בחרו עמוד

לפני חודשים אחדים כתבתי את המאמר "מחלות זה לא באמת", בו הצעתי את הרעיון שמחלות הן בסך הכול סט של תסמינים שהרופאים נתנו לו שם. כתבתי על הקיבעון של הרופאים ושל הציבור לגבי השם הזה, ועל כך שאנשים מגדירים עצמם לפיו. מה שלא חשבתי עליו אז, זו הגמישות בה ניתן להשתמש בכך שמחלות הן לא באמת, כדי לתת שם לסט תסמינים חדש ("מחלה" חדשה נוצרת), או להמציא שם חדש לסט תסמינים זהה או דומה. במאמר הזה נראה כיצד הרפואה השתמשה, ועודה משתמשת בטריקים כאלה כדי להראות שחיסונים עובדים, גם במקום בו הם נכשלים כישלון חרוץ יותר או פחות. הבה נראה איך הרופאים עובדים על עצמם, ובעיקר עלינו. קריאה משכילה.


שד הפוליו הנורא

הכול התחיל בפוליו, ובמאמר של ד"ר סוזן המפריז שפורסם בסוף 2011 ושמו 'עשן, בבואות וה"העלמות" של הפוליו' [i]. מאמר זה עורר בי את הספק המשמעותי הראשון לגבי המחלה עצמה ולגבי החיסון שניתן עבורה. המפריז מתארת בו כיצד אותו החיסון שהוצג כאחראי לירידה המשמעותית במספר מקרי הפוליו בין 1955 ל- 1961 (חיסון סאלק) היה נגוע למעשה בזן אלים של פוליו וגרם בעצמו למספר רב של ילדים ומבוגרים משותקים[ii]. היא מוסיפה ומתארת כיצד רשויות הבריאות כיסו על העניין והסתירו אותה, על ידי החלפת שם המחלה. אבל לפני שנעסוק בזה, הבה נלמד כמה עובדות חשובות על המחלה עצמה.

תמונת אולם ריאות הברזל שימשה כחלק ממסע ההפחדה המתוקשר ממחלת הפוליו בשנות ה- 1940-50

אפילו בשיא מגיפת הפוליו של שנות ה- 1950, פוליו משתק היה מפחיד, אך לא היווה בעיה נרחבת במיוחד בהיקפה והרוב הגדול של המקרים לא היו שיתוקיים ונפתרו בתוך ימים או שבועות אחדים[iii]. הרעש והפחד הגדול מסביב לפוליו נבע ממסעות ההתרמה הגדולים כמו "מצעד הפרוטות", שנועד לגייס כסף לפיתוח חיסון והשתמש בתעמולה נרחבת ומפחידה לעודד את הציבור לתרום. אולם כבר אז, בראשית שנות ה- 1950, זיהו החוקרים כי מחלת הפוליו יכולה להיגרם על ידי מספר וירוסים שאינם פוליו, וביניהם קוקסקי-וירוס, אקו-וירוס, אנטרו-וירוס ואחרים. החוקרים גם החלו לזהות את הקשר בין השימוש ברעלים עצביים נפוצים דאז, כמו DDT, ארסן ועופרת, לבין הופעת שיתוק אצל הנדבקים במחלת הפוליו[iv].

אפשר אם כך לראות כי עוד טרם החיסון לפוליו, היו תחת הכותרת הרחבה של מחלת הפוליו לא מעט חולים שנדבקו במחלה מאחד מהווירוסים האחרים, ומחלתם הוחמרה עד כי הפכה שיתוקית בשל הרעלה באותם רעלים עצביים. יתרה מכך, כבר אז היו כמה רופאים ומרפאים שהצליחו לרפא את המחלה[v] ולשקם את חוליה[vi],[vii], אך עבודתם זכתה באופן כללי להתעלמות, לטובת המאמץ האדיר ומתוקשר שהושקע בפיתוח החיסון.

תסמונת "לא-פוליו"

ואז... ממש בסמיכות להצגת אותו חיסון והתחלת מבצעי החיסון בשנים הנ"ל, החמירו רשויות הבריאות את הקריטריונים לאבחון פוליו. אם עד אותו זמן פוליו אובחן על ידי הרופא על פי תסמיני המחלה בלבד, הרי שמאותה עת נדרשו שישה שבועות של חולי שיתוקי, וגם אבחון מעבדתי של הנגיף, כדי לאשר אבחנת פוליו. לכן, אם עד אז היו כמה וכמה נגיפים שנמצאו אצל החולים וגרמו לפוליו שיתוקי, הרי שהחל מ- 1955, כל אלו שחלו בשיתוק מנגיף שאינו פוליו עצמו, כבר לא נחשבו כמקרי פוליו. פשוט, לא?

אז זהו, שלא. כל אותם מקרי שיתוק, שהמשיכו לקרות אך כבר לא נחשבו פוליו, היו צריכים לקבל שם של מחלה אחרת, וכך באה לעולם סידרה ארוכה של מחלות ותסמונות חדשות של שיתוק, שרובן כלולות כיום תחת המטרייה של תסמונת שיתוק רפה חד (AFP), אך מאחר והמאפיין האמיתי העיקרי שלהן הוא שהן כעת אינן יכולות עוד להיות פוליו, הבה נכנה אותן מעתה בשם תסמונות ה- לא-פוליו!
הנה רשימה שלהן:

רשימת מחלות ותסמונות לא-פוליו
דלקת חוט השדרה (Transverse Myelitis)
דלקת קרום המוח ויראלית/אספטית (viral or “aseptic” meningitis)
תסמונת גיאן בארה (Guillain-Barre Syndrome)
תסמונת השיתוק הסיני (Chinese Paralytic syndrome)
תסמונת עייפות כרונית (Chronic Fatigue Syndrome)
כולרה מגיפתית (epidemic cholera)
כולרה מורבוס (cholera morbus)
דלקת קרום מוח השדרה (spinal meningitis)
שבץ שידרתי (spinal apoplexy)
דיכוי שיתוקי (inhibitory palsy)
קדחת סירוגית (intermittent fever)
קדחת רעב (famine fever)
קדחת תולעת (worm fever)
קדחת מרתית רפה (bilious remittent fever)
ארגוטיזם (ergotism - זיהום מיקוטוקסיני)
תסמונת בתר-פוליו (post-polio syndrome)

אתם מבינים, הרופאים עדיין נתקלו במחלת שיתוק, רק שאי אפשר היה לקרוא להן פוליו, כי לפי הקרטריונים החדשים לאבחון, או שהן נגמרו מהר מידי או בגלל שלא היה שם הנגיף הנכון. אבל הרופאים חייבים לאבחן כדי לטפל, אז הם אימצו או המציאו מחלה חדשה, שיש לה את כל התסמינים של פוליו, רק שמנקודת הזמן הספציפית ההיא, אסור היה לקרוא לה פוליו.

כדי להמחיש עד כמה השמות הללו משמעותיים בהצגת ההצלחה הסטטיסטית של חיסון הפוליו, הנה דוגמה מספרית לגבי מחלת לא-פליו אחת, ראו בטבלה להלן כיצד הקריטריונים החדשים לאבחון פוליו תורמים לירידת התחלואה בו, ירידה שיוחסה כמובן לחיסון.[viii]

: מקרי פוליו דווחו תכופות יותר כדלקת אספטית של קרום המוח (עוד מחלת "לא פוליו) החל מעת הכנסת החיסון לשירות, ובכך הגבירו את נתוני היעילות של החיסון. מקור: אינדקס הבריאות של מחוז לוס אנג'לס, תחלואה ותמותה, מחלות מדווחות

מקרי פוליו דווחו תכופות יותר כדלקת אספטית של קרום המוח (עוד מחלת "לא פוליו") החל מעת הכנסת החיסון לשירות, ובכך הגבירו את נתוני היעילות של החיסון. מקור: אינדקס הבריאות של מחוז לוס אנג'לס, תחלואה ותמותה, מחלות מדווחות

"אם כך, שואלים אותי אנשים רבים השומעים על כך לראשונה, היכן הן אותן ריאות הברזל של עידן הפוליו, ומדוע אין אנו שומעים על מאות חולים כמו אז?" ובכן, יש חולים רבים ויש ריאות (שאינן עוד מברזל), כפי מדגים הציטוט להלן מדבריו של ד"ר דוגלס קר מבית החולים ג'ון הופקינס[ix].

"תינוקות צעירים בני חמישה חודשים יכולים לקבל טרנסוורס מיאליטיס, וחלקם ישארו משותקים לכל חייהם ותלויים במכונות הנשמה כדי לנשום. זו אמורה להיות תסמונת נדירה, לפני 1950 היו בסך הכול ארבעה מקרים כאלה שדווחו בספרות הרפואית. [כיום] הקולגות שלי בבית החולים ג'ון הופקינס ואני שומעים על או מטפלים במאות מקרים חדשים כל שנה, במרפאת הטרשת הנפוצה, שגם בה אני מטפל בחולים, מספר החולים ממשיך לטפס באופן דומה"

אתם מבינים, ריאות הברזל שינו צורה והפכו למכונות הנשמה קטנות מפלסטיק, הפוליו הוכחד במשיכת קולמוס ואנו נותרנו עם סדרת תסמונות לא-פוליו המפילות מאות חולים משותקים בשנה, בבית חולים אחד בלבד. אבל העיקר, החיסון לא נכשל.

שאלות, שאלות...

תשאלו את עצמכם, האם ידעתם על כך שיש הרבה מאוד לוקים בתסמונות אלו, האם אתם יודעים כמה רבה באמת התחלואה שיתוקית בלא-פוליו? ריאות הברזל אמנם כבר לא אתנו, אבל האם הייתם מודעים לכך שחלק מאותם חולים יהיו תלויים במכונות הנשמה למשך שארית חייהם?

האם ידעתם על הקשר בין שיתוק מפוליו ושיתוק לא-פוליו לבין רעלים עצביים כמו DDT וארסן, ההופכים את המחלה הקלה דמוית השפעת למחלה חמורה ושיתוקית? האם יתכן שהוצאת רבים מרעלים אלו משימוש כמדבירי חרקים וקוטלי עשבים תרמה את חלקה להקטנת מקרי השיתוק מפוליו? ואולי מצד שני, מחליפיהם המודרניים הם אלו שהופכים את תסמונות הלא-פוליו של היום לשיתוקיות? מי מכם עדיין רוצה להמשיך לרסס נגד ג'וקים?

האם חשוב לכם לדעת שלמרות "מיגור" הפוליו, היו לנו בארץ ממוצע של 16 מקרי לא-פוליו מסוג AFP [x] בכל שנה ושנה מאז שנת 2000! ואם אתם מרגישים עם זה לא בנוח, הרהרו נא במצב של הודו, מדינת ענק בה נערך מאז 1995 מבצע אדיר להכחדת הפוליו. אולם באותה העת בה חגגה הודו את השנה הראשונה ללא אף מקרה פוליו, בתחילת 2012, נספרו בה למעלה מ- 60,000 מקרי AFP בשנה, עליה של פי 10 ויותר ביחס למקרי הפוליו טרם "הכחדתו" במדינה זו. ולהוסיף על הצרה, מקרים אלו של AFP חמורים יותר משמעותית ביחס למקרי הפוליו, הן במספר המשותקים והן במספר מקרי המוות[xi].

הדיון בשאלות אלו הן מחוץ לטווח של מאמר זה, אך יש פה בהחלט חומר חשוב למחשבה: האם חיסוני הפוליו למיניהם באמת מגינים על ילדינו מכל תסמונות ה"לא פוליו", או שמא הם גורמים להן, כפי שחיסון הפוליו המקורי גרם לפוליו אצל עשרות אלפי ילדים ולמותם ושיתוקם של מאות...?

האם מנחמת אתכם העובדה שהפוליו "מוגר" בצורה זו?


עוד חיסונים שהם לא באמת

האם יתכן שגם חיסונים אחרים נחשבים ליעילים לא מפני יכולתם למנוע חולי, אלא מפני שהמחלות שכנגדן הם ניתנים שינו את שמן או אובחנו כמחלה שונה? הבה נכיר עוד כמה מחלות ותסמונות שנקראו לדגל כדי לשפר את היעילות הסטטיסטית של החיסונים.

חצבת "א-טיפית" (חצבת לא אופיינית)

כשאנו אנו מסתכלים על נתוני החצבת במאה העשרים, אנו יכולים לראות ירידה עצומה בתמותה (הקו הירוק) עד כדי שלמעשה כמעט ולא היו מקרי מוות מהמחלה בעשורים שלפני הכנסת החיסון הראשון ב- 1963. מספר מקרי החצבת (הארעות) נשאר עם זאת גבוה, וירד משמעותית רק שנים אחדות לאחר הכנסת החיסון.

תמותה ותחלואה בחצבת ל- 100,000, 1900 – 1984, ארה"ב

תמותה ותחלואה בחצבת ל- 100,000, 1900 – 1984, ארה"ב

 

"הנה, טוענים מקדמי החיסונים, עובדה שהחיסון הוריד את מספר המקרים בצורה דרסטית. מה טוב מזה, אם המחלה תפחת ותעלם, ממילא אף אחד לא ימות ממנה". אך האם תמונה זו אמיתית?

ובכן, לא בדיוק. אנו יודעים שהחיסונים הראשונים לחצבת לא היו מוצלחים ויצרו הרבה בעיות שהעיקרית מהן היא מחלה שנקראה "תסמונת חצבת לא אופינית" (AMS) ואשר התאפיינה בפריחה לא רגילה, חום גבוה, דלקת ריאות ולעיתים דלקת במוח. מחלה זו התפתחה כתגובה להדבקה בחצבת טבעית אצל אלו שקיבלו את החיסון לפני כן [xii] [xiii]. ונחשו מה? מסתבר כי האבחנה בין חצבת רגילה ל- AMS היא קשה מאוד, בגלל הדמיון הרב בתסמיני המחלה.

אז הנה זה שוב כאן, אותו שינוי של שם המחלה. החיסון ניתן להמוני אנשים. הרופאים האמינו שהוא יעיל ומונע את המחלה, כי ככה לימדו אותם ואת כולנו. עכשיו דמיינו מה קורה כאשר מובא לבית החולים ילד עם כל התסמינים של חצבת אך הפריחה אולי מעט שונה. האינסטינקט הראשוני של הרופא הוא לאבחן חצבת, אבל אז הוא מסתכל בגיליון החיסונים ורואה שזו לא יכולה להיות חצבת, כי הילד חוסן כנגד חצבת, והחיסון הוכרז כיעיל. אם כך, אומר הרופא לעצמו, יש כאן מחלה חדשה שאינה חצבת. והופ. הנה נולד שם חדש למחלה שבכל היבט מעשי היא חצבת והיא נשארה מדבקת כשהייתה, ואף מסוכנת יותר.

אם נשוב ונציץ בתרשים, לא נוכל שלא לשאול את עצמנו האם ללא ראוי לייחס לפחות חלק מהירידה התלולה במקרי החצבת (המודגמים בתרשים בשנים 1963 עד 1968) לכך שהרבה מאוד מקרים אובחנו כחצבת החדשה מסוג AMS? או במילים אחרות, האם יתכן שתסמונת AMS היא כמעט במדויק מה שטרם החיסון הייתה פשוט חצבת, אך כעת אובחנה תחת שם חדש...?

ראוי שיהיה ברור כי זה לא רק ענין רפואי טכני. זהו שינוי מהותי מאוד, כי הוא מאפשר למקדמי החיסונים לשמור על המוניטין של החיסון, ולהראות לנו בנתונים ותרשימים כיצד היארעות החצבת ירדה מיד לאחר הכנסת החיסון. זהו מצג שווא שניתן להשיגו רק בחסות שינוי המחלה המאובחנת, ולייחס לחיסון הצלחה שכלל לא הושגה.

החל משנות ה- 1980 הוכנס חיסון חדש ושונה שהוא כיום חלק מחיסון MMR. אין זה מעניינו של מאמר זה לעקוב אחרי יעילות חיסון חדש זה, אך סביר כי גם כיום הרופאים ממשיכים להאמין שאם הילד חוסן, זו אינה יכולה להיות חצבת. לכן סביר למדי כי מחלת החצבת חיה ונושמת, אך מאובחנת בחסר או מאובחנת כמחלה שונה. הדבר היחיד שחשוב זה שאפשר להצהיר כי החיסון עובד!

כיצד מפחיתים שעלת ודיפתריה

התפרצויות שעלת מתרבות והולכות בשנים האחרונות ולפי נתוני משרד הבריאות מדובר באלפי חולים כל שנה, לעומת מאות אחדות בראשית שנות ה- 2000. מחקר אחד מצא כי יעילות החיסון בקרב ילדים טרם גיל ההתבגרות היתה כ- 41%, כאשר דווקא המחוסנים בו חלו יותר בשעלת מאלו שלא חוסנו[xiv]. עם זאת, זו כנראה תמונה מרוככת, כי כמו במחלות אחרות, אם הילד החולה מחוסן, נוטה הרופא שלא לאבחן את המחלה שכנגדה חוסן הילד, ובוחר לאבחן מחלה שתסמיניה דומים מספיק. כמו אסתמה[xv] או שיעול קרופ. כותבת על כך ד"ר וייברה שייבנר[xvi]

"... החיסון גורם למחלת השעלת. ילדים רבים מפתחים שעלת מהחיסון עצמו, אך אם הם מחוסנים, הם יאובחנו כחולים בשיעול קרופ"[xvii]

גם מכתב זה שפורסם בעיתון רפואי [xviii] מסביר את העניין:

"[הקריטריון] "ללא היסטוריה של קבלת חיסון" התווסף לקריטריונים הניתנים לרופאים לאבחון [שעלת] בעת שהחיסון הוכנס לשירות. אך אפילו ללא קריטריון זה, רופאים לומדים כי חיסונים הם יעילים. התוצאה היא שכאשר הם רואים בילד מחלה אשר הוא חוסן "כנגדה", הרופאים נצפו כשהם מסיקים שהמחלה חייבת להיות מחלה אחרת [מזו שכנגדה החיסון], כך שהמקרה של המחלה אינו מדווח.
לדוגמה, שעלת מקבלת את האבחון של "שיעול קרופ" כאשר היא פוגעת בילד שחוסן, ודיפתריה מקבלת שמות כמו דלקת מכסה הגרון (
epiglottitis)..." .

אז הנה אנו רואים שבנוסף לפוליו, חצבת, ושעלת, גם את מחלת הדיפתריה נוטים הרופאים לאבחן כמחלה אחרת אם הילד חוסן כנגדה, עוד עדות לכך מופיעה בציטוט זה מהספר "לגדל ילד חופשי מחיסונים"[xix]

"... הדודה טיפלה במקרי דיפתריה בבריטניה בשנות ה- 1950 והיא אמרה שלאחייניתה יש את התסמינים האופייניים לדיפתריה. הילדה הוטסה בהליקופטר לבית חולים גדול יותר באוקלנד, שם לקחו דגימה מהגרון שלה ואישרו דיפתריה. כאשר הם גילו שהילדה היתה מחוסנת מלא, אחד הרופאים אמר לאם "אם כך, זו לא יכולה להיות דיפתריה" והם שינו את האבחון לדלקת בקטריאלית של קנה הנשימה (tracheitis)"

הערת אגב: חשוב להדגיש את מה שד"ר שייבנר ורבים נוספים[xx] [xxi] כותבים עליו. חיסון השעלת גורם לעליה במקרי השעלת! כמוהו כחיסון הפוליו וחיסונים אחרים המכילים אנטיגן מוחלש/מומת. דבר זה קורה הן באופן ישיר, מסיבות שונות[xxii] שאינן תמיד ברורות, והן כנזק חוצה דורות, כאשר אם שחוסנה לשעלת בילדותה ולכן לא זכתה לחלות בה, חסרה את הנוגדנים הנכונים להעביר לילדיה, דבר שהופך אותם מועדים לחלות בשעלת דווקא בגיל הרך מאוד של עד 4 חודשים. זהו הגיל בו תינוקות אמורים להיות מוגנים על ידי נוגדני האם, וגם הגיל בו הסיכון הוא הגבוה ביותר עבורם.

מאחר וגם שעלת היא מאותן מחלות בהן התמותה והסיכון ירדו כמעט לאפס טרם הכנסת החיסון לשימוש, הרי שהמצב הנוכחי בו בגלל החיסון חולים דווקא אלו שבסיכון גבוה, הוא הפסד אמיתי לבריאות ילדינו.

השם החדש של האבעבועות השחורות

מחלת האבעבועות השחורות, מוגרה ונכחדה מין העולם הודות לחיסונים, כך טוענים ארגוני הבריאות, השואפים להוליך את כל המחלות בעקבותיה. ואכן, אחרי מבצעי חיסון באפריקה בשנות ה- 1960-70, אין אנו שומעים יותר על התפרצויות של מחלה זו בשום מקום בעולם, וב- 1980 היא הוכרזה רשמית כמחלה ממוגרת.

החיסון לאבעבועות שחורות היה הראשון לחיסונים כולם, עת רופא כפרי בשם אדוארד ג'אנר הדביק מספר נערים במוגלה מפרות שחלו בווקסיניה, היא מחלת אבעבועות הפרה, ומכאן השם באנגלית לחיסון, ווקסיניישן. יוקרתו של חיסון ראשון זה והצלחתו הם על כן יקרים מאוד ללב קהילה הרפואית באשר היא.

אך חיסון ותיק זה גם היה הראשון עבורו השתמשו הרופאים בשיטת שינויי השמות, או האבחון השגוי למחוסנים. אותה שיטה המאפשרת לרופא לאבחן מחלה אחת כאחרת אצל חולה שחוסן, אם בגלל שהוא מאמין כי לא תיתכן המחלה, ואם כדי לשמר את יוקרתו והצלחתו לכאורה של החיסון.

וכימי החיסון כך גם ימיו של מנהג מגונה זה, כפי שכתב הסופר ואיש הרוח ג'ורג' ברנרד שו במכתב תשובה לשאלת רופא לגבי עמדתו בנוגע לחיסונים [xxiii]:

"חוסנתי בינקותי ויש לי סימנים יפים להעיד על כך [xxiv] ובמגיפה הגדולה של 1881 (נולדתי ב- 1856) חליתי באבעבועות שחורות. במהלך המגיפה גדולה האחרונה בסוף המאה [ה- 19] הייתי חבר בוועדת הבריאות של מועצת לונדון-בורוו, ושם למדתי כיצד נשמר הקרדיט הסטטיסטי של החיסונים על ידי אבחון כל מקרי [המחלה אצל] המחוסנים מחדש כאקזמה פוסטולרית, וורילואיד או מה לא, הכל חוץ מאבעבועות שחורות. [...] מצאתי דו"ח חבוי של הוועדה העירונית לבתי החולים לחולי נפש על ההתחלה של החיסון מחדש שיצר תוצאות הרות אסון במיוחד. בינתיים, למדתי את הספרות ואת הסטטיסטיקה של הנושא [...] אין לי ספק כי מתן חיסונים הינו תועבה בלתי מדעית וצריך להכריז עליו כעיסוק פלילי" [הדגשות שלי ג.כ.]

כאז כן עתה, מסתבר שאין חדש במקצוע מתן החיסונים.

ובחזרה לאפריקה, שם הופיעה במפתיע בשנת 1970 מחלה חדשה הנקראת "אבעבועות קופים" (Monkey Pox)[xxv]. בוודאי לא תופתעו לגלות כי מחלה זו מדביקה בני אדם בדומה לאבעבועות שחורות ולמעשה לא ניתן להבדיל בין תסמיניה לבין תסמיני מחלת האבעבועות השחורות, אם כי ארגון הבריאות העולמי עומד על כן שיש הבדל בין חלבוני הווירוסים של כל אחת מהמחלות, ולכן זו מחלה שונה[xxvi].

מחלת האבעבועות השחורות מוגרה והוכחדה אודות לחיסון. והיא אינה קיימת עוד, מתעקש ארגון הבריאות העולמי. אולם, לאור ההיכרות שערכנו עם השיטות לשמירת המוניטין של החיסונים על ידי המצאת מחלות חדשות ועל ידי אבחון חסר של המחלה כנגדה מחסנים. ולאור סמיכות המקום והזמן בו הופיעה מחלה אחת עת "הוכחדה" האחרת, וכמובן עקב הזהות בתסמיני ה"מחלות" הללו, אני מרגיש שיש מקום לחשד סביר כי גם מחלת האבעבועות השחורות מוגרה בשיטה זו, ואי שם באפריקה היא עדיין חיה ונושמת, מדביקה ומתפשטת, הכל תחת שמה החדש, "אבעבועות הקופים".

סיכום

מאמר זה מציג מציאות בה ארגוני הבריאות - מגובים בכסף ובאינטרסים של יצרני חיסונים ושולטים באופן מאוד משמעותי על החינוך של הרופאים* ועל המידע שהרופאים והציבור הרחב חשופים אליו - טורחים מאוד כדי להציג נתונים כוזבים באשר ליעילותם של החיסונים. המאמר מציג גם מציאות לפיה תמונת העולם של תחום החיסונים, וההצלחה שנוהגים לייחס לחיסונים במיגור מחלות, הינם לעיתים קרובות מצג שווא, שבינו לבין המציאות האמיתית יש מרחק גדול.

עבורכם, ההורים השוקלים אם לחסן את ילדיהם יש כאן מסר חשוב. מחייבי החיסונים נעזרים בממסד ענק ועשיר הכולל ארגונים ממשלתיים וחברות ענק עתירות משאבים, העובדים עבור עצמם ומטרותיהם. אלו משתמשים בשיטות של הסתרה, רמיה, תעמולה והפחדה כדי להשיג את המטרות הללו, שעיקרן הוא שאתם תסכימו (ועדיף, תחויבו) להזריק לילדיכם חיסונים, שלעיתים קרובות הם הפתיח להפיכתם ללקוחות חולניים של מערכת ענק זו.

עבור מרביתו של ממסד זה. מכירת עוד ועוד חיסונים היא מטרה חשובה בהרבה מטובת ילדיכם ובריאותם.


*הבהרה: מרבית הרופאים ואנשי הצוות הרפואי משתפים פעולה עם ממסד החיסונים. אולם, אני מאמין כי מרביתם עושים זאת, בתחילת דרכם לפחות, מתוך אמונה ושכנוע כי בחיסונים טמונה הבטחה לבריאות משופרת. גם אם הם מבינים את הבעייתיות אחרי שנים, מרביתם ממשיכים לחייב את החיסונים מפני שיציאה כנגד הממסד בו הם עובדים מהווה עבורם סיכון של התאבדות מקצועית ואיבוד פרנסה. אלו הן נסיבות מקלות, אך אני מוצא זאת עצוב כי אנשים הפונים למקצוע מתוך כוונה לסייע ולרפא, גורמים למעשה לנזק, סבל וחולי כה רבים.


הערות ומקורות

[i] http://www.vaccinationcouncil.org/2011/11/17/smoke-mirrors-and-the-disappearance-of-polio/

[ii] http://vaxtruth.org/2012/03/the-polio-vaccine-part-2-2/

[iii] http://www.medicine.mcgill.ca/epidemiology/hanley/c622/salk_trial.pdf

[iv] http://www.westonaprice.org/health-topics/pesticides-and-polio-a-critique-of-scientific-literature/

[v] http://www.doctoryourself.com/klennerpaper.html

[vi] http://libguides.mnhs.org/sisterkenny

[vii] http://www.whale.to/a/scobey2.html

[viii] http://vaxtruth.org/2012/03/the-polio-vaccine-part-2-2/

[ix] http://donnajacksonnakazawa.com/the-autoimmune-epidemic-excerpt/

[x] נתוני משרד הבריאות - המחלקה לאפידימיולוגיה: http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/epidemiology/Pages/epidemiology_report.aspx

[xi] http://www.issuesinmedicalethics.org/index.php/ijme/article/view/110/1065

[xii] http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1619057/pdf/amjph00687-0058.pdf

[xiii] http://jama.jamanetwork.com/article.aspx?articleid=336928#References

[xiv] http://cid.oxfordjournals.org/content/54/12/1730

[xv] Peter and Hilary Butler, "Just a little prick" (2006, Pg 95)

[xvi] http://www.consumerhealth.org/articles/display.cfm?ID=19990705002005

[xvii] שיעול נבחני - Croup בלעז http://www.infomed.co.il/disease-847/

[xviii] http://www.whale.to/vaccine/hancock9.html

[xix] Raising a Vaccine Free Child, Wendy Lydall (2005, pg 68)

[xx] http://articles.mercola.com/sites/articles/archive/2012/07/30/whooping-cough-vaccine.aspx

[xxi] http://www.cidd.psu.edu/research/synopses/acellular-vaccine-enhancement-b.-parapertussis

[xxii] http://www.smartvax.com/index.php?option=com_content&view=article&id=112

[xxiii] http://www.vaccinationcouncil.org/2010/02/26/smallpox-vaccine-origins-of-vaccine-madness/

[xxiv] חיסון לאבעבועות שחורות היה ניתן על ידי פציעת הזרוע והכנסת מוגלה לתוך הפצע, מנהג שהיה מותיר אחריו צלקת לטווח ארוך.

[xxv] http://www.who.int/csr/disease/monkeypox/en/

[xxvi] מקור: ראו הערת סיום xxii