בחרו עמוד

מאמר זה נועד להיות חלק מסדרה בשם "אפשר לתקן לב שבור", העוסקת בהבראת כלי הדם והלב. הפרקים האחרים יעסקו במניעה של בעיות לב וכלי דם, בסיבות לבעיות אלו, תהייה שיחה על כולסטרול ועל תזונה לבריאות הלב ועוד.

אולם, מאמר זה הוא הדבר האמיתי. זהו המאמר היישומי המביא את הפרוטוקול למחלות לב וכלי דם ולשיקום הגוף על ידי תזונה ותוספים. זה הפרוטוקול בעזרתו התרפאו אנשים אמיתיים. מאמר זה מקדים את שאר מאמרי הסדרה, כדי לאפשר  את המידע הזה לאלו הנזקקים לו, והוא יכול לשפר את איכות חייהם ואף להצילם. כדי להפכו לשלם, הוספתי לו פרקים קצרים עם מידע שיופיע במאמרי הסידרה האחרים, ולכן הוא יצא ארוך במקצת. ארוך, אך חשוב ושווה...

אפתח בתודה לד"ר דניאל קוב (Dr. Daniel Cobb) שמאמרו "הסגת מחלת הלב" [i] וספרו בעל השם הדומה [ii], הם ההשראה והבסיס למאמר זה, שהשתבח עוד יותר מתשובותיו הסבלניות לשאלותיי.

אמשיך ואצטט את  ד"ר קוב: "הפרוטוקול שאציג כאן הוא הטיפול הטוב ביותר שיש למחלות כלי דם ולב (הנובעות מהתקשות וסתימה של עורקים עקב משקעי פלאק). הוא אינו משתמש בתרופות או בניתוחים, אלא בסדרה של תוספי תזונה נפוצים. הפרוטוקול בגרסאות שונות  נמצא בשימוש כבר 50 שנה ועשרות אלפי אנשים נרפאו בזכותו. אחד התומכים והמקדמים שלו היה לינוס פאולינג, האדם היחיד שזכה בשני פרסי נובל לא משותפים.[iii]  תופעת הלוואי ארוכת הטווח היחידה של הפרוטוקול היא בריאות משופרת ועמידות טובה יותר בהתקררויות ושאר מצבי חולי".

זוהי הצהרה גורפת ומחייבת כאחד, אולם אני סומך עליה את שתי ידי. השימוש בתזונה ותוספים מאפשר לגוף לתקן את עצמו וכאן יש לא מעט דוגמאות לכך (באנגלית). בהמשך נבין כיצד זה קורה. אך לפני כן, מספר הערות ואזהרות.

הבהרות ואזהרות

  • שימו לב כי מאמר זה והפרוטוקול המוצע בו אינם מהווים המלצה לטיפול תרופתי או להפסקה של טיפול כזה. יש להתייעץ עם הרופא המטפל בטרם כל שינוי בטיפול הרפואי והתרופתי, והדבר בוודאי נכון אם עברתם כבר טיפול פולשני כלשהו בלב ובכלי הדם.
  • שימו לב במיוחד אם אתם לוקחים מדללי דם: בפרוטוקול זה קיימים מספר פריטים המדללים את הדם, כמו ויטמין E, ויטמיני B, שמני אומגה 3 ובמיוחד חומצת האמינו L‑ארג'ינין. גם מזונות רבים, ובעיקר מזונות צמחיים טריים, הם בעלי אפקט מדלל דם. עבור רוב האנשים אפקט טבעי זה של תוספים ומזונות הוא ברוך ומוסיף לבריאות, אולם אלו הלוקחים תרופות לדילול דם (קומדין לדוגמה), צריכים להיות ערניים, וערים לצורך במעקב מתמיד ובקשר הדוק עם רופא להפחתת מינון התרופות מדללות הדם לפי הצורך. היו ערים כי הזנחת נושא זה יכולה לגרום לדילול יתר של הדם ולשבץ!
  • עם זאת, מאמר זה מביא פרוטוקול לטיפול תזונתי המיועד לשיקום ופתיחה של כלי דם שנפגעו מהסתיידות (atherosclerosis) ולשיפור הרכבו של הדם. שיקום כזה, ככל שהוא מתרחש, מוריד את הסיכון לבעיות לב או מקרי שבץ הנגרמים מחסימת כלי דם ולרוב מפחית ואף מייתר את הצורך בתרופות ושאר פרוצדורות רפואיות פולשניות ומזיקות.
  • מינוחים: מאמר זה משתמש במושגים המקובלים: "מחלת לב", "מחלות כלי דם ולב" או "התקף לב" כדי להתייחס למחלה הנקראת "הסתיידות עורקים" (atherosclerosis), זאת מאחר והרוב הגדול של מחלות הלב והתקפי הלב אכן נובעים מהסתיידות וחסימה חלקית או מלאה של עורקים, וגם משום שמרבית האנשים משתמשים במושגים אלו בשיחתם על הבעיה. עם זאת, אם יש לכם סוג אחר של מחלת לב שאינו נובע או מערב הסתיידות עורקים, היו זהירים לשים לב כי פרוטוקול זה מתייחס רק למחלות של הסתיידות עורקים וחסימה חלקית שלהם, וכי לא ברור כמה תועלת תהייה בו עבור מחלות לב אחרות.

איוולת הורדת הכולסטרול

מאמר מיוחד יעסוק בהפרכת התיזה המקובלת לגבי כולסטרול ושומן רווי, תפקידם בגוף בכלל ותפקידם במחלות לב וכלי דם בפרט. אולם כדי להבין את הפרוטוקול השיקומי שבהמשך כדאי להכיר מספר אמיתות חשובות בנושא זה:

  • לא נמצא קשר בין רמת כולסטרול כללית בדם לבין סיכון למחלות לב וכלי דם או שבץ.[iv] [v].
  • רמה גבוהה של כולסטרול כללי ורמת LDL אינן גורם המאפשר חיזוי הסיכוי של אדם לחלות במחלות כלי דם ולב. גם לרמת טריגליצרידים אין חשיבות רבה לכשעצמה. לרמת HDL, מאידך, יש חשיבות לבריאות כלי הדם וכדאי שתהיה גבוהה ככל האפשר ורצוי מעל 50 mg/dl
  • מנגד, כולסטרול נמוך יתר על המידה הוא גורם סיכון שנקשר מספר רב של מחלות ומצבי בריאות ואף לתמותה מוגברת[vi]. למעשה, המחקר מראה כי כדאי לשמור על כולסטרול כללי של לפחות 180 mg/dl ורצוי גבוה יותר.
  • לאור זאת, מסקנה מתבקשת, ובשנים האחרונות גם מוכחת, היא כי הורדת כולסטרול לכשעצמה, אינה תורמת להגנה מפני מחלות כלי דם ולב [vii] אלא דוקא מזיקה [xvii].
  • עוד מסקנה המתבקשת מעובדות אלו היא שאין הגיון בלקיחת תרופות להורדת כולסטרול (מסוג סטטינים או אחרות) עבור הרוב העצום של מקבליהן, מאחר והן הוכחו כבעלות תועלת שולית במקרה הטוב, אך בעלות תופעות לוואי קשות הגורמות לרבים לסבל, ירידה באיכות החיים תחלואה נוספת ולפעמים למוות בטרם עת.

העובדה כי מחלות לב וכלי דם הם גורם המוות השני כיום בארה"ב (כ- 610 מתים בשנה) מראה לנו כי ההצלחה של הרפואה הממוסדת בטיפול בבעיה היא שולית במקרה הטוב. מעניין לדעת עם זאת כי גורם המוות העיקרי בארה"ב כיום הוא אייטרוגני (Iatrogenic) שפירושו מוות שנגרם כתוצאה מטיפול רפואי, העומד על כ- 780 אלף מתים בשנה. בכל אופן, הרפואה יודעת לפעמים להציל את מי שהגיע לבית החולים עם התקף לב, אך אינה עושה דבר של ממש כדי למנוע אותם מראש. הורדת כולסטרול והכרזת מלחמה על שומן רווי היא האג'נדה הנפוצה אצל רופאים עד היום, תוך התעלמות בוטה מהמחקר העדכני המראה עד כמה גישה זו הינה חסרת שחר ותועלת.

ויטמין C, תוכנית א' ותכנית ב'

ויטמין C במינון גבוה הוא השידרה של פרוטוקול זה ממספר סיבות. הסיבה העיקרית היא חיוניותו של ויטמין C (כאשר ניתן בכמות גדולה מספיק) לבניה של רקמת הקולגן בכל הגוף. קולגן הוא מרכיב חשוב בדופן העורקים ומתן כמות מספקת של ויטמין C מפצה על המחסור שיש בגוף (ויטמין C חסר לכולנו!) ומאפשרת התחלת ריפוי של נזקים לדופנות העורקים. כדי להבין יותר לעומק, מומלץ לקרוא עוד על השימוש בוויטמין C במינון גבוה לשיכוך וריפוי מגוון גדול מאוד של מחלות ומצבי בריאות.

חשוב להבין זאת - מרבית החיות הידועות מייצרות ויטמין C בכבד או בכליות שלהן באופן עצמוני, ובכמות שמשתנה לפי רמת העקה (סטרס) שהן חוות בכל עת. בני האדם (וחיות בודדות אחרות) אינם מייצרים ויטמין C ועליהם להשיגו מתזונה בלבד, דבר שאינו קשה אם אוכלים הרבה עלים ירוקים ופירות, כפי שעשה המין האנושי באזורי מוצאו המשווניים המיוערים. אולם, עם נדידת המין האנושי ותפוצתו על פני הגלובוס, ירדה כמות המזון הטרי הזמין לאדם באזורים רבים (בחורפי הצפון הארוכים, לדוגמה) ויחד איתה ירדה גם רמת הוויטמין C הזמין לגוף, דבר שחשף את המין שלנו לתחלואה גוברת. מצב ויטמין C בתזונה השתפר משמעותית מעת המצאת התחבורה המנועית, אשר אפשרה אספקת מזון טרי בכל מקום ובכל מזג אויר, אולם הוא שב והחמיר ככל שעברנו, במערב, מצריכה של מזון טרי ועתיר ויטמין C לצריכת מזון מעובד ומשומר, בעיקר זה המיוצר במפעלי מזון ומאבד את רוב הוויטמינים שבו בתהליכי הייצור השונים.

כך קורה שבעשורים האחרונים, בהם התרגלנו לצרוך אוכל מוכן ובלתי מזין, רובנו נמצאים בחסר מתמיד של ויטמין C. חסר זה אינו חמור מספיק כדי להרוג אותנו במחלת הצפדינה (כפי שהיה קורה למלחים בים ולאנשי הצפון בחורף, בימים עברו), אך הוא חמור מספיק כדי למנוע מהגוף שלנו את רמת הוויטמין הנדרשת לו כדי לייצר רקמת קולגן חזקה ועמידה, לתמוך בפעילות מערכת החיסון, והכי חשוב, אין מספיק ויטמין C כדי לתקן נזקים הנגרמים לשכבה הפנימית של העורקים[viii].
עורקי הגוף מקבלים את הדם מהלב בלחץ גבוה מאוד. נזק בעורקים המתפתח בלא מעצור עלול לגרום לאחר זמן לפקיעת העורק ולמוות תוך דקות. הגוף שלנו, שהוא מערכת חכמה להפליא המתקנת את עצמה כל העת, מחויב לשמור את העורקים שלמים, חזקים וגמישים, והוא עושה זאת על ידי יצירת רקמת קולגן חדשה במקום הנזק. זוהי תכנית א' שהיא תכנית ברירת המחדל שתופעל תמיד, אם אפשר!

אך אם חסר ויטמין C בגוף, אזי לא ניתן לייצר קולגן חזק. במקרה כזה, כדי להציל את האורגניזם ממות, הגוף עובר לתכנית ב', הוא משתמש בכולסטרול, בסידן ובעוד חומרים כדי לייצר את הפלאק, שהוא מעין כיסוי דמוי תחבושת המכסה את השכבה הפנימית הניזוקה ומונע התפתחות נוספת של הנזק לעורק. זוהי תכנית גאונית וקיומה מדגיש עד כמה מחוכם ומשוכלל הגוף. אך תכנית ב' זו נועדה לאפשר לגוף לעבור תקופות קצרות של מחסור בלבד. היא לא נועדה להיות תכנית מתמדת, כפי שקורה בגופם של אלו הניזונים ממזון תעשייתי בלתי מזין, בו חסר ויטמין C באופן כרוני. על פי התכנון המקורי, עם חידוש אספקת ויטמין C ותזונה טובה, היה הגוף מפעיל מחדש את תכנית א' ופועל לתיקון הנזק שנגרם לעורק, ואז ממיס את שכבת הפלאק ומסלק אותה.

פרוטוקול זה מיועד לאפשר לגוף להפעיל מחדש את תכנית א'. הנחת היסוד של הפרוטוקול היא שאספקת כמות ראויה של ויטמין C וחומרי תזונה חשובים נוספים, דרך תוספי תזונה ייעודיים, תאפשר לגוף לחזור לעבוד עם תכנית א', שהיא  ברירת המחדל שלו, ולהתחיל לתקן את הנזקים שהצטברו בדופנות העורקים. בהמשך לתיקון הנזק, יסלק הגוף את שכבת הפלאק מדפנות העורקים ויאפשר זרימת דם מלאה ותקינה.


המרשם למחלות לב וכלי דם

ויטמין C הוא המרכיב העיקרי ורב התפקידים, בפרוטוקול, אולם הוא אינו לבד במערכה והפרוטוקול כולל חומרים רבים נוספים. אסביר כעת בפירוט את תוספי התזונה המרכיבים את הפרוטוקול ואת תפקידו של כל אחד מהם. רשימה מרכזת הכוללת קישורים, כמויות  והערות תפעוליות חשובות, תובא בהמשך.

בהתאם לחומרת הנזק, פרוטוקול זה יכול להביא הקלה בתוך שבועות ספורים בחלק מהמקרים אך תיקון הנזק והשיקום יכול להימשך זמן רב הרבה יותר. בכל מקרה, גם לאחר החלמה, יש להמשיך להשתמש במינוני תחזוקה לכל החיים.

חומצה אסקורבית (ויטמין C)

בפרוטוקול זה יש להשתמש בוויטמין C מסוג חומצה אסקורבית. אפשר להשתמש בקפסולות אך מאחר ומדובר בכמות גדולה, אני ממליץ לרכוש חומצה אסקורבית באבקה אותה ממיסים במים. יש להקפיד לקנות מוצר שברשימת המרכיבים שלו יש מרכיב אחד: חומצה אסקורבית מסוג L-Ascorbic Acid  (או קפסולות המכילות מרכיב זה). אין להשתמש בסוגים מינרליים של ויטמין C המכילים קלציום או מגנזיום מאחר ובכמויות המדוברות, עלול להיגרם חוסר איזון מינרלי בגוף. כמו כן, אין להשתמש בוויטמין C עם ביופלבנואידים, רוז היפ וכל מיני הרכבים אחרים. רק חומצה אסקורבית.

אצל אנשים רגישים, חומצה אסקורבית נוטה לגרום לאי נוחות בבטן ולפעמים לשלשול, שהוא תגובה נורמאלית של הגוף לחומציות יתר במעי. אם נגרם שלשול, יש להוריד את המינון במעט עד לרגיעה, ואז להמשיך לקחת את הוויטמין. ברוב המקרים הגוף מתרגל בתוך זמן מה ואפשר להעלות את המינון באיטיות ככל הנדרש. כדי להקל על המעי, ניתן להשתמש בסודה לשתייה על מנת לסתור את החומציות של ויטמין C, מהערבוב בין השניים (ביחס של 1 חלק סודה ל- 3-4 חלקים ויטמין C, לפי הטעם הרצוי) נוצר משקה סודה חמצמץ וחביב, דבר המקל על החומציות במערכת העיכול ואף מועיל ליצירת בסיס בגוף.

מינון: לאלו עם מחלת כלי דם ולב מתקדמת הוא 6 - 12 גרם ליום (גרם = 1000 מ"ג) ומעלה. לאלו הרוצים להשתמש בפרוטוקול לצרכי תחזוקה ומניעה, כדאי לקחת לפחות 3 - 6 גרם ביום, ואפשר גם יותר. ויטמין C אינו רעיל גם בכמויות גדולות פי 10.

ויטמין C נשאר בגוף שעות אחדות בלבד. לכן מומלץ לחלק את המינון היומי ל- 3 פעמים ביום ויותר. זה יעזור גם להתמודדות של מערכת העיכול עם החומציות שלו.

בנוסף, מומלץ ללמוד היטב את מאמר השימוש בוויטמין C במינון גבוה ואף להמשיך ולקרוא את הקישורים שבסופו, כדי לדעת כיצד להשתמש במינונים גבוהים עוד יותר של ויטמין זה כדי למנוע, לרפא או להקל על מרבית מצבי החולי הידועים.

L-ליזין

L-ליזין (L-Lysine) היא חומצה אמינית, שהיא מרכיב חלבוני המשמש ליצירת סיבי קולגן. סיב קולגן נראה כחבל מפותל המורכב מגדילים של חומצות האמינו ליזין, פרולין וגליצין. בעוד שחומצת האמינו גליצין היא הפשוטה ביותר מבחינת הרכבה הכימי ומיוצרת בקלות בגוף, הרי ששתי חומצות האמינו האחרות, ליזין ופרולין עלולות להיות בחסר ואספקתן לגוף מועילה לסינתזה טובה של קולגן.[ix]

חומצת האמינו ליזין עוזרת גם המסה של חלקיקים קטנים של כיסוי הפלאק, דבר העוזר למנוע התנתקות גושים גדולים של הפלאק העלולים לחסום כלי דם במקום אחר במחזור הדם.

חיטה ומרבית הדגנים חסרים בליזין, ואנשים האוכלים את מרבית החלבון מדגנים, נוטים להיות חסרים בחומצה אמינית זו.

מינון: 3 גרם לתחזוקה ומניעה, 6 – 12 גרם למשתקמים ממחלת לב.

L-פרולין

כמוזכר, גם L-פרולין (L-Proline) היא חומצה אמינית ממרכיבי הקולגן וגם היא עוזרת בהמסת חלקיקים זעירים של משקעי הפלאק בעורקים ומונעת היסחפות של חלקיקים גדולים.

מינון: 500 מ"ג (חצי גרם) לתחזוקה, 2 גרם (2000 מ"ג) למשתקמים ממחלת לב.

ויטמין E

באופן מוזר, ישנם 8 כימיקלים שקיבלו את השם "ויטמין E". הם דומים אחד לאחר אך יש לכל אחד מהם  יש גם התמחויות משלו. חשוב להקפיד לקחת את כל השמונה, מאחר ויש להם נטייה להדיח אחד את השני מהקולטנים אם אין כמות ראויה של כולם. שמונת ויטמיני E כוללים את אלפא, ביתא, גמא ודלתא טוקופרול (Tocopherol), ואת אלפא, ביתא, גמא ודלתא טוקוטריאנול (Tocotrienol), ויש לשים ולראות שבתווית רשומים כולם (ראו תמונה).

מספר רב למדי של מאמרים רפואיים הופיעו בשנים האחרונות לספר לנו כיצד מינונים גבוהים של ויטמין E הם "מסוכנים". מחקרים אלו זכו לפרשנות שגויה משמעותית, או שהם פשוט תוכננו כדי להיכשל. לדוגמה, בחלק מהמחקרים ניתן ויטמין מסוג D-Alpha-Tocopherol אשר סיפק רק סוג אחד של ויטמין E אך דיכא את כל יתר הסוגים[x]. במחקרים אחרים ניתן הסוג DL-Alpha-Tocopherol, שהוא סוג סינטטי של ויטמין E העשוי מנפט ואינו מולקולה המועילה לגוף. די צפוי שמחקרים בהם ניתן כימיקל חסר תועלת או כימיקל מבודד, יובילו לתוצאות כושלות וחסרות ערך שעיקר מטרתן הטלת ספק בתועלתו של הוויטמין.

ישנן גם אזהרות רפואיות הממליצות להימנע מלקיחת ויטמין E לאורך זמן עקב נטייתו המוזכרת לעיל לגרום לדילול דם, היכולה, לדעת המזהירים, לגרום לדמם. אזהרות אלו מתעלמות מאפקט של חיזוק כלי הדם ומאפקט נוגד החמצון החשוב של ויטמין E, התורמים דווקא למניעת דימום. לאחר זמן, כאשר כלי הדם תקינים וחזקים יותר, אין כל בעיה בדם חלקלק יותר. נהפוך הוא, זהו דם משופר הזורם טוב יותר בכלי הדם.

מעבר לאלו הלוקחים מדללי דם, אין בעיה של מינון יתר לפחות עד לרמה של 1500 מ"ג ליום, שאז תיתכן בחילה בנוסף לנטיית יתר לדימום.

בכל אופן, הקפידו לקחת תוסף המכיל את כל 8 תתי הסוגים של הוויטמין. שימו לב כי המינון של חלק מהסוגים גבוה מן האחרים ולרוב יש הרבה יותר טוקופרול מאשר טוקוטריאנול, וזהו מצב תקין.

מינון: 400 עד 800 מ"ג ליום מכל הסוגים ביחד.

הערה: דומה כי יש יתרון ללקיחה של טוקוטריאנולים בנפרד מטוקופרולים, כדי להקטין את התחרות שלהם על הספיגה בגוף. בטבלה מוצע תוסף מקובל וזול יחסית המכיל את כל 8 הסוגים, וכן שני תוספים של חברת A. C. Grace המכילים את הטוקפרולים בנפרד ואת הטוקוטריאנולים בנפרד, תוספים אלו אמורים להיות בעלי ספיגה משופרת, אם מקפידים לקחתם בהפרש של כמה שעות אחד מהאחר.

קו-אנזים Q10

קו-Q10 (Co-Enzyme Q10) חיוני ליצור של קולגן ודרוש בכמויות גדולות בכל מקום בו יש שימוש רב באנרגיה בגוף. הלב, העובד ללא הפסקה זקוק לכמות גדולה של קו-Q10. חומר זה מיוצר באופן טבעי בגוף, אך כמותו קטנה ככל שעולה הגיל, כך שרוב האנשים מגיל 40 ומעלה יראו שיפור בתיסוף של קו-Q10. חולי לב, ובעיקר אלו עם לחץ דם גבוה ירוויחו ממינון גבוה עוד יותר. הסיכון בירידת רמת הקו-Q10 הוא אי‑ספיקת לב[xi].

קו-Q10 מיוצר בגוף באותו מסלול ביולוגי כמו כולסטרול. תרופות מפחיתות כולסטרול מסוג סטטינים מפחיתות גם את יכולתו של הגוף לייצר קו-Q10 ומורידות עוד יותר את רמת החומר, בדיוק כאשר הגוף זקוק לו באופן נואש. חלק מהתרופות האחרות גורמות לנזק דומה.

במאמר צד מעניין לדעת כי חברת התרופות מֶרק ידעה על הבעיה הזו של חסימת קו-Q10 עוד בשלבי בקשת הפטנט, ואף שקלה להוסיף קו-Q10 לתרופה Mevacor שלה,  אך מסיבות מסחריות בחרה שלא לעשות זאת[xii] ובכך גרמה לסבל ומוות לאלפים רבים תוך שהיא משלשלת לכיסיה רווחים של מיליארדי דולרים לשנה, מתרופה המיותרת לחלוטין למרבית מקבליה!

מינון: אין מינון יתר של קו-Q10, כך שעדיף לטעות לכיוון של עודף. ד"ר קוב ממליץ על 60‑100 מ"ג ליום אך מציין כי גם מינון גבוה משמעותית יכול להועיל. אני ממליץ על מינון של 100 – 300 מ"ג. קו-Q10 זקוק לשומן כדי להיספג ולכן כדאי לקחתו עם ארוחה בה יש שומן.

נחושת/אבץ

נחושת חסרה לנו בדרך כלל הן משום שרבים אינם שותים עוד מים מהברז והן משום שצינורות הנחושת של פעם הוחלפו בצינורות PVC. נחושת נדרשת לטובת יצירה של סיבי קולגן. מעבר למחלת לב, מחסור יגרום לאנמיה מיקרוציטית (כדוריות דם אדומות קטנות מידי). עודף יגרום לבחילה, בעיות עיכול אנמיה, פרנויה ובעיות נפשיות קשורות.

הסיכון להצטברות של עודף נחושת גבוה יותר אצל טבעוניים מאשר אצל אוכלי בשר וביצים, מאחר ואבץ, המגביל הצטברות עודפי נחושת בגוף, חסר לעיתים בתזונתם של הראשונים. אבץ חשוב גם להחלמה של רקמות פגועות, כולל רקמת דופנות העורקים, לכן איזון של נחושת הוא חשוב, גם אם הוא בעייתי מעט.

מינון אבץ/נחושת: טבעונים עדיף שימנעו מנחושת ויצרכו רק אבץ, במינון של כ- 30 מ"ג ליום (כך גם אלו שיש להם עדיין צינורות נחושת בבית).

המינון לאוכלי בשר הוא בסביבות 30 מ"ג אבץ עם 2 מ"ג נחושת ליום. עדיף למצוא תוסף עם היחסים המתאימים של שני מינרלים אלו.

מגנזיום

מגנזיום הוא כנראה המינרל החשוב ביותר לחולים במחלות לב. מגנזיום אפקטיבי מאוד בטיפול הפרעות קצב הלב (arrhythmia), הוא מונע קרישה, הוא נדרש למספר רב של תגובות מטבוליות בגוף ועוזר בשחרור עוויתות. מחסור במגנזיום הוא המחסור הגדול ביותר בקרב אלו שאינם לוקחים תוספים.

מומלץ לעשות שימוש במגנזיום מאלאט (Magnesium malate), שהוא מגנזיום המחובר לחומצה מאלית. חומצה זו המצויה בפירות רבים עוזרת להרחבת צנוריות המרה בכבד, כך שיכול להיות לה תפקיד בשחרור אבני מרה המפריעות לתפקוד הכבד[xiii]. בנוסף, חומצה מאלית מסייעת ליצירת אנרגיה תאית (ATP) בגוף. סוג מומלץ אחר הוא מגנזיום טאוּרט (Magnesium taurate), בו המגנזיום מחובר לחומצת האמינו טאורין, העוזרת במניעת הפרעות קצב. מי שרוצה יכול לשלב ולקחת את שני התוספים.

מנגד, מומלץ להימנע ממגנזיום אוקסיד שהוא המגנזיום הנפוץ ברוב התוספים, אך ספיגתו בגוף דלה.

מינון: 200 – 400 מ"ג ויותר. אמנם עודף מגנזיום יכול לגרום לשלשול, אולם המינון הזה לא צריך לגרום לבעיה גם אצל אלו שאינם בחסר מגנזיום.

הערה: אנשים שלוקחים סידן (קלציום) צריכים לשים לב כי סידן ומגנזיום עובדים הפוך בגוף. מגנזיום משמש בהרפיה של שרירים בעוד סידן משמש ב את הגוף לכיווצם. מגנזיום נוטה לגרום לשלשול בעוד סידן יכול להוביל לעצירות. מבחינת הספיגה, עודף סידן מגביל ספיגה של מגנזיום. ברוב התוספים המשולבים יחס הסידן למגנזיום הוא בסביבות 2:1 לטובת הסידן, כך שאם לוקחים תוסף כזה, רוב הסיכויים שהמחסור במגנזיום דווקא יגדל. לכן מומלץ לוותר על סידן שממילא קל להשיגו בתזונה, או אם מתעקשים על סידן, אז לשים לב לקחת תוספים שיחס מגנזיום לסידן בהם הוא 2:1 לטובת המגנזיום!

קומפלקס ויטמיני B

ויטמיני B נלקחים בדרך כלל ביחד (קומפלקס) מאחר ורבים מהם עובדים יחד במגוון תהליכי חילוף חומרים בגוף. לקיחת ויטמין יחיד יכול להקפיץ את המערכת לזמן קצר אך לגרום לחסרים בוויטמיני B האחרים בהמשך.

לוויטמיני B שני תפקידים חשובים במחלות לב. הם מסייעים בייצור אנרגיה הנדרשת ללב כאשר לחולה יש יתר לחץ דם, והם עוזרים בהפחתת הומוציסטאין, שהוא תוצר ביניים מטבולי המזיק לכלי הדם ומגביר קרישת דם.

מינון: בהתאם לרשום על האריזה (1 – 2 קפסולות ליום).

הערה לגבי  B12(קובלאמין): רוב התוספים בשוק כיום מכילים ציאנו-קובלאמין (cyanocobalamin) שהוא צורה לא פעילה של הוויטמין, אותה צריך הכבד להמיר לצורה הפעילה של ויטמין 12B כדי שהגוף יוכל לנצלו. אם המרה זו בכבד אינה מתרחשת כסדרה, הרי שתצטברנה בגוף כמויות של ציאנוקובלאמין (12B) הנראות יפה בבדיקות דם, אך לא ממש עוזרות לגוף. לכן, מומלץ לקחת ויטמין 12B בנפרד, או קומפלקס B, המכילים מתיל-קובלאמין (MethylCobalamin).

הערה לגבי B3 (ניאצין): ישנם אנשים המשתמשים בניאצין כדי להוריד כולסטרול. ראוי להזכיר את הנאמר בפתיחה, כולסטרול אינו הבעיה במחלות לב וכלי דם אלא תגובה נכונה של הגוף לרמות גבוהות של דלקת ונזק לכלי הדם. ובכל מקרה, הורדתו אינה תורמת לבריאות כלי הדם!

עם זאת, לניאצין, בעיקר זה הגורם לגל חום וסומק (Flash), יש אפקט מסוים של ניקוי רעלים, ואם זו הכוונה אז זה בסדר, אך מעבר לזה אין צורך לתסף ניאצין בנפרד משאר ויטמיני B.

רוטין וביופלבנואידים אחרים

ביופלבנואידים הם קבוצת נוגדי חמצון שמקורם בצומח, המסייעים לוויטמין C לעבוד בגוף. רוטין (Rutin) הוא הבולט בסייענים אלו. תוסף זה מכיל למעשה תערובת של נוגדי חמצון שונים שלכל אחד תפקידים משלו בגוף.

מינון: מומלץ לקחת כ- 500 מ"ג עד 1 גרם יום לתחזוקה. 2 – 3 גרם ליום אם יש מחלת לב פעילה.

הערות: מומלץ למצוא תוסף מגוון של ביופלבנואידים המכיל רוטין במינון גבוה.

שימו לב כי גם רוטין, כמו ויטמין C, עלול לעודד שלשול אם נלקח במינון גבוה, שאז יש להפחיתו.

חומצות שומן אומגה 3

חומצות שומן מסוג אומגה 3 אינן מיוצרות בגוף ויש לצרוך אותן בתזונה. מקורות להן הם שמן פשתן, זרעי ציה, זרעי המפ, ושמן דגים. השמן ממקורות אלו מאוד רגיש ונוטה להתעפש בקלות. שמן מתוספי מרווה מרושתת נחשב עמיד יותר.

הסיבה העיקרית לחשיבות הרבה של תיסוף אומגה 3 היא שבתזונה המערבית יש יחס גבוה מאוד של שמני אומגה 6, המעודדים דלקתיות, למול אומגה 3 המפחיתה אותה. בנוסף, שומני אומגה 3 משמשים להעברה של חמצן בתאים והם בשימוש רב במוח, במערכת העצבים, בלב, בריאות ובאברי הרבייה.

הערה על מדללי דם: שמני אומגה 3 גורמים לאפקט "מדלל" של הדם. אפקט זה ברוך לרוב האנשים, אולם, כמוזכר לעיל, אם אדם לוקח כבר תרופות לדילול דם, עליו להיות במעקב ובקשר עם הרופא כדי להתאים את רמת התרופות לפי הצורך.

חמצון: מרבית שמני אומגה 3 רגישים מאוד להתחמצנות. לכן יש לשמרם סגורים היטב במקרר ולפתחם רק לפי הצורך. שמן פשתן מומלץ לרכוש בקבוקים קטנים בצבע שחור, עם תאריך תפוגה מרוחק ושאוחסנו בקירור בחנות. לשמן מעופש יש לרוב טעם בולט של מדלל צבע (והוא אכן משמש לכך לפעמים). רצוי לטעום את השמן פעם בשבוע כדי לוודא שטעמו תקין. אם הוא לא, זרקו את הבקבוק! שמן אומגה 3 ממרווה מרושתת בקפסולות הנמכר בארץ הוא עמיד יותר. שמני דגים יהיו מעט מחומצנים תמיד (זה הריח ה"דגי" האופייני) אולם ניתן להשתמש בהם כל עוד הריח אינו בולט מידי. מומלץ לנשוך קפסולה ולבדוק את הטעם מפעם לפעם.

מינון: 2 כפות של שמן פשתן ביום. 4 – 6 קפסולות שמן מרווה מרושתת/דגים ביום.

ארג'ינין

לחומצת האמינו ארג'ינין (L-Arginine) יש שלושה תפקידים חשובים בפרוטוקול: היא מפחיתה לחץ דם, היא מפחיתה קרישיות, המפחיתה הדבקות טסיות דם טוב יותר מאספירין, והיא מגינה על השכבה הפנימית של העורקים.

החיסרון של ארג'ינין והסיבה בגללה הוא בתחתית הרשימה, הוא שהיא מעודדת גדילה של וירוסים ממשפחת ההרפס (ציטומגלווירוס, אפשטיין-בר)[xiv]. עם זאת, חומצת האמינו ליזין בעיקר, אך גם ויטמין C, ויטמין  E וסלניום שבפרוטוקול הם אנטי-הרפס ואנטי וראליים חזקים ומינוניהם לרוב גדולים בהרבה, כך שאם ממלאים את הפרוטוקול כלשונו, אין כאן בעיה משמעותית.

מינון: 1 גרם ביום.

גלוקוזמין וכונדריטין

גלוקוזמין סולפט וכונדרוטין סולפט (Glucosamine Sulphate,Chondritin Sulphate) הם רכיבים מקובלים המשמשים לבניה של סחוס שניזוק. הם נצפו גם כמועילים לבניית רקמת חיבור חזקה יותר, דבר המשפר את החוזק והאחידות של רקמת דופנות העורקים[xv].

מינון: כרשום על קופסת התוסף.

אזהרה: גלוקוזמין סולפט עשוי לרוב מצדפות ים ועלול לגרום לתגובה אלרגית ברגישים. אם יש רגישות ידועה לדגים או לצדפות או אם מתפתחת רגישות כזו, יש להפסיק ולהימנע מתוסף זה.

שום

שום הוא מונע קרישה חזק. הוא גם אנטי חיידקי, אנטי ויראלי ואנטי פטרייתי והוא משמש מקור מזון לסלניום וחומצות אמינו גופרתיות טובות[xvi].

מינון: לאכול הרבה שום במגוון צורות

לציטין

לציטין הוא חומר מֶתָחְלֵב (חומר מיצב תמיסה) בשימוש תאי הגוף. תפקידו העיקרי בפרוטוקול הוא לעזור לליזין ולפרולין (הנזכרים לעיל) בהמסה איטית ויציבה של הפלאק בעורקים ומניעת שחרור חלקיקים גדולים ממנו אל הדם.

מומלץ להשתמש בלציטין המופק מזרעי חמניה ולא בכזה המופק מסויה, הן בגלל שמרבית הסויה בעולם מהונדסת גנטית וקשה להבטיח שלא תסתנן למוצר (גם אם רשום עליו!), והן מפני שלרבים יש רגישות לסויה. בנוסף, אפשר להשתמש בלציטין המופק מביצים, אך זה קשה יותר להשגה.

מינון: כפית וחצי ליום בערך (כ- 10 גרם). אפשר לערבב במשקאות ומאכלים שונים.

ויטמין D וסלניום

לשני רכיבים אלו אין קשר ישיר לבניית קולגן, אולם ויטמין D חיוני לגוף לסדרה של תפקודים ובין היתר עוזר למנוע מחלות מדבקות העלולות להזיק ללב. הוא גם חשוב לספיגה תקינה של סידן. רוב האנשים חסרים בו ויש להקפיד על מדדים תקינים שלו בדם. סלניום הוא מינרל קריטי במערכת נגידת החמצון של הגוף וככזה הוא מוריד עקה חמצונית ודלקת.

הערה: בתוספים רבים של ויטמין D יש גם ויטמין K2 האחראי על פיזור טוב של סידן בגוף. מומלץ.

מינון ויטמין D: 1000 יח"ב (IU) ליום.

מינון סלניום: 200 מק"ג ליום.


טבלה מרכזת

לחצו לטבלה נוחה להדפסה והורדה.

כעת נעבור לדבר על תזונה...


תזונה מועילה

תזונה היא ענין לוויכוח לוהט בין המצדדים בתזונה עתירת ירקות ופירות (80,10,10, טבעונות, מזון נא, אוכלי פירות בלבד ועוד...) לבין המצדדים בתזונה עתירת מזון מן החי (פליאו, תזונה קטוגנית, אטקינס ועוד...). בשלב זה, אחרי תקופה בצד הטיבעוני של המתרס הזה ובריאות שהשתפרה בתחילה אך אז הגיע לישורת ארוכה, עזבתי את הטבעונות והצמחונות לטובת תזונה מעוטת פחמימות ועתירה בשומן, שהיא דרך בטוחה ביותר לשליטה על משק הסוכר בגוף ומניעת מצב של סבילות לאינסולין על הנזקים הרבים הנגרמים לגוף במצב זה, כולל, לעניין מאמר זה, הפגיעה בכל יהדם הנגרמת על ידי סוכר גבוה באופן תמידי. גם אספקת כמות ראויה של חלבונים לשיקום כלי הדם דומה שתושג טוב יותר על ידי מזון עשיר ומגוון מן החי, אולם זהו נושא למאמר נפרד בעתיד. בינתיים, ההמלצות התזונתיות הברורות ביותר שיש לי מתייחסות בעיקר לרכיבים שלא כדאי לאכול ואף רצוי לסלקם לחלוטין מן התזונה שלכם, בין אם אתם דוגלים באכילת צמחים בעיקר ובין אם אתם מאמינים ששומן וחלבון הם העיקר, או כל מקום באמצע.

מה לא לאכול

רצוי להוציא מהתזונה את מרבית מזון ורכיבים שמקורם בתעשיית המזון. קחו בחשבון את ניגוד האינטרסים בין יצרני המזון המתועש וביניכם. בעוד הם מתעניינים ברווח ובחיי מדף ארוכים. אתם מתעניינים בבריאות. מה לעשות, חיי מדף ארוכים של מוצרים מחייבים שהמזון יהיה ריק מבחינה תזונתית או רעיל, כדי שחיות קטנות וחיידקים לא יבואו לשרוץ בו. בריאות מחייבת מזון מלא ומזין, אך אז הוא צפוי להתקלקל על המדף. בגלל ניגוד אינטרסים זה מזון תעשייתי הוא נוגד בריאות כמעט בכל מקרה, ואפרט:

שמנים ושומניםהימנעו לחלוטין משמנים מזוככים. שמן מזוכן הוא שמן שעבר סידרת תהליכים כימיים בחום גבוה אשר "מטהרת" אותו מוויטמינים ונוגדי חמצון ויוצרת שינוי הרכבו הכימי. שמן כזה אינו מסוגל לבצע שום תפקיד בגוף והוא מצטבר בו כרעל שהגוף מנסה לסלק. באופן דומה, הימנעו לחלוטין משומני טרנס (מרגרינה, מזולה). אלו הם שמנים שעברו תהליך תעשייתי של הקשיה  עלידי הוספת אטומי מימן בחום גבוה והם נושאים את כל הצרות של שמן מזוכך, ובנוסף הם מטעים את הגוף להשתמש בהם במעטפות התאים. אלה שבגלל צורתם המולקולרית הלקויה, אין הם מסוגלים לעשות את העבודה הנדרשת והתאים הנבנים מהם לקויים אף הם. אינכם יכולים לתקן את כלי הדם כאשר הגוף מוצף בשמנים רעילים אלו! מסיבה זו, הימנעו גם מכל מוצר מזון המכיל שמנים רעילים כאלו. ואלו הם השמנים הטובים?, ראו בהמשך...

סוכרים – המעיטו והימנעו מסוכרים מזוככים, אלו הם סוכר לבן וחום, סירופים למיניהם ושאר מיני ממתיקים הנעשים על ידי זיקוק הסוכרים מחומר גלם שהוא. היזהרו במיוחד מסירופ תירס עתיר פרוקטוז (HFCS) שהוא רעל לכבד. סוכר לסוגיו גורם לעליה מהירה של הגלוקוז בדם, להפרשת אינסולין מוגזמת ובהמשך להוצאת מערכת השליטה בסוכר מכלל איזון (תסמונת מטבולית וסוכרת). הסוכר הגבוה בעורקים גורם לפגיעה בדופן העורק ולדלקת, וזו אותה פגיעה המביאה את הגוף ליצור את פקק הפלאק כדי למנוע פריצה בדופן העורק.

לחם ובצקים ושאר מאפים – כמעט כל סוגי הלחם התעשייתי מכילים קמח חיטה לבן (גם אם כתוב עליהם "לחם מלא"!). קמח חיטה עתיר מאוד בגלוטן הגורם לאלרגיות והפרעות עיכול, ובפחמימות אחרות שעבור הגוף הן סוכר לכל דבר, והוא ממיר אותם לגלוקוז במהירות, דבר היוצר בדיוק אותה בעיה מטבולית המוזכרת לעיל. לכן מומלץ להמעיט ואף להימנע ממאפי בצק ולהעדיף אפייה ביתית מקמח מלא או רצוי מדגנים עתיקים כמו כוסמת, דוחן, טף וכדומה. אם אפשר לוותר לחלוטין על מוצרי מאפה, ייטב.

הלבָנים– היו ערים כי כל הלבנים הם מזוקקים: מלח לבן, אורז לבן, קמח לבן, סוכר לבן וכדומה. השתמשו במלח מלא בשפע, באורז מלא וקמח מלא במשורה. על סוכר עדיף, כאמור, לוותר.

מזון משומר – מזון זה מכיל חומרי שימור שהם, בהגדרה, רעל. בנוסף, פחיות ואריזות של מזון משומר מכילות פלסטיק המפריש מולקולות דמויות הורמונים, אשר משגעות את המערכת ההורמונלית שלנו. רצוי להימנע ממזון משומר לחלוטין.

חטיפים וממתקים – גם חטיפים וממתקים הם סוג של מזון משומר, אשר נועד למשוך את בלוטות הטעם שלנו, אך אין בו דבר שבריא לנו. מוצרים אלו מכילים חומרים כימיים לשיפור הטעם, הריח והצורה וברוב המקרים הם מכילים המוך סירופ תירס (כן, גם המלוחים) להסתרת הטעם הכימי. הדבר נכון לחטיפים מלוחים, מתוקים וגם לחטיפי "בריאות" ואנרגיה שונים.

משקאות קלים – גם אלו מכילים לרוב כמות גדולה של סוכר מזוקק, לרוב אותו סירופ תירס הידוע לשמצה. בקבוק קולה קטן מכיל שווה ערך של 8 כפיות סוכר, בנוסף לשאר המזיקים שבו. כמוהו גם משקאות קלים מוגזים וגם מרבית מיצי הפירות. רצוי להימנע לגמרי מכולם. גם משקאות דיאטטיים אינם רצויים מאחר והם מכילים ממתיקים כימיקליים שגופנו אינו יודע לטפל בהם והם כולם גורמים לרעילות מצטברת. הממתיק היחיד שראוי לשימוש הוא זה העשוי מצמח הסטיביה.

אבקות אינסטנט – אלה מזונות מזוייפים המכילים את כל הרעות החולות שהוזכרו לעיל ויש להימנע מהם.

התרופות בבשר – חיות משק הבית המתועש מקבלות תרופות אנטיביוטיות והורמונים רבים בתהליך הגידול, הן חיות לרוב בזבל של עצמן ולעיתים מקבלות צואה של חיות אחרות כמזון. חלב נחלב יחד עם מוגלה עקב ניצול יתר של הפרה וכדומה. מזון שגודל בצורה כזו הוא מזון גרוע. הימנעו מבשר וממזון אחר מן החי אשר גודל בצורה פוגענית ורעילה זו

חלב ניגר – הימנעו מחלב ניגר ומגבינות רזות העתירות בחלבון על פני שומן. חלב עובר פיסטור והומגניזציה (הפרדה שלו לרכיביו) ומאבד תוך כך את ערכיו התזונתיים. המנעו מחלב כזה וממוצרים שהוכנו ממנו.

לסיכום: מזון תעשייתי מעמיד לגופינו אתגר קשה הגורם לחולי רב. לכן, למעט יוצאים מן הכלל בודדים, אם זה תעשייתי - זה לא ראוי להיכנס למטבחו של אדם שוחר בריאות.

אז מה כן לאכול

זהו פרק קצר שסיכומו פשוט: אכלו מזונות מחומרי גלם מלאים, טובים נקיים וטריים שהוכנו במטבחם,. רצוי ממקור אורגני הנקי מחומרי הדברה ודשנים כימיים.

חפשו את ספקי הירקות והפירות האורגניים וקנו מהם, זה משתלם בכל היבט. אכלו מעט פירות אורגניים והרבה הרבה ירקות אורגניים ועלים ירוקים בכל יום.

בררו היכן אפשר לקנות בשר אורגני או כזה שגודל על מרעה ואכל עשב (Grass Fed) רוב או כל חייו (למיטב ידיעתי, זה הכי טוב שיש בארץ), כשמצאתם, קנו ואכלו דווקא נתחים עתירי שומן.

קנו ביצי חופש אורגניות, גם בהן יש שומן טוב וחלבון מלא. אם אפשר, גדלו תרנגולות לביצים בבית.

אפשר להשתמש במעט גבינות שמנות מחלב אורגני שלא עבר הומגניזציה, רצוי מבקר רועה עשב.

השתמשו בתבלינים לטעם, במקום בכימיקלים.

השתמשו בשמנים טריים מכבישה קרה, והרבו בשימוש בשומן רווי (באמת!) מהצומח כמו קוקוס וקקאו, ומהחי כמו חמאה, גהי ושומן מן החי שמקורו בחיות רועות עשב. שומן משביע, מרזה ואינו מעלה סוכר בדם. למשתמשים בחמאה, השתדלו לרכוש חמאה צפון אירופית שחלב ממנו יוצרה נחלב מבקר אוכל עשב ולא מאובס גרעינים.

אפו בעצמכם לחם מדגנים מסורתיים ורצוי ללא גלוטן כמו כוסמת, אמרנט, טף ואחרים. אכלו ממנו במשורה.

שתו הרבה מים נקיים. אם אינכם גרים ליד מעין, התקינו מטהר מים או לפחות הניחו למי הברז לעמוד בכלי מספר שעות בטרם השתייה, לאידוי הכלור מהם.

 לסיכום אחזור על המסר הפשוט: הוציאו את התעשייה ממזונכם והחזירו הביתה את הכוח שבהכנת המזון. לרבים זה נראה כמו חזרה של כמאה שנה לאחור, וזה אכן כך. אך זכרו כי ביחס להיום, היו מעט מאוד התקפי לב לפני 100 שנה...


מילה אישית

אני מאמין שידע מעצים בריאות. לכן אני מפרסם באתר מידע מעשי שיש בו תועלת, בתקווה שיסייע למירב האנשים המעוניינים ונכונים לקחת אחריות על בריאותם. בנוסף, אני מתפרנס מתמיכה ויעוץ נטורופתי, אורתומולקולרי (כמו הפרוטוקול הזה), תזונתי וכן אני עוסק באבחון וברפואת תדרים. אלו מכם הרוצים את הביטחון שבליווי, תמיכה ועזרה בתהליך ההתרפאות, מוזמנים לפנות אלי להתאמת תהליך ריפוי כולל, הנעזר בכל הכלים שעומדים לרשותי כדי להצליח ולהגיע לבריאות שלמה.

בהצלחה לנו

גדעון כינר (ND)


רשימת מקורות

[i] http://www.faim.org/heartdisease/reversing-heart-disease.html

[ii]  באנגלית, ניתן להורדה כאן www4.dr-rath-foundation.org/pdf-files/why-book/whybook_02_sep2003.pdf

[iii] Mathias Rath MD, Why Animals Don’t Get Heart Attacks, But People Do. www4.dr-rath-foundation.org/pdf-files/why-book/whybook_02_sep2003.pdf

[iv] Total and HDL cholesterol and risk of stroke. EUROSTROKE: a collaborative study among research centres in Europ. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15166397

[v] The Lancet, Vol 346, Pages 1647 - 1653, 30 December 1995 Cholesterol, diastolic blood pressure, and stroke: 13 000 strokes in 450 000 people in 45 prospective cohorts. Prospective Studies Collaboration

[vi] Animal protein, animal fat, and cholesterol intakes and risk of cerebral infarction mortality in the adult health study. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15166397

[vii] Schatz IJ, Et al. Cholesterol and all-cause mortality in elderly people from the Honolulu Heart Program: a cohort study. The Lancet, Vol 358, Issue 9279, 351 - 355, 4 August 2001

[viii] טרשת עורקים – נקודת הראות של התזונה האורתומולקולרית – ד"ר דולב ראובן גילמור http://www.naturalmedicine.co.il/76201/Heart-1

[ix]Mike Ciell, R.Ph., One Pharmacist’s View of Coronary Heart Disease: Comparing the “Lipid heory” With the “Unified Theory.” www.ourhealthcoop.com/pauling.htm

[x] William Faloon, Dietary Supplements Under Attack. www.gallbladderattack.com/gallbladderandliverflush.shtml

[xi] Sally Fallon and Mary G. Enig, Ph.D., Dangers of Statin Drugs: What You Haven’t Been Told About Popular Cholesterol-Lowering Medicines. www.drmyattswellnessclub.com/StatinsEnigFallon.htm

[xii] Owen R. Fonorow PhD, ND, CoQ10 and Statins: the Vitamin C Connection. www.drmyattswellnessclub.com/StatinsEnigFallon.htm

[xiii] Deborah Graefer, L.Ac., M.T.O.M., Gallbladder Attack. www.gallbladderattack.com/gallbladderandliverflush.shtml

 [xiv]  www.chiroweb.com/archives/20/02/10.html

[xv] James Meschino, DC, MS, the Research Status of Glucosamine Sulfate. www.chiroweb.com/archives/20/02/10.html

[xvi] UAB Health System, Eat Garlic Lower Your Blood Pressure. www.articlesnatch.com/Article/Eating-Garlic-To-Lower-Blood-Pressure-Naturally/1713582

[xviihttp://m.bmjopen.bmj.com/content/6/6/e010401.full