפליקט המאיים עלינו, ולהפעיל תב"מ להתמודדות עם הקונפליקט.

לדוגמה, מחסור במזון או אובדן של כסף יכולים כולם להיתפס כקונפליקט רעב. אך גם חשש מאובדן כסף עקב השקעה גרועה יכול להיתפס כך. תאונת דרכים יכולה להיתפס כהתקפה חזיתית, אך גם כמעט תאונה, זיכרון של תאונה או אפילו חלום על תאונה, יכולים להיתפס כך. בעוד שבמודע אנו יודעים לרוב להבדיל בין מציאות לדמיון, חשוב לזכור כי עבור תת המודע שלנו, דימיון ומציאות הם הינו הך.

הקריטריון השלישי מסביר כי הקונפליקט משפיע בו-זמנית על הנפש, על המוח ועל האיבר. זוהי השפעה שניתן לחוות אותה ואף למדוד ולתעד אותה, וזה בדיוק מה שעשה ד"ר האמר.

בואו נראה איך זה קורה בכל רמה ורמה.

​ברמת הנפש

לתפיסת הרפואה החדשה, הנפש היא חלק בלתי נפרד מהביולוגיה שלנו. הנפש חווה את הקונפליקט ומבצעת הערכה מיידית וסוביקטיבית לגמרי של המצב המאיים. הערכה זו היא שקובעת איזה קונפליקט יירשם בנפש, באיזה מוקד במוח תהיה פגיעה ואיזה איבר יושפע מהקונפליקט ולמעשה איזו תב"מ תופעל להתמודדות עם האיום הנתפס.

הערכה סוביקטיבית זו של הנפש מושפעת כמובן מניסיון חייו של אדם, מאופיו, מאמונותיו, מתרבותו וממשתנים רבים אחרים בחייו. מסיבה זו, אותו אירוע יכול להפעיל תב"מ שונה אצל אנשים שונים שחוו אותו יחדיו, ארועים שונים יכולים להפעיל את אותו תב"מ אצל אדם מסויים וארוע אחד יכול להפעיל יותר מתב"מ אחד בו זמנית אצל אדם יחיד. הכל בהתאם לאופן הסובייקטיבי בו נתפס הארוע.

לדוגמה, בגידה בחיי הנישואין יכולה להיתפס כקונפליקט דאגה בקן (מפחד עזיבת בן/ת הזוג), כקונפליקט ירידת ערך עצמי ("אני לא מספיק טוב​/ה"), כקונפליקט של טינה / כעס (עקב הרמייה) ו/או כקונפליקט פחד טריטוריאלי (אצטרך לעזוב בית) וכדומה. וכמובן, כל אחד מהקונפליקטים הללו מפעיל תב"מ שונה ויתבטא בהמשך הדרך כ"מחלה" שונה באיבר שונה.

ברמת המוח

הקונפליקט ​פוגע ב​מוקד מסויים במוח בהתאם לאותה תפיסה סובייקטיבית של הארוע. האמר הצליח למפות ​מוקדים אלו של המוח תוך שימוש בסריקות CT של המוח והצלבה עם האבחנה ועם המידע שסיפק החולה ביחס לארועים בחייו. 

הביטוי המוחי ​ניתן לאיתור בסריקות ה- CT ​ ​כמוקד תחום (כפי שאפשר לראות בתמונה). המופע של ​המוקד המוחי משתנה בהתאם לשלבים השונים התב"מ ​ויופיע כסדרת עיגולים דמויי מטרה או ​כמוקד לבן, שאז מוקד מוחי זה עלול להיות מאובחן על ידי הרופאים כגידול שפיר או ממאיר​ במוח.

ד"ר האמר הצליח למפות ​מוקדים רבים כאלה במוח אל מול הקונפליקט הרלוונטי ​וגם אל מול האיבר עליו הם שולטים, ובנה מפה המאפשרת להבין את ההשפעה של קונפליקטים שונים על המוח ועל האיבר בגוף. ​

​בתרשים 1 אנו רואים את צילום CT של קליפת המוח עם המוקד המוחי של הלוע מובלט בגבול כהה (מסומן בחיצים אדומים). ​בתרשים 2 מופיעה מפת קליפת המוח ​ע"פ ד"ר האמר, כאשר המוקד המוחי של ​​הלוע מסומן ​. ​מוקד זה מגיב לקונפליקט פחד-בהלה ​נקבי*, ו​מביא בהמשך למה ​שרופא  ​עלול לאבחן ​כהצטננות, שפעת או מחלה דלקתית אחרת בלוע**. 

לחצו להגדלה

תרשים 1: המוקד המוחי של הלוע ​(באדיבות ​ Learning​GNM)

לחצו להגדלה

תרשים 2: מפת קליפת המוח. ממסר הלוע מסומן בספירלה לבנה.

ברמת האיבר בגוף

ברמת הגוף, התוכנית הביולוגית מתחילה לפעול ​ומביאה לשינויים באיבר המפוקד על ידי המוקד המוחי בו פגע הקונפליקט. השינויים מיועדים להביא להתאמה טובה יותר של האיבר לצורך התמודדות עם האיום. אם נמשיך עם הדוגמה של הלוע, ​התוכנית הביולוגית תיפתח בכיוב של רירית הלוע והרחבת המעבר בו, דבר המאפשר שאיפת כמות גדולה יותר של אויר בזמן קצר יותר. ארחיב על תגובות ביולוגיות אלו ועל ההיגיון האבולוציוני מאחוריהן בשיחה על החוק השני והשלישי.​

​היבטים נוספים באבחון קונפליקט

הסברתי קודם כי תוכן הקונפליק הוא הקובע את המרכז במוח שייפגע ​ולכן גם את האיבר בו תתבטא התוכנית הביולוגית. עם זאת, ישנם כמה היבטים נוספים הקובעים איזה מרכז יפגע ואיזה תכנית ביולוגית תופעל. הנה רשימה קצרה:

  • המין של האדם - גבר ואישה במצב הורמונלי תקין מגיבים באופן שונה לקונפליקטים דומים. הפגיעה תירשם בצד ההפוך של מוח, אצל גברים בצד ימין ואצל נשים בשמאל, בכפוף ​למצב הורמונלי והצידיות של האדם.
  • מצב הורמונלי - נשים עם אסטרוגן נמוך (הריוניות, על גלולות, אחרי גיל מעבר וכדומה) ​מגיבות לקונפליקט ​​בצד המוח הזכרי. גברים מבוגרים אצלם רמת טסטוסטרון לרוב נמוכה, ​מגיבים לקונפליקט ​בצד המוח הנ​קבי.
  • חוסר איזון הורמונולי הקשור לקונפליקט - ​אם הפגיעה היא במוקד הנמצא ​באונות הרקתיות של קליפת המוח, תהיה ​ירידה ​ברמת טסטוסטרון אצל גברים או באסטרוגן ​אצל נשים. ל​מצב זה יש לו השלכות על המצב הנפשי של האדם ו​על האבחון של קונפליקטים סמוכים נוספים.
  • צידיות מולדת (צד חזק ימני או שמאלי) - עקרונית, ימניים ושמאליים מגיבים לאותו הקונפליקט בצדדים הפוכים של המוח. ​​כ- 40% מהאוכלוסיה ​נולדים כשמאליים, אך רבים מהם התרגלו להגיב ולהתנהג כימניים (צידיות נרכשת). ​הצידיות חשובה לאבחנה מאחר ואדם מגיב עם הצד החזק שלו לקונפליקטים הקשורים לסביבה, לשותפים ולבני משפחה שאינם אם או ילד, בעוד שהצד החלש מגיב לקונפליקטים הקשורים רק לאמ​ו או לילדיו של האדם. חשוב מאוד לוודא את הצידיות המולדת בטרם ניגשים לאבחנת הקונפליקט.
  • ​מיקום בגוף - בקונפליקטים הפוגעים ברקמות ​הפרוסות בכל הגוף, דוגמת העור, המפרקים, כלי הדם והלימפה, עצמות וכדומה, ​יש לקחת ​בחשבון את המיקום של הפגיעה. לדוגמה, פריחה בעור קשורה תמיד לקונפליקט של פרידה, אך מיקום הפריחה ​מראה למאבחן כיצד תופס תת המודע של המתרפא את הפרידה והאם ​הקונפליקט היה קשור ​ברצון להיפרד (​אני רוצה להיפרד ולא יכול) או בפרידה כפויה (​הופרדתי ​כנגד רצוני).​


​קצרים ולענין - קורסים בווידאו

​קורסי הוידאו שלנו הם ניסיון להביא את החומר המורכב של הרפואה החדשה לאנשים מן הישוב, למתחילים, ולאלו שרוצים להבין את עיקרי הרפואה החדשה מבלי להיות מטפלים ומבלי ללמוד אנטומיה, פיזיולוגיה ושיטות ריפוי שונות (​אך ​הם מתאימים גם למטפלים שרוצים עכשיו ומהר).

כדי לעשות זאת ​יצרנו קורסים המורכבים מסרטוני וידאו קצרים המסבירים את עיקרי הרפואה החדשה עם הדגמות ודוגמאות רבות, ​מלוות באנימציות מרהיבות.


עבור אלו מכם השוקלים ללמוד את הרפואה החדשה לעומק, קורס זה יכול לשמש כמבוא, שיאפשר לכם לדעת אם ברצונכם להעמיק והשתלם בנבכי הרפואה החדשה. להמשך הדרך אנו ממליצים על קורס המלא שלנו, המיועד לאנשי מקצועות הריפוי.

​סיכום​

​החוק הראשון מראה כיצד קונפליקט המהווה איום על השרדות האורגניזם או יכולת ההתרבות שלו מביא לתגובה אוטומטית מולדת של הגוףנפש. הקונפליקט נרשם בו זמנית בנפש, במוח ובאיבר. הת​גובה תהיה הפעלה של תוכנית ביולוגית אשר תביא לשינויים באיבר או רקמה, שינויים שמטרתם לפשט את התמודדות עם הקונפליקט ולחזק את האורגניזם לאתגרים דומים נוספים בהמשך.

כעת הבה נלמד על החוק השני, המפרט את התוכנית הביולוגית והשלכותיה, ומחבר אותנו למציאות הבריאותית ולמה שאנו נוהגים לכנות "מחלה".

בין חוק טבע לתאוריה במדע

חוק טבע הינו תאור של מה שקורה, ותמיד יקרה, כאשר תנאים מסויימים מתממשים. חוק טבע מתאר את הטבע באופן המאפשר לדעת מה תהיה התוצאה בהתקיים תנאים מסויימים, ולכן גם מה היו התנאים שהביאו לתוצאה מסויימת. לדוגמה, במצב של כוח כבידה, תפוח בנפילה חופשית תמיד יפול ישר למטה, כפי שהבין ניוטון עת נמנם לו תחת העץ. התפוח שנפל על מצחו של ניוטון הבהיר לו כי התקימה נפילה חופשית בתנאי כוח כבידה.
חוק מסביר מה קורה אך אינו מסביר לָמה ואיך זה קורה.

תאוריה הינה ניסיון להסביר את הלָמה על ידי פיתוח של השערה או סדרת השערות (היפותזות) על סמך עובדות ידועות. מרגע הצגתה מתקיימים ניסויים שמטרתם לשלול את התאוריה (כן, ככה זה במדע), והיא משתנה ומתעדכנת ככל שמתגלות עובדות רלוונטיות חדשות, או שהיא נזנחת, אם אינה מתאימה לעובדות החדשות שהתגלו.

​שום כמות של ניסויים לא תוכל ​לעולם להוכיח כי אני צודק, אך ניסוי יחיד יכול להוכיח את טעותי.

​​ ​אלברט איינשטיין

בעוד שחוק טבע הינו תאור קבוע ובלתי משתנה, תאוריה משתנה כל העת. בעוד שחוק טבע נכון כל עוד מתקיימים התנאים המוגדרים, תאוריה תמיד נמצאת בספק בדבר נכונותה.

לכן, כאשר זיהה ד"ר האמר את הכללים של הרפואה חדשה, וככל שהתקדם במחקרו, הוא הבין כי גילה חוקי טבע הפועלים תמיד, בכל החיים עלי אדמות, בהתקיים התנאים המסויימים.


​הערות:

* קונפליקט נקבי יכול לקרות גם אצל זכרים, וההיפך, בהתקיים תנאים שונים.

​** כפי שנבין בהמשך, ברפואה החדשה השמות של המחלות הם לרוב חסרי משמעות, מה שחשוב הוא להבין כיצד הקונפליקט השפיע על הגוףנפש, כיצד מתנהל התהליך הביולוגי (התב"מ) וכיצד להביאו לסיום מוצלח ללא גרימת נזק עתידי נוסף. ​עוד על כך ​במאמרי החוק השני.