בחרו עמוד

קרינת רנטגן היא קרינה רדיואקטיבית המשמשת ברפואה למטרות אבחון וטיפול, וידועה כיום כקרינה רדיואקטיבית מסוכנת. הטכנאים המבצעים צילומי רנטגן לחולים מכסים אותם ביריעות עופרת להגנה מהקרינה, ובעצמם מתחבאים מאחורי קיר עופרת על מנת לצמצם ככל האפשר את החשיפה לקרינה, זאת למרום שהצילום נמשך בדרך כלל חלקיקי שניה בלבד.

אולם עד שנות החמישים היו החולים מקבלים חשיפה של דקות ארוכות לפעמים. הרופאים והטכנאים היו חשופים לקרינה עם הגנה דלה ביותר ואכן השימוש במערכות קרינת רנטגן לאבחון וטיפול  הפיל חללים רבים בטרם נתגלו סיכוניה הרבים. זכור לרע במיוחד הטיפול בהקרנה שניתן לעשרות אלפי ילדים בארץ כנגד מחלת הגזזת. [i]

אולטרסאונד (להלן גם א"ס) היא טכנולוגיה חדשה בהרבה שנכנסה לשימוש רב ברפואה בשנות ה- 1960-80 ומאז משמשת במגוון שימושים אבחוניים, בעיקר במיילדות והמעקב אחר תקינות ההיריון, אך גם בתחומים אחרים כגון לקיחת ביופסיות, בדיקות של הלב וכלי הדם (אקו לב) ועוד.

תמונת אולטרסאונד של עובר ברחם

תמונת אולטרסאונד במוד-B  של עובר ברחם

קרינת א"ס היא קרינה של גלי קול בתדר גבוה מאוד ובעוצמה משתנה. רשויות  הבריאות בארה"ב (בעיקר FDA, אשר קביעותיו מאושרות באופן גורף למדי על ידי משרד הבריאות אצלנו) חוזרות וטוענות כי "אולטרסאונד הוא נטול סיכונים" וכי "לאולטרסאונד של העובר [במהלך ההיריון] אין סיכונים ידועים". אולם יש החולקים עליהם.

אחד מאלו הוא ד"ר מנדלסון שהיה יושב ראש ועדת הרישוי של בתי החולים במדינת אלינוי (ארה"ב) ולפני כן דירקטור של פרויקט Head Start’s Medical Consultation Service המצוטט כאומר "אולטרסאונד הוא דוגמה אחרונה לטכנולוגיה בלתי מוכחת הנמכרת לציבור כ'בטוחה לחלוטין', אך היא נמצאת באותה קטגוריה כמו צביעת רדיום על שעוני יד [צביעת שעוני יד אנלוגיים בזרחן רדיואקטיבי כדי שיאירו בלילה], פלואורוסקופיה [צילום רנטגן] של רגלי ילדים בחנויות נעליים, בדיקת ממוגרפיה שגרתית, הקרנה טיפולית של השקדים בלוע, חשיפת אנשי צבא לניסויים בפצצות אטום וכדומה. בכל אחד מהמקרים הללו כשל מקצוע הרפואה מלנקוט באמצעים הנדרשים בכדי להגן על אנשים מפני הטכנולוגיה הממאירה, שסיכוניה היו כבר מובנים היטב"[ii]. הוא מוסיף ומתאר את הסיכונים שנמצאו במגוון מחקרים מוקדמים בנושא.[iii]

ד"ר שרה ברקלי מוסיפה ואומרת "למרות שאולטרסאונד יכול להועיל לפעמים בחשד לבעיות ספציפיות, המסקנה שלי היא שהוא במקרה הטוב לא אפקטיבי ובמקרה הרע הוא מסוכן כאשר משתמשים בו ככלי לסקירות שגרה אצל כל אישה הרה והתינוק שלה."[iv]

העניין שלי בנושא התעורר בעקבות מאמר שקראתי אשר קשר בין סקירות שגרה הריוניות אלו לעלייה העצומה ברמת האוטיזם ושאר תסמונות על הקשת האוטיסטית (ASD), אשר מתרחשת באפון מואץ מאז ראשית שנות ה- 1990 [v] , ואשר נקשרת בדרך כלל לעלייה בכמות החיסונים באותן שנים (הרחבה בהמשך).

המאמר הפנה אותי לספרו של ג'ים ווסט הנושא שם ארוך במיוחד "50 ניסויי אנוש תוך רחמיים שנערכו בסין המודרנית, מצביעים על סיכון גבוה מאולטרסאונד הורי"[vi], אשר טוען כי בדיקות הא"ס השגרתיות הנערכות פעמים מספר בכל הריון עלולות להיות גורם משמעותי בפגיעה בעובר כבר ברחם, אשר תחלשנה אותו לקראת ההתמודדויות הקשות המצפות לו עם יציאתו לאוויר העולם.


אולטרסאונד בהריון - הסיכון לילוד

באופן מצער, במערב נערכו מעט מאוד ניסויים רלוונטיים בבני אדם אשר יכולים ללמד אותנו על הסיכון משגרת סריקות הא"ס ההריוניות. מיעוט ניסויים זה שימש את הממסד הרפואי, את יצרניות הציוד ואת הרופאים והטכנאים כצידוק לומר ש"אין הוכחות כי אולטרסאונד גורם לבעיות". מיעוט המחקר נובע מכך שקשה מאוד לבדוק את העובר ברחם לאחר א"ס, ועם שהוא נולד יש כבר כל כך הרבה התערבויות רפואיות ואחרות, שלא ניתן לשקלל ולהפריד בין הגורמים האפשריים לבעיות מהן סובל הילוד או הילד הצעיר. הדרך היחידה לבדוק את סיכוני הא"ס באנוש היא לעבוד עם נשים המעוניינות לבצע הפלה, אלא שמסיבות דתיות ותרבותיות, קיים קושי לבצע זאת במערב היהודי/נוצרי. בנוסף יש עדויות על מימון מועט ועל הפסקת מימון למחקרים רציניים בתחום הא"ס החל מאמצע שנות ה- 1980.

במקום מחקרי אנוש נערכו בעיקר מחקרי חיות, אשר הצביעו על נזקים אפשריים מא"ס, אולם מחקרים אלו נפסלו כנימוק לזהירות יתר מאחר, לדעת תומכי הא"ס, לא ניתן להסיק ממחקרי חיות על הסיכונים בני אדם.


המחקרים הסיניים

בסין, מאידך, שוררים תנאים תרבותיים ופוליטיים  המביאים ממילא לריבוי של הפלות מלאכותיות מתוכננות (מדיניות "ילד אחד למשפחה", עיור נרחב, כלכלה מתרחבת, העדר אמונה דתית דומיננטית ועוד), כך שבמהלך השנים 1988 ועד 2011 נערכו עשרות רבות של מחקרים בהם נשים הריוניות מתנדבות קיבלו הקרנת א"ס, עברו הפלה ואז נחקר החומר העוברי המופל ונבדק לנזקים רלוונטיים להקרנת הא"ס.

בסך הכול נאספו על ידי ג'ים ווסט 53 מחקרים ועוד 12 סקירות מחקרים שערבו כ- 100 מדענים ויצגו גוף של 2737 זוגות של הריוניות ועוברים. מחקרים אלו היו גם חופשיים יחסית מלחצים של תעשיית הא"ס שעדיין לא היתה חזקה בסין (מצב שהשתנה מאז) ובוצעו בסביבה של פריחה מדעית שבמהלכה הפנתה הממשלה כספים רבים והקימה וציידה מעבדות רבות במסגרת של תכנית ממשלתי לעידוד מחקר תעשייתי.

מחקרים אלו פורסמו בסין. תקצירים שלהם פורסמו, בתפוצה נמוכה, גם במערב, אך הם היו בסך הכל לא מוכרים עד להוצאת אסופת המחקרים של ג'ים ווסט. עם פרסום ספר זה, לא ניתן עוד לומר כי אין מידע מספיק כדי להסיק על סיכוני האולטראסאונד.

אולם, במילים של אחד ד"ר מרסדן וגנר, רופא מיילד: "למרות שיש לנו כעת מספיק מידע מדעי בכדי שנוכל להגיד כי סקירות השיגרה עם אולטרסאונד אינן יעילות וסביר כי הן נושאות בחובן סיכונים, יהיה זה נאיבי לחשוב ששימוש שיגרתי זה לא ימשך..." [vii]. ד"ר וגנר כתב את הדברים ב- 1999. קרוב לוודאי שגם עם פרסום אסופת המחקרים הסיניים ותוצאותיהם, גרירת הרגליים של הרשויות תימשך ותקנים מחמירים המגינים על האם ועל עוברה יבוששו להיכתב ולהיאכף במרבית המדינות. אצלנו, משרד הבריאות מן הסתם ימשיך לחכות ל- FDA, אותו מנהל תרופות ומזון אמריקאי מושחת, המשרת בעיקר את טובת היצרנים ומתעלם מטובת הציבור כל עוד ניתן.

עד שתתעוררנה הרשויות ותוכרחנה לפעול, ראוי שתדע כל אם למה היא חושפת את ילדה לעתיד כאשר מציעים לה "לראות" את העובר או מבצעים את כל אחת מבדיקות א"ס השגרתיות.

הנה מעט ממה שמגלים לנו המחקרים הסיניים

  • מחקרו של זאנג [viii] מראה כי בדיקות א"ס דרך הבטן מורידות את יצור כדוריות הדם האדומות ויכולות להבין לדיכוי מערכת החיסון של העובר. מחקר זה תומך בשני מחקרים מערביים מ- 1979 ומ- 1982 שהראו ממצאים דומים [ix]. הפגיעה בכדוריות האדומות יכולה להיות אחד הגורמים לצהבת של הילוד. פגיעה זו ביכולת ההתמודדות של העובר עלולה להתעצם לאחר הלידה כאשר הילוד "ייפגש" עם כמה גורמי רעילים נוספים, כמו חיסוני הילדות המרובים, הנקה חלקית, תרופות שונות ועוד. א"ס יכול בהחלט להיות הגורם הפותח והמעצים לשרשרת הפגעים שעובר הילוד.
  • סינרגיה של גורמים רעילים היא מצטברת. מחקרו של ציאן מ-1996 מצא כי א"ס מעצים כדי פי 200 את האפקט ההורג של אנטיביוטיקה (מיקרובים הומתו על ידי חשיפה לא"ס ואז לאנטיביוטיקה, זאת כנראה עקב נזק שגורם הא"ס לפנים התא שלהם). תאי גופינו אינם שונים מהותית מאלו של מיקרובים, דבר שמעלה את השאלה, מה קורה לתאי גופו של ילוד שנחשף לא"ס ברחם אימו ומאוחר יותר נחשף לחיסונים עתירי אנטיביוטיקה ורעלים?
  • מחקרו של פנג משנת 2002 [x] בדק את השפעת סקירה א"ס על כליותיו של העובר בשליש השני להריון ומצא כי הקרנת א"ס של 30 דקות גרמה לפגיעה בכליותיו של העובר. המלצתו שסקירת א"ס לא תימשך יותר מ- 10 דקות.
  • מחקר של פּנג (חוקר אחר) משנת 2000[xi] מצא כי גם חשיפה לקרינת א"ס בסריקה בת 3 דקות גרמה לפגיעה ובצקת של הקרנית של העובר. מעניין מה היה קורה עם הוא היה בודק חצי דקה או דקה של חשיפה.
  • מחקרו של זוּ משנת 2002 [xii] בדק ומצא שינויים לרעה ונזקים בנוירונים מוחיים של העובר לאחר סריקת א"ס בטנית בת 10 דקות במוד-B. מחקר נוסף של אותו חוקר (2005) [xiii] מצא נזק לנוירונים בהיבטים רבים שגרמו למעשה לתמותה של תאי העצב של העובר לאחר חשיפה בת 10 דקות במוד-B
  • מחקר של פנג (1996) [xiv] מצא נזק לאשכים בחשיפה של כ- 30 דקות.
  • מחקרו של סונג (2008) [xv] מצא נזק ותמותה של תאי השלייה האחראים על העברת חומרים בין דם האם לדם העובר, לאחר חשיפה בת שלוש עד חמש דקות בא"ס וגינאלי במוד-B בעיקר. מחקר נוסף של צ'ו (2008) [xvi] מאשר ממצאים אלו, וכך גם 3 מחקרים נוספים שמסקנתם החוזרת היא שככל שהחשיפה מתארכת מעל 5 דקות כך גדל הנזק לתאים אלו, וכנראה גם לעובר בכלל.

עוצמת הקרינה וגורמי חשיפה

בא"ס יש מספר שיטות, או מודים, של סריקה. המוד הישן יותר שבו משתמשים כיום נקרא מוד-B שהוא דו-מימדי, מפיק תמונות שחור-לבן ומשתמש ברמת קרינה נמוכה יחסית. קשה להפיק תמונות טובות במוד זה. ישנם מודים נוספים כגון מוד-M ודופלר, כשהאחרון משתמש בקרינה גבוהה ומאפשר הפקת תמונות תלת ממדיות וצבעוניות. ככלל, כדי להשיג תמונה טובה יותר, נדרשת רמת קרינה גבוהה יותר ולרוב גם משך החשיפה ארוך יותר. כמובן, ככל שאלו מתארכים, גדל הנזק הפוטנציאלי לעובר.

מרבית המחקרים הסיניים השתמשו במוד-B ובחשיפה נמוכה יחסית, והדגימו נזקים במשכי חשיפה קצרים למדי. ראוי לדעת כי בפרקטיקה הנהוגה במערב הן משך החשיפה והן עוצמתה גבוהים בהרבה מזו ששימשה במרבית המחקרים הסיניים. מטרת החשיפה המוגברת היא השגת תמונות טובות יותר עבור הרופא או עבור ההורים הסקרניים.

גורמים נוספים המגדילים את החשיפה של העובר לקרינה הם זמן ההשהיה של הטרנדיוסר במיקום אחד (הטרנדיוסר הוא אביזר הקצה שמשגר וקולט את גלי הא"ס, אותו מחזיק ומניע המפעיל על בטנה או בנרתיקה של האישה ההריונית), וכן כמות הרקמה הנמצאת בין מוקד הקרן (העובר) לבין הטרנדיוסר. מסיבה זו א"ס וגינאלי, בו הטרנדיוסר קרוב יותר לעובר, נותן תמונות טובות יותר אך באותו הזמן מגדיל את חשיפתו של העובר לקרינת הא"ס. גם רמת המיומנות של המפעיל חשובה, מפעיל טוב ילכוד תמונות טובות יותר ברמת חשיפה נמוכה יותר וישהה פחות פעמים בנקודה אחת בעודו מתפעל את המכשיר, דבר שיתרום להפחתת משך החשיפה.

הגדלת עוצמת הקרינה ב- 1991

ג'ים ווסט מתאר בספרו את האישור שנתן FDA ב- 1991 להגדלה של רמת הקרינה המותרת במכונות א"ס כדי פי 8, ממקסימום  מותר של 94 מיליוואט/ס"מ2 (מיליוואט לס"מ רבוע) עד למקסימום מותר של 720 מיליוואט/ס"מ2 הנמדדים ברקמת המטרה (In situ) הנסקרת, דהיינו העובר עצמו.

כאן ההסבר מסתבך קצת, אבל שווה לנסות להבין: הגדלת רמת הקרינה המותרת במגע עם המטרה הנסקרת (העובר) כדי פי 8 אפשרה ליצרנים להגדיל את עוצמת קרינת ה- א"ס לרמה של 3000 מיליוואט/ס"מ2 ויותר. חוקרים של התחום מציינים עלייה כדי פי 30 בעוצמת הא"ס שמפיקה המכונה (חוקרים אחרים מציינים עוצמה כדי פי 1000 ואף יותר מהמכונות שקדמו ל- 1991, מאחר ואלו השתמשו לעיתים בקרינה נמוכה בהרבה מן המקסימום המותר). מטרת הקרינה הגבוהה היתה להתגבר על הנחתת האות הנגרמת על ידי רקמות האם ולקבל תמונות טובות יותר.

FDA לא הוציא כל קווים מנחים או נהלי בטיחות לשימוש בא"ס בעוצמה גבוהה זו, והותיר את האחריות לבטיחות האם והעובר בידי מפעילי המכונות הללו. אך האם הם באמת מבינים את הסיכון הטמון במערכת אותה הם מפעילים?


מיומנות המפעיל

מחקר מעניין מאת שטיינר, שוהם ואברמוביץ (2006) [xvii] ניסה לבדוק כמה פרמטרים לגבי מיומנות המפעיל והקפדתו על צמצום קרינת הא"ס במהלך סריקה. הנה מספר ממצאים:

  • 18% מהמפעילים השתמשו במוד דופלר (העוצמתי) במהלך השליש הראשון להריון.
  • 50% מהמפעילים האמינו שבהריון נמוך סיכון צריך להגביל את מספר הסריקות ל- 1 עד 3 (50% לא חשבו כך).
  • 32% מהמפעילים הכירו את אינדקס הסיכון הטרמי (TI) המתייחס לסיכון מהתחממות רקמות במוקד הסריקה, אולם רק 17% מהמפעילים היו מסוגלים להגדיר נכונה מהו אינדקס הסיכון הטרמי.
  • בעוד ש 22% מהמפעילים הכירו את אינדקס הסיכון המכני (MI), פחות מ- 4% ידעו להגדיר מהו.
  • כמעט 80% מהמפעילים לא הבינו מהו האידקס האקוסטי ורק 21% מהמפעילים ידעו להציג את האינדקס אקוסטי הזה על מסך המכשיר שלהם.

מסקנת המחקר היא כי מפעילי האולטרסאונד אינם ערים בדרך כלל לסיכוני הא"ס והם בעלי מיומנות נמוכה למדי, בוודאי בכל הקשור להבנת הנזק העלול להיגרם לעובר בסריקת א"ס, ומניעתו או הקטנתו.


סיכום והמלצות

האולטסאונד חדר לחיינו בעשורים האחרונים והוא משמש לבדיקות שיגרה מרובות מאוד בהריון ובתחומים אחרים, באותו אופן כמו שקרינת רנטגן שימשה את הרפואה, באופן מוגזם ולעיתים חסר אחריות, בטרם עלתה המודעות לנזקיה. כמו קרינת רנטגן הרדיואקטיבית, גם קרינת האולטרסאונד היא רעילה, ממאירה ונושאת בחובה סיכונים לנבדק. קרינת א"ס נמצאה כגורמת לנזקים רבים במגוון איברים ורקמות בעובר, בעיקר אלו הקשורים למערכת העצבים ולמוח.

השנים של ראשית ה- 1990, בהן העלה FDA את רף הקרינה המותרת, הן גם השנים בהן העלו רשויות הבריאות את מספר חיסוני הילדות כדי פי 2 ויותר ממה שהיה נהוג קודם לכן, ורבים קושרים עליה זו בחיסונים לעליה העצומה בממדי האוטיזם בארה"ב ובמערב כולו (מילד אוטיסט אחד ל- 2500 ילדים ב- 1985, עד לילד אוטיסט מכל 60 ילדים בשנת 2010). במאמר זה אנו מתוודאים אל מתאם נוסף הקיים בין מגיפת האוטיזם לבין הגדלה משמעותית מאוד בעוצמת הקרינה של מערכות האולטרסאונד, שעל נזקיו לעובר קראנו בסיכומי המחקרים לעיל.

אם עד הופעת הספר על המחקרים הסיניים, הרשו לעצמן הרשויות והסגל הרפואי להתעלם באופן מעשי מהסיכונים הכרוכים בשימוש באולטרסאונד בהריון בטענה שהסיכונים אינם מוכחים, הרי שכעת ברור לחלוטין כי קרינת אולטרסאונד, בעיקר זו הנעשית בעוצמה גבוהה לצורך השגת "תמונה טובה", מסכנת את העובר. ברור גם כי סריקה ארוכה של מעל 10 דקות היא מסוכנת, בעיקר כאשר היא מתלווה לחוסר ההבנה ומיומנות ירודה של מרבית המפעילים בכל הקשור לבטיחות העובר והאם.

תעבורנה עוד שנים עד שרשויות הבריאות תפעלנה כדי ליישם נהלי בטיחות מחייבים. תעבורנה שנים עד שהמודעות של הצוות הרפואי לגבי נזקי הא"ס הנגרמים תעלה על הרצון לקבל תמונה טובה. במהלך זמן זה תמשכנה נשים לחשוף את עובריהן לקרינה על קולית הגורמת לנזקים לעובר ברמת התא, הרקמות, מערכת העצבים, החיסון, הרבייה ולמעשה בכל מערכת שנבדקה.

כותב ג'ים ווסט בספרו: " עם מחקרי האנוש הסיניים, ספר זה תומך בדעה הקריטית המבוססת, הטוענת לקשר הסיבתי של סריקות אולטאסאונד כגורם או כמאתחל של בעיות על הקשת האוטיסטית (ASD), בעיות קשב וריכוז (ADHD), הפרעות אישיות, מחלות של העיניים [בילוד], עוותי צורה שונים [בילוד], מחלות עור ואלרגיות"

ואכן, בעיות אלו ואחרות אינן גזרה משמיים, אלא הן תוצאה של רעילות ופגיעה מצטברת הנגרמת לילוד, בעיקר עקב דריסת הרגל הגסה של ההתערבות הרפואית בדמות חיסוני ינקות, תרופות רעילות ופרוצדורות לידה פולשניות. מסתבר כי בדיקות האולטרסאונד בהריון הן מפגע מקדים המעצים את המפגעים הרפואיים הבאים בעקבותיו.

עד שהמודעות והזעקה הציבורים יעלו ועד שהשימוש הרפואי בא"ס יפחת לרמה של צורך אבחוני וטיפולי אקוטי בלבד, נשארת זו אחריותן של האימהות לחסוך מילדיהם לעתיד את הנזקים המשמעותיים הנגרמים כיום לכל עובר ועובר, על ידי הימנעות מלאה או הפחתה משמעותית, מרצון, של סריקות אולטרסאונד שאינן בעלות אופי אקוטי וקריטי.

בנוסף להפחתת סריקות הא"ס, טוב יעשו ההורים לעתיד עם ילמדו מראש על נזקי החיסונים ויעילותם המפוקפקת, על היתרונות של לידה טבעית, על חשיבות ההנקה לבריאות הילוד ועל דרכים לשמור על ילד בריא בסביבה בריאה בלי להזדקק לתרופות רעילות.


מקורות והערות

[i] מאמר בוויקירפואה: גזזת - חוזר מנכ"ל,  5.1.2009

[ii] West, Jim (2015-04-30). 50 Human Studies, in Utero, Conducted in Modern China, Indicate Extreme Risk for Prenatal Ultrasound: A New Bibliography (Kindle Locations 83-84). harvoa. Kindle Edition.

[iii] Esther Thaler, “Dr Robert Mendelsohn on Pregnancy and the Dangers of Ultrasound,” YouTube video, 1983.

[iv] Sarah J. Buckley, MD, “Ultrasound Scans — Cause for Concern,” 2005, www.sarahbuckley.com/ ultrasound-scans-cause-for-concern

[v] http://blog.autismspeaks.org/2010/10/22/got-questions-answers-to-your-questions-from-the-autism-speaks%E2%80%99-science-staff-2/

[vi] ראו הערה  מספר ii

[vii] http://www.midwiferytoday.com/articles/ultrasoundwagner.asp

[viii] Zhiyou Zhang (1994) [Topic: Immune Dysfunction] [Transabdominal DUS] [Method: Microscopy] [Intensity = 7.6mW/ cm2 SATA (estimated 20mW/ cm2 SPTA), 30 minutes, transducer moving, i.e., “irradiation not fixed in a range of positions.”] Study On The Effect Of Newborn Erythrocyte Immune Function Exposed To Diagnostic Ultrasonic Irradiation In Pregnant Women

[ix] Anderson and Barrett (1979), and Saad and Williams (1982)

[x] Zeping Feng (2002) [Topic: Fetus Kidney Damage] [Transabdominal DUS] [Methods: Electron microscopy[ Effects of Diagnostic Ultrasonic Wave on the Ultrastructure of the Fetal Kidney of Second Trimester of Pregnancy.

[xi] L. Peng (2000) [Topic: Cornea Damage] [Transabdominal DUS] [Methods: Electron microscopy, Biochemistry] Effects of Diagnostic Ultrasound Exposure To Fetal Cornea

[xii]  Ying-Yuan Zhu (2002) [Topic: Neuron Damage] [Transabdominal DUS] [Method: Electron microscopy] Preliminary Study Of Effect Of Diagnostic B-Mode Ultrasound On The Ultrastructure Of Human Fetal Cerebral Neurons During Mid-Pregnancy.

[xiii] Ying-Yuan Zhu (2005) [Topic: Neuron Damage] [Method: Electron Microscopy of highly detailed cell inner structure]

[xiv] Z. Feng (1996) [Topic: Testicles, Internal Cellular Damage] [Method: Electron Microscopy] Effects Of Diagnostic Ultrasonic Wave On The Ultrastructures of the Human Fetus Testicles

[xv] Zhuang Qing Song (2008) [Topic: Chorion villi, Transvaginal DUS] [Method: Biochemical analyses] Vaginal Ultrasound in Early Pregnancy on Embryo Villi Apoptosis

[xvi] Q. L. Qu (2008) [Topic: Chorion villi, Transvaginal DUS] [Method: Biochemical analyses] The Effect Of Transvaginal Ultrasonography On The Apoptosis Of Chorionic Villi In The First-Trimester Pregnancy

[xvii] Sheiner, Eyal, Ilana Shoham-Vardi, and Jacques S. Abramowicz, “What Do Clinical Users Know Regarding Safety of Ultrasound During Pregnancy?” Journal of Ultrasound in Medicine 26, no. 3 (March 1, 2007): 319– 25.