בחרו עמוד

מחלות זה לא באמת

חשבתם על זה פעם?

האם יצא לכם לחשוב על כך שמחלות הן לא  דבר אמיתי, שהן בעצם פיקציה, משהו שנועד לגרום לנו לחשוב בדרך מסויימת? דרך שלרוב אינה מתאימה  למטרה האמיתית שלנו - בריאות.

כאשר מתקשרים אלי אנשים לברר על האבחון במערכת גלובל דיאגנוסטיקס, הם כמעט תמיד שואלים אותי משהו כזה "האם המערכת שלך יכולה לאבחן את מחלת ______ ?" (מלאו כל שם של מחלה שעולה על דעתכם...), או "איזה מחלות אפשר לאבחן עם זה?".

התשובה היא לא. מערכת האבחון בתדרים המופלאה שלי לא מאבחנת מחלות! ברצינות. היא גם לא מאבחנת תסמינים של מחלות. למעשה, המערכת הזו לא עוסקת במחלות כלל.

אני יכול להרחיב את האמירה הזו לכל מערכת ושיטה המסייעות באבחון. רנטגן, CT ו- MRI לא מאבחנים מחלות, בדיקות דם, שתן וצואה לא מאבחנות מחלות. בדיקת מישוש ידנית לא מאבחנת מחלות, אפילו מטוטלת לא מאבחנת מחלות. מערכות אבחון מכל הסוגים נותנות מידע, ואיש המקצוע מפרש את המידע. אם הוא רופא מערבי ממוסד, הוא אוסף את התסמינים השונים ומנסה לתת להם שם של מחלה, אם הוא מרפא סיני, הוא אוסף את התסמינים ומפרש אותם למצב חוסר איזון על פי הגישה הרפואית הסינית. אם הוא נטורופת, הפרשנות שלו נוטה לחפש של חריגות מאורח חיים מקדם בריאות.

ובאמת, מחלות הן לא דבר אמיתי. הן בסך הכל הדרך של הרפואה המערבית הממוסדת לפרש מידע אבחוני. מעין סט של תסמינים שאם יש לבן האדם את רובם, הרופא אומר לו שיש לו את מחלה X. הרופא רואה גוש במקום מסוים וקורא לזה סרטן, הוא רואה חום, גרון אדום וחיידק, וקורא לזה אנגינה. הרופא הוא שהופך את סדרת תסמינים וסימנים כלשהי למחלה.

אפשר ללכת צעד רחוק יותר ולומר שמחלות הן המצאה, פיקציה, דבר לא אמיתי. מחלה היא מושג שכולם בחברה שלנו משתמשים בו כי כך חונכנו לחשוב  במאה השנים האחרונות, בהן התפתחה הרפואה המערבית הממוסדת ובהן היא תפסה לעצמה את החזקה על תחום הבריאות. אבל מחלה היא בסך הכול סט של תסמינים (שבדרך כלל נקרא על שמו של רופא מת כלשהו. שמתם לב?)

לכאורה מחלות עוזרות לנו להגדיר מה יש לבן האדם וממה הוא סובל, אבל המחלות גם כובלות אותנו (וגם את הרופא) ומפריעות לנו לראות ברור. כי אותם סטים של תסמינים לא באמת מגדירים מה הבעיה של האדם ובוודאי לא מתייחסים לגורם של הבעיה. אם כבר, הם מסתירים אותה.

עבור הרופא המערבי, אותם סטים של תסמינים (המחלות) הם העיקר. הוא מאבחן אותם, נותן להם שם ואז מטפל בהם, בתסמינים, לא באדם! לצורך כך הרופא רושם תרופות, (חומרים בדרגת רעילות גבוהה האמורים לדכא מנגנוני גוף יוצרי תסמינים), או שהוא חותך אותם (בניתוח), או שהוא שורף אותם (בקרינה) וכיו"ב. הרפואה הממוסדת ממוקדת בחולי, לא בבריאות. ולאור התוצאות, אפשר לומר עם חיוך עצוב, שכל כך טוב מטפלת הרפואה המערבית במחלות ומטפחת אותן, שהן ממשיכות לחזור פעם אחר פעם, במקרים רבים נשארות לתמיד ואפילו מזמינות חברים.

אך זו מין מלכודת דבש מרה שכולנו תקועים בה. אם חושבים על הבריאות במשקפיים של מחלות, אז במקום לראות אדם רואים חולי. במקום לראות חוסר איזון רואים תסמינים ובמקום לטפל בגוףנפש, עוסקים בחיסול התסמינים בכל מחיר. הרופאים ברובם חושבים בצורה הזו (וזה הגיוני, הם עברו לפחות 12 שנה של אינדוקטרינציה כדי שיתקשו לחשוב אחרת). אבל אנחנו, האנשים הפשוטים, גם אנו חושבים כך, כי חונכנו והתרגלנו. יש חום, ניקח משהו להוריד אותו. יש חיידק - אנטיביוטיקה (אנטי חיים) תסלק אותו. יש גידול, נחתוך/נשרוף/נרעיל אותו.

רק מעטים מאתנו מצליחים להתייחס לבריאות שלהם שלא דרך משקפי המחלה המגבילים. מעטים הם אלו שלא חושבים על עצמם במושגים של חולי. "אני סכרתי" אומר האחד עם בעיה באיזון סוכר. אני חולת סרטן, אומרת האישה עם הגוש בשד. הוא חולה שעלת, אומרים על הילד שמשתעל.

וכמובן, אם אתה ממוקד בחולי, אז הפרשנות שלך עוסקת בהתאמת מחלות לתוצאות הבדיקות . אם מאידך מוקד החשיבה הוא בריאות, אזי הפרשנות שלך תשאל "מה יָצא מאיזון וכיצד מחזירים את האיזון", מתוך הבנה שאיזון מביא בריאות.

ואכן, רפואה טבעית לגווניה מציעה כמעט בכל המקרים חזרה לאיזון. אם יש סכרת, נבדוק כיצד להפסיק את נדנדת הסוכרים שמפעילה תנגודת אינסולין ותשישות של הלבלב (ואפשר לעשות זאת תוך שבוע!). אם יש סרטן, כיצד ניתן לגוף את מה שהוא צריך כדי שתאיו הלקויים ירפאו עצמם. אם יש שעלת, כיצד נעודד את מערכת החיסון לפרק במהרה את רעלני החיידק. וכך הלאה.

ואם אחזור לתחילת המאמר, אפשר לומר שמערכת גלובל דיאגנוסטיקס היא מופלאה דווקא מפני שהיא לא רואה ומאבחנת מחלות. המערכת רואה את האנרגיה שהגוף משקיע בתחזוקה עצמית ומזהה חריגות מהאנרגיה התקינה בכל איבר מ- 612 איברים ומערכות גוף נבדקות. המערכת הזו היא הוליסטית מטבעה והיא "חושבת" באותה הצורה כמו שהמרפאים ברפואה הטבעית אמורים לחשוב. המערכת הזו נותנת לנו הזדמנות להסיר את משקפי החולי ולהסתכל על המתרפא בעיניים אחרות, בריאות יותר.

זה לגמרי רציני. בעבודה עם מערכת גלובל דיאגנוסטיקס התחלתי לתפוס עד כמה הייתי תלוי, ולכן ממוקד, בכותרת של המחלה איתה הגיע אלי המתרפא. מאחר ולא הייתה לי דרך הוליסטית לראות את הגוףנפש שלו, חיפשתי את אותן שמות המחלות שהעניקו לו הרופאים, בשביל שאדע במה לטפל. הייתי צריך מערכת הוליסטית שאינה עוסקת במחלות, כדי להבין...

מחלות זה לא באמת

זו רק צורת חשיבה.

כשמניחים לה, אפשר לחשוב בריאות!

קראו עוד על מערכת גלובל דיאגנוסטיקס או פנו לקרוא עוד על בעיית האבחון החסר ברפואה הטבעית. בנוסף, קראו באתר על שיטות הטיפול המשמשות אותי, ומה אני יודע וחושב על מצבי בריאות מסוימים.

לקביעת פגישה לאבחון וטיפול בכל בעיה או מצב בריאותי, צרו איתנו קשר.